פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

שלום שמואל,
שיעול בכלבים עשוי לנבוע ממספר גורמים: הוא אכן יכול להיות על רקע של מחלת לב, אולם הוא עשוי להיגרם גם בשל גורמים נוספים כגון דלקות/זיהומים, גופים זרים לאורך דרכי הנשימה העליונות/תחתונות או בחלל בית החזה ועוד...
בהקשר למחלות לב בכלבים: חשוב לדעת שהסיכון ללקות בהן עולה עם הגיל ועל פי מחקרים בארה"ב עד כ-60% מהאוכלוסייה הבוגרת עשוייה להיפגע. מחלות לב מאופיינות בעייפות, ירידה בסיבולת גופנית, קושי בנשימה, שיעול ואף התמוטטות (בשל הירידה בזמינות החמצן)- חלק מהסימנים הנ"ל אכן תוארו בפנייתך, אולם אין די בכך בכדי לבצע אבחון ויש לבצע מספר בדיקות בכדי לאמת זאת (ולשלול את הגורמים האחרים שעשויים להביא לקליניקה דומה). אין מרפא למחלות לב, אך אבחון וטיפול מוקדמים יכולים בהחלט להקנות לכלב זמן ואיכות חיים ניכרים (אם אכן מדובר במחלת לב), ולכן כדאי לפנות מהר ככל שניתן לוטרינר!
כל טוב!

המון תודה!

תמר שלום,
קיימות מחלות רבות אשר גורמות לתופעה של שתיה והשתנה מרובה אותה את המתארת. ראשית, בדקו כמה ליטר הכלב שותה, בהתייעצות עם הוטרינר תוכלו לדעת האם הכמות תקינה / לא, בנוסף בהחלט יש אינדיקציה לבדיקות דם (ספירת דם ופאנל ביוכימי), בדיקת שתן והמשך בדיקות לפי התוצאות. ייתכן שמדובר בבעיית כליות, כבד, רקע הורמונלי ועוד. צורך בסירוס יקבע כאשר הכלב יעבור אבחון מלא, בהתאם לממצאי הבדיקה הרפואית - האם האשכים זהים בגודלם? האם יש הגדלה של בלוטת הערמונית? וכן האם יש קשר להשתנה והשתיה המרובה.
רק בריאות!

אידית שלום,
מתיאור הבעיה נשמע שיש צורך באבחון מערכת העצבים = אבחון נוירולוגי,
כל המומחים לנוירולוגיה בארץ נמצאים בבית החולים הוטרינרי בבית דגן
ולכן זה המקום אליו מומלץ להגיע במקרים שכאלו.
לאחר בדיקה מקיפה הם יציעו המשך אבחון, אם בצילומי רנטגן, סי.טי ועוד.
רפואה שלמה!

שלום חופית, כיצד נראית הגורה? האם מצבה הגופני טוב?האם נראה כי היא פעילה? ( בשלב זה גורים מתחילים לדדות ולחקור את סביבתם) . האם הבחנת בהפרשות כלשהן מלבד רוק? האם ייתכן כי מדובר בשאריות חלב?ככלל, מומלץ לנסות ולהאכיל (בסבלנות) גורים גם אם נראה תחילה כי מסרבים ( לעיתים לוקח להם זמן מה עד שמתרגלים לפטמת הבקבוק), וחשוב בגמר ההאכלה לחקות את פעולת הניקוי של החתולה המלקקת את הגורים ומנקה את השתן והצואה- וזאת על ידי ניגוב אזור פי הטבעת בעזרת צמר גפן רטוב.  באם עקבת אחר הגורה והיא נראית חלשה יותר, מסרבת לאכול או אפאטית אנא מהרי וגשי לווטרינר ,
בהצלחה !

שלום,
הסימנים הקליניים המתוארים בפנייתך אכן מדאיגים. במקרים אלו ישנם מספר אבחנות מבדלות המתאימות לקליניקה, אולם בכדי לערוך דיאגנוזה נכונה יש ראשית לערוך בדיקות בסיסיות שמטרתן ראשית לאפיין את מקור הפגיעה (לקות נוירולוגית/אורטופדית וכו'). בפנייתך אינך מציין האם נערכה בדיקה אורטופדית/נוירולוגית מלאה- האם קיימים חסרים נוירולוגים (על אף שנראה שהולכת ורצה), האם נפסלו גורמים למחלה ססטמית?
לצערי, בדיקות דם בסיסיות (ספירה וביוכימיה) ואף צילומי רנטגן אינם תמיד דיאגנוסטים (הן בשל העובדה כי לעיתים לוקח זמן לשינויים להתבטא בצילומי סקר, ולעיתים בשל אופי ומיקום הלקות הספציפית שאינם מתבטאים בבדיקות אלו ודורשים בדיקות מתקדמות יותר). לאור הממצאים וההופעה האקוטית של הקליניקה בהחלט מומלץ להמשיך בבדיקות מקיפות יותר על מנת לבצע אבחון יעיל!
בהצלחה!

ליהיא שלום,
לא ציינת מה גיל החתולה? מה הגזע? בכמה מתוך ההקאות יש כדורי שיער?
האם מלבד בעיה זו היא חתולה בריאה שמרגישה טוב?
האם עברה בדיקות דם? האם עברה אולטאסאונד בטן לבדיקת מערכת העיכול?
במידה ובוצע תהליך אבחון מסודר וממצאי הבדיקות תקינים -
האם ניסיתם לתת מזון היפואלרגני רפואי, נקנה רק אצל וטרינרים? לעיתים עשוי לפתור את הבעיה, שווה לעשות ניסיון של 4-6 שבועות.
האם החתולה מתולעת ומקבלת טיפול נגד פרעושים? לעיתים תולעים עשויות לגרור תגובות של הקאות חוזרות, מומלץ לנסות טיפול בפנבנדזול (חומר נגד תולעים) + אמפולות באופן סדיר נגד פרעושים
אני ממליצה להמשיך באבחון ולנסות להחליף מזון ולטפל כנגד תולעים, במקביל המשיכו לתת את המשחה נגד כדורי שיער.
רק בריאות!

ערן שלום,
לא ציינת בת כמה הכלבה והאם יש בעיות מיוחדות בעברה הרפואי?
האם במהלך ה"התקף" יוצא קצף מהפה? האם היא מסתכלת אליך ומגיבה אליך? האם יש חוסר שליטה בסוגרים והיא נותנת שתן וצואה תוך כדי?
ייתכן בהחלט שההתקפים שאתה מתאר הן עוויתות ובתדירות כזו גבוהה בכלבה חייבת אבחון נוירולוגי מסודר וטיפול בהתאם. יש לגשת לוטרינר, אם ניתן צלם את ה"התקף", זה יעזור לקבוע במה מדובר.
רק בריאות!

שלום ערן,
מקרים דומים של סימנים נוירולוגים המתבטאים בספאזם - מעין כיווץ שרירים באזורים שונים בגוף, דווחו בשבוע האחרון בגורים בעקבות אכילת מזון שהוסר מן המדפים -- מזון "בנטו -כבש - אורז לגורים". באם כלבתך ניזונה ממזון זה אנא עדכן אותנו כדי שנוכל להמליץ על על המשך טיפול,
תודה!

הי יניב,
יש מקרים בהם מוצאים אם מניקה ו"מכיניסים" לחיקה עוד גור / שניים נוספים, שינקו ממנה, כל זאת במידה ואין לה הרבה גורים.
האם לזה אתה מתכוון? יש לכם אמא מניקה פוטנציאלית?

מדובר בגורה שכבר שתתה עצמאית מקערה . אינני יודע מה גילה אך עיניה עדיין כחולות אפורות כהות כאלה. ( הצלתי אותה מעורב שניקר אותה באמצע הרחוב אך בהרבה מזל לא הספיק לפצוע אותה )

לא מדובר באם מניקה אחרת . אלה בחתול שעצר לידה ורכן סביבה ( יכול להיות שזאת היתה נקבה לא ראיתי כל כך )

השאלה שלי האם הגורה תוכל לשרוד לבד בחוץ? האם חתול אחר יכול לקחת אותה תחת חסותו? או חסותה אם זאת חתולה.

יש לציין כי כשחזרתי לאיזור אחרי שעתיים בערך הגורה לא היתה וגם לא החתול שהיה איתה.

תודה.

הי יניב,
עכשיו השאלה מובנת יותר,
בעקרון אם זו הייתה נקבה, אז אמנם זה מצב די נדיר, אך ייתכן והיא תיקח אותו תחת חסותה. לרב הם מזהים שהריח שונה מהריח של הגורים שלהם ולכן לא מוכנים לקחת גורים שלא שלהם. אם זה היה זכר...ובהנחה שזה גור יונק...אז כמובן שזה לא יעזור לשרידות של הגור.
בכל מקרה, תחפש את הגור באזור, אם הוא נטוש הסיכוי הטוב ביותר שיש לו הוא בעזרתך, בהנחה שהוא עדין זקוק לטיפול אינטנסיבי לגור (מתן חלב מיוחד לגורים, חימום הגוף, שיתון וכו'). בהצלחה!

עומרי שלום,
האם הכלבה שותה?
במידה ואינך בטוח, ניתן להוסיף מים למזון היבש וכך "לאלץ" אותה לשתות לפני שהיא אוכלת. לכל כלב (ולכל אדם...) הרגלי מתן שתן שונים, כל עוד הכלבה שותה אני לא רואה סיבה לדאגה, אם אתה מוטרד תביאו דגימת שתן לוטרינר שיוכל להעריך את ריכוזיות השתן והמרכיבים הפנימיים שבו + במקביל בדיקה רפואית של הוטרינר תעזור לקבוע האם היא מיובשת ומה מצבה הרפואי באופן כללי.

יעל שלום,
ראשית אני שמחה שהחתול חזר הביתה, לרב חתול זכר שאינו מסורס בורח ושוכח את דרכו חזרה... שנית, נשמע שהחתול זקוק לטיפול רפואי, אני מניחה שהוא מיובש ולא אכל זמן רב, תיארת פצעים ברגליים - הדבר דורש התייחסות וסביר שכואב לחתול, במידה והוטרינר יטשטש / ירדים אותו לצורך טיפול בידקו האם ניתן גם לסרס אותו באותה הזדמנות, אם לא תסרסו את החתול הוא יברח שוב!
לאחר שטיפלתם במצבו הרפואי, תנו לו מספר ימים להרגע ולהתרגל מחדש למקום ואליכם, יש ריחות שונים בבית שהוא לא מכיר (החתולים) ובאופן כללי עברה עליו בוודאי תקופה טראומתית בחודשים האחרונים. את המפגש בינו לבין הגורים יש לעשות בהדרגה ובאופן מבוקר, יש מאמרים רבים בנושא, באופן כללי מומלץ לא להפגישם באופן ישיר אלא רק בדרך עקיפה למשך 2-3 שבועות (הם בחדר נפרד והחתו להבוגר רק שומע אותם, הם בכלוב והחתול הבוגר מסתובב סביב...). במקביל, בתקופת ההתאקלמות של כל החתולים, דאגו לחסן ולתלע את הגורים החדשים.
רק בריאות!

היי נורית תודה על העזרה!
ניסינו להפגיש בינהם בעזרת מחיצה של הגדר בחצר
הגורים מבוהלים והחתול הבוגר מנסה לתקוף אותם. הוא לא בדיוק נותן שיתקרבו אליו
וממשיך לשוטט ברחוב. מדיי פעם הוא נותן לנו ללטף אותנו אבל פתאום הוא משנה את התנהגותו לתוקפני ודיי מפחיד. אנחנו לא רוצים להכניס אותו לבית כי הוא תוקף לא רק אותם גם אותנו!!!

הי יעל,
האם בעבר החתול נכנס לבית? או שתמיד היה "חתול רחוב"?
אני מניחה שמדובר בטראומה קשה / שכואב לו משהו....האם הוא צולע?
אשמח אם תשקלו כן לקחת אותו לבדיקה אצל וטרינר + סירוס, ניתן להזמין לוכד חתולים לשם כך (קבעו מראש עם המרפאה הוטרינרית כדי שתגיעו בזמן שפנוי ומתאים לכך).
נשמע שהחלטתם להתייחס אליו כחתול רחוב, בעיקר כשהוא תוקף אתכם ואת הגורים, כולי תקווה שאולי הזמן יעשה את שלו והוא ירגע מעט....
בהצלחה!

יעל שלום,
האם הפצע נמצא בסמוך לאוזן או בתוך האוזן? האם הכלב מטופל לבעיה זו?
החומר באמפולות מסוג רוולושיין מגיע למחזור הדם, החומר באדוונטיקס מתרכז בבלוטות שומן מתחת לעור ואילו החומר בפרונטליין בבלוטות החלב מתחת לעור.
בכל מקרה, כל עוד את לא שמה את החומר ישירות על האזור הפצוע אין בעיה להשתמש בכל אחת מהאמפולות שהזכרתי, בהתאם לגיל הכלב ולמשקלו.. במקביל, בדקו את הפצע באוזן, ייתכן ומדובר בדלקת, גוף זר....חבל שהכלב יסבול!
רק בריאות!

מעיין שלום,
חסרים פרטים רבים לגבי המצב של כלבך, ממליצה לך לפנות טלפונית לוטרינר המטפל ולראות האם מדובר במצב שטיפול תומך כללי עשוי לעזור בו או שהמצב חמור וצריך להגיע לבדיקה. לא ציינת מה גילו של הכלב, מה עברו ברפואי, האם יש חשד להרעלה, מה תדירות ותוכן ההקאות והשלשולים...במידה ויש קושי כלכלי לשלם על הטיפול,.נסי ליצור קשר עם צער בע"ח באזור מגורייך. בנוסף, אם יש לך וטרינר קבוע שמטפל בכלב, מניחה שניתן יהיה לדחות מעט את התשלום / לפרוס למספר תשלומים.
רק בריאות!

חנה שלום,
מקווה שכלבתך מרגישה יותר טוב, נשמע מהתיאור שלך שמתחיל שיפור במצבה.
לא ציינת האם בוצעו בדיקות דם והאם היא מטופלת גם באנטיביוטיקה?
במידה ואיו שיפור במצבה של הכלבה יש להמשיך באבחון (בדיקות דם, צילומים, אולטרא-סאונד) ואף לשקול אשפוז לצורך מתן טיפול ונוזלים ישירות לוריד.
רק בריאות!

ד"ר נורית פרנקל תודה רבה להתייחסות ,הכן מצבה של הכלבה הישתפר ואפשר להגיד שהיום מצבה חזר לקדמותו ואני חזרתי לדופק סדיר. הייתי מעט בהיסטריה והעיקר שהכל מאחורנו.
שוב תודה רבה ושבת שלום.

יופי, אני שמחה שהמצב נרגע!
כולנו היסטריים כשמדובר בחיות הבית הפרטיות שלנו, מצב מלחיץ ולא נעים בד"כ.
שימו לב להבא שהכלבה לא אוכלת מאכלים שאינם מתאימים לה, באופן כללי ניתן להמנע ממזון ביתי ולתת רק מזון יבש, אם בכל זאת נותנים מזון ביתי אז להמנע מ- עצמות עוף (גם אם בושלו במרק זמן רב), בצל, שום, שוקולד, תפוחי אדמה לא מבושלים, ענבים וצימוקים וכל מזון שיש בו תבלינים.
הקיבה של כלבים רבים רגישה מאוד למזונות שלנו ובעקבות "אכילת זבל" הם מפתחים דלקת קיבה ומעיים.... חשש נוסף הוא כמובן לחסימת מעיים בעקבות גוף זר / אכילת עצמות וכו'. רק בריאות!

עודד שלום,
כמובן שלא ניתן ללא בדיקה לקבוע במה מדובר ולכן יש להתייחס להמלצות בערבון מוגבל שכן איני רואה את החתול. באופן כללי, נשמע שמדובר ב- recurrent corneal ulcer, יש גורמים אפשריים רבים כדוגמת שערות קטנות, אנטרופיון וכו' אך גורם נפוץ הינו נגיעות בוירוס ההרפס ולכן במקביל לטיפול בכיב יש לטפל כנגד הוירוס (כדורים אנטי-וירלים וכן מתן חומצה אמינית L-ליזין שמתחרה עם ח.אמינית אחרת בגנום של הוירוס). בנוסף, נגד זיהום חיידקי משני מומלץ להשתמש במשחת עיניים על בסיס טטרציקלינים (תרמיצין) שהיא לרב יעילה יותר בחתולים, לעומת סינטומיצין (כלורמפניקול).

אני ממליצה לך בחום לגשת לרופא מתמחה/מומחה לעיניים, ככל שידוע לי יש סה"כ 3 בארץ, בקש הפניה מהרופא המטפל. יש לבחון היטב את העיניים ולבצע בדיקה מקיפה ולקבוע מה הטיפול המומלץ - טיפול תומך / שיש צורך בניתוח.
נשמח לעדכון לגבי מצבו של החתול....וכמובן - רק בריאות!

אכן נשמע מתאים כי מדובר בכיב מהרפס וירוס שכן יש את הצורה הדנדריטית השכיחה, והכיב מלווה לעיתים בקונג'קטוביטיס שגם כן קיימת במחלה הרפטית.

במידה ואכן אטפל בחתול בטיפול אנטי-ויראלי, הרי הוירוס נשאר לטנטני בגנגליון. לכן בעצם כל חייו החתול יסבול מהרפס, לא? הטיפול הוא לקיצור משך המחלה בלבד, אך לא ימנע את ההתפרצויות....

שאלה נוספת - כלוראמפניקול ידוע כמדכא מערכת חיסונית. האם ייתכן כי הטיפול הרב שהחתול קיבל בכלואמפניקול בתקופה האחרונה יצרה אצלו מעין ירידה בחיסוניות ולכן התפרצויות חוזרות של הויריס?

עודד

הי עודד,

וירוס ההרפס אכן נשאר לטנטי ואין אפשרות להחלמה מלאה, אך הגורם להתפרצויות נוספות הינו סטרס (מעבר דירה, בע"ח חדש בבית, טראומה פיסית..), יש חתולים רבים שסבלו כגורים מהוירוס וכבוגרים בעזרת שמירה על "חיי חתול" נינוחים אינם סובלים ממנו ויש להם איכות חיים טובה מאוד. לכן, ההנחה היא דמציאת פתרון יעיל לכיב והפחתת הכאב בעקבות הטיפול והחלמת הכיב בעתיד בהחלט ישפרו את איכות חייו גם לטווח הרחוק. את תוסף המזון L-ליזין ניתן לתת גם לתקופות ממושכות, במידה וצריך.
לגבי כלורמפניקול, מכיוון שמשחת סינטומיצין עדין משמשת באנשים לדלקות עיניים, וגם בכלבים היא שימושית מאוד, אני מניחה (ומקווה) שהשפעת השימוש הממושך בה אינו הגורם לחזרתיות הכיב, אלא הנגיעות בהרפס.
לגבי טיפול אנטי-וירלי, מלבד תוסף המזון, מדובר בכדורים שמיובאים מחו"ל (פמציקלוויר), , ניתן בד"כ להשיגם אצל מומחים לבעיות עיניים.
נשמח לעזור בשאלות נוספות, רק בריאות!

ליאורה שלום,
אשכים תמירים עלולים לגרום לסיבוכים רבים ואף להגיע למצב שדורש ניתוח חירומי, סיבוכים אפשריים הם התפתחות גידול באחד האשכים, סיבוב אשך וחסימת זרימת הדם אליו ועוד.
כדי לברר מה חומרת ודחיפות הטיפול עליך לפנות לוטרינר, לא ניתן לקבוע זאת מבלי לראות ולבדוק את הכלב, הנפיחות שאת מתארת בהחלט דורשת בירור מיידי!
אני מבינה את החשש מהרדמה של כלב פקינז, חשוב לבצע את הניתוח במקום שאת סומכת עליו, לפני הניתוח לבצע בדיקות דם ובדיקות נוספות לפי המלצת הרופא, לוודא שיש ניטור טוב של ההרדמה (אנשי צוות, מוניטור) וכן שיש שימוש במכונת הרדמה עם גז, בעזרתה ניתן לשלוט בעומק ההרדמה ולצמצם סיכונים.
רק בריאות!