פורום מחלות ריאה בילדים, הפרעות נשימה - יש לך שאלה?

שלום עידן,

לתחושה שאתה מתאר, של קושי להכניס אויר כל כמה שניות, לא תמיד מוצאים הסבר והיא לעיתים תוצאה רק של תחושה שלך ללא בעיה גופנית. יחד עם זאת, כיד לדעת שאין בעיה גופנית, אתה צרים לפנות לרופא ריאות כדי להיבדק, לעשות צילום חזה ותבדיקת תפקודי ריאות. הכאבים שאתה חש בעת ריצה יכולים להיות תוצאה של כושר לקוי אך גם של בעיה ריאתית כולל אסתמה. כל אלה יתבררו בבדיקה אצל רופא ריאות.
חבל שבעיה מטרידה אותך כל כך הרבה זמן בלא בדיקה שיכולה להביא לטיפול ולהרגיע אותך.
בכל מקרה אני שמח שהפסקת לעשן - אל תחזור לזה.

נאוה שלום,

מכל מה שכתבת בעבר עדין אין לי תמונה ברורה של הבעיה של בתך, מכיון שזה לא תחליף לבדיקה מסודרת והסתכלות על צילומי חזה. לפיכך קשה לי לתת לך עצה לגבי תחילת טיפול בדנלון. אני מניח שיש לכם תכנית פעולה מרופא הריאות שלכם, ואם עדין אתם לא שקטים תמיד הכי בטוח לפנות למוקד או למיון שניידר (שם אני מבין שמכירים אותה) ולהיבדק.

תודה רבה על התגובה המהירה. כנראה שאכן נגיע למוקד. תודה ולילה טוב. .

שלום מורן,

סטרואידים פומית אכן יכולים לגרום לעצבנות, אי שקט ו"היפר". שאר תופעות הלואי של סטרואידים (והן מרובות) לא מתרחשות משימוש של מספר ימים אלא משימוש ממושך של שבועות וחודשים. תופעות אלו גם אינן מתרחשות כאשר משתמשים ב סטרואידים באינהלציה/משאף לזמן ממושך

שלום יפעת,

מתיאורך, אני מניח שבתך סובלת מ- diaphragmatic eventration. המשמעות "בעברית" היא שהסרעפת חלשה. זה יכול להיגרם מ בעיה בעצב שמוביל אליה, או , כפי שנשמע לי במקרה של בתך, בשל חוסר חלקי של סיבי שריר בסרעפת. התוצאה היא שהסרעפת ממוקמת גבוה יחסית, לוחצת על הריאה, ואינה נעה עם תנועות הנשימה. בד"כ בניתוח לא מתקנים את הבעיה במובן שלא ניתן לתקן שריר או עצב פגומים. מה שעושים הוא שמקבעים את הסרעפת יותר נמוך. היא אמנם עדין לא זזה עם הנשימה, אך גם לא לוחצת כ"כ על הריאה. עדין, אותו איזור של הריאה אינו מפונה היטב מהפרשות, ויש לו נטיה להזדהם. במקרה של פגה מאד קטנה, כל הפרעה בפעילות של הריאה עלולה מאד להקשות לה על הנשימה. לגדילה, ועליה במשקל עשוי להיות תפקיד חשוב מאד ביכולתה להתמודד. פיסיותרפיה נשימתית יכולה לעזור בהפחתת הזיהומים באותו איזור.

מירב שלום,

הכאבים שאת מתארת עשויים לנבוע מדלקת במפרק בין הסטרנום לצלע. הבדיקות שעשית חשובות ושוללות מגוון בעיות אחרות. הייתי ממליץ לנסות טיפול בנוגדי דלקת (נורופן) ולראות אם הכאב חולף. במקביל כדאי לפנות לראומטולוג - מומחה למחלות פרקים, שיחווה גם הוא את געתו.

טל שלום
אענה לשאלותייך אחת לאחת
הפרוטוקול שקיבלת הוא אחד פרוטוקולים הטובים שקיימים וזכות היוצרים עליו שייכת לפרופ וולוביץ. כמו כל טיפול ולכל מחלה הסיכון בהעדר טיפול גדול עד מאוד מהסיכון בטיפול. מתן סטרואידים בהשאפה בטוח מאוד, מחוסר תופעות לואי משמעותיות ובעל תוצאות מוכחות טובות חד-משמעיות.
אם זאת כנראה שהייתה מעט אי-הבנה לגבי דרך השימוש בפרוטוקול זה.
דרך השימוש בבודיקורט היא פעמיים ליממה!!! ללא קשר למינון.
מתחילים ב4 לחיצות פעמיים ליממה ויורדים בהדרגה למינון המניעתי והכל פעמיים ליממה.
לגבי מתן המשאף בעזרת האירוצמבר, הדרך הנכונה היא(1) להצמיד את המסיכה. (2) ללחוץ על מיכל התרופה. בדיוק כפי שעשית. הגעת התרופה ישירות לפה נובעת קרוב לודאי מתקלה במכשיר. אנא הביאי את כל התרופות, המשאפים והציוד הנלווה לכל ביקור אצל רופא הריאות שלך. חלק מהביקורת כוללת בחינת דרך מתן התרופה ותקינות הציוד הנלווה.
לגבי הרצף של מתן הבודיקורט והוונטולין.
הצורה הטובה ביותר לתת את הטיפול היא לתת את הוונטולין 5-10 דקות לפני הבודיקורט ולהמתין 6 נשימות בן לחיצה ללחיצה.
במידה וסביר שהפסקות אלו יגרמו לירידה ביכולת שלך לתת את כלל הטיפול (לדוגמא בשל תנגודת של הילדה) עשוי הרופא שלך להמליץ לך על קיצור משך הזמן בין לחיצה ללחיצה.
באופן תיאורטי,בגיל שנתיים, די בנשימה מלאה אחת לרוקן את המיכל כליל. סמכי על עצת הרופא שלך בנושא זה. הוא לוקח גורמים נוספים בחשבון לפני שהוא ממליץ על פרוטוקול טיפולי.

הרופא שלי אמר לי 2 לחיצות של בודיקורט 4 פעמים ביום למשך יומיים, אח"כ 2 לחיצות 3 פעמים לעוד יומיים, 2 לחיצות פעמיים ביום לעוד יומיים עד שיורדים ללחיצה אחת פעמיים ביום למשך תקופה. אני עכשיו ממש מודאגת כי אתה אומר שרק פעמיים ביום נותנים. אני גם התחלתי שוב את כל הסבב האינטנסיבי הזה כי הילדה משתעלת הרבה. מה לעשות? האם זה מסוכן?

לפי הנחיות הטיפול באסטמה בדומה להנחיות היצרן יש לתת בודיקורט פעמיים ביום בלבד.
אני חוזר על הערכתי שקרוב לודאי הנחיות הרופא המטפל לא הובנו כראוי.
השפעתו המגינה של הבודיקורט ארוכה מאוד ולבטח מכסה את מחצית היום ולכן אין טעם לתת תרופה שמשפיעה ליום שלם מספר פעמים רב ביום. להבהרת הנקודה, מתן של 4 לחיצות בודיקורט פעמיים ליממה שווה בהשפעתו למתן של לחיצה בודדת 8 פעמים ביממה. זאת אחת הסיבות מיני רבות לתת את הטיפול פעמיים ליממה ולא יותר מכך.
במתן עם משאף אנו מצפים לתחילת השפעה תוך 24ש ולהשפעה מקסימאלית תוך שבוע-שבועיים.
במתן של התרופה באינהלציה אנו מצפים לתחילת השפעה תוך 2-8 ימים ולהשפעה מקסימלית תוך חודש-חודש וחצי.
כפי שציינתי עוד קודם לכן, כאשר הטיפול ניתן לפי הנחיות הרופא הטיפול בטוח.
אם הילדה עדיין משתעלת למרות הטיפול הקיים או אם יש לך שאלות נוספות אני ממליץ לך לפנות בחזרה לרופא המטפל שלך או לרופא ריאות.

ציפי שלום,

לסרטן ריאות יכולים להיות סימנים כשיעול כרוני, שיעול דמי, חולשה ועוד, והוא גם יכול להיות נטול סימפטומים עד שלב די מתקדם.
מאחר וזו בעיה שיותר רלוונטית לפורום של מחלות ריאה במבוגרים, אני מציע שבאם יש לך שאלות נוספות בתחום תעלי אותן שם.

ח. יקרה
שיעול והקאה בלילה יכולים להיות משניים לאסטמה, לסירופ הטרבולין שילדתך מקבלת, לרפלוקס קיבתי-וישתי ולעוד מגוון של סיבות אחרות. האתר הזה אינו תחליף לבדיקת רופא. הדרך הנכונה להגיע לאבחנה הנכונה לילדתך אינה דרך שאלות ותשובות באתר אינטרנט.

אם זאת העלת נקודה חשובה מאוד. שתי התוויות מוחלטות לבירור ע"י רופא ריאות כוללות (1) את הצורך במתן טיפול מניעתי לפעוט מתחת לגיל 3 שנים.(2) סטרידור מולד.
מאחר ו (1) סינגולר הינה תרופה הניתנת כטיפול מניעתי לאסטמה, מאחר ו(2) לילדתך סטירידור מולד (מחלה שונה בתכלית מאסטמה) ומאחר ו(3) נראה שבעייתה של ילדתך לא נפתרה אני מרגיש שלילדתך מגיע בדיקה ובירור ע"י רופא ריאות באיזור מגורייך.
אשמח לעזור בטלפון או בemail
[email protected]

אני יודת כי רופאים מעדיפים לתת טרבולין באינהלציה על מנת שההשפעה תהיה מקומית על דרכי הנשימה ולא על כל הגוף. אבל כאשר בני היה בין גיל שנה לשנתיים הוא חלה בדלקות ריאה חוזרות והשתעל המון. מאוד לא שיתף פעולה עם האינהלציות בלשון המעטה. הרופא רשם לו טרבולין בסירופ שמאוד עזר לו ולנו. שימי לב, כשהמינון גבוה מידי עשויות להופיע רעידות בידיים ואז יש להפחית במינון. תרגישו טוב.

קרן שלום,

ראשית, טרבולין הוא לא סירופ נגד שיעול. הוא שייך לקבוצת התרופות לטיפול באסתמה. כפי שאפרת כתבה, בני אכן לא ממליץ על טיפול בסירופ טרבולין לאסתמה. ניתן לטפל באינהלציות או, אם הילד לא משתף פעולה, עם משאף ונטולין ואירוצמבר. מרבית התרופות נגד שיעול אינן יעילות כלל, והשימוש בהן רק מגביר את הסיכון לתופעות לואי. אני כעיקרון לא ממליץ על שימוש בהן, ודאי לא בילד עם אסתמה. בילד עם אסתמה השיעול הוא אינדיקציה לטיפול באינהלציות ודיכוי השיעול עשוי לעכב את הטיפול הנחוץ.

גם בודיקורט 1 מ"ל פעמיים ביום באינהלציה וגם בודיקורט במשאף 200 פעמיים ביום מוגדרים כמינונים בכמות בינונית כלומר החולה מקבל לריאותיו פחות או יותר כמות דומה. זאת בתנאי שהתרופות ניתנות כראוי.
בזמן התקף, אין עדות חד משמעית שהעלאת מינון הסטרואידים בשיאוף מביאה לסיום מהיר יותר של ההתקף, אם כי יש עבודות שמראות שכן. הטיפול שחד משמעית מסיים התקף יותר מהר הם סטרואידים סיסטמיים (בטנזול / דנלון). במידה וכן מעלים את מינון הסטרואידים בשיאוף, אין מניעה לתת פעם אינהלציה ופעם טיפול במשאף.
מאחר והאינהלציה גם כך לוקחת זמן, אני ממליץ לעשות אינהלציה משולבת של בודיקורט וונטולין בזמן התקף ולא 2 טיפולים נפרדים. אם משתמשים במשאפים, ניתן להשתמש במשאף ונטולין במקום אינהלציה.לעתים בזמן התקף יש רושם שהילד מגיב טוב יותר לאינהלציה מאשר למשאף.

שרון שלום,

האתר נועד לסייע לאנשים בשאלות הנוגעות למחלות ריאה. הוא בודאי לא בא להחליף בדיקה ע"י רופא ריאות. אני חושב שלבנך מגיע שרופא ריאות ישמע את כל הסיפור, יבדוק אותו ויחליט על בירור נוסף, אם יש צורך, ועל הטיפול המתאים.

דלית יקרה
סינגולר נחשבת לתרופה בעלת פרופיל בטיחות מצוין ובדרך כלל נסבלת היטב ללא תופעות לואי כלשהן. אם זאת, כמו לכל תרופה, ויטמין, תוסף מזון או כל דבר שנלקח באופן כרוני, גם לסינגולר יכולות להיות תופעות לואי. למרות שהתופעות שהזכרת יכולות לנבוע ממגוון סיבות אחרות תופעות אלו יכולות להיות גם תופעת לוואי של סינגולר.
עצתי היא, שבתיאום עם הרופא המטפל שלך תבצעי הפסקה בשימוש של הסינגולר שלאחריה חידוש מאוחר יותר. במידה והתופעות מפסיקות עם הפסקת הסינגולר ומתחדשות עם החידוש יש מקום להחלפת הטיפול בסינגולר לטיפול אחר.
כהערת אגב אוסיף, שטיפול מניעתי קבוע בילד קטן מגיל 3שנים הינה אחת מההטוויות להפנייה לרופא ריאות.

באם מדובר בהתקפים לעיתים רחוקות - מספר פעמים בשנה, שאינם דורשים טיפול בסטרואידים סיסטמיים (בטנזול) וללא תסמינים קבועים של שיעול בין ההתקפים הרי אין צורך בטיפול מונע. באם ההתקפים תכופים, יש צורך בטיפול בבטנזול לעיתים קרובות או יש תסמינים קבועים בין ההתקפים הרי שמקובל לנסות טיפול מונע. בילדים עם רקע אלרגי (הורים עם אסתמה או אלרגיה, ילד עם אסתמה של העור, או עם תבחין עור חיובי לאלרגיה - אותו אני ממליץ לעשות) עדיף לתת טיפול במשאפים עם סטרואידים. בילד הסובל מהתקפים בעיקר בחורף בעת מחלות וירליות וללא תסמינים קבועים וללא רקע אלרגי - ניתן להתחיל טיפול עם סינגוליר.
לסטרואידים הניתנים במשאפים במינונים המקובלים יש תופעות לואי מינימליות, בשונה מתופעות הלואי הרבות שקיימות בטיפול עם סטרואידים סיסטמיים באופן כרוני.

בזמן התקף אסתמה יש פקקי ליחה בדרכי האויר הנראים לעיתים בצילום כדלקת ריאות. באם לילד יש באותו זמן צפצופים לא סביר שמדובר בדלקת ריאות חיידקית. בד"כ זה נראה כדלקת ריאות דו צדדית. עם זאת - יש מחלות שמחקות אסתמה ולא כל מחלת צפצופים בילד היא אסתמה. באם יש דלקות ריאה חוזרות באותו איזור בריאה יתכן שיש מקום לבירור נוסף. ממליץ לפנות לרופא ריאות עם כל הצילומים שנעשו כדי להחליט אם יש צורך בבדיקות נוספות.

התופעה שאת מתארת אינה ספציפית לאסטמה ורק לעיתים נדירות מהווה חלק מההתקף.
לרוב, תופעה זו היא חלק מארועים שאינם התקף אך קשורים למחלה. דוגמאות כוללות את השפעת ההמחלה שגרמה לאסטמה (הוירוס), העדר שינה מתמשך, חלק מהתרופות שקיבלה, גמילה מחלק אחר של התרופות שקיבלה, או אפילו תוצאה של השפעה מתמשכת של חלק מתרופות האסטמה (לדוגמה וונטולין/טרבולין) על איברים אחרים כדוגמת הלב.
למרות האמור לעי"ל קיימים מקרים קיצוניים ומסוכנים אשר בהם התקף אסטמה יכול להביא לחוסר חמצן, או הצטברות דו-תחמוצת הפחמן, שניהם יכולים להתבטא בצורה שתיארת.