פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות - יש לך שאלה?

היי ותודה על פנייתך
תשאלי את עצמך למה את רוצה פירסינג בלשון? אני מכירה שתי מתבגרות שחטפו זיהום מחריד בכל חלל הפה בגלל פגיעה בעצב בתוך הפה אחת מהן היתה מאושפזת עם אנטיביוטיקה לתוך הוריד למעלה מעשרה ימים.
אני חושבת שאם כבר פירסינג - אולי עדיף בגבה או במקום פחות חודרני.
תחשבי על זה
ובכלל
בגיל שלכם המון פעמים מתחשק לכם משהו
ואחרי כמה זמן זה עובר
תחליטי עם עצמך שאת מחכה עד אחרי החגים ואז מקבלת החלטה סופית
בהצלחה
ענת זפרני

תראה, בתך עסוקה בבדיקת גבולות
מטורף ככל שזה ישמע - היא בודקת עד כמה אתם אוהבים אותה ומוכנים "לרדוף" אחריה.
והוכחתם את עצמכם. קראתם לה הביתה.
וטוב עשיתם.
אף פעם בחיי ם לעולם לא ואני אומרת נחרצות - לא זורקים ילד מהבית. בחיים לא.
המסר הוא: החוקים אצלנו בבית הם: א. ב. ג. אם לא תעמדי בהם ישללו ממך הזכויות (דמי כיס, מחשב, טיול וכו') הכל - בתוך הבית. והיא חלק ממנו. על זה אין ויכוח ואת העובדה הזו לא מזעזעים.

הבת שלך צריכה להגיע איתכם להסכם.
קח אותה לשיחה - דבר איתה בגובה העיניים נסו לגבש דברים שיאפשרו לכם לישון בשקט ולה להרגיש את החופש.
שיחה כזו ממש מחייבת חוקים
אין הרמת קול
אין עזיבה באמצע
האוירה נעימה
המסר: איך אפשר לעשות שיהיה יותר נעים.
(אתה מוזמן להציץ בתשובה של השאלה של קודמתך - הפעם מהצד של הילדה)
אשמח לשמוע עידכונים
בהצלחה
ענת זפרני

טוב,זה ממש לא הולך.הגעתי הביתה ואשתי סיפרה שהילדה מדברת לא יפה-"תעופי מהחדר,אני לא יכולה לסבול אותך",עוד דברים שאני אפילו נבוך לכתוב,כשנכנסתי לחדר שלה וניסיתי לשוחח איתה היא הסתכלה במבט כ"כ שונא והפנתה את הראש הצידה ולא היתה מוכנה להסתובב.
עכשיו, זה לא המערכת יחסים שהיתה אף פעם ,זה רק בתקופה האחרונה התחיל ובזמן האחרון ממש מתעצם.האמת אין אפילו צל של מושג איך להתמודד עם זה.כאילו סלידה כזאת..ממש מפחיד.
אשמח לקבל את חוות דעתך.

ענת,אני מבין שאין פיתרון?

מצטערת על העיכוב במתן התשובה "התפספסת" לי בכל הפניות.
תראה, הבת שלך צריכה אהבה.
היא ילדה
והיא רוצה שילחמו עליה
זה שהיא מעיפה אתכם מקללת ויורה חיצים לכל הכיוונים - זה המבחנים שהיא מעבירה אתכם.
אם היא לא משתמשת בסמים (ואת זה צריך לבדוק) היא תענה ליחס שנקרא
אדיבות תקיפה
כלומר
לקבל החלטות בנוגע להתנהלות וההתנהגות איתה ומולה - להכנס אליה לחדר ולהגיד באופן הכי תקיף:"את הבת שלנו, אנחנו לא הולכים לוותר עלייך, גם אם את מתכוונת להעיף אותנו אנחנו נחזור כי אנחנו אוהבים אותך, יש דרכים בבית להתנהגות ואנחנו רוצים לדבר איתך, תגידי לנו מה מפריע לך ונבדוק איך אפשר לשנות, "
אני מקווה שהיא תענה לפניה
אם לא
תנסו שוב ושוב ושוב
אל תשתמשו במושגים של "משפיל" אותנו וכאלו זה לא התפקיד שלכם להעלב אלא לתפקד שם ברמה הרציונלית ולנסות בכל דרך שהיא.
בהצלחה
ענת זפרני

בגיל הזה כל כך קשה להם עם עצמם והיא לא שונאת אתכם אלא את עצמה.
זה גיל שבו אנחנו נתפסים ככל יכול והם בבלגאן נוראי
זה מקומם אותם
צריך לזכור שהם לא יכולים לראות מישהו אחר חוץ מאשר את עצמם - ולכן כל כך הרבה הורים חושבים שהם "אגואיסטים"
הדפוס הבריא הוא למרוד - עוף גוזל זה מפחיד - להקטין אתכם זה מרגיע, תזכרו מספר דברים:
1 . ילדים בועטים במקום הבטוח. (כלומר בבפנים שלה היא בטוחה במקום שלה)
2. לא לקחת אותם כל כך ברצינות היא לא תזכור שהיא היתה כזאת....
3. לזכור שזו תקופה וזה זמני וזה בריא וזה חולף.
בהצלחה

שלום רב
יש לי שתי אפשרויות מועדפות
1. מכון אדלר - יש להם המון מטפלים אישיים זוגיים ומשפחתיים ומסלולים גם לקבוצות וגם פרטני
2. רוב קופות החולים בארץ מסבסדות טיפולים משפחתיים/זוגיים במחיר שווה לכל נפש עם פסיכולוגיים נהדרים
בהצלחה
ענת זפרני

שלום לך,
הבעיות שאת מעלה שכיחות מאוד בגילך
את - מצד אחד מרגישה גדולה בוגרת ואחראית ורוצה להתנסות בכל הכיף שבעולם
הורייך- דואגים.
איך אפשר לגשר?
רק על ידי דיבור פתוח וגלוי.
קחי אותם "לשיחת יחסינו לאן" ממש תקבעי איתם: הערב בתשע אני מזמינה אתכם לחדר שלי לשיחה.
כשהם יכנסו תסגרי את הדלת ותבקשי מהם להקשיב.
רק להקשיב.
בלי דרמות בכי ועצבים, דברי בקול רגוע ושקול, על כל אותם דברים שאת מרגישה שהם לא מרשים לך לא בצדק.
אם הם יגיבו - תבקשי מהם לסיים ואחר כך לענות לך.
כשאת מסיימת - הקשיבי להם.
אבל באמת תקשיבי, בלי לבכות ובלי להתחנן. רק להקשיב.
אחר כך תנסו להגיע להסכם: איזה בגדים בשום אופן לא ואיזה כן, עד איזה שעה ועם מי? כמה פעמים בשבוע יוצאים....וכו'
מהנסיון שלי - כל כך הרבה דברים טובים יוצאים מהשיחות הללו
שאת לא מאמינה פשוט.
אבל חשוב ש:
1. בחדר שלך
2. בשקט
3. בלי אחים קטנים ברקע
4. כשאת מודיעה להם מראש שאת מזמניה אותם לשיחה ולא מנדבת פרטים בינתיים. שיסתקרנו. זה לטובתך.
אשמח אם תעדכני אותי
בהצלחה רבה
ענת זפרני

שלום לך, ראשית הרשי לי לציין כמה נעים שיש מורים כמוך שמתעניינים באמת ורוצים לעזור. כאמא, אני נפגשת לא אחת עם מורות איכפתיות וחשוב שאנשים יראו את הצד האנושי של המקצוע.
בנוגע לשאלתך,
תראי, בספרות המקצועית הרטבה שאינה על רקע רפואי(!!!!!!) - וחשוב לבדוק ולשלול בעייה פיזיולוגית, מוגדרת - כמצב סיכון!
מצב מצוקה /סיכון שנובע לרוב מהטרדה סחיטה או שינוי טראומטי שעובר על הילד.
לכן, חשוב לזמן את ההורים לשיחה
להכניס את היועצת לתמונה
ולאפשר לילד במידת הצורך להפגש עם פסיכולוג קליני של ילדים.
לנסות לזרז את התהליך לפני היציאה לחופש הגדול.
בהצלחה
ענת זפרני

אני מציעה לך לבדוק עם רופא - ישנם פורום של רופאים מומחים באתר זה.
בנוגע לשאלה האם הדבר יעודד אותה לקיים יחסי מין - לא נראה לי.
החיסון מטרתו למנוע סרטן לא לעודד סקס... אם ההסבר יהיה ברור לילדה יהיה ברור.
בהצלחה
ענת זפרני

בדקתי, והחיסון אכן מומלץ. נראה לי שאת צודקת - היא לא תרוץ למטה רק בגלל שיש לה חיסון נגד סרטן צוואר הרחם... תודה על עזרתך!

שלום לך
תראי, מעט מאוד פעמים אני אומרת בצורה הכי גלויה: תחטטי לה בחדר!!!! תכנסי ותבדקי את כל המגרות תתיעצי עם מישהו שמבין במחשבים ותבדקו את ההיסטוריה של ההתכתבויות שלה, תעקבי אחרי הכסף שיש ברשותה והכי הכי חשוב - תנסי לדבר איתה.
תחפשי רגע אחד של רוגע ותפני אליה :"אני רואה שאת מרוחקת בזמן האחרון, הייתי שמחה לדעת שהכל בסדר איתך" - אם התגובה שלה תהיה זלזול או סתם נפנוף, זה בסדר אם התגובה שלה תהיה לחץ ומתח - שווה לבדוק.
ישנה העמותה "אל סם" שפועלת בכל עיר
ניתן לפנות אליהם אנונימית ולקבל הדרכה לסממנים של שימוש בסמים והדרכה כיצד לנהוג.
אני מאחלת לך המון הצלחה
ענת זפרני

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=85 id=link]אנדוקרינולוגיה לילדים ולמתבגרים[/a].

שלום לך
הבת שלך עוברת עכשיו רעידת אדמה אמיתית. מבחינתה אין עתיד. רק מה שהיה ומה שהיא יכלה לעשות כדי למנוע את הפרידה
נורא קשה להם בגיל הזה לראות שניה אחת קדימה
בעיקר כשהלב שלה שבור לרסיסים קטנים. והוא שבור.
היא צריכה תמיכה ואהבה ללא תנאי
להיות איתה להקשיב לה לנחם אותה
ו...אמפתיה:
אני מבינה שקשה לך.... אני רואה שאת מתגעגעת.... זה כואב נורא
כל הזמן לשדר הבנה. לא להטיף מוסר לא להיות "חכמים בלילה" ולזרוק הערות כמו :זה לא סוף העולם.. כי זה רק מעצבן
להוציא אותה לסיבוב ברגל שתנשום אויר
לקחת אותה לסרט
לנסות להיות שם בשבילה
להגיד לה שכל יום שעובר יהיה לה טיפה יותר קל
כי ככה זה בני אדם
הזמן לאט לאט מקהה כאב
כמו פצע שמדמם ואנחנו לא שמים לב ופתאום יש רקמה קשה ואחר כךהוא מתאחה כך גם הנפש.
הכי חשוב
לאהוב אותה ללא תנאי
אשמח אם תעדכני אותי
בהצלחה ענקית
ענת זפרני

היי אורלי
קודם כל אני שולחת לך חיבוק ענק .
זה לא פשוט
בכלל לא.
המשפחה שלך מתפרקת ואת עדה להמון דברים בגיל צעיר.
אמא שלך פגועה. כשאנחנו פגועים אנחנו משתפים את האנשים הכי קרובים לנו.
זו הסיבה שהיא "מלכלכת" באוזניכם.
חשוב לדעתי לאפס אותה - כי הנזק רב מהתועלת.
בפעם הבאה שהיא מתחילה לדבר עליו. תתקרבי אליה ותחבקי אותה ותגידי לה בהמון אהבה :"אמא, זה אבא שלנו, לא חשוב מה הוא עשה או לא אנחנו לא רוצים להתגרש ממנו". תחזרי על זה כל פעם שהיא מתחילה. חשוב מאוד לקחת כאן את הצד הנייטראלי.
אתם חייבים אבא
אתם לא מתגרשים ממנו
היא חייבת לעבור את התקופה הקשה הזו בלי להרוס לכם את הקשר איתו
את ואחיך צריכים לזכור שמבוגרים טועים. והרבה. אבל אתם אלו שיכולים לראות את המעבר ולנסות לשמור על קשר עם שניהם.
תהליך של גירושין (נפשי) אורך כשנתיים, אבל השנה הראשונה היא הקשה - אני מבקשת ממך לכתוב לי מתי שאת מרגישה צורך.
אשמח לעזור
בהצלחה
ענת זפרני

היי שרית
קודם כל הרשי לי להצטרף לתלונות שלך - כאמא לשתי מתבגרות כרגע...
עכשיו,
המתבגרים עסוקים בהמון תכנים פנימיים, הם עוברים שינויים עצומים: הגוף שלהם משתנה גדל מתרחב מתפתח, ההורמונים משתוללים והם נתונים למצבי רוח קיצוניים (כמו אחרי לידה כפול מאה) החברים הופכים להיות מרכז עולמם - מקובלות חבר'ה בן/בת זוג לחץ חברתי והמוח שלהם נמצא בשיאו מבחינת הגירויים - זו הסיבה שהם נבחנים לבגרויות דווקא עכשיו (התפיסה בשיאה) לתוך כל הכאוס הזה שהיא נמצאת את רוצה שהיא תשים לב לצלחת????!!!!! הללוווו....
החדר שלה הוא תמונה של המצב הנפשי הפנימי שלה - בלגאן אחד גדול.
עצתי:
1. בנוגע לחדר שלה - תרפי. עזבי אותה. סכמי איתה שפעם בשבוע כשמנקים היא תרים את הדברים מהרצפה. כל יתר השבוע - תתעלמי
2. בנוגע לבית - זו זכותך המלאה לדרוש ממנה לפנות אחריה. קוראים לזה גבול.
ועוד משהו קטן לסיום:
נסי "לפגוש" אותה לפחות פעם בשבוע לשיחה של מה קורה אצלך, אפשר תוך כדי הליכה מסביב לשכונה או נהיגה או כל פעילות משותפת אחרת.
כשמקשיבים להם - יש המון דברים חדשים ללמוד מהם ועליהם.
בהצלחה!!
ענת זפרני

אמא שלך מנסה לדבר איתך על דברים שאולי לא דיברו איתה
אולי כדאי שתגידי לה שאת שמחה שהיא מדברת איתך בחופשיות אבל זה ממש לא מתאים לך
אם היא נורא רוצה היא יכולה לקנות לך ספר בנושא
אבל להפסיק לדבר על זה איתך בנוכחות אחרים
וכשתזדקקי לעזרה או תשובה
תפני איליה
בהצלחה
ענת זפרני

תודה על פנייתך
תראי
יש לי בעיה עם העובדה שבן 23 רוצה לצאת עם בת 16
יש הבדל עצום בינכם בגילאים השונים
תארי לעצמך שהיה לך חבר בן 9 זה לא היה נראה מוזר?
כי גם זה 7 שנים הפרש
וזה המון
את בתיכון עסוקה עם לימודים חברה בגדים סרטים ומוזיקה
והוא אחרי צבא עסוק עם לימודים עבודה וחברים בגילו
זה פשוט נורא רחוק
אני נורא מצטערת אם זה לא מה שרצית לשמוע אבל ממש לא ברור לי מה הוא רוצה ממך
אבל
אם את איתו - ואהבה אי אפשר לשכנע
תנסי להזמין אותו הביתה
שיכירו אותו
עדיף בתוך הבית מאשר בחוץ בסתר
בהצלחה
ענת זפרני

היי רותם
וסליחה על העיכוב במתן התשובה
אני חושבת שאת צריכה לשבת עם עצמך להחליט אם א ת רוצה לרזות
אם כן
מדובר על לקחת את עצמך בידיים ברצינות
הליכות/כושר
שינוי הרגלי התזונה
ובקיץ הזה את תלבשי ביקיני
בשבילך
לא בשביל אמא או אבא
רק בשבילך
אחרי שתחליטי איך את רוצה ומה את רוצה
קחי את הורייך לשיחה
ותפרסי בפניהם את התוכנית שלך
בהצלחה
אשמח אם תעדכני אותי!!!