פורום מחלות ריאה אסטמה - יש לך שאלה?

שלום,

בעקרון תמט זה ממצא שמחייב ברור. לא ברור לי מה גודלו של התמט, גורמי סיכון וכו'. עלייך להתייעץ עם רופא ריאות שיעבור על הצילומים ועל ההיסטוריה שלך ויחליט האם יש צורך בברור נוסך, כגון ברונכוסקופיה.

שלום,
על פי הפענוח אין בעייה לטיפול או להשהיית הניתוח. יחד עם זאת עם את סובלת משיעול כרוני, קוצר נשימה במאמץ = אז רצוי גם לבצע תפקוד ריאה פשוט לפני ניתוח, במיוחד עם זה ניתוח באזור הבטן או החזה.

שלום,

הערכים תקינים. אמנם מעשנים שהם חולים ב COPD (תפקודי מריאה חסימתיים) נמצאים פי 4 בסיכון לפתח סרטן ריאות ממעשנים שאינם COPD עדיין סרטן ריאה יכול להתפתח גם בנוכחות תפקוד תקין. בשנים האחרונות יש עליה גם בסרטן ריאות בלא מעשנות/ים.

שלום,
צילום הפוך, קטן ולא קריא.

שלום,

תפקוד הריאות לא מדגים חסימה מכוון משהיחס FEV1/FVC הוא תקין לחלוטין. ככל הנראה לא בצעת את הבדיקה כמו שצריך (לא מילאת את הריאות עד מקסימום לפני שנשפת).
עלייך לחזור על הבדיקה ובמידה והיא חוזרת אתו דבר אז יש לבצע תפקודי ריאה מלאים.
הממצא המתואר במערת האף הוא קל אך יכול להעיד על דלקת בשל סינוסיטיס.
מקווה שאתה מטופל אצל אלרגולוג ו רופא ריאות.

שלום,
לצערי לא ניתן לקרוא את דף התוצאות שהוא מקומט, הפוך חשוך וכו'. התמונה באיכות ירודה.

שלום,
פחות סביר שזה בגלל האנטיביוטיקה אבל עלייך להיבדק (כולל הפה והגרון) אצל הרופא המטפל בכדי שיתרשם ויתווה דרכי טיפול.

שלום,

מה שחשוב זה הערך האבסלוטי של אאוזינופילים ולא האחוז שלהם. בדוק את הערך האבסלוטי.
בד"כ יש קשר בין רמת האאונופילים למידת פעילות /חומרת האסתמה. ב COPD הקשר פחות בולט אם כי ייתכן אסתמה ו COPD באותו אדם ובד"כ COPD עם רמת אאוזינופילים מסויימת מגיבים טוב יותר לסטרואידים בשיאוף. התייעץ עם הרופא שלך.

שלום,

ראשית צריך לוודא שאכן הפרעה רסטריקטיבית. אני מניח שבצעת ספירומטריה כבדיקה פשוטה של תפקודי ריאות. יש צורך בתפקודי ריאה מלאים עם הקפדה על ביצוע מכוון שהרבה פעמים הביצוע לא אופטימלי ונותן תמונה של "רסטריקציה|".

שלום,
את יכולה לשלוח את השאלות לאתר זה ואענה לך בקצרה.

שלום,

עניתי לפני יומיים על 5 השאלות הראשונות. ההמשך:
6. בחירת הטיפול תלויה בחומרת ופעילות המחלה על פי סימפטומים של יום ולילה, מוגבלות בפעילות, תוצאות תפקודי ריאה ותכיפות ההחרפות. על פי דרגת החומרה יש טיפולים שונים המקובלים על ארגון הבריאות העולמי ומקובל גם על האיגודים הרפואיים. הבעייה בשטח היא שרופאים לא מעטים לא מכירים/לא נוהגים על פי ההנחיות ושיעור החולים שמתחילים טיפול ללא בדיקת תפקודי ריאה הנחוצה לשם אבחנה (ומעקב9 הוא לצערי גבוה.
7. סל הבריאות מכסה את כל הטיפולים הקיימים כמעט ומתעדכן מדי שנה. השנה נכנסה למשל תרופה חדשה ויקרה מאד. ההתוויות הן לפי החומרה, לא כל אחד יכול לקבל, רק המטופלים המוגדרים כאסתמה חמורה.
8. הפרוגנוזה תלויה באבחון נכון ככל המוקדם, באופי המחלה עצמה (מהלך המחלה הטבעי שונה מאדם לאדם) ובטיפול הנכון מצד הרופא והענות לטיפול מצד המטופל/ת. אין טיפול אחד לכולם. במצב של טיפול אופטימאלי הפרוגנוזה בדכ מצויינת והמחלה לא מקצרת חיים. העדר אבחון או טיפול עלולים לגרום להתדרדרות עד כדי פגיעה קשה באיכות חיים ואף קיצור חיים.
9. המלצותיי הן ראשית כל מי שיש לו סימפטומים שחוזרים על עצמם (שיעול ו/או קוצר נשימה/ ו/או צפצופם ו/או נזלת כרונית והתעטשויות) שיפנה לרופא ויבקש לברר את מצבו כולל ביצוע של תפקודי ריאה וייעוץ מומחה ריאות במידה והתלונות משמעויות ולא חולפות עם אבחון וטיפול. המלצה שנייה לא להתחיל לעשן, ולהפסיק למי שהחל. 3. מעקב תקופתי של כל חולה מאובחן כולל ביקורות של תפקודי ריאות. 4. הגדלת המודעות והנגישות של רופאי משפחה להפנות מטופלים לתפקודי ריאה ולקבל פענוח מקצועי של תוצאות התפקוד (הנגישות כיום ירודה).
10. ההבדל בין פריפריה למרכז בתחום זה הוא לדעתי כמו ביתר שטחי הרפואה: נגישות לרופא מומחה, נגישות וקירבה למכוני תפקודי ריאות, למרפאות ריאה בבתי חולים ועוד, כאשר בפריפריה כל האספקטים האלו פחותים מאשר במרכז.

בהצלחה !

לא ברור לי לאן התשובות נעלמו. שוב:
1. מדובר במחלה שכיחה עם שונות באזורים גאוגרפיים/מדינות שונות. בישראל כ 6% מהאוכלוסייה הכללית (בילדים כ 9%). באוסטרליה וניוזילנד הכי גבוה כ 10%.
2. גורמי הסיכון הם רקע אלרגי אישי (אקזמה, נזלת אלרגית, דלקת עיניים אלרגית) או במשפחה קרבה ראשונה , אסתמה במשפחה דרגה ראשונה. גורמי סיכון נוספים הם עישון (כולל עישון בהריון=סיכון לעובר), חשיפה לאלרגנים אחרי גיל הינקות, עבודות הכרוכות באלרגנים ידועים, חשיפה לחומרים איריטנטיים בעקר ברמות תאונתיות (כלור למשל).
3. האבחון הבסיסי הוא תפקודי ריאה רגילים או לאחר תגר נשימתי במקרים בהם עולה חשד קליני. לא ניתן לאבחן בצורה וודאית ללא תפקודי ריאות מתאימים.
4. התחום הטיפולי כל הזמן מתפתח, עם העמקת ההבנה במנגונוני המחלה. לאחרונה פותחו (ונכנסו לסל הבריאות) נוגדנים כנגד שחקנים, חשובים בהתבטאות המחלה (למשל Anti -IL-5), שניתנים בזריקה תת עורית אחת בודש. הטיפול הבסיסי נשאר במשאפים של מרחיבי סמפונות (קצרי טווח וארוכי טווח) עם או בלי סטרואידים במשאף,הכל בהתאם לחומרת המחלה.

כל התשובות הן כמובן על קצה המזלג אבל אולי יסייעו לך בהבנה של חומר נוסף שתקראי.
בהצלחה.

שלום,
הנימוס האלמנטרי מחייב להודות, אפילו למראית עין, על פנייה חריגה זו.

כל טוב.

שלום,

על פניו יש לחשוד בהצללה כזו כגידול אפשרי. מומלץ שרופא ריאות מיומן יבחן את הצילומים ויעריך את מצבו הכללי והריאתי של אביך. על פניו לא הייתי מקבל את ההגדרה של "חשש לחייו" בהקשר לביופסיה אף כי לביופסית מחט, כמו בכל פעולה פולשנית ייתכנו סיבוכים.

שלום,

הסיפור הקליני נשמע כמו אירועים זיהומיים. כמעשנת את בהחלט בסיכון ל COPD (ולהחרפת COPD כמו שאולי קרה כעת) אך לאבחנת COPD חובה בבדיקת תפקודי ריאות. ממליץ על תפקודי ריאות במסגרת ביקור אצל רופא ריאות.

שלום,

השינויים המתוארים אינם ספציפיים ויש להתייחס לאבחנה מבדלת לפי הקונטקסט הבריאותי/הקליני שלו. זכוכית מאט יכולה להיות למשל ביטוי לדלקת לא-זיהומית מסוג כזה או אחר, לגודש ריאתי ועוד.

שלום,

תסנין ב RML הכוונה תסניםן באונה אמצעית של ריאה ימנית. בדיון נכתב לעומת זאת תסנינים דו-צדדיים?! עליך לחזור לרופא המטפל ולאחר הטיפול לחזור על צילום חזה ביקורת לוודא שהמצב חזר לתקינותו.

שלום,

ד"ר סטרובין לא זמין בפורום זה.

שלום,

מדובר בנודולים קטנים ובלתי ספציפיים. חזרי לרופא שלח אותך לצילום מסיבתו הוא בכדי לברר את הקונטקסט. האם קיים חשד למחלה המתבטאת בנודולים כאלו (למשל אחת האפשרויות היא סרקואידוזיס) והאם יש צורך בהמשך ברור או במעקב.