פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

כיצד נראה הגור? האם מצבו הגופני טוב (ביחס לאחיו בשגר)?האם נראה חיוני? האם הבחנת בהפרשות כלשהן ? למרות נסיונך, מומלץ להמשיך ולנסות להאכיל גם אם נראה כי מסרב תחילה - עם בקבוק מיוחד (בסבלנות) הואיל ולוקח לגורים זמן מה עד שמתרגלים לפטמת הבקבוק. בנוסף,חשוב בגמר ההאכלה לחקות את פעולת הניקוי של החתולה המלקקת את הגורים ומנקה את השתן והצואה- וזאת על ידי ניגוב אזור פי הטבעת בעזרת צמר גפן רטוב. באם עקבת אחר הגור והוא נראה חלש יותר, מסרב לאכול או אפאטי אנא גש בדחיפות לוטרינר!
בהצלחה!

שלו םשלי,
מספר ההאכלות תלויות בגיל החתול, שאכן כגור,טבעי כי יבלה זמן ניכר מהיום בשינה. בגילאים מוקדמים של כשבועיים ההאכלות הנן תכופות (כל שעתיים-שלוש)בגילאים מתקדמים יותר, גם מרווחי ההאכלה גדלים (התוויה של כמות המזון ומספר האכלות מומלצות ביום, מצויה על גבי אריזות תחליף החלב). אין כל בעיה להעיר את הגור על מנת להאכילו!
בהצלחה!

שלום סיון,
פפילומה הנו גידול עורי שפיר המועבר על ידי וירוס הפפילומה. מזוהים בכלב לפחות 5 זנים - כולם מדבקים בכלב באמצעות מגע ישיר או בלתי ישיר, והם עוברים נסיגה באופן ספונטני וללא התערבות כתלות במקום הופעתם. הפפילומה האוראלית מאופיינת בהופעתה בחלל הפה והשפתיים ושכיחה בכלבים צעירים , כשהלקויות מתפתחות למבני פפולות לבנות וזמן נסיגתן הממוצע אורך כשלושה חודשים. זמן הנסיגה תלוי בתגובה החיסונית של הכלב כנגד ההדבקה הויראלית ולכן תנאי סטרס, הזנה לקויה או מחלה עשויים לעכב את התהליך. לרוב מבצעים הסרה , אלא אם הלקויות מפריעות באופן משמעותי לתפקוד הכלב ( גם בתהליך ההסרה יש סיכוי טוב לזריעה של תאים שתוביל להדבקה) לפיכך הייתי מחכה בסבלנות ומספקת תנאים מיטביים להחלמה...
רק בריאות!  

החתולה אלימה במיוחד.
חותרת למגע עם השיניים במיוחד לאחר שקצצנו לה את הציפורניים.
האם זה נורמלי??
האם ישנה דרך להרגיע או למתן את התגובות שלה???

אילנה שלום,
כיצד נעשה האבחון לפני חצי שנה? האם יש רקע של טראומה?האם בוצעה בדיקה נוירולוגית מלאה? כיצד טופל?האם הרגיש טוב עד כה?מדבריך יש חשד סביר כי מדובר בפגיעה נוירולוגית כרונית בעלת התדרדרות אקוטית פגיעה זו אכן עשויה להיות פריצת דיסק(כפי שהעלה החשד הראשוני) שהתדרדרה והביאה לפגיעה עצבית אולם היא עשויה לנבוע גם מדלקת בדיסק ובחוליות הסמוכות, דלקת בקרומי השדרה, מתהליך נאופלסטי ועוד..הצילומים כפי שמובאים בפורמט זה אינם מאפשרים לצערי לבצע הערכה כלשהי (אינני מבינה את הקביעה של הוטרינר "עמוד השדרה איננו בנוי כראוי")ובכל מקרה, בכדי לבצע אבחון נכון חשוב לבצע ראשית בדיקה נוירולוגית מעמיקה ולמקם את סוג הנזק בעמוד השדרה בהתאם לקליניקה המתוארת (יחד עם צילומים מתאימים). אני מסכימה עמך כי כלבך ראוי לתהליך אבחון מדוקדק ויסודי ובשל ההתדרדרות האקוטית אני ממליצה בחום להגיע לייעוץ נוירולוגי בהקדם האפשרי (כל התמהמהות וטיפול לא מתאים עשוים להזיק). בבית החולים הוטרינרי האוניברסיטאי בבית דגן קיימת מחלקה נוירולוגית שתוכל לאבחן ולטפל בהתאם!
רק בריאות!

בשל האמצעים הדלים הבדיקה בפעם הקודמת הייתה בעיקר על סמך הסתברות, מכיוון שמדובר בבולדוג צרפתי וממה שהבנתי הבעיה אופיינית לגזע, וגם מעצם העובדה שהוא עולה ויורד במדרגות 4 קומות 3 פעמים ביום ובאופן כללי הוא אוהב לרוץ ולהשתולל. הוא טופל באנטיביוטיקה ועל פניו הבעיה נפתרה - למרות שאין שום דרך לדעת בוודאות, הוא שאף פעם לא מתלונן על כלום ולא בוכה אפילו אם בטעות דורכים לו על הרגל...
בפעם הנוכחית הוא טופל במשך חמישה ימים עם זריקות iv של atrivet אך כמעט ולא הייתה שום תגובה. פנינו לחוות דעת נוספת אצל וטרינר עם לב טוב שהסכים לקבל אותנו ללא תשלום והוא אמר שהוא היה עושה הכל בדיוק אותו הדבר כמו הוטרינר הקבוע שלנו.
ביום ראשון הקרוב אנחנו לוקחים אותו לבית ברל לעשות סי-טי.
הוצאנו אותו פעמיים החוצה כשהרמנו עם רצועות את פלג גופו התחתון אבל אמרו לי שזה לא היה חכם במיוחד ושעדיף לו לנוח לפחות עד לתוצאות הבדיקות, הבעיה עם זה היא שהכלב מתחיל להיכנס לדיכאון - כנראה בגלל שיותר מידי דברים מהשגרה שלו נגזלים ממנו.
אני לא יודעת מה עוד אני יכולה לעשות בשבילו. אני מרגישה שנגזר עליו סבל רק בגלל שלא היה לו מספיק מזל כדי להיות מאומץ ע"י משפחה בעלת אמצעים.
הייתי רוצה לדעת אם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות בבית... תרגילים, תרופות שאני יכולה לקבל עליהן מרשם על שמי מקופת החולים, עיסויים, כל דבר...

שלום אילנה,
כל עוד אין אבחון וקיים חשש לפריצת דיסק ההמלצה הגורפת היא אכן לשמור על מנוחה ככל האפשר (עם אפשרות למתן צרכים עם כמה שפחות תזוזה). כמו כן חשוב לדאוג למצע רך, לשמור על יובש וניקיון סביבתו של הכלב, לשנות את אופי ההזנה אם יש צורך בהתאם לצרכים האנרגתיים של הכלב ולספק מים בכמות גדולה.
דאגתך לכלבך ניכרת מדבריך ומרגשת ואין להקל בה- לכלבך יש מזל כי דואגים לו בצורה זו!
מקווה שהסי טי היום יסייע בדיאגנוזה - בהתאם לכך יוכלו הרופאים להסביר לך על הטיפולים האפשריים, ובאם יהיו שאלות נשמח לסייע,
אשמח לעדכון!
בהצלחה!

שלום רב,
צר לי לשמוע על חתולייך, אולם ככל שהייתי רוצה לסייע לאבחון ולטיפול בהם, בלתי אפשרי לעשות זאת ללא קבלת נתונים אודות ההסטוריה שלהם, הקליניקה המדוייקת וכן חשובה ביותר הנה בדיקה יסודית שלהם. חשוב לי להבהיר כי הגורמים שעשויים להביא לשתן דמי בחתול הנם מגוונים ומקורם עשוי להיות במספר מערכות. מערכת אחת היא מערכת השתן על כל מבניה האנטומים (כליות, צינורות השתן, השלפוחית והשופכה) כשהם כוללים: טראומה, אבנים, מחלה דלקתית (על רקע זיהומי או ללא גורם זיהומי) ועוד... מערכת נוספת שעשויה להיפגע ולהביא לשתן דמי הנה מערכת המין כשכל פגיעה בה (דלקתית, נאופלסטית או טראומתית וכן הלאה..) עשויה להביא לקליניקה זו. בנוסף לעיתים דימום קשור לפגיעה ססטמית במערכת האחראית על קרישת הדם (עשוי להתרחש בהרעלת קוטלי מכרסמים ועוד). לגבי החתול השני, מדבריך עולה כי הוא נבדק בעבר על ידי וטרינר ללא ממצאים מיוחדים. לא ציינת את גילו, אולם כל או כך במקרים כרונים אלו של קליניקת פגיעה בדרכי נשימה חשוב לדעת כי חתולים צעירים יכולים "לסחוב" עימם הדבקות ויראליות (קומפלקס הרפס/קליצי), נזקים מדלקות ריאה קודמות, פוליפים שונים, אלרגיות ועוד, ובאם לא נמצא הגורם כדאי לטפל באנטיביוטיקה מתאימה לכיסוי זיהום משני עם טיפול מסייע למערכת החיסון כנגד ההדבקה הויראלית.
בשני המקרים אותם את מתארת יש לבצע בדיקה טובה של החתולים, לפסול מחלות שיכלו להביא לקליניקה זו ולנסות ולבצע אבחון של הגורם על מנת לתת את הטיפול הנכון והראוי ביותר. טיפול ללא אבחון - ביכולתו להביא לנזק משמעותי ולפיכך אין לי אלא להמליץ לך להגיע לוטרינר מהר ככל האפשר!
רפואה שלמה וכל טוב!

שלום נטליה,
ראשית שמחתי לשמוע על שאספת את הגורה ועל שאת ממשיכה לטפל בה במסירות!
פריקת ירך נחשבת לפריקה הנפוצה ביותר, ואם היא טרייה (פחות מ-7 ימים) בדרך כלל ניתן לבצע החזרה למקום (רדוקציה) במניפולציה תחת הרדמה עמוקה (לאחר תהליך ההחזרה מניחים חבישה מיוחדת שגורמת לדחיפת ראש עצם הירך לתוך המפרק והכלב מושאר במנוחה מלאה). במידה ולא ניתן לבצע רדוקציה זו (שנחשבת לרדוקציה סגורה) או אם הפריקה חוזרת יש לבצע רדוקציה פתוחה ולהשתמש באחת מהשיטות הכירורגיות המקובלות לתיקון. מאחר ובתהליך הפריקה יש הפרעה לכל אחד מהמבנים האנטומים ממרכיבי המפרק (סחוס, קפסולת המפרק, תמיכת השריר והרצועות שתומכות בו), באם הפריקה לא מטופלת והופכת כרונית מתרחשים שינויים שונים שעשויים להביא לנזקים חמורים שיתבטאו בפונקציונליות של בעל החיים. בגור בשלב הגדילה המפרק יתפתח בצורה לא תקינה בעקבות חוסר התאמה אנטומית ויתחיל תהליך של דלקת שפוגעת עוד יותר במפרק, חוסר יציבות, שחיקה של עצם ועוד שרק ילכו ויחמירו, ומכאן שמומלץ לעשות רדוקציה מוקדם ככל האפשר!
כל טוב ובהצלחה רבה:)

תודה רבה על התשובה. אני התחיל לפעול מהר ואולי כבר מחר אקח אותה לרנגן. תודה רבה.

האם כוונתך לחתול מגזע בריטי ? חתולים אלו מאופיינים בפרווה סמיכה, עבה ועשירה, עם מעט וריאביליות בין הפרטים השונים; באם קיים ספק מומלץ להביאו לייעוץ אצל הוטרינר הפרטי או אצל מגדל מוסמך אובייקטיבי,
בהצלחה!

בתמונות הקודמות הוא ניראה מלא שיער והמגדלת אמרה לי שהשיער דליל כי הוא גמר רק עכשיו להחליף שיער. זה הגיוני? מה הזמנים של גורים להחלפת שיער?

בתמונות הקודמות הוא ניראה מלא שיער והמגדלת אמרה לי שהשיער דליל כי הוא גמר רק עכשיו להחליף שיער. זה הגיוני? מה הזמנים של גורים להחלפת שיער?

שלום אסתר,
גידול כלבים וחתולים תחת קורת גג משותפת הנו תופעה חדשה יחסית שלא נצפתה עד השנים האחרונות, כנראה בשל האמונה הרווחת כי בע"ח אלו מתקשים לחיות האחד עם השני בשל אופיים השונה ובשל היותם חסרי יכולת מולדת לתקשר. בהיותי סטודנטית לתואר שני חקרתי נושא זה במסגרת עבודת התיזה שלי שמטרתה היתה לבדוק את אופי היחסים בין כלבים וחתולים החיים זה לצד זה ובנוסף בחנתי האם ביכולתנו להשפיע על טיב היחסים ביניהם. לא אאריך בדברים ולכן אם אנסה לסכם עבורך את הממצאים, מן המחקר עלה כי ברוב הבתים אותם בדקנו (50 במספר) התקיימו יחסים הדדים חיובים בין בעלי החיים וההמלצה היישומית העיקרית שעלתה ממנו היא שבכדי להגדיל את הסיכוי ליחסים חיוביים יש להפגישם בתקופת ה"חיברות" (סוציאליזציה)- שחלה בחתולים עד גיל חצי שנה ובכלבים עד גיל שנה. בתקופה זו בעל החיים למעשה לומד ומתנסה בקשרים חברתיים ראשונים, הוא לומד לקבל את קרבתו של פרט אחר, תוך רכישת מיומנויות התנהגותיות הכרחיות לתקשורת. (הסוציאליזציה עשויה להתרחש בין מינים שונים של בעלי חיים ובין בעלי החיים לאדם.). המלצה נוספת שעלתה בעקבות המחקר הנה שאם אימוץ בעלי החיים אינו מבוצע בו זמנית רצוי לאמץ קודם את החתול ורק לאחר מכן את הכלב (בשל גורמים שונים אותם לא אפרט כאן). בביתך מתקיימים שני תנאים בעלי השפעה חיובית על סוג הקשר שיווצר: האחד הנו שכלבתך החדשה עודנה נמצאת
בתקופת הסוציאליזציה והשני הוא אימוצה לאחר אימוץ החתול, כך שכבר בשלב זה מדובר בהתחלה שמגדילה את הסיכוי ליחסים חיוביים ביניהם. עם זאת, מובן כי מדובר בתהליך של היכרות וההמלצה היא לערוך חשיפה מבוקרת של שני בעלי החיים אחד אל השני- הן מבחינת זמן והן מבחינת מינון: כלומר לאפשר הפרדה עם זמני מפגש משותפים, האכלות נפרדות וכו'. בשלב בו קיימת התקדמות מבחינת התגובה (כאן החתול הוא הגורם המגביל) ניתן לנסות ולערוך אינטראקציות משותפות (כמו משחק) עמכם תוך מתן חיזוקים חיוביים והתעלמות מתגובות שליליות (כמו "החטפות")-חתולים אינן לומדים מחיזוקים שלילים ולכן לא מומלץ להשתמש בהם!! ..אני צופה כי התהליך ידרוש זמן (אפילו מספר שבועות) אולם כפי שאמרתי, הסטטיסיטיקה לטובתכם!
בהצלחה רבה!

שלום סבטלנה,
מצטערת על התגובה המושהית, אולם רק עתה שמתי לב כי לא נענית.
מחלת לבלב כרונית הנה מחלה שכיחה למדי בקרב חתולים בוגרים-מבוגרים בשל גורמים שונים. גורמים ידועים הנם גורמים זיהומיים (דלקת על רקע פתוגנים ממערכת העיכול), אולם ישנם גורמים נוספים כגון תזונה ועוד. דלקות הלבלב בחתולים, בשל המבנה האנטומי המורכב, כוללות פעמים רבות במקביל גם דלקות מעי כרוניות (IBD) וכן דלקת כבד (אשר מתבטאת גם, כפי שאת מציינת בדברייך בפגיעה בדרכי המרה).
אינני יודעת כיצד אבחנו את דלקת הלבלב והאם נעשה אבחון של מחלת הכבד בתהליכים דיאגנוסטים ספציפים,ואם כן מהו תוצאותיו ( בדיקת אולטרסאונד בטן ולקיחת דגימות הסטופתולוגיות או ציטולוגיות מהכבד).לעיתים מדובר במחלה ראשונית של הלבלב עם השתמנות כבד משנית ולא מחלה ראשונית-במקרים אלו הטיפול בכבד הוא טיפול תומך בלבד, ובמקרים אחרים הטיפול מצריך גם מתן סטרואידים. בכל מקרה הטיפול צריך להיעשות, באם קיים האבחון תוך התחשבות בכל הגורמים,והוא כולל: מתן נוזלים ואנטיביוטיקה רחבת טווח, מתן טיפול תומך כבד (ויטמינים מתאימיםb12, E וכו') מגני מערכת עיכול, חומצות מרה סינטטיות, תזונה מלאה מתאימה ועוד .. .
יש לקחת בחשבון כי מדובר במחלה כרונית שכוללת טיפול ארוך טווח וכן חשוב לוודא כי לא מפספסים כאמור מחלת מעי או מחלת כבד עם רקע ראשוני שעשויה, ללא טיפול להביא לאפיזודות נוספות.
כל טוב ורק בריאות!

שנישלום,
האם מדובר בקרציות? או אולי בפרעושים (שחורים קטנים)?
כנגד פרעושים רחיצה בשמפו מיוחד לכלבים ונגד פרעושים ולאחר כיומיים ריסוס עם ספרי פרונטליין אמורה לפתור את הבעיה. כנגד קרציות, רב התכשירים הם לגיל בוגר יותר - סביב 8 שבועות. בגיל צעיר יותר חפיפה בשמפו והסרה של הקרציות באופן ידני (השתמשו בצמר גפן עם אלכוהול והסירו את הקרציה בתנועה סיבובית כדי לשחרר את גפי הפה שלה מהעור של הכלב). רק בריאות!

ענת שלום,
האם כוונתך למזון הרפואי urinary של רויאל קנין? (אריזה לבנה עם כיתוב בירוק זוהר, בגדול של 3.5 או 6 ק"ג). מזון זה איכותי ומתאים מאוד לבעיות מהסוג המתואר, זהו מזון רפואי מיוחד, המלצת החברה היא לתת לחתול מזון זה במשך חצי שנה, במקביל לבצע מעקבים אצל הוטרינר לבדיקת ריכוזיות השתן ונוכחות קריסטלים בשתן. במידה והמצב יציב, לאחר חצי שנה ניתן לעבור למזון מסוג - young male/female (גם כן של רויאל קנין) אשר מכיל רכיבים שמגבירים צריכת שתיה ומדללים את שתן ולכן מקטינים גם כן סיכוי לחסימה נוספת בעתיד.
במקביל יש לדאוג להגברת צריכת מים בדרכים אחרות (החלפת מים בתדירות גבוהה, כלי מים רבים בבית, מזרקות מים ועוד). האוכל אינו מסוכן לחתולים שאינם סובלים מבעיות בדרכי השתן, אך הוא לא האידיאלי בשבילם מבחינת הרכב החומרים ולכן עדיף לתת לכל חתול את המזון המתאים לו. מזון young male/female מתאים ואידאלי לחתולים מעוקרים/מסורסים באשר הם. רפואה שלמה!

שלום,
מומלץ להמינע משימוש בתרופות של אנשים בכלבים, לא כל התרופות מתאימות ולעיתים מבלי שהתכוונתם לכך אתם עלולים לגרום נזק לכלבתכם. אזור הלובן בעין מכונה - סקלרה, כלי דם גדושים באזור יכולים להוות סימן לדלקת בעין אך ייתכן ויש קשר למצבים בהם הכלבה מתרגשת ולאו דווקא לבעיה בעין. קשה להמליץ על טיפול מבלי לראות את הבעיה, האם הכלבה מרגישה טוב מלבד בעיה זו? בידקו בבית האם הכלבה עוצמת את העיניים (ממצמצת וא רוצה לפתוח אותן)? האם יש הפרשות? האם גם הלחמית אדומה? האם הגודש שאתם רואים זהה בשתי העיניים?
מומלץ לגשת לבדיקה אצל וטרינר. רפואה שלמה!

האם מדובר בצליעה ברגל קדמית? האם יש היסטוריה של טראומה?
קשה מאוד לתת עצות מבלי לבדוק את הכלב, במידה ואין שיפור במצב הצליעה גשו לוטרינר לבדיקה לאיתור הגורם, ייתכן ומדובר בצליעה על רקע שפשוף בכריות, נפיחות רקמה רכה, בעיה אורתופדית ועוד.
רפואה שלמה!

הדרה שלום
לא סביר שחוסר התאבון של חתולתך הוא כתוצאה מזריקת הקונבניה. יש לגשת לוטרינר לבירור מדוע חתולתך עדין לא אוכלת ומה ניתן לעשות בנידון.
הרבה בריאות.