פורום נוירוכירורגיה, ניתוחי ראש - יש לך שאלה?

שרירי צווארי קופצים ללא הרף מזה 10 שנים. למרות שזה לא כואב לי, זה מאוד מפריע לי.
הקפיצות הם מורגשות ונראות לעין.

ממה זה נובע ומה הטיפול לכך?

בת 24,סובלת מכאבי ראש מזה מס' שנים לאחר חבלה מצחית + שבר סינוס פרונטלי מימין
(עברתי ניתוח הוכנסה פלטה קדמית).
התעוררתי לפני שבועיים, בפעם השנייה בזמן האחרון, עם נפיחות מצחית רגישה מאד,ללא אודם מקומי, מעל הסינוס הפרונטלי (איזור הניתוח),תחושת נימול בפנים כמו אחרי זריקת הרדמה.
נבדקתי ע"י א.א.ג ששלח אותי לבדיקת ct סינוסים.
בפיענוח:
"נראה איזור בו יש רושם שאין לוחית עצם בקיר הקדמי של הסינוס הפרונטלי ויש קישור לרקמה הרכה 99/152.
מודגמת נפיחות קלה של רקמה רכה והסננת שומן קלה במצח
מלאות חלקית בסינוס מקסילרי משמאל"
הרופא ראה את הדיסק בלבד (ללא הפיענוח) ולאחריה שלל דלקת או חסימה של הסינוס והפנה אותי לנוירולוג.
נוירולוג ביצע בדיקה גופנית, הבדיקה יצאה תקינה. שלח אותי לבדיקת ct מח.
בפיענוח:
"היפרדנסיטי בשומן התת עורי מימין, יכולה להתאים להמטומה תת עורית.
סיכום: שבר ישן פרונטלי מימין. חשד לדמם תת עורי מימין. בדיקת מח תקינה."
יש לי בדיקה חוזרת עם תשובה לנוירולוג אבל אשמח לשמוע דעה מקצועית נוספת להמשך טיפול.
תודה רבה רבה ושבוע נעים.
אורטל

ההדמיה בוצעה בגלל שהיו לי כאבי ראש וסחרחורות
וגילי הוא 53
יש לציין שעברתי טיפול ב-גזזת ואחותי עברה ניתוח בראש עקב גידול שקשור להקרנות...

שלום,

מזה 10 שנים אני סובלת מחולשה בצד שמאל, חוסר תחושה, התקפים באים והולכים.
בחודש האחרון אני מרגישה התקפי סחרחורת גוברים, חולשה כללית בגוף, תחושת מחנק רק בצד השמאלי של הצוואר ואז חוסר תחושה בכל צד שמאל ועיקצוצים.
מרגישה שאיזור העין מושך הצידה.
הייתי רוצה לקבל מידע על אבחון שקיבלתי לאחר בדיקת CT ללא חומר ניגוד: מנינגיומה קטנה אוקסיפיטלית משמאל+אטרופיה מרכזית והיקפית.

בבי"ח לא נאמר לי שום דבר מלבד שהכל תקין וכאשר שבתי הביתה וקראתי את הממצאים
הבנתי שמדובר במנינגיומה.
אשמח לקבל את כל המיד האפשרי.

בתודה.

לפני שבוע עשיתי בדיקת סיטי בראש והיום קיבלתי תשובה. בסיכום רשום ואני מצטטת: "הרחבת צדדי המוח הצדדים והחדר השלישי, בליטה של מרכיבי החלל התת עכבישי כביטוי לדילדול מוח."
מה זה אומר ?

תודה מראש.

שלום ד"ר

אמי בת 67 לאחר התקףאפלפטי ואישפוז חזרה לתפקד לאחר חודש כרגיל ב"ה
סידרת הבדיקות שעשתה ע"י סיטי וMRI נתגלה ממצא ראשוני בבדיקת MRI שני נראה שהבצקת נסוגה ויש סיכוי שמדובר בקברנומה ובMRI השלישי נמצאה התאמה לגליובלסטומה טמפורו-אוקסיפיטלית ימנית תוצאה מזעזעת ביותר הבדיקות נעשו במקום הטוב ביותר ופוענחו אצל אחד הטובים שיש השאלה הפשוטה ? אם אובחנה התאמה שכזו זה אומר שההסתברות שזה נכון גבוהה ביותר או שע"י ביופסיה יש סיכוי לתוצאות יותר מעודדות כי אם לא ,השיקול להתערבות כירורגית לא תמיד כדאית ומומלצת שהרי סיכויי ההשרדות נמוכים שחבל להכנס לזה מלכתחילה ומצד שני א' אם היה סיכוי מקודם לקברנומה איך קרה שהדבר הזה החליט להיות אלים ביותר ? ב' לא צריך לנתח בכלל ולקחת את הסיכון שזה קברנומה וזהו ולערוך מעקבים כל הזמן (הבדיקות נעשו בהדסה )

כוונתי למנתח שמומחה בניתוח מדולובלסטומה?

שלום, ביתי בת ה-8 קמה אתמול בבוקר עם 3 בליטות בראש, האחת בגובה התנוך השניה כ-2.5 ס"מ מעליה וכנ"ל השלישית, הבליטות רגישות למגע אך לא אדומות. רופא הילדים קבע היום על סמך מישוש שמדובר בגידולים שפיריים, שאין מקום לדאגה ונדרש מעקב בלבד.
האומנם אין מקום לדאגה? כיצד ניתן לקבוע שמדובר בגידולים שפירים מבלי לקחת דגימה?
אודה לתשובתך.
אם שבכל זאת מודאגת.

ד"ר שלום רב,

אני בת 60 לפני שבועיים וחצי התחילו באופן פתאומי כאבי צוואר (בעורף) בייחוד בצידי האוזניים, הרגישים מאוד ללחיצה.
הכאב מתגבר בכל ערב בעורף, ועולה לצד שמאל של הראש עד האמצע. מידי פעם אני חשה דקירה קטנה במקום.
אדוויל שאני לוקחת מעביר את הכאב, אך הוא חוזר למחרת.
יצויין, כי יום לאחר הופעת הפעם הראשונה שהיה לי כאב, הופיע הרפס בודד בשפתיים (רופא אמר שלא קשור).
מה לדעתך יכול לגרום לכזה סוג של כאב ?
תוה רבה

שלום רב,
אני בת 34, למעלה מחודש אני סובלת מכאבי ראש בלתי פוסקים, וכן מרעשים קשים באוזניים שהוגדרו כטינטון ע"י רופא א.א.ג . עברתי בדיקות עיניים בהן ( 2 בדיקות) הועלה חשד לפפילדמה אשר בבדיקת נוירואופטומולוג נאמר כי מה שנראה בבדיקות הוא כפי הנראה מבנה מולד, וזאת גם לאור העובדה שבדיקור מותני נמצא כי הלחץ התוך גולגלתי תקין.
באשפוז לאחר הדיקור המותני נמצא כי יש שוני בהחזר בין צד ימין לשמאל, צד ימין חלש יותר. אך לא נמצא סיבה לכאבי הראש.
בבדיקת CT התקבלה התשובה הבאה ( התשובה התקבלה לאחר האשפוז)
קיימת הצללה חלקית של סינוס מסקילרי שמאלי:סינוסיטיס קלה.
מיבנה תקין של ארובות עיינים, בסיס הגולגולת והפירמידות.
מתחת הטנטוריום : פרנכימה וחדר רביעי שמורים.
מעל הטנטוריום: פרנכימה וחדרים שמורים.
לאחר הזרקת חומר ניגוד מודגם צבר קטן חריג של כלי דם בגומה טמפורלית משמאל: הממצא חשוד לAVN.

מה משמעות ממצא זה???
אודה לתשובה
תודה, דנה

שלום רב,
אימי סובלת מזה זמן רב מכאבי ראש. כל פנייה שלה לרופאת המשפחה הסתיימה ב"זה שום דבר קחי אופטלגין". בשבוע שעבר הכאבי ראש היו בלתי נסבלים ובעת פנייה לרופאת המשפחה, זו אמרה שהפנים של אימי נפוחות. אימי הופנתה לב"ח לבדיקות : לצילום סי טי ו-mri. בעקבות בדיקת ה mri בה נראה כתם לבן בצד ימין של הראש באונה הימנית, הוחלט לשלוח אותה לניתוח שכן התגלתה בצקת עם המון נוזלים ומוגלה. בניתוח שאבו את המוגלה שהייתה ןוניתנו כדורים לייבוש הנוזלים.
לאחר הניתוח שוב נעשו בדיקות סי טי והוחלט שהמצב שנוצר הוא כתוצאה מהסינוסים.
הוחלט לנתח את הסינוסים ולשחרר את החסימה. אתמול התבצע הניתוח על הסינוסים בהצלחה, אולם כעת הרופאים בטוחים במאה אחוז שהבצקת המוגלתית אינה מהסינוסים. כעת נותרנו חסרי אונים שכן עדיין לא ניגש אלינו רופא כדי להסביר על המשך הטיפול.
לפיכך אני צריכה קצת עזרה בעניין:
ממה יכול להיגרם מצב כזה של בצקת דלקתית עם נוזלים אם את הסינוסים כבר שללו?
מה זה בעצם אומר? על מה זה יכול להשפיע אם לא יטופל? מה ניתן לעשות מכאן ואילך?
וגם.. אימי מאושפזת בתל השומר האם כדאי לשקול לעבור לאסותא?
האם יש רופא שאתם מכירים שהוא מומחה בתחום וכדאי לפנות אליו?

מודה לכם מראש על העזרה
טלי.

שלום רב,

אני בת 35 סובלת ממיגרנות כשנתיים שהפכו להיות בלתי נסבלים בחצי שנה האחרונה. אני מטופלת אצל נוירולוג מאזור המרכז, כבר כ - 4 חודשים מקבלת טיפול מונע הכולל דפלפט כרונו 500 בוקר וערב לופרסור 200 בערב ובקלוסל 10 בוקר וערב , בהתקפים משתמשת בזומיג 2.5 שלעיתים ללא הצלחה, ובהתקף האחרון שהתחיל ביום שלישי שעבר ועד היום עוד לא פסק (עם הקלה מסויימת ביומיים האחרונים) קיבלתי היום בצהריים זריקת דקסקורט 10 שהשפיעה עליי לטובה אך עכשיו בשעות הערב אני מתחילה להרגיש את הכאב חוזר.
בשיחה עם הנוירולוג ולבקשתי לעבור בדיקת MRI כמובן לאחר שבדיקת ה CT יצאה תקינה נעניתי בשלילה ובטענה שכמעט כל החולים המיגרנותים חושבים שמשהו צומח להם שם. חשוב לציין ששאר הבדיקות שלי תקינות אך אני סובלת וסובלת ביומיום ברמה שמשבשת לי את החיים.
אשמח אם תתן לי קצה חוט.

תודה אילנית

שלום,

היום איבחנו אצל בני בן ה- 4 חודשים ע"י U.S . מוח ,2 ציסטות בראש (מרוחקות אחת מהשנייה) לא רשום אם הן נמצאות בתוך הגולגולת או המוח. הופננו לנוירוכירורג ופלסטיקאי,

אני מאוד מודאגת, בעיקר כי אני לא יודעת כלום בנושא ולגבי דרך הטיפול...

תוכל להגיד לי האם זו בעיה חריגה, מהי דרך הטיפול המקובלת, ומה בערך צפוי לתינוק שלי מבחינה רפואית?

בבדיקות במהלך ההירון לא איבחנו ציסטות בראש העובר..האם ציסטות כאלו הן מולדות או שנוצרו אחרי הלידה? מהי בעצם ציסטה? מה ההרכב הפיזיולוגי שלה?

תודה רבה,

אמא מודאגת

לד"ר שלום רב
בבדיקה נוירולוגית שהיתה לי לאחרונה נכתב ירידה בתחושה בצד שמאל .
מה הכוונה בירידה בתחושה

שלום רב,
אימי (75)עברה ניתוח שני להסרת מנינגיומה באיזור הפרונטאלי בצד ימין. את הניתוח הראשון היא עברה לפני כעשר שנים באותו איזור בדיוק. את שני הניתוחים ערך ד"ר ספקטור היקר. ההחלמה בניתוח הראשון היתה מהירה יחסית. היא היתה כשלושה שבועות באיכילוב ולאחר מכן בשיקום שלושה שבועות נוספים. לאחר הניתוח הראשון היא חזרה לתפקוד מלא. לפני כחודש וחצי היא עברה ניתוח נוסף בהדסה שערך מעל עשר שעות והיא התעוררה כשהיא עירנית, מזהה, עם כל מיני תופעות שלאחר הרדמה כללית והיתה תחושה טובה אעפ"י שהיא היתה היפר ולא רגועה. לאחר כשבועיים היא שוחררה לשיקום בבית לוינשטיין ומאז ועד היום היא ישנונית, לא משתפת פעולה עם המטפלים בשיקום. יש לציין שהכל בסדר ברוך השם: היא מזהה, היא התגברה על רפלקס הבליעה שנפגע ואוכלת סדיר וגם מדברת איתנו אך לא מנהלת שיחות. בנוסף אני רוצה לציין שלאחר הניתוח רפלקס הבליעה שלה היה תקין אך לאחר כשבועיים הוא השתבש, כמו כן היציאות שלה, לאחר הניתוח היא שלטה בהם, ולאחר כשבועיים כבר לא, ובשיקום היא מצויידת בטיטול אעפ"י שהיא ביקשה להתפנות בשירותים עד כי סרבו לבקשה שלה הלוך וחזור בטענה שהיא חלשה וכבדה ויש לה טיטול.

בתופעת הישנוניות החליטו לטפל בלוינשטיין ברטלין. יש לציין שמאז היא ישנונה עוד יותר ואין לה תיאבון פתאום.

כעת, לאחר כחודש בשיקום יצאה חוות דעת של רופא ועובדת סוציאלית ש"אין מה לעשות יותר" שמצבה לא ישתפר, והיא תשאר כך ויש לפנות אותה או לבית אבות או הביתה עם טיפול.

הקביעה החד משמעית הזו קוממה אותנו מאוד. לכאורה הכל תקין: היא מזיזה גפיים, היא אוכלת, היא מזהה, היא מדברת, היא מגיבה לסביבה, היא מרגישה. אך קיימת בעית חוסר מוטיבציה וישנוניות.

אנו יכולים להסיק מסקנות מהירות שאולי אינן נכונות והנטיה שלנו היא במחשבה שאולי יש כשל בטיפול התרופתי, או הנפשי, או בתופעות שנגרמות במוח לאחר ניתוח (דימום, זיהום).

רציתי להתיעץ איתך האם לאור העובדות שפרסתי כאן על מצבה של אימי "אין מה לעשות יותר" והיא תשאר חסרת מוטיבציה וישנונה כל הזמן? והאם עובדות אלו מספיקות כדי לחרוץ את גורלה במקום לבדוק מה הסיבות לכך? האם יתכן שיושבים בבית חולים רופאים שלא יודעים כיצד לטפל בחולים ומרימים ידיים מבלי לבדוק לעומק את הסיבות?

אני מניחה שרוח הדברים שלי ברורה-כי לדעתנו יש מה לעשות והרבה, אנחנו לא מרימים ידיים.

את תגובתך למקרה זה אשמח לקבל,
תודה, סיגל וערב טוב,