פורום אורתופדיה ילדים - יש לך שאלה?

תמר שלום. אני מצטער אבל לא מצליח להבין מה את מתארת. אולי יש לך אבחנה שהרופא כתב? או שתרצי להעלות צילום כף הרגל

אירה שלום. המומחים לנושא הם נוירו-כירורגים של ילדים. יש מספר יחידות בארץ שעוסקות בתת-תחום הזה - פני אל אחד/אחת מהם לייעוץ

אלה שלום. אני חושב שתינוקת שרוצה לעמוד - לא תיצור שום נזק מזה שתעמוד בעצמה. שמעתי כבר על תינוק שעמד בגיל 3 חודשים...

שירלי שלום - אני מציע לעשות את הפשוט ביותר - להיוועץ ברופא/ה הילדים. אם ייראה לו/לה שזה חריג - יבקש ייעוץ...

אריק שלום. אני מבין שכבר נבדקתם. המצב הוא שכיח וכמעט תמיד חולף כשהילד צומח. אני מציע לחכות חצי שנה ולהבדק שוב.

דנה שלום, ראי בבקשה את תשובתי לדנה השניה.
ילדים שבים לדרוך בהדרגה ואין סיבה להאיץ בהם. תני לילד זמן לשוב להליכה. תני לו משכך כאבים אם הוא אומר שכואב לו. את תראי שהחלטתו לשוב לדרוך תהיה "שלו" וללא קשר לשכנועים והסברים

תודה על תשובתך אבל מס' שאלות נוספות:
אני רוצה ללכת , לצאת מהבית ולעשות דברים , עד היום התניידתי איתו באמצעות כיסא גלגלים השאלה היא האם להחזירו ולהראות לו שאם הוא לו הולך אנחנו לא נעשה כלום כי לא ניתן לצאת מהבית ? כי מצד שני אם אחזיק את הכסא גלגלים זה לא ידרבן אותו ללכת וימשיך "להתפנק".?
הוא לא מתלונן כלל על כאבים והוא מזיז ומקפל ודורך על הרגל יפה מאוד אבל לא רוצה ללכת ואני מתחילה כבר לאבד סבלנות מאחר וזה ילד מאוד רגיש , תלותי ואני חייבת לציין כי מדובר בחופש הגדול ויש לי עוד ילדה בבית, אבל איך לנהוג איתו?
כדאי ללכת אולי לפיזיוטרפיה ע"מ שייראה שהשד לא כ"כ נורא?
תודה

תודה על תשובתך אבל מס' שאלות נוספות:
אני רוצה ללכת , לצאת מהבית ולעשות דברים , עד היום התניידתי איתו באמצעות כיסא גלגלים השאלה היא האם להחזירו ולהראות לו שאם הוא לו הולך אנחנו לא נעשה כלום כי לא ניתן לצאת מהבית ? כי מצד שני אם אחזיק את הכסא גלגלים זה לא ידרבן אותו ללכת וימשיך "להתפנק".?
הוא לא מתלונן כלל על כאבים והוא מזיז ומקפל ודורך על הרגל יפה מאוד אבל לא רוצה ללכת ואני מתחילה כבר לאבד סבלנות מאחר וזה ילד מאוד רגיש , תלותי ואני חייבת לציין כי מדובר בחופש הגדול ויש לי עוד ילדה בבית, אבל איך לנהוג איתו?
כדאי ללכת אולי לפיזיוטרפיה ע"מ שייראה שהשד לא כ"כ נורא?
תודה

דנה שלום. זוהי תגובה רגילה. תני לילד לפחות שבוע עד שיתחיל ממש לדרוך וגם אז זה לרוב באופן די מצחיק (הילדים ממציאים כל מיני שיטות דריכה שאין בהן "הגיון" מכני כלשהו). אין מה לדאוג. אם השבר היה פשוט, גם ההחלמה לא תהיה מסובכת

ליאת שלום. אפשר להקדים לכיוון 3-4 שבועות. ככל שדוחים, הטיפול מתארך (אם הוא נדרש...)

מיכל שלום. שאלותיך מורכבות מאוד ולצערי אני לא יכול לענות מבלי לשמוע את כל מהלך הטיפול, לבדוק את הילדה ולעבור על ההדמיות. אני מציע במקרה כזה לשמוע דעה של עוד אורתופד ילדים - תקבעו פגישה: הביאו איתכם את כל התכתובת וההדמיות וכמובן את הילדה ותוכלו לשמוע דעה של מישהו שמסתכל מהצד ולא מעורב בטיפול. באופן כללי יכולת התיקון של מבנה העצמות בגיל הזה גדולה מאוד כך שדברים שנראים מוזר ברגע מסוים משתפרים במהירות עם צמיחת העצם. ובכ"ז העניין מסובך מידי מכדי לפתור הכל בדיון בפורום.

אתמול היינו בעוד חוות דעת אצל אורטופד ילדים בכיר והוא לא היה מודאג בכלל ואמר לנו לחזור עוד חצי שנה.
לטענתו, העצמות לא "מחוברות" אלא בזווית של להתקרב אחת לשנייה.
בדק את הילדה ואמר שאין שום מגבלת תנועה, הכל לגמרי תקין. הוא גם אמר שאם יש בעיית תנועה, היא בדרך כלל נצפית מההתחלה ואצלה כאמור הכל תקין.
ובכל זאת - מה הסיכוי שהעצמות תתקרבנה? שתהיה למרות זאת בעיה?
האם העצמות באופן כללי בגיל הזה יכולות להתיישר עם הצמיחה לכיוון הנכון גם ללא התערבות ניתוחית כך שעוד חצי שנה בביקורת הכל יהיה לגמרי בסדר והן צומחות ישר ולא אחת כלפי השנייה (הרדיוס והאולנה)?
ושאלה אחרונה - האם זה יכול לקרות בתהליך הורדת הגבס (כאמור, אחרי חודשיים מיום הפציעה).
השברים אגב, גם ברדיוס וגם באולנה, התאחו לחלוטין.
המון תודות על הזמן שאתם מקדישים.

1. האם באופן עקרוני האם במהלך הורדת הגבס אחריי חודשיים אפשרי שהרופא הפעיל כח רב מדי שגרם להתקרבות הרדיוס והאולנה אחת לשנייה באזור ליד כף היד? האם טכנית זה בכלל אפשרי להעלות סברה כזאת? הצילום בוצע לאחר הורדת הגבס.

2. האם ייתכן שעם גדילת העצמות והתארכותן (היא בת 6) העצמות יתיישרו ולא יתחברו אחת לשנייה?

כאמור, ראה אותה כהמלצתך אורטופד ילדים בכיר שלא מעורב בטיפול ואמר לחזור רק עוד חצי שנה ובדק את היד ואמר שאין שום הגבלת תנועה.

מלחיץ אותי לחשוב שעם התקרבות העצמות אחת לשנייה, עלולה להיווצר הגבלת תנועה.

יש מצב שזה יסתדר עם הזמן והעצמות יתיישרו ולא "ישקו" אחת לשנייה?

מיכל שוב שלום. כמו במכתבך הקודם - אני מתנצל על שאין לי תמונה כוללת. אנחנו עובדים בתחום מאוד ויזואלי ומילים הן לא תמיד הדרך הטובה בשבילנו להבין את המצב...
לעצם העניין - נועצת ברופא שאני בטוח שמבין בעניין - התופעה של הידבקות עצמות זו לזו כל כך נדירה שממש אין מקום להערכתי לדאגה.

נעמה שלום. האמת היא שגם אני חשוף להרבה סיפורי קרוקס. אני תומך מאוד בהליכה יחפה בעיקר בגיל הצעיר. קשה לי להעריך מה נעל כמו קרוקס עושה למכניקת ההליכה, אני מניח ששום צרה גדולה לא תקרה מזה. ראיתי ילדים שסבלו משפשוף של החומר הפלסטי של הקרוקס כנגד העור, אבל זה יכול לקרות בכל סוג של נעל.

דנה שלום, עד כמה שאני מבין הרעיון הזה צומח מהתיאוריות על "מוות-עריסה" . אני לא מכיר סברות "אורתופדיות" בהקשר של נוקשות המזרן

1. השבר באולנה היה שבר פתוח בדרגה 1 - האם זה יכול להסביר את העיוות הקמור/קעור של היד? הקיעור/קימור הוא כלפי חוץ בחלק החיצוני של היד (צד ימין של יד ימין) שקרוב למרפק, לא לכף היד.
2. קראתי ששברים באמה אכן יוצרים עיוותים לטווח הזמן הקצר. האם בגילה זה מסתדר לרוב לבד?
3. האם העובדות שעצמות הרדיוס והאולנה נושקות אחת לשנייה באזור כף היד גורמת לעיוות? (היא אגב מזיזה את היד לכל הכיוונים וגם את כל האצבעות).

במהלך החודשיים מאז הילדה נפצעה, העצמות לא היו במצב הזה שהן נושקות אחת לשנייה. זה נצפה לראשונה רק בצילום שאחרי הורדת הגבס.
האם ייתכן כי בתהליך הורדת הגבס (שהיה קשה לחלץ את היד מהגבס והילדה מאוד בכתה) העצמות זזו כי הופעל עליהן כח יתר של הרופא? זה דבר שעלול לקרות?
רוב תודות.

מלכה שלום. מבנה מעט חריג בבהני הרגליים הוא דבר נפוץ. בכל זאת אני מציע להראות את הילד לאורתופד.

עד לפני שבוע היא מירכזה את ראש במצב שכיבה על הבטן

עדינה שלום, את מתארת ככל הנראה תופעה בשם טורטיקוליס. אני מציע לפנות לרופא/ה הילדים לבדיקה. אם יש משהו תקבלו טיפול (פיזיותרפי בעיקר) ואם זו אסימטריה קלה וחסרת משמעות תמשיכו רק מעקב.

מאיה שלום. את מתארת כנראה מצב של pulled elbow מרפק משוך. מצב בו אחת מעצמות המרפק נתקעת בתוך רצועה שמקיפה אותה. התופעה יכולה להמשך מספר שנים ולכן כדאי להמנע ממשיכת הילד ביד. להרים אותו על ידי אחיזת הגו או בית החזה. המצב לא מסוכן, ואינו משפיע על תפקוד המרפק.