פורום חרדות, טראומות, פחדים - יש לך שאלה?

מאז תחילת הקורונה תקף את בני שגעון הסטרליות שוטף את היידים מספר פעמים וטוען שהכל מזוהם. נעזר בכדורים פרוזק רצה להתאשפז בביהח לחולי נפש בטירה אבל לא מקבלים אותו במה אני יכולה לעזור לו בתור אמא לחזור לעצמו. כל דבר בבית חד פעמי. כדי שיהיה מרוצה הכל חד פעמי גזר שמיחות כי הכל מזוהם בעניו. זרק הרבה בגדים ואוכל כי זה מזוהם לא הגיוני זה לא עובד הוא מודע לבעיה שלו והוא רצה טיפול ואיני יודעת למי לפנות הוא בן עם אייק יו גבוה ולכן אני חסרת אונים הוא משפטן מקצועיי יודע חוקים וליישם אותם לדבר איתו זה תענוג אבל לא יודעת מה תקף אותו בן 44 לא נשוי ואין ילדים או חברה. לקחתי אותו אלי שלא ישאר לבד בבית יש כלב בבית קטן שהוא לא חרד ממנו אוהב אותו מאוד הכלב קשור אלי אבל גם קשור אליו

גרמופוביה זה די אבחון עצמי אבל מרגיש לי לנכון לנוכח העובדה שכל דבר (חיצוני או פנימי של הבית) גורם לי לרגשות של "זה מלוכלך, זה לא נקי" ומביא אותי למצב של שטיפת ידיים קיצונית ואף יותר- מקלחות מרובות, החלפת בגדים/מצעים מרובה, כביסות וכו' על מנת להרגיש ניקיון ולא משנה כמה ההגיון אומר אחרת החרדה מתגברת על ההגיון.
זה התחיל מהקורונה שאז היה לי חשש מובהק מהנגיף ואז זה התפשט לחיידקים ולכלוך בכללי. כל דבר ואני מתכוונת *כל דבר* מצית אותי וגורם לי להתקפי חרדה וחששות של "האם נקי" שלא מרפות ממני ולא נותנות לי להתרכז בשום דבר אחר.
הייתי בטיפול מיינדפולנס ובטיפול cbt אך מרגיש לי כאילו זה לא עזר, זה הביא להחלשה רגעית במצב (מציינת- החלשה, עדיין היה חשש ושטיפה ופחד) אך לא מרגישה כי זה אי פעם עזר לי ב100% שיכלתי לחשוב באופן רציונלי ולחזור לנהל אורח חיים בריא ועכשיו המצב חזר ואף החמיר.
קשה לי אפילו עם האנשים הכי קרובים מסביבי כי אני כל הזמן בחששות של "במה הם נגעו? האם הידיים/בגדים שלהם נקיות?"
זה גורם לסבל רב, בין אם זה לי ובין אם זה ליקרים שלי שגם רואים אותי במצב כזה וגם סובלים מכל המחשבות האי רציונליות שלי.
האם יש מה לעשות עם זה? משהו שיעזור לי לחזור לעצמי ולחזור לחיות?

יתכן שסרטן שהיהה מאוד פשוט ברחם ונותח, שב.
תוצאות פט סי טי השבוע.
אינני מסוגלת לחשוב לתפקד או לחיות.
מה הטעם?

האם זריקת אוזמפיק יכול לעורר חרדה למי שסובל כבר מחרדה? נוטלת פריזמה 60 מג כבר מספר שנים ולאחרונה התחלתי אוזמפיק ומרגישה שהחרדה התעוררה לי. יש קשר?

בעלי , בן 67, חודשיים לאחר ניתוח הומירוס בזרוע. עדיין עם כאבים לא חזקים ולוקח לפני השינה אופטלגין.
הבעיה שהוא מתעורר לעתים לפנות בוקר ולא יכול להירדם.
נתתי לו קלונקס 0.5(שאני משתמשת) וישן נהדר עד בוקר. בלי אופטלגין.
ברור לי שזה לא בהמלצת רופא...אולם שאלתי אם הוא יכול לקחת קלונקס במשך שבועים נוספים....
תודה

שלום דוקטור .. לפני שנתיים במקרה לגמרי התגלה אצלי גידול דרגה 1 במוח שנקרא גליומה עברתי ניתוח והוציאו את זה אם עושים לזה כריתה מלאה אז יש סיכוי שלא יהיה חזרה של התהליך .. היום אני בגיל 35 ונשוי ומאז הניתוח אני כל יום בוכה על מה יהיה אם יחזור יש לי ילדות קטנות שלידם אני עושה כאילו הכל טוב ואיך שהם הולכות לישון ישר מתחיל לבכות לא רוצה לראות אנשים ותמיד מרגיש שעולה הבכי ... לוקח ציפרלקס שלא ממש עוזר אני תמיד חושב על זה אפילו שאני אוכל או עובד וישר מתחיל לבכות מרגיש שזה גדול ממני .. אין לי יותר שמחת חיים כל יום הולך לישון מקודם מאוד ... ומרגיש שאף אחד לא מבין אותי באמת

היי אשמח להתייעצות ..
אני בת 25 תמיד הייתי ילדה עם חוסר ביטחון והייתי נמנעת ממצבים חברתיים או בכללי.. אבל זה הלך והתפתח עם השנים עד שהגעתי להפרעה קשה בתפקוד.. החרדה מונעת ממני לחיות חיים שלווים ורגועים
אני כל בוקר ועד שהולכת לישון עם דופק מהיר עם מחשבות טורדניות שלא משחררות.. זה בעיקר דאגה בגלל העתיד ובגלל המצב שנמצאת בו מרגישה שאף אחד לא מבין אותי..
הולכת לפסיכאטרים והם רק דוחפים לי כל פעם מרשמים חדשים לתרופות חדשות .. מחכה בסבלנות ובצפייה חודש וחצי+ כל פעם (כי זה הזמן שצריך להמתין בשביל לראות האם התרופה משפיעה או לא) וכלום ושום דבר! אפילו לא הטבה קלה... רק אכזבות,בזבוז זמן ויותר חרדה !
הייתי אצל פסיכולוגית אני בן אדם שלא אוהב לשתף.. לא הצלחתי להיפתח למרות שניסתה . לא קל לדבר על קשיים אני תמיד מרגישה חנוקה אני לא בטוחה גם שדיבור על העבר יעזור..זה פשוט מחשבות לא טובות שהמוח שלי אימץ שנים..לחשוב שהעולם מפחיד.. אם היתי אולי מטפלת בזמן יכול להיות שהיה קל להחלים מזה
כדורים לא עוזרים .טיפול פסיכולוגי לא . האם אני הולכת לחיות כך עד סוף חיי?):

לאחרונה התחלתי מקום עבודה חדש ואני אוהב את מקום העבודה ואת האנשים, הבעיה היא שיש לי פחד ממעליות בגלל הפחד להיתקע במעלית.
כאשר אני עולה במעלית עם אנשים אני לא מרגיש חרדה, אבל כאשר אני נאלץ לעלות לבד במעלית בימים שבהם אני מסיים את העבודה מאוחר אני מרגיש לחץ נפשי וחרדה מהפחד להיתקע במעלית.
איזה דרכים יש להתמודד עם פחד ממעליות?

זקוקה לעזרה ויעוץ.
הבן שלי בן 17.5 חרדתי ממחטים בצורה קיצונית אינו מקבל טיפול רפואי לא עושה בדיקות דם שנים.... כרגע אין לו תו ירוק ואף מטפל לא מקבל אותו.. הבן מתוסכל מזה מאוד
לא רוצה סתם לשלם כסף .. חשוב לי להגיע לאדם הנכון שפגש מקרים כאלו וטיפל בהם..
איזה מטפל עליי ללכת? פסיכולוג? פסיכיאטר? אם יש מניסיונך אדם שכזה לעזרה והכוונה

שלום. האם Emdr הוא טיפול שמתאים גם לרצף האוטיסטי . לבוגרת בתפקוד גבוה……….

שלום רב
שמי רועי והכל התחיל בשנת 2006 שהתחילה מלחמת לבנון השנייה נורו קטיושות על עירי ונפלו ממש קרוב אלי תוך כדי שאני מנסה להימלט ולמצוא מחסה הרגשתי תחושת פחד נוראית עם כאבי בטן .. לאחר יום הכל עבר וחזר לקדמותו לאחר חודשיים התחילו אצלי חרדות קשות ביותר עם הרגשת שריפה בעור ובראש בידיים דיכאון והיסתגרות בבית .. קיבלתי טיפול תרופתי של פאקסט ואחרי שלושה שבועות הכל עבר כאילו לא היה .. חזרתי לשיגרת החיים . לאחר שלוש שנים התחילו אצלי פחדים ממקומות פתוחים כמו כבישים ראשיים או ביניינים גבוהים זה היה גורם לי לפחד ולנסות להסתתר ..ככה מאז ועד עכשיו אני חי עם זה איכות החיים שלי נפגעה יש לי ילדים ואנחנו לא יוצאים הרבה לנופשים במקומות רחוקים בגלל הנסיעות שגורמות לי לחרדות ולפחד רב ..אני ממש מחפש דרכים בכדי לא להגיע למצב שבו החרדה מופיעה .. לא ניסיתי שום טיפול פסיכולוגי או פסיאטרי רופא המשפחה נתן לי כדורים מקבוצת ssri שהתלוננתי על כאבי ראש מתמשכים ושרירים קופצים .. הכדורים עוזרים קצת אך זה לא פיתרון קבוע .. מה עלי לעשות ? והאם יש האמת דרך שתוציא אותי מזה ותחזיר אותי לחיים שהיו לי לפני הפחד הנורא ב2006 מוכן לנסות הכל אפילו היפנוזה .. מחכה לתשובתכם הכנה .. רועי

בני בן ה 14 מפחד למאת מהבית שמא יצטרך לשירותים. חפני כל יציאה כואבת לו הבטן וזה יוצא ישיבה של שעות
לשירותים. הפסיקהללכת לבית ספר. אני מיואשת

היי דוקטור, אני בן 19(לפני גיוס) לפני בערך 4 חודשים חזרתי עם חבר מירושלים,ויש לנו משחק כזה שאנחנו מגיעים למנהרה(בנסיעה) אנחנו עוצרים את הנשימה עד שאנחנו עוברים את המנהרה, במנהרה היה קצת פקוק ולקח בסך הכל קצת יותר מדקה לעבור את המנהרה. לאחר שסיימנו חזרתי לנשום והתנשפתי קצת, החבר שלי שישב לידי אמר לי שזה לא בריא לעצור את הנשימה לכל כך הרבה זמן בגלל שזה יכול לפגוע במוח, לאחר שהוא אמר לי לקחתי כמה נשימות גדולות כדי ״להחזיר״ את האוויר לגוף, לאחר חצי שעה של נסיעה לאחר שהיינו במנהרה התחלתי להרגיש סחרחורת ותחושת חנק כזאת וקושי לסיים את המשפט, הגענו לבית של החבר והורדתי את החבר אבל עדיין הרגשתי תחושת מחנק וחוסר חמצן, דיברתי עם הרופא משפחה והוא הפנה אותי לבית חולים, בבית חולים עשו לי בדיקות וראו שהכל בסדר. התחושת מחנק עברה והרגשתי הכל בסדר חוץ מזה שהרגשתי שהאף שלי ממש סתום, חזרתי הביתה הלכתי לישון ולמחרת קרו הרבה פעמים שהרגשתי שאני חושב על הנשימה והופך אותה למודעת, כל פעם שחשבתי על הנשימה הרגשתי סחרחורת וכאבי ראש חשבתי שזה בגלל שהאף שלי סתום, התחלתי בירור רפואי והרופא נתן לי מרשמים לתרסיסים וכדורים שיפתחו לי את האף, גם אחרי שהשתמשתי בתרסיסים והכל הרגשתי את התחושת כאב ראש וסחרחורת כל פעם שהנשימה שלי התחילה להיות מודעת, הרופא המליץ לי ללכת לפסיכאטר(אני בלי קשר אצל פסיכולוג) הוא המליץ לי על ציפרלקס, ומאז התחלתי לקחת(לפני חודשיים) ואני כבר על 15 מ״ג. למרות זאת עדיין כל פעם שהנשימה שלי הופכת להיות מודעת אני מרגיש כאב ראש וסחרחורת וכל פעם אני מנסה לשנות שיטת נשימה בתקווה שזה יעבור פעם אחת נושם מהבטן פעם אחת נושם לאט לפעמים נושם מהר אבל כל פעם שאני חושב על הנשימה יש לי את התסמינים, חוץ משאני שותה אלכוהול. ככה זה כבר 4 חודשים על בסיס יומי, קראתי על זה היום קצת באינטרנט וראיתי שכנראה זה מין ocd מיוחד שמתרכזים בתהליכים בגוף, התחלתי ביופידבק עכשיו אולי זה יעזור אבל רציתי לדעת אם יש עוד איזשהו טיפול(אולי להחליף כדורים או משהו) שיכול לעזור לפתור את הבעיה אני באמת לא יודע אם זה פסיכולוגי הכאבי ראש או שבאמת מתי שאני מעביר את המודעות לנשימה אני פשוט לא נושם טוב אבל הייתי עושה הכל בשביל שזה יפסק, והייתי שמח אם יש לך טיפול להמליץ לי?

שלום
אני סובלת מחרדה עקב מצב גופני שמטריד אותי (תופעות פוסט חיסון). לקחתי לוריבן אבל התעוררתי עם כאבי ראש. למחרת לקחתי ואבן חצי כדור ולמרות שהרגשתי מטושטשת לא יכולתי להרגע ולהרדם במשך שעות רבות. למחרת לקחתי סטילנוקס אבל התעוררתי אחרי שלוש וחצי שעות. הכל במרשמים של הרופא שניסה איתי כמה סוגים. שאלתי: איזה כדור עדיף לי, והאם רצף כדורים מאותו סוג גורם לתלות. תודה.

בני בן ב7 , לפני מספר חודשים החל להתלונן על כאבי בטן ,שתן כל 10 דקות ,לאחר בדיקות רפואיות בבטן לא עלה חשד למשהו כל שהוא , המצב החל להחמיר שהוא כל ערב מבקש מאחד ההורים שישן לידו הוא התחיל לקום באמצע הלילה ושוב להתלונן על כאב בטן ושהוא חייב לצאת לבחוץ לאוויר מדובר בילד חברותי ,לומד במסגרת רגילה אציין שרוב המקרים קורים בשעות הערב וגולשים ללילה