פורום מחלות ריאה בילדים, הפרעות נשימה - יש לך שאלה?

דידי יקרה
מגורים במרחק שכזה מכביש סואן מאוד אינם גורם סיכון משמעותי למחלות דרכי נשימה. קרוב לודאי שגורם משמעותי פי כמה הוא אחוז המעשנים ביישוב...
פרט לכך הנושא של מגורים בכפר מול עיר מורכב מאוד. ומה עם חינוך,חיי קהילה, אכות המים, טיב האוכלוסיה איתה את חייה, מרחק ממקום עבודה או מרכזי קניות, אמצעי תחבורה, צורת חיים אחרת?
האם באמת בכוותכם לבחור איזור 'נקי' ולהתעלם מסביבת חייכם. נכון בכפר הרחוק מאיזורים עירוניים (יש כזה באיזור המרכז?) יש פחות ערפיח. אם זאת לעיתים טיב האוויר באיזורים כפריים גרוע פי כמה מאיזורים עירוניים. אבקות פרחים, אבק שנוצר במגדלי החמצה, פיטריות, עובשים, קשקשי עור או נוצות המורחפות באוויר, חלקיקי סיליקה, גזים רעילים הנוצרים בסילואיים (הידרוגן סולפיד, אמוניה, ומרכיבים רבים אחרים). בממוצע באיזורים כפריים מעשנים יותר, שותים יותר אלכוהול, ובמדינות בהם יש סטטיסטיקה אמינה משתמשים יותר בסמים.
השורה הסופית היא שבמידה ולוקחים את כל הגורמים הללו בחשבון, ומבצעים תיקון מתאים, בכפר יש פחות אסטמה ופחות שיעול. כך שבממוצא (כלומר לא בכל כפר ולא לעומת כן עיר) בריא יותר (מבחינת האסטמה) לגור באיזור כפרי.
אם מחלת האסטמה מטרידה אתכם עד כדי כך, בקשו את עזרת רופא המשפחה שלכם ואני משוכנע שיוכל לעזור לכם באופן משמעותי מאוד גם בלי שתאלצו לשנות את מקום מגורכם.

טל שלום,

תמיד טוב מראה עיניים. אני מציע שתפני תחילה לרופא הילדים שישמע את כל הסיפור, יבדוק את בתך, ויחליט אם יש צורך בבירור נוסף. אם יהיו לך שאלות נשמח לעזור.

סיגל שלום
לרוב (אבל לא תמיד) כן. למרות שלעיתים ה"איזור הירוק" רווי באלרגנים ולאו דוקא "נקי".
לתשובה מפורטת יותר אנא קראי את תשובתי מה29.04.08.

מאיה יקרה
בהעדר פרטים נוספים ובלי לבדוק את הילדה ולהעריך אותה קשה לענות על שאלה כל כך מורכבת. אי-ספיקה נשימתית עשויה להיות משנית להפרעה התפתחותית, לבעיות בלב, בשריר, בעצב, בעיות מטבוליות, פגיעה קשה עקב מחלות ויראליות או חיידקיות ועוד סיבות רבות ומגוונות. חלקן משתפרות עם הזמן (מחלת פגות למשל), חלקן מחמירות (מחלות מולדות מסוימות של העצב או השריר למשל) חלקן לא משתנות.
הטוב ביותר הוא שתשאלי את הרופא המטפל שלך
אני מאחל לך בהצלחה.

שלום סוזנה,

ראשית אענה לשאלתך - לא ברור לי מה את מתכונת ב"לא עוזר". האם לבתך עדין יש חום? האם השיעול נמשך אותו הדבר? האם יש לה קושי בנשימה? קשה לי לדעת איזה דלקת ריאות יש לבתך בלי לראות אותה (כפי שאני מסביר בהמשך). 2 רופאים חשבו שמדובר בדלקת ריאות לא חיידקית קלאסית (במיון, והרופאה שנתנה אזניל - שזו אנטיביוטיקה שנועדה לחידקים לא קלאסיים). צפקלור היא לא תרופה לדלקת ריאות מכל סוג! זינט היא תרופה טובה לדלקת ריאות חיידקית קלאסית, אם זה מה שחושבים שיש. שוב, אין לי יכולת לדעת בלי לראות את הילדה ואת הצילומים.

אני שמח על שאלתך כי היא נוגעת בכמה נקודות שחשוב להבהיר.
ראשית, דלקת ריאות - זו אכן יכולה להיגרם גם ע"י וירוסים וגם ע"י חידקים. בילדים בגיל הגן, מרבית דלקות הריאה הן וירליות. אנו מנסים לזהות אם מדובר בדלקת חיידקית או וירלית לפי מצב הילד, לפי האזנה לריאות ולפי התמונה בצילום חזה ובבדיקות דם. יחד עם זאת, אף אחת מהבדיקות לא מבדילה בודאות בין 2 המצבים, וחלק מהאבחנה תמיד תלוי בניסיון ובהתרשמות של הרופא.
בעוד בזיהום חיידקי ניתן לתת אנטיביוטיקה, למרבית הזיהומים הוירליים עדיין לא קיים טיפול ספציפי.
למה לא לתת תמיד אנטיביוטיקה? כי לכל תרופה עלולות להיות תופעות לואי, ואם אין צורך לתת אותה, אז עדיף שלא. פרט לכך, מתן אנטיביוטיקה מעודד יצירת חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה שהטיפול בהם קשה יותר.

שנית, נזק במתן אנטיביוטיקה - אם ההתרשמות היא שמדובר בזיהום חיידקי, אין נזק (פרט לאפשרות של תופעות לואי) במתן אנטיביוטיקות כמו שציינת בסמיכות או לתקופה ממושכת. עדיף לתת אנטיביוטיקה כדי למנוע סיבוכים.

שלישית. מתי לפנות למיון - המיון נועד לרפואה דחופה. זאת אומרת, ילד שנראה "חולה", נאנח, אפטי, עם הקאות מרובות וכו. ילד שאינו דורש טיפול דחוף, יכול להיות במעקב של הרופא בקופת חולים.

ולסיום, תרופות ללא מרשם - הרבה הורים נותנים לילדיהם תרופות נגד שיעול, או תרופות מכייחות הנמכרות ללא מרשם. חשוב לי להבהיר שאלה לא תרופות נטולות תופעות לואי. למען האמת, חוץ מתופעות לואי הן לא עושות הרבה. אין להם שום השפעה מוכחת על שיעול או הפחתה בליחה. לעומת זאת כל שנה מתגלות תופעות לואי נוספות ולא קלות לתרופות אלו. למרות הרצון לנסות לתת "משהו" לילד מנוזל ומשתעל, פרט לטיפות אף, לא הייתי נותן כלום (פרט להרבה פינוק ואהבה), ונותן לזמן לעשות את שלו.

עינת, שאלת כמה שאלות שונות.
פעילות גופנית אירובית כמובן מפתחת את תפקוד הלב והריאות.
קוצר נשימה הוא מונח כללי המתיחס לתחושה סוביקטיבית של קושי לנשום. הוא יכול לנבוע מכל מיני גורמים החל בכושר גופני לקוי וכלה במחלות כרוניות.
המושג "קוצר" לעיתים נמצא בשימוש כתיאור להתקף אסתמתי. קוצר נשימה במאמץ הנובע מאסתמה לא תלוי בכושר הגופני. הקשר בכיוון ההפוך הוא הנכון - שליטה במחלת האסתמה באמצעות תרופות תאפשר לילד אסתמתי לעשות פעילות גופנית בדיוק כמו חבריו (וחולים אסתמתיים אף רצו מרתון). חולה שהאסתמה שלו לא נשלטת, יחוש קוצר נשימה / שיעול / כאבים בחזה בעת פעילות גופנית ולפיכך ימנע מלעשות פעילות גופנית וגם הכושר שלו ידרדר.

עודד, אני שמח שאתה שואל.

אכן יש נזק מעישון של נרגילה והוא מתבטא במספר מישורים. במקום להוסיף - אפנה אותך לאתר שמפרט מצוין את נזקי עישון הנגילה - www.antidrugs.gov.il

תפתח את "סמים והשפעותיהם" ותמצא שם גם עישון נרגילה

שמור על עצמך.

כן ובגדול!!

ממש בקצרה
חשיפה למעשן (אצל לא-מעשן) צפויה לגרום למחלות ולמוות בטרם עת בילדים ובמבוגרים.
בארה"ב מתים כל שנה כ3400 אנשים מסרטן למרות שלא עישנו אלא רק בגלל שמישהו עישן לידם.
כ46,000 מאלה שנחשפו לעישון ימותו כל שנה ממחלת לב , בארה"ב בלבד בגלל חשיפה ז. בארצנו לפי אותו חשבון ימותו כ1800 אנשים ממחלות לב כל שנה רק בגלל שמישהו עישן לידם,.
למרות המספר העצום של מבוגרים שמתים כל שנה מאחר ומישהו עישן לידם בילדים הנזק עצום בהשוואה למבוגרים.
בארה"ב, כ150,000-300,000 תינוקות קטנים מגיל שנה וחצי, יסבלו מדלקת ריאה, כל שנה, (בארצנו לפי חשבון זה כ10,000).
כ430 ממקרי המוות בעריסה, כל שנה משויכים לחשיפה לעישון בלבד.
והרשימה עוד ארוכה מאוד, מאוד...
מעיין, עישון מקטרת 'לא' לריאות מסוכן יותר והחשיפה לסכנות העישון בחדר בו עישנו ממשיכה גם לאחר שהעישון פסק.

ובבקשה, אתם ילדים גדולים ומחליטים בשביל עצמכם אם אתם מעשנים או לא.
תנו לילדים שלכם צ'אנס לאויר נקי מעישון - זה אומר לא לעשן בבית, לא לעשן באוטו, לא לעשן ליד הילדים בשום מקום. וגם כשאתם מעשנים במרפסת הריח נדבק לכם לבגדים (תשאלו את בני זוגכם) אז לפחות להחליף חולצה לפני שאתם מרימים על הידיים את תינוקכם. ו...כמובן, לא לעשן בזמן ההריון בכלל!!!

סטרידור הוא תיאור קליני לרעש גס (!) מונופוני (חד קולי, בעל טון בודד) בהכנסת אוויר (!) לריאה ונובע מהצרות של דרכי האוויר שמחוץ לבית החזה (!). הצפצופים באסטמה מתרחשים בהוצאת האוויר (!) ומאחר ונובעים מהצרות של מגוון רחב של דרכי אוויר קטנים בקטרים ובגדלים שונים, שבתוך בית החזה (!), יתבטאו כסימפוניה של צפצופים שונים, כולם גבוהים ועדינים. מכך גם ברור שבדרך כלל (גם אם לעיתים לא קרובות אסטמה עשויה להתחיל כשיעול שנשמע נבחני) שתי המחלות האלו (1) אינן מתבטאות בעת ובעונה אחת. (2) הטיפול בהם שונה.
מחד גיסה הטיפול באסטמה כולל לעיתים קרובות מרחיבי סימפונות אשר עשויים באופן עקיף להחמיר סטרידור. מאידך גיסה הטיפול בסטרידור כולל לעיתים קרובות חשיפה לאוויר קר אשר יכולה לגרום להתקף אסטמה. שתי התסמונות יגיבו ב אופן טוב לסטרואידים בשאיפה או במתן פומי, אם כי דרך הפעולה, מהירות התגובה והמינון בד"כ שונים.
במידה ו (1) שתיהן מתבטאות בעת ובעונה או (2) הילד סובל מהתקפי סטרידור חוזרים, נהוג להרחיב את הבירור על מנת לוודא שלא מדובר בתופעה אחרת. דוגמאות נפוצות כוללות רפלוקס קיבתי-ווישתי, הצרות או לחץ על דרכי האוויר מכל סיבה שהיא, מבנה אנטומי שונה של איזור קופסת הקול (לרינגומלציה), תופעת לואי לטכניקה לקויה של מתן תרופות נגד אסטמה, נזלת כרונית, אלרגיה, נחרות לילה ועוד. גיל הילד ומהלך ההתקפים מאוד חשובים בקביעת האבחנה המבדלת.

תודה דבה !!!!!

האם בהתקף של סטרידור ,כדאי לצאת מחוץ לבית לאויר קר,ולחכות!!!?
או לתת ישר טיפול סטרואידאלי?

סטרידור משני למחלה ויראלית הינה תופעה שלעיתים קרובות מתחילה לאחר מספר ימים של נזלת וחום נמוך. לעיתים קיימים בני משפחה חולים נוספים במקביל. במהלך ההתקף עצמו עשוי להיות חום גבוה למדי. מאחר ובכי ואי-שקט מחמירים את המחלה הטיפול בהתקף קל (העדר סטרידור במנוחה, העדר קוצר נשימה או כחלון, הכרה תקינה...) כולל הרגעה. יש תינוקות שיעדיפו להיות מוחזקים או לשבת במהלך התקף. במידה ועדיין קושי ניתן לצאת לאוויר הקר. במידה וללא הטבה או החמרה או התקף משמעותי יותר מוצדק לתת סטרואידים בשאיפה(מינון גבוה!) או דרך הפה.

סטרידור התקפי תכוף בנוכחות דרכי אוויר תקינים בדרך כלל אינו חלק ממחלה ויראלית. כאן הילד בד"כ בריא לחלוטין קודם להתקף וההתקף מפתיע מאוד. אחת מהאפשרויות הינה תופעה אלרגית (נקרא Spasmodic) עם התקף שמתפתח תוך דקות ולעיתים קרובות נעלם באותה המהירות. במידה והניסיון מלמד שההתקף יעלם מעצמו תוך פרק זמן קצר ביותר אין צורך בטיפול תרופתי-ניתן להסתפק באוויר קר והרגעה. אם התקף קשה או סיפור עבר של התקפים קשים -סטרואידים.

סטרידור+אסטמה, לעיתים קרובות משמעותם אסטמה. מאחר ואוויר קר עשוי להיות הגורם לאסטמה הטיפול כאן בד"כ אינו כולל אוויר קר אלא מרחיבי סימפונות (אשר עשויים להחמיר סטרידור רגיל) וסטרואידים בשאיפה או דרך הפה.

במהלך השנים האחרונות ולאחר שיחה עם מיטב חוקרי המחלה בעולם השתכנעתי שהטיפול המקובל בעבר, ע"י אדים קרים או חמים, אינו יעיל.

ד"ר שלום רב, בני בן שנה וחצי וכבר מגיל 6 חודשים הוא סובל מליחה מתמדת המתבטאת בנזלת תמידית הנוזלת לו מהאף ולעיתים רבות בשיעול קשה. בנוסף לכך הוא סובל מהתקפי סטרידור. הורדתי לו מוצרי חלב מהתפריט. כבר כמה ימים הוא עם חום נמוך, ליחה רבה, שיעול קשה וגם שיעול נבני. יש מה לעשות במקרה שכזה? לטפל בליחה או ביובש?? אני ממש אובדת אצות והילד מסכן. אשמח לתשובה, רבקה

שרון
לא ניתן לספק אבחנה בשליפה מתיאור של תסמינים באינטרנט.
לאחר שנה של חוסר אבחנה ברורה, וסבל כה רב נראה ברור למדי שהגיע הזמן לתאם תור לייעוץ רופא ריאות.

אין ספק שאתה צודק. האם אתה מכיר רופא מומחה באיזור הצפון שעובד עם הכללית? חשוב לי רופא שלא ממהר לתת סטרואידים אלא מישהו שיטפל בבעיה מהשורש ולא רק בתסמינים. תודה, רבקה.

כמובן
בצפון יש מספר רופאי ריאות מעולים
אנא צרי קשר ב052-4249925 או ב[email protected] ואשמח להפנות אותך

אמא איילת יקרה, אל דאגה
לכל בעיה, בד"כ, יש תשובה.

כפי שאת בודאי מבינה, קיימות סיבות רבות לדלקת ריאה חוזרת. מאחר ורובן, קרוב לודאי, אינן רלוונטיות לילדתך הייתי מעדיף לא להלחיצך לשווא ע"י רשימת מכולת ארוכה של אפשרויות.
את יכולה להתקשר אליי ל052-4249925. אנסה לעזור לך.

שתי הערות קטנות:
א. מאחר ובהגדרה דלקת ריאה אחת קשה או שתי דלקות ריאה בשנה אחת מצריכות בד"כ בירור מערכת חיסונית, אני מעריך שהרופא המטפל שלך הרגיש שלא מדובר במחלות חיידקיות או בדלקת ריאה משמעותית ולכן, למרות הצורך בבירור כעת, סביר שלא מדובר במחלה 'מסוכנת'.

ב. קיבלתי את ההרגשה שכדאי עבורך, ועבור אחרים לפרט חלק מההתוויות הנפוצות יותר להפניה לרופא ריאות בקהילה (להלן):

1. דלקת ריאה חוזרת או דלקת ריאה קשה אחת או דלקת ריאה עם נוזל מוגלתי בחלל בית החזה.
2. שיעול ממושך
3. רעש נשימתי או צפצופים חוזרים שלא נמצאה להם אבחנה ברורה.
4. אסטמה בשליטה חלקית (עדיין יש שיעול ו/או קוצר נשימה) או אסטמה קלה-קבועה בילד מתחת לגיל 3 שנים
5. נחירות או דום הפסקות נשימה בשינה
6. שיעול של דם
7. חולשת שרירים על רקע עצבי או שרירי
8. כל אירוע של חזה – אוויר
9. מחלת ריאה של הפגות
10. אירוע מסכן חיים בתינוק מתחת לגיל שנה (הכחלה, הפסקת נשימה)
11. זיהומים ריאתיים לא נפוצים (לדוגמה שחפת או מחלה פיטרייתית)
12. חשד למחלה ריאתית בחולים עם מחלה ריאומטית או חולים מדוכאי חיסון או איידס
13. חשד למחלת ריאה מולדת או ממצא לא תקין מיקרי (שלא בזמן דלקת ריאה) בצילום חזה.
14. אי-סבילות למאמץ
15. מחלת ריאה קשה אחרת.

בנוסף לרשימת ההתוויות לפניה לרופא ריאות כפי שד"ר שטויר ציין, ברצוני לשוב ולהדגיש נושא שכבר דיברנו עליו בפורום.
"כתמים לבנים" בצילום חזה ניתן לראות במגוון של מצבים. אחד מהם הוא דלקת ריאות (היכולה להיות חיידקית או, מה ששכיח יותר - וירלית). מצב אחר הוא בילד עם אסתמה. אז הכתמים בצילום משקפים ליחה שסותמת את צינורות האויר כחלק מאסתמה, ואינה חלק מדלקת ריאות.
בילד ש"מצפצף" ונזקק לאינהלציות, סביר להניח שממצא בצילום חזה משקף את אותה ליחה או זיהום וירלי, ולא דלקת ריאות חיידקית. מאחר ואף אחד מאיתנו לא יכול לדעת בודאות שאין זיהום חיידקי, אנו נוטים לתת אנטיביוטיקה בהרבה מצבים. יחד עם זה, בילדה שלך, איילת, יותר סביר שמדובר בזיהומים וירליים עם אסתמה של גיל הינקות.
כפי שד"ר שטויר ציין - במקרה כזה כדאי לפנות לרופא ריאות עם כל הצילומים..

סקווסטרציה ריאתית היא אכן מום ריאתי מולד. זוהי בעצם ריקמת ריאה אשר לא התפתחה כראוי בתקופה העוברית ואשר אינה משתתפת כלל בתפקוד הריאתי. ילדים עם סקווסטרציה יכולים לחיות שנים ללא כל בעיות אך סופה של הסקווסטרציה בד"כ להתגלות בשל נטייתה להזדהם. נטיה זו היא גם הסיבה לכך שיש להוציאה. ככל שהאיזור עבר פחות זיהומים כך קל יותר יהיה הניתוח.

אסתי שלום
היריעה קצרה מלהכיל את כל מה שניתן להגיד על אסטמה ורצוי שתשבי עם הרופא המטפל שלך לקבל הסבר מעמיק יותר על הסיבות והטיפול באסטמה.
ולשאלותייך, אסטמה ברונכיאלית/ברונכיטיס ספסטית הם מקצת משמות רבים לאסטמה.
בהגדרתה- אסטמה אינה מחלה קבועה של דרכי אוויר אלא היא מחלה ש'באה' ו'הולכת'.
בהגדרתה, אסטמה (בניגוד למחלות אחרות בהם יש הפרעה חסימתית) הפיכה, או במילים אחרות, משתפרת לאחר מתן טיפול.

ירידה במשקל (לשמנים), טיפול באלרגיות, טיפול בנזלת כרונית, בהחזר קיבה-וושת, בהפרעת נשימה חסימתית בשינה, לעיתים אף דיאטות מסוימות ועוד אמצעים רבים אחרים יכולים לשפר אסטמה. לעיתים טיפול שכזה מהווה את 'הפיתרון'.

המלצה לפעילות גופנית הינה בד"כ המלצה נהדרת ולרוב רק מוסיפה בריאות. למרות האמור לעי"ל, במידה והאסטמה שלך אינה בשליטה פעילות גופנית עלולה לגרום לך להתקף אסטמה.

בהחלט יתכן שמזגן גורם לך לשיעול ואולי אפילו תורם לשיעול אסטמתי. יחד עם זאת קרוב לודאי שהמזגן לא גרם למחלה.

מקווה שעזרתי

מרינה יקרה
ברונכיטיס הינה דלקת לא ספציפית של דרכי אוויר , בדרך כלל משנית למחלה ויראלית. ככזאת אפשרית בחודשי החורף אולם ההארעות של 3 ארועים תוך חודשים פחות סבירה. מהטעם הנ"ל ארועים חוזרים של "ברונכיטיס" מביאים אותנו לעיתים קרובות להרחבת הבירור ולשקילת אבחנות חלופיות.
מכך, ומכך שהרופא המטפל נתן גם טיפול ע"י אינהלציות וונטולין אני נוטה להאמין שהרופא המטפל אכן לקח זאת בחשבון וחשב (גם אם לא אמר) שעשויה להיות מחלה אחרת. אולי לדוגמה ברונכיטיס ספסטית, או בשמה המדויק יותר,... אסטמה. הטוב ביותר הוא שתשאלי אותו.
ולשאולתייך הבאות:, (1) טוב עשה הרופא המטפל שהכריז על התסנין בצד ימין כדלקת ריאה וקבע טיפול (למרות שתסנין שכזה לא חייב להיות דלקת ריאה). (2) אנטיביוטיקה דרך הפה מספיקה בהחלט לדלקת ריאה של הקהילה. עבודות מכובדות בספרות מראות שגם לדלקת ריאה בבית החולים כנראה מספיק לתת אנטיביוטיקה דרך הפה. (3) הצורך לעשות אינהלציות יקבע ע"י הרופא המטפל כתלות בקיומם של צפצופים וכתלות בתגובה לאינהלציה (צפוי שיפור תוך 5-10 דקות שנעלם לאחר כ2-4ש). (4) ב"ברונכיטיס" לא מקובל בד"כ לטפל ע"י אקספקטורנטים (מוקוליט). (5) הצורך לבצע צילום חזה חוזר תלוי בסבירות שמדובר במחלה אחרת ויקבע כמובן ע"י הרופא המטפל אשר יכול לראות את הצילום במו עינייו. (6) בדומה לתשובה (5), תלוי בסבירות שמדובר במחלה אחרת. ולסיכום, לרופא המטפל שלך יש את היכולת הנפלאה לקחת את הסיפור, לשאול שאלות ולקבל תשובות, לראות את ילדך ולבדוק אותו. לכך אין תחליף (!) ואיני מתיימר לקבוע אבחנה חילופית רק על סמך שאלתך הכתובה. בהצלחה.

נאוה שלום,

בתך אכן עברה בירור נרחב ונראה שהרופאים המטפלים בה בודקים כל אפשרות ביסודיות.
יחד עם זאת עדין לא ברור מה שורש הבעיה.
כפי שאת ודאי מבינה היכולת שלנו לעזור נמוכה משמעותית מאחר ואין לנו את כל הפרטים והצילומים אך אנסה לעזור לך בנקודות ששאלת.
כדי להחליט אם להוציא חלק מהריאה הימנית חשוב לענות על 2 שאלות:
1. האם אותו איזור הוא אכן מה שגורם לדלקות הריאה החוזרות? זה לא לחלוטין ברור לי. לא ציינת אם בכל פעם דלקות הריאה קורות באותו איזור של ריאה ימנית או שבכל מיני מקומות.
2. האם הוצאת אותו איזור תפתור את הבעיה? לשם כך חשוב לוודא שלא מדובר במחלה היכולה לפגוע בעוד מקומות בריאה. לפיכך - למרות שצודק הרופא המטפל שלך שביהעדר דלקות אוזניים / סינוסים / נזלת כרונית, הסכוי לבעיה בסיליה הוא נמוך, באם דלקות הריאה לא התרחשו רק באיזור אחד, הייתי בודק זאת, ודאי לפני ניתוח. ניתן גם לבדוק ריכוז של חומר בשם NO באויר הננשף. באם הריכוז נמוך זה גם מרמז על בעיה בסיליה.

לא ברור לי איזה בירורים נוספים נעשו - האם נבדקה מערכת החיסון?
לא ברור לי אם בודדו חיידקים מנוזל השטיפה בברונכוסקופיה.

מאחר ונשמע שיש לה נטיה לצבור הפרשות באותו איזור מסוים בריאה ימנית - האם ניסו לעשות לה פיסיותרפיה נשימתית כדי למנוע דלקות חוזרות?

לגבי כריתת חלק מהריאה- באופן עקרוני הוצאת חלק מהריאה לא פוגעת באופן משמעותי בתפקוד לטווח ארוך. גם הריאה הנותרת גדלה מעט כדי להשלים את החסר. יחד עם זאת זהו לא ניתוח טריוויאלי והייתי מוודא את יכולתו לעזור, כפי שציינתי למעלה.

אני לא יודע כמה עזרתי לך אך אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת להתקשר למכון הריאות באסף הרופא ונדבר (המספר למטה).

בהצלחה

נאוה כתבה שבוצע תבחין זיעה 3 פעמים. זו בדיקת הבחירה לאבחון CF. בכל הפעמים הבדיקה היתה תקינה

ד"ר אליצור תודה רבה על תשובתך המפורטת.
לגבי מה ששאלת, בנוזל השטיפה של הברונכוסקופיה לא עלו על משהו חריג. נערכו בדיקות של מערכת החיסון אבל עכשיו ביקשנו הפנייה לבירור מקיף יותר (אני אמנם חוששת כבר לשאול, אבל בעצם על מה יכולים לעלות שם ועד כמהזה ניתן לטיפול?).
הרופא שלנו רוצה בינתיים לדחות את הCT והחשיבה על ניתוח ולראות אם היא בריאה בשלושת החודשים הקרובים כי אומר שהתאוששה יפה וכי צילום הריאות יותר טוב מהדלקת הקודמת.
לשאלתך, הדלקות הקודמות היו עם מוקד ימני, עד עכשיו.
הילדה כיום אמנם עם טיפול אנטיביוטי של מוקסיפן מונע וכן התחלנו להקפיד על שתי אינהלציות ליום אבל היא אנרגטית כרגיל ונראית ומרגישה בריאה חוץ מכמה שיעולים או התנשפויות שנשמעות אסטמטיות בתדירות די נמוכה.
אני לעומת זאת בחרדה מתמדת. למרות שהרופא שלנו שולל את רעיון הסיליה, קלינאית תקשורת אמרה לי שהיא מאנפפת קלות ושאפשר להפנותה לרופא אף אוזן גרון וכשנכנסתי לאינטרנט ראיתי שזה יכול להיות מאפיין של סיליה (אמנם גם של אלרגיה.) לפי האינטרנט, נראה שזו מחלה די קשה ומסכנת?(כעין CF קל, לדברי הרופא?). בכלל, התרשמנו שהסכנה היא יצירת צלקות בריאה שיכולות להחמיר בעתיד.
אנו מתלבטים האם אכן לתת טיפול אנטיביוטי רק עד שבועות כהמלצת הרופאים או יותר (אני לאור כל ההפחדות מוכנה כבר לתת עד גיל 18) ואשמח לשמוע אם יש לכם אפשרות לחוות דעה.
כמו כן, לעצתך התחלנו לעשות לה פיזיותרפיה, שמאוד עזרה לה בבית החולים. וכן התחלנו אוסטיאופתיה ואולי דיקור סיני. אבל היא לא משתעלת לאחר הפיזיותרפיה. האם זה אומר שזה לא עובד או שפשוט היא "נקייה"?
שוב, בתודה מראש, נאוה.

נאוה שלום,

ראשית, אני חושב שיש הרבה דברים שיכולים להוריד לך את מפלס החרדה. בתך גדלה ומתפתחת היטב, אין לה זיהומים חוזרים במקומות אחרים בגוף, ואין לה בינתיים שום עדות למחלת ריאות כרונית. ה - CT כדברייך לא הדגים שום בעיה מולדת ולא ברונכיאקטזיות (אלה הצלקות בריאות) ובברונכוסקופיה לא מצאו שום בעיה מבנית בדרכי האויר וגם לא בודד חיידק כלשהוא.
שוב, קשה לקבוע בלי לראות את בתך ואת כל הצילומים שנעשו, אבל עד כמה שניתן להבין מתיאורך, אני לא חושב שהייתי ממליץ על ניתוח כלשהוא בשלב זה.
לגבי הסיליה - בד"כ זו מחלה שמתבטאת בדלקות ריאה חוזרות, נזלת כרונית (ולא רק באינפופים), סינוסיטיס, ודלקות אוזניים חוזרות. אני לא חושב שזה מה שיש לה, ואם הייתי בודק זאת, זה יותר כדי לשלול מאשר בכדי לאשר את קיומה.

כתבת ש בתך טופלה בסטרואידים בזמן דלקת הריאות, שהיא משתעלת בעת פעילות גופנית, ושהיא כעת מקבלת אינהלציות פעמיים ביום. האם רופאים שמעו אותה מצפצפת? האם היא טופלה באינהלציות גם בעת שהיו לה דלקות ריאה? האם אינהלציה מפחיתה את השיעול שלה?
תמיד גם אסתמה עומדת כאפשרות לדלקות ריאה חוזרות.

מעבר להיבט הרפואי עצמו, בתך כבר הוערכה ונבדקה ע"י רופא ריאות, שגם ביצע ברונכוסקופיה. לא ברור לי מי כרגע אחראי על הטיפול בה - רופא ריאות או רופא הילדים? המלצתי לך - שובי לרופא הריאות כדי שהוא יקבע את המשך הבירור והטיפול.

שלום רב,
אני מקשרת למה שכבר כתבנו על בתי. הילדה מטופלת על ידי רופא ריאות קבוע באופן עקבי אך מדי פעם, בין השאר בשל כך שיש אי הסכמה בין הרופאים או אי בהירות שלנו מוסיף לי מאוד לשמוע את דעתך. (למשל לגבי הפיזיוטרפיה שהחלנו ואכן נראה שבהחלט עוזרת לה).
רציתי לשאול: כיום הילדה עדיין על אנטיביוטיקה מונעת, אינהלציה אחת-שתיים ליום ואבקות סיניות. סך הכל היא ממש בסדר אך יש שיעולים (כשהיא ממש בריאה אין בכלל שיעולים, כך היה כמעט עשרה חודשים לפני שתי דלקות הריאה האחרונות), יש שיעולי בוקר וערב ומדי פעם תחושה של חרחורים (לא צפצופים) שבדרך כלל נפתרת עם פיזיותרפיה. (יש לנו תחושה שיש פה גם מרכיב אסתמטי או אלרגי כלשהו).
שאלתי: אמנם די עזבנו , להקלתנו, את אופציית הסיליה, אך שמנו לב שבמחלה האחרונה היא התלוננה גם על כאב אוזנייםעם אדמומיות קלה, עבר עם מתן שלושה ימים טיפות אוזניים, והיום שוב אמרה שהאוזן כואבת לה, דבר שהדאיג אותנו. היא עדיין די מאנפפת. האם זה לדעתך כן מחזיר את הסיכון לזה? והאם יש בדיקה שהיא חד משמעית או שהתוצאות הן לא חד משמעיות (NO למשל בודקת גם אסתמה, לא?). האם כאבי אוזניים יכולים להיגרם גם מאסתמה או מאלרגיה?
אודה על התייחסותכם, נאוה.

הברונכוסקופיה לפני שנה בגיל שלוש וחצי לא הראתה על פגם מבני משמעותי אך כן היתה המון מוגלה בריאות שנראה היה שמתקשה לנקז.
שוב תודה, נאוה.

נאוה שלום,

אני שמח שמצבה של בתך השתפר.
לשאלתך - על פי רוב בעיה בסיליה מתבטאת בדלקות אוזניים מרובות, נוזלים באוזן התיכונה,ו ירידה בשמיעה. גם לאחר הכנסת כפתורים, עדין נמשכת הפרשה מהאוזן.
לכל ילד יכולה להיות דלקת אוזניים, ואדמומיות קלה שנפתרת באמצעות טיפות היא לא סימן לבעיה בסיליה.
יש הבדל בין NO שנבדק באסתמה ובין זה שנבדק במחלות סיליה. באסתמה נבדק NO באויר ננשף מהריאות (והוא בד"כ גבוה). במחלות סיליה נבדק NO באויר שיוצא מהאף והוא מאד נמוך.

אני עדין סקרן לגבי השיעול הכרוני שלה והצורך שלה באינהלציות. האם היא מקבלת זאת כטיפול מונע באסתמה? האם היא עברה תבחין עור לאלרגיה?

עוד 2 נקודות למחשבה -
1. ככלל, ככל שתשאלי יותר רופאים, בד"כ תקבלי יותר תשובות. אולי זה בגלל שהרפואה היא פחות מדע ויותר אומנות. עדין, לרופא הריאות שלך יש את כל הנתונים ואני בטוח שהעצות שלו טובות בהרבה ממה שאנו יכולים לתת כאן.
2. האינטרנט הוא כלי נהדר לקבל אינפורמציה על מחלות אבל מחלה היא תמונה שלמה ולא רק סימפטום אחד מתוכה. לכן צריך לקחת את מה שקוראים בעירבון מוגבל ובפרופורציות הנכונות.

מקווה שעזרתי.

לד"ר אליצור תודה רבה,
גם על המידע וגם על ההכנסה לפרופורציות. אכן עזרת.
לגבי השיעול, יש תקופות בהן בתי כלל לא משתעלת (רק בפעילות גופנית רבה או בבכי יש מספר שיעולים או קול חיכוך שמאפיין אותה). יש תקופות שכן.
הרופא שלה חושב שמה שיש לה הוא בעיקרו לא אסתמה אלא משהו (ריאתי?) אחר (לא ברור לחלוטין מה) וגם לנו הייתה תחושה שהאינהלציות לא כל כך משפיעות ולכן רק במצבי שיעול במחלה עשינו לה אינהלציות. ראינו לדעתי יותר השפעה של דנלון כסירופ או פרדיזון בכדורים במצב כזה. (דבר נוסף, נראה שטפיחות של פיזיותרפיה עוזרות, בייחוד עם שומעים כאילו "חירחורים" בנשימה. האם זה אומר שזה מסייע בהצטברות ליחה?).
עם זאת, הרופאים באשפוז האחרון אמרו שחשוב לתת את האינהלציות או המשאף כטיפול מניעתי ולכן אנחנו נותנים כיום ומקפידים יותר. שם התרשמו שהמאפיין האסתמטי כן די משמעותי וייתכן ותורם לחלק מהתמונה.
יש לי שאלה: האם ידוע לך אם גם סטרואידים בשאיפה לזמן ארוך גורמים לנפיחות? הייתה לנו הרגשה שכן ולכן כשלא משתעלת הורדנו משתי אינהלציות לאינהלציה אחת ביום (של בודיקורט ובריקלין).
כיום אנו מחכים למעקב רופא הריאות שלה בהתלבטות עם להוריד אנטיביוטיקה מונעת.
שוב, בתודה מראש, נאוה.

לא עברה עדיין תבחין עור לאלרגיה (בין השאר כי אמרו לנו שבטח תצא אלרגית להכל ואנחנו גרים במושב שמרכז לדעתי את רב האלרגנים האפשריים) אבל כנראה נעשה לה בקרוב,
שוב תודה, נאוה.

נאוה שלום

קודם כל אני שמח שאתם יותר רגועים.
האפשרות של אסתמה היא סבירה בעיני. בכל זאת, זו מחלה הרבה יותר שכיחה מבעיות בסיליה, או במערכת החיסון. העובדה שהסימפטומים שלה חולפים עם טיפול בדנלון עוד יותר מגבירה את החשד, ואם היא אלרגית מאד הרי שהחשד גבוה עוד יותר. לא שמעתי ממך את המילה "צפצופים". האם היא מצפצפת לפעמים?
חוסר תגובה לטיפול מונע יכול לנבוע ממגוון סיבות, החל מכך שלא מדובר באסתמה, אך גם ממתן לא נכון של הטיפול, מינון לא מתאים ועוד. בעיקרון ילדה בת 4.5 שנים לא צריכה לקבל אינהלציות אלא משאף עם אירוצ'מבר. כמובן שאתם צריכים לקבל הסבר מפורט מהרופא שלכם (עדיף רופא הריאות) איך להשתמש באירוצ'מבר, מתי להחליף משאף (לא כשחושבים שמפסיק לצאת חומר מהמשאף, ולא כשמפסיקים לשמוע רעש בעת שקשוק המשאף, אלא לפי מספר המנות שמצוין עליו) ועוד. חשוב לתת את הטיפול באופן קבוע - כל יום ובצורה נכונה, כדי שניתן יהיה לקבוע אם יש לו השפעה.
שיעול בעת פעילות גופנית ובעת בכי/צחוק גם הוא אופייני לאסתמה. במידה ויש לה אסתמה והיא עדין משתעלת בעת פעילות גופנית או בכי הרי שהיא לא מטופלת מספיק טוב.

אני ממש לא מסכים עם חוסר הרצון לעשות תבחיני עור לאלרגיה "בגלל שהיא אלרגית להכל". צריך לדעת למה היא אלרגית כי הימנעות מאלרגנים (קרדית אבק הבית) היא אפשרית ויש לה חשיבות רבה.

לטיפול בסטרואידים בשאיפה במינונים מקובלים יש מעט מאד תופעות לואי. הוא לא גורם להתנפחות (קושינגואידיות כפי שזה מכונה). הוא יכול לגרום להאטה בצמיחה לגובה ב - 1 ס"מ רק בשנה הראשונה לאחר הטיפול. בשנים אח"כ, גם עם המשך טיפול, הילדים משלימים את הס"מ החסר.

אם בתכם בוגרת יחסית ומשתפת פעולה, אפשר לנסות לעשות לה תפקודי ריאות. זה יסייע בזהוי הבעיה.

שלום רב, אני משרשרת למה שכתבתי קודם כדי שתזהה במי מדובר. שלום הבת שלי בסדר גמור (טפו טפו טפו). נראה, כנראה, שיש משהו בכך שמשאף יומיומי של בודיקורט מאזן אותה יותר ובאמת היא פחות מחרחרת למרות שנראה לי שעדיין קשה לה להתמיד בפעילויות גופניות ממושכות, כרכיבה על אופניים או הליכה ארוכה. בבריכה לעומת זאת היא יכולה לבלות שעות. בכל זאת כבר זמן מה רציתי לשאול: 1. שאלת אם יש לה ציפצופים, כשיש לה את זה, זה לא נשמע כמו ציפצופים אלא יותר כמו חירחורים כאילו שהאוויר עובר דרך ליחה (זה רק השערה, כמובן) ולפעמים מרגישים אותה גם כשנוגעים בגב שלה.. האם זה אותו הדבר ולזה התכוונת או שזה משהו אחר? עדיין בזמן בכי יש יותרשיעולים אך כשנתנו לה ונטולין נראה שאפילו בזמן בכי זה יורד. . 2. קראתי ממה שד"ר שטוייר כתב שיש פרוטוקול לטיפול בחולי אסתמה על פי שלבים. האם תוכלו לפרסם אותו? 3. וזו שאלה קצת היפוכונדרית: יצא לי לשמוע באחרונה על שני מקרים של מבוגרים עם אסתמה שבאופן מהיר התדרדר מצבם לסכנת חיים. משאף לא עזר להם. אמנם ביתי בד"כ מתדרדרת די לאט ועם שיעולים אך באשפוז האחרון כבר ראינו קוצר נשימה מרשים ביותר, שנמשך כארבעה ימים. האם לא כדאי להחזיק בבית איזה מזרק או טיפול דרמטי יותר לשעת חירום ממשאפים וכדורי פרדיזון? אנחנו נוסעים לח"ול בקרוב ושוקלים מה לקחת עימנו בנוסף לארסנל הרגיל. בברכת קיץ נעים ותודה מראש, נאוה.

נאוה שלום,

שאלתך אבדה לי בשרשרת ורק כעת שמתי לב אליה.

נשמע לי שמצבה של בתך משתפר אם כי היא עדין לא לחלוטין בריאה. חולה אסתמה לא צדיך להיות מוגבל כלל בפעילות גופנית ויש אף חולי אסתמה שרצו מרתונים.

בד"כ צפצופים נשמעים ע"י הרופא באמצעות הסטטוסקופ אך גם צפצופים וגם חרחורים ניתן לשמוע לעיתים גם בלעדיו.

לשאלותייך לגבי תכנית פעולה ומצבים מסכני חיים באסתמה אענה יחד.
תכנית פעולה לאסתמה כוללת 3 שלבים, בדומה לרמזור. ירוק - בו הכל כשורה, צהוב - בו יש סימנים להחמרה של המחלה, ואדום - מצב הדורש טיפול דחוף. בכל מצב מפורטים הטיפולים הנדרשים אולם אלה ספציפיים לכל חולה. לכן תכנית פעולה לאסתמה טובה כשהיא ניתנת ע"י הרופא המטפל, מותאמת לאותו חולה, ומלווה בהסבר.
מצבים מסכני חיים באסתמה מתרחשים בד"כ (אם כי לא תמיד) על פני ימים ולא על פני שעות. הם נובעים מכך שיש החמרה באסתמה (אור צהוב) אשר לא מזוהה ולא מטופלת כראוי (וזה כולל שימוש מופרז בונטולין ללא התיעצות עם רופא). על מנת למנוע מצבים אלה, כל חולה אסתמה צריך להיות במעקב מסודר, הכולל התאמת טיפול, מתן תכנית פעולה, ומעקב אחר יעילות הטיפול.
לפיכך אני מקווה שבמקביל לשאלות שאת מפנה אלינו באתר, בתך אכן נמצאת במעקב מסודר ושגרתי אצל רופא ריאות ילדים.

בד"כ משאפים ופרדניזון הן תרופות מספיק טובות לארסנל לטיול (כל עוד יודעים מתי להשתמש בהן).

תודה על התשובה, אכן, אחר כך הלכנו למעקב לרופא הריאות (בד"כ רואה אותה יותר בסתו-חורף אז יותר חולה) שהמליץ למרות שהיא מרגישה טוב להמשיך פעם ביום עם משאף בודיקורט ולחירום בחו"ל להחזיק גם פרדיזון. תודה, נאוה.

יכולות להיות סיבות רבות לסטרידור מולד. רעש של סטרידור נגרם כתוצאה מזרימת אויר דרך מעבר צר. הסיבה השכיחה ביותר קרויה לרינגומלציה. המשמעות היא שלמבנים הסוגרים את פתח הקנה בעת בליעה כדי להפריד בין הקנה והושת יש מבנה לא תקין, והם סוגרים חלקית את הקנה בעת נשימה וגורמים להיצרות במעבר האויר. מצב זה בד"כ מחמיר בחודשים הראשונים לחיים אך בתוך שנה-שנתיים משתפר וחולף ללא טיפול. יחד עם זאת קיימות גם סיבות אחרות לסטרידור אשר דורשות טיפול. יש חשיבות גם לחומרת הסטרידור, והאם הוא מלווה בקשיי נשימה או עליה לא מספקת במשקל. חשוב ללכת למומחה לריאות כדי להעריך האם יש צורך בבירור נוסף.

בהצלחה