פורום מחלות ריאה בילדים, הפרעות נשימה - יש לך שאלה?

לא ידוע לי על השוואה שנעשתה בין נזקי המזיקים השונים.
עישון נרגילה מזיק ולכך התייחס דר' אליצור ב25.5.

כאבים בחזה יכולים לנבוע מסיבות שונות. חשוב מאד אופי הכאב - דוקר, לוחץ, שורף..., האם הם מתגברים בנשימה, או במאמץ, האם יש סימפטומים נוספים דוגמת דפיקות לב מהירות, צרבת, חום, קושי בנשימה, שיעול וכו, מתי הכאבים החלו ומה קדם להם, וכו. .מעבר לכך חשובה הבידקה הגופנית והאם הכאבים מופקים בלחץ או מגע חיצוני או לא. בגיל הזה כאבים בחזה נובעים בד"כ ממקור שרירי והינם זמניים. יחד עם זאת צריך להיבדק, ולעיתים לעשות בדיקות נוספות (צילום חזה, אקג או בדיקות אחרות). אני בטוח שלאחרי בדיקה, הרופא המטפל שלך יוכל לשער מה מקור הכאב.

מאחר ולא מדובר ביילוד ומאחר ווברוב איזורי ארצנו החום והלחות הם לעיתים קרובות בלתי נסבלים וקשורים ישירות לסיכון מוגבר למוות בעריסה הייתי אומר שמיזוג לטמפרטורה מתונה שומר קרוב לודאי גם על בריאותו וגם ועל שפיותו של הפעוט. אם נוח לכם לעבור בחדר בביגוד קל אז גם נוח לתינוק להיות בחדר במיזוג קל.
לילדים אסטמתים אוויר קר ויבש עשוי לגרום להתקף אסטמה.
מכשיר אדים קרים ממוצע, מוסיף עד ליטר של מים במשך לילה. לחדר ממוצע המשמעות היא אפסית.
קיימים מכשירי אדים יותר ממוקדים אולם הדגש תמיד צריך להיות. אם נוח לך=נוח לתינוק ואם לך מדי בחדר (שזה המצב הרגיל) אין צורך להוסיף מכשיר לחות
לא ברור בכלל שהמידע לגבי השפעת המיזוגעל התינוקות בארצות ארופה רלוונטי לארצנו.
מאחל לך בחירות נכונות

צריך לדעת האם פרט להתקפי השיעול אין תסמינים נוספים - חום, נזלת, מצוקה נשימתית הקאות וכו'
כמו כן חשוב לדעת האם הוא הכחיל בזמן השיעול. אם הוא לא סובל משום תסמינים כרגע אפשר לחכות.

שירי שלום
ברצוני לטפל ב3 נקודות שעולות משאלתך
1. לגבי הטיפול בגן, (כמו גם לגבי הטיפול ע"י ההורים) הפקטור המשמעותי הוא יכולת המטפל, הזמינות שלו, והערכה שאנו עושים ליכולת המטפל לבצע את האבחנה באופן מדויק.
על מנת לבצע את כל הנ"ל דרוש גם לאדם המוכשר ביותר, הסבר שיאפשר לו לזהות את התקף אסטמה ולהבדילו מהתקפי שיעול מסיבה אחרת.
בשל כך אני מאוד ממליץ לפנות לרופא שלכם לקבל הסבר מפורט, מלווה בטבלא מפורטת לטיפול בכל מצב ומצב. הטיפול בדנאלון צריך להנתן ע"י מטפל מנוסה! אולי בעתיד אבל לבטח לא באסטמה קלה ולבטח לא כעת, אינני ממליץ להעביר אחריות זו לגננת.
2. במידה ואין אלרגיה לחלב, מוצרי חלב אינם גורמים לאסטמה וקרוב לודאי שגם לא לליחה. נהפוך הוא. בחלב מעושר יש whey אשר יכול לפי מחקרים מסוימים הקטין את הסבירות לאסטמה. קיימים מספר יוצאי דופן למשפט האמור אשר ניתן בקלות יחסית לבודדם לאחר תשאול+בדיקת רופא.
3. אחת ההנחיות לשליחת ילד לייעוץ רופא ריאות היא הצורך בטיפול מניעתי בילד קטן מגיל 3 שנים.
אני ממליץ.
בהצלחה

אכן התיאור שלך יכול להתאים לשעלת. כדאי לקחת בדיקות לאשר אם זה אכן שעלת אך לא כדאי לחכות לתשובה לפני שמתחילים טיפול. ראשית, ככל שהטיפול ניתן מוקדם יותר כך הוא יעיל יותר. שנית, לוקח זמן עד שמקבלים תשובה, וגם אם היא שלילית זה לא אומר שאין שעלת, כי הבדיקה לפעמים מפספסת. מאחר ואזניל היא תרופה מאד בטוחה הנמצאת הרבה בשימוש צודק הרופא שלכם ברצונו קודם כל לטפל. באם השיעול לא ישתפר והבדיקה תהיה שלילית יהיה צורך להרחיב את הבירור.

שלום ערן,

אסתמה יכולה להתפתח בכל גיל. למחלה יש מרכיב גנטי אך חשיפה סביבתית בהחלט מהווה מרכיב בהתפתחותה, בעיקר בגיל צעיר.
סינגוליר כמו גם סטרואידים בשאיפה הן תרופות היכולות להפחית / למנוע את הסימפטומים של המחלה ואת האישפוזים כתוצאה ממנה. לצערנו, עד היום לא נמצאה אף תרופה היכולה למנוע את התפתחות המחלה.

במידה והשיעולים והצפצופים החוזרים נובעים מאסטמה יש טעם לשקול את השימוש בחומרים שהזכרת. במידה ולא- אז לא.

לגבי הפרופיטן. חומר זה אינו מקובל כטיפול קו-ראשון לאסטמה. מהתיאור הקצר שנתת אני מעריך שהבעייה הראשונית היא נזלת אלרגית. בשימוש שכזה אפשרי שהטיפול בפרופיטן יקטין באופן משני את הסבירות להתקף אסטמה.
לגבי הסינגולר. מקובל בארה"ב ואצלנו כטיפול מונע מגיל שנה. באירופה מקובל מגיל חצי שנה. ניתן להשתמש בו ללא הגבלת זמן.

אין מניעה להשתמש בסינגולר ובפרופיטן ביחד כטיפול מונע.

חלק מההתוויות לשליחה לייעוץ רופא ריאות כוללות, את הצורך בטיפול מניעתי, בילד קטן מגיל 3 שנים, טיפול בסטרואידים סיסטמייים (כדוגמת פרלון), טיפול במינונים גבוהים של סטרואידים בהשאפה, או אסטמה שאינה בשליטה. קיימות חלופות טיפוליות נוספות אבל המפתח הוא ביכולת ובזמן שביידי הרופא לעיבוד כוללני של הבעייה ולמציאת הסיבה להעדר השליטה.
לשאלתך השנייה, דיקור סיני הוכח כיעיל במספר תחומים. בטיפול בתסמונות כאב שונות לדוגמא הוא נחשב אפילו למאוד יעיל ולכן התקבל ל'רפואה הקונבנציונאלית'. לעומת היעילות המוכחת בטיפול בכאב, בנושא אלרגיה ואסטמה התמונה אינה ברורה כלל ועיקר. על מנת להצדיק מחקרים בנושא התפתחו תאוריות מרובות אשר טענו שדיקור העור יכול לשנות, להפעיל או לשכך תגובות אלרגיות מקומיות. אם זאת, למרות שבתחילה, מספר תאורי מקרה ראשוניים ומחקרים קטנים רימזו על תועלת של השיטה באסטמה, עשרות מחקרים מבוקרים בהמשך לא הדגימו השפעה חיובית על מחלת האסטמה. הוכיחו העדר יעילות ולמעשה ביססו את המסקנה שחלק עיקר מהאפקטים החיוביים לכאורה נובעים מתופעת הפלסבו (אינבו) ולא מהשפעה אמיתית על מהלך המחלה. מכך, לא הייתי ממליץ לפנות לשיטה זו טרם מיצוי האפשרויות הטיפוליות המוכחות. גש לייעוץ רופא ריאות.
ולשאלתך הסופית, קיימים סיבוכים נדירים ומסוכנים כדוגמת חזה-אוויר, או אוסטיאומיליטיס (התפשטות חיידק אל העצמות כתוצאה מהחדרתו בדיקור). למרות האמור לעי"ל מדובר בשיטה בטוחה למדי בתנאי שמבוצעת ע"י מטפל מנוסה ואחראי.

אם ברצונך להרחיב, ניתן לקרוא את אחד המאמרים בנושא כדוגמת המאמר של Giovanni Passalacqua, במאמר בשם: ARIA update: I—Systematic review of complementary and alternative medicine for rhinitis and asthma.
מ(J Allergy Clin Immunol 2006;117:1054-62.).
Giovanni סיכם את המידע ממאות מאמרי סקירה בנושא, כולל מספר מאמרי סקירה מקבוצת הCochrane שהיא קבוצה מאוד אמינה אשר מדרגת אמינות מחקרים בעולם.

שלום שלומית,

בואי קודם נעשה קצת סדר.
1. ונטולין בסירופ הוא לא טיפול לאסתמה. הדרך היעילה היחיד ה לתת ונטולין היא בשאיפה לריאות - או אינהלציות או משאף עם אירוצמבר.
2. הטיפול באסתמה מחולק לתרופות "מקלות" ולתרופות "שולטות" במחלה. ונטולין שייך לקבוצת התרופות המקלות ונועד לשמוש בהתקפי אסתמה, לעיתים יחד עם סטרואידים פומית (דנלון או בטנזול) אך לא כטיפול קבוע. ילדים הסובלים מסימפטומים לעיתים קרובות או הזקוקים לונטולין לעיתים קרובות, זקוקים לטיפול בתרופות מקבוצת התרופות השולטות במחלה. העיקריות בקבוצה זו הן הסטרואידים בשאיפה וסינגוליר.
3. תופעות הלואי הרבות המיוחסות לסטרואידים נובעים משימוש מתמשך בסטרואידים פומית. סטרואידים הניתנים בשאיפה, במינונים אשר בד"כ מקובלים באסתמה, הינם מאד בטוחים, עם תופעות לואי מינימליות, והשימוש בהם (לפי הצורך כמובן) מפחית תסמינים של אסתמה, מונע אישפוזים, ומשפר את איכות חייו של הילד.

מאחר ובגיל של בנך, קיימת אבחנה מבדלת לאסתמה, נעשים בד"כ מספר בדיקות על מנת לשלול בעיות אחרות, לפי שיקול דעתו של הרופא המטפל.
לפי שכיחות השימוש בונטולין ושכיחות התסמינים אצל בנך "מגיע" לו טיפול מונע או במשאף סטרואידלי או בסינגוליר. בגילו אין צורך להמשיך עם אינהלציות ואפשר לתת לו טיפול עם משאף ואירוצמבר.
אסתמה יכולה לגרום למצוקה נשימתית ובהחלט יכולה לגרום לילד להיראות "מעוך". דלקת ריאות בד"כ מלווה בחום אך לא תמיד. בכל מקרה, אם בנך נראה "מעוך" זה שזמ לחזור לרופא המטפל או לחדר מיון כדי שיעריכו את מצבו.

בריאות שלמה,

החום כבר כמה שעות עומד על 38.5 ועדיין לא נתתי לו אקמול- מקווה שהגוף יתמודד לבד. הוא פחות "מעוך" עכשיו ויותר חיוני ופעיל. האם לרוץ לרופא או שאפשר לדחות את הבדיקה למחר בבוקר לרופא הפרטי שלנו? האם יכול להיות שבגלל "ההזנחה" כ"כ הרבה זמן התפתחה אצלו דלקת ריאות? את כל מה שכתבת בתשובתך לגבי התרופות המונעות אני יודעת ולכן די מתוסכלת כי הרופא המטפל שלנו הוא מומחה ריאות ועדיין מבקש לדחות את מתן התרופות. אנחנו די מתוסכלים כי אין שום שיפור במצב הנשימות שלו. תודה

לרופא המטפל בבנך יש את היתרון הגדול שהוא ראה אותו, בדק אותו, ולפיכך היכולת שלו להחליט מה הטיפול המתאים טובה בהרבה משלי. אם עדין יש לך ספקות את יכולה לשוב אליו או לפנות לרופא נוסף.
טיפול לא מספק באסתמה לא מתפתח בד"כ לדלקת ריאות אלא להתקף אסתמה יותר קשה. במסגרת התקף האסתמה מצטברת ליחה בדרכי האויר הקטנים וסותמת אותם. זה עשוי להיראות בצילום כמו דלקת ריאות ומכאן הבלבול.
אקמול - מטרתו להוריד את החום ולגרום לילד הרגשה טובה יותר, בדיוק כפי שהוא עושה לנו. מצד אחד לא צריך להיבהל מחום כי הוא לא עושה נזק. מצד שני לא צריך להימנע מאקמול כי הוא לא יפריע לגוף להתמודד עם המחלה.
לגבי השאלה אם רופא צריך לראות אותו כרגע או לא - קשה להגיד בלי לראות את הילד. אם הוא חיוני, פעיל, וללא קושי בנשימה, קרוב לודאי שאפשר לחכות.

על התשובה המהירה מאוד. הורדת פה את מצב המתח... מחר אנחנו חוזרים לרופא ו"דורשים" אבחנה חדשה למצב. כרגע הנשימה שלו מהירה אך לא נראה שמפריעה לו והחום ירד ל 38 והוא פעיל אז נחכה כנראה למחר. תודה

אני חושב שאם תבקשו ממנו לבדוק שוב כי הבעיה עדין לא נפתרה, זה יהיה יותר יעיל מאשר אם "תדרשו" אבחנה נוספת.
סימכו על המקצועיות של הרופא שלכם.
אם יש לילדכם נשימה מהירה למרות ירידת החום - הוא צריך להיבדק.

רשמתי "נדרוש" בכוונה במרכאות...אנחנו מאוד סומכים על הרופא שלנו ויודעים כי הוא רופא מעולה בתחומו. עם זאת תמיד טוב להתייעץ עם עוד רופא ולקבל דעה נוספת לא? ה"בעיה" עם הרופא שלנו היא שהוא מאוד אבל מאוד לא אוהב לתת תרופות ולמרות שגם אנחנו לא דוגלים גדולים במתן תרופות על בסיס קבוע...כרגע נראה שכבר אין ברירה ולכן נחזור אליו ו"ננג'ס" לו לבחון מחדש את המצב כי ככה פשוט אי אפשר להמשיך...מה גם שזה גורם לו נזק יותר גדול. הוא נושם מהר אבל לא מתקשה בנשימה...זה עדיין מצריך בדיקה להיום? אולי כבר התרגלתי לנשימות מואצות אצלו.

שלום אלין,
ברונכיוליטיס היא מחלה ויראלית. כמעט כל הילדים נדבקים בוירוס בשנה הראשונה לחייהם. רוב הילדים מפתחים מחלה קלה - נזלת ושיעול, אך חלק מפתחים מחלה קשה יותר ונזקקים לאינהלציות ולעיתים אף לאשפוז. אינהלציות ניתן לתת לילד בכל גיל. הוירוס העיקרי מדביק בד"כ בעונת החורף-אביב, אך בקיץ יש וירוסים אחרים היכולים לגרום למחלה דומה. המחלה נמשכת בד"כ כשבוע. אם לאחר שבוע אין כל שיפור כדאי לחזור לרופא המטפל. בשלב זה אין צורך לגשת לרופא ריאות.

למה כוונתך, "יש לתינוק שיעול נבחני"!?!

האם כוונתך שהתינוק משתעל באופן קבוע, חוזר או התקפי-חוזר??

במידה וכן, מוצדקת הערכת רופא במהלכה תקבע סיבת החזרה.

חלק מהסיבות הנפוצות יותר כוללות, רפלוקס קיבתי-וושתי, מבנה אנטומי שונה של איזור קופסת הקול (לדוגמה, לרינגומלציה), הצרות או לחץ על דרכי האוויר מכל סיבה שהיא, נזלת כרונית, בעיה שקשורה לעצבוב של מיתרי הקול, דרכי אוויר רכים מהצפוי, גוף זר ועוד.

במידה ומדובר באירוע חד-פעמי, שיעול נבחני משני למחלה ויראלית הינו הנפוץ. במקרה שכזה התופעה לעיתים קרובות מתחילה לאחר מספר ימים של נזלת וחום נמוך. לעיתים קיימים בני משפחה חולים נוספים במקביל.

מבחינת הטיפול האבחנה היא החשובה.!!

הרי ברור שלא נטפל באופן זהה ב:
(1) שיעול נבחני משני לרפלוקס קיבתי-וושתי (שיכול להיות מוחמר ע"י בטנזול)
ב(2) שיעול נבחני משני למחלה ויראלית (אשר בו ניתן לטפל, במידה וקשה, ע"י בטנזול)
וב(3) שיעול נבחני משני לדרכי אוויר מרכזיים רכים (אשר בו ניתן לטפל תנוחתית או ע"י אינהלציות ארובנט לדוגמה).

באופן כללי בשיעול נבחני קל (+העדר סטרידור במנוחה, העדר קוצר נשימה או כחלון, הכרה תקינה...) שמקורו במחלה ויראלית אין צורך בטיפול תרופתי-ניתן להסתפק באוויר קר והרגעה.
בשיעול נבחני קשה עם קוצר נשימה ו/או שינוי בצבע ניתן לטפל בבטנזול בכל גיל.

פרופיטן שייך לקבוצת התרופות האנטי-היסטמיניות. אלה תרופות שיעילות כנגד מחלות אלרגיות שונות. אמנם אסתמה שייכת לקבוצת המחלות האלרגיות, ולפרופיטן עשויה להיות תועלת בטיפול באסתמה, זו לבטח אינה תרופת הבחירה. התרופות היעילות ביותר כיום לטיפול באסתמה הם סטרואידים הניתנים באינהלציה או במשאף. באסתמה קלה - ניתן לטפל גם עם סינגוליר. סינגוליר מותר כיום לשימוש בטיפול באסתמה כבר מגיל שנה, אך הוא הוכח כבטוח לשימוש אפילו בתינוקות בני חצי שנה.
בקיצור, אני לא מטפל באף חולה אסתמה עם פרופיטן. אני מטפל או בסטרואידים או בסינגוליר.

שלום טל,

כאשר מישהו בבית מאובחן כחולה שעלת, אכן ההמלצה היא לטפל לא רק בו אלא בכל בני הבית ללא קשר לגיל או מצב חיסוני. הטיפול הינו יעיל ביותר בסילוק החיידק ומניעת הדבקה אך פחות יעיל בטיפול בתסמיני המחלה. לכן, אם בתך בת ה - 4 שנים אובחנה וטופלה עוד לפני לידת התינוקת, בפרט אם חלפו מספר שבועות בין הטיפול ובין הלידה, הרי סיכויי ההדבקה הינם קטנים ביותר, גם אם היא עדין משתעלת, ואין צורך בטיפול מניעתי או בידוד התינוקת.

כן.
ילדים, נוער ואנשים מבוגרים שיש להם CF מתבטאים קלינית בצורות שונות מאוד. לחלקם CF מאוד קל ולחלקם לא.
הביטוי 'הקלאסי' של מחלת הCF הוא ביטוי שעשוי לערב מערכות רבות ובינהם ריאות, מערכת עיכול, הפרעה בגדילה, סינוסים, כבד, לבלב ועוד.
אם זאת, היום, עם התפתחות הרפואה והיכולת לזהות מחלת CF שאינה קלאסית, רואים אנו יותר ויותר אנשים מבוגרים שהביטויים של מחלתם היו כה קלים עד שהאבחנה בוצעה בגיל מאוד מאוחר. לעיתים רק לאחר שכבר היו נכדים.
מכך, לאו דוקא שמה של המחלה חשוב אלא הביטוי הקליני שלה בכל אדם ואדם.
במידה ולבנך מחלה ריאתית מבודדת, ללא מעורבות מערכות אחרות, במידה ואינו ממוצא אשכנזי וללא CF במשפחה הסבירות למחלת הCF נמוכה, אבל קיימת!
מאחר והטיפול בילדים עם CF שונה מהותית מהטיפול באסטמה ומאחר וכשל באבחון וטיפול מוקדם פוגע לעיתים קרובות ביכולתנו לשמור על הילד במצב בריאות טובה, יש לדעתי חשיבות עליונה לביצוע האבחון בכל חשד קל.
מהטעם הנ"ל יש מדינות רבות בעולם שמממנות אבחון מוקדם לכל התינוקות עם לידתם, בלי להתחשב במוצא, בסיפור המשפחתי וכמובן שמבלי להתחשב בתסמינים כלשהם.
בריאות שלמה.