פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

הבת שלי כמעט בת 3, ילדה טובה ומקסימה
אנחנו מציבים גבולות ועומדים על מה שחשוב בעיננו וביחד עם זאת המון חיזוקים, אהבה וחום. לפני 4 חודשים נולדה לה אחות והיא בסה"כ בסדר גמור, כמובן שנדרשת יותר תשומת לב וסבלנות מצידנו...
לאחרונה גם בגלל הגיל ואני מניחה גם בגלל האחות היא פחות מדברת ויותר בוכה וצורחת כשלא מקבלת משהו כפי שרצתה.
למשל אם היינו בחנות ולא הסכמתי לה לאכול משהו או אחרי הגן לא הסכמתי לה ללכת למקום כלושהוא היא מתחילה לבכות ולצרוח
התגובה שלי ושל בעלי מאוד עקבית וכך הייתה תמיד, אנחנו לא מתרגשים, לא מוותרים על מה שאמרנו, לא מגיבים לבכי בעודף תשומת לב
בד"כ אומרים לה ש"קשה לנו לעזור לה ככה ואנחנו מחכים שהיא תדבר ותסביר את עצמה"
אם היא ממשיכה, אנחנו חוזרים על כך בצורה רגועה, אם ממשיכה אנחנו פשוט חוזרים הביתה והיא לא מקבלת את מה שרצתה, יכולה לבכות כל הדרך הביתה ואני מתעלמת מהבכי.
עשיתי לה בערב שיחה ואמרתי לה שאנחנו רוצים לעזור לה ללמוד לדבר במקום לבכות ואם היא תבכה אנחנו נגיד לה פעם אחת שקשה לעזור לה ככה וזה יהיה הסימן שלנו שהיא תדע שהיא צריכה לדבר ולא לבכות, כמובן למחרת זה חזר על עצמו...
השאלה שלי אם ברגע הזה היא לא זקוקה לנו כהורה...וההתעלמות היא לאו דווקא נכונה?
לפעמים אני כן מחבקת אותה ואומרת לה שאני רוצה לעזור לה כשהיא תדבר איתי
איך נכון להגיב ?

שלום,
הבן שלי כמעט בן שנתיים וחצי. התחלתי איתו גמילה בפסח הוא שיתף פעולה חלקית אבל היה 3 ימים בלי חיטול ואז ניסינו בגן ושם לא שיתף פעולה. לא ביקש וכל פעם שלקחו אותו לשירותים היה עושה פיפי במכנסיים ישר אחרי שהיו מלבישים לו את המכנסיים ואחרי 3 ימים הגננת אמרה שהוא לא מוכן.
בשבועות ביקש לבד להוריד את החיטול 3 ימים לא פיספס היה רק עם תחתונים פעם אחת ביקש את החיטול אבל הלך מצויין. כשהלך לגן אתמול עוד פעם לא מוכן לשתף פעולה. טוען שהוא תינוק ורוצה חיטול. אם רואה מישהו אחר עושה רוצה גם.
אנחנו עוד מעט עוברים לגור עם חבר שלי לבית חדש ואני מסבירה לו את זה והוא מאוד מתלהב ואוהב אותו אבל גם מקנא ואומר שאני אמא שלו....
אודה לכל עצה

שלום רב!
יש לי תינוקת בת 8 חודשים היא כמעט קמה לבד, היא מתהפכת מהגב לבטן אבל לא מתהפכת חזרה. האם זה תקין?
באיזה גיל התינוק מתחיל לזחול?
עד איזה גיל צריך להניק אותה? היא בת 8 חודשים ואני עדיין מניקה אותה, האם זה בסדר?

שלום,
אני אם יחידנית. בתי בת שנה ועשרה חודשים, ורבלית ומפותחת מבחינה מוטורית. מאז ומעולם היא רוצה את המוצץ שלה בפה כל שעות הערות (והשינה), אינה מוכנה לוותר עליו ומתרגזת כשאני מנסה לקחת אותו. אני שמה לב שהתנהגות כזו בגילה אינה נורמטיבית- במעון שהיא הולכת אליו הילדים מסתובבים ללא מוצץ וכך גם ילדים אחרים.

שמתי לב שהיא גם עדיין אוהבת להכניס לפה כל מיני דברים שהיא מוצאת בגינה ובחוץ, ואין התקדמות בתחום הזה איתה.

בנוסף, היא מסרבת לישון מבלי שאחזיק את ידה או אלטף את ראשה, ואני הסכמתי לכך. בבוקר היא מתעוררת בחמש ועוברת למיטה שלי כדבר שבשגרה.

כל הסימנים האלה מטרידים אותי: האם היא תלותית מדי? האם אינה עוברת יפה את השלב האוראלי? מה עלי לעשות כדי לעודד גמילה מהמוצץ והכנסת דברים לפה?

תודה

הבן שלי כבר בן שלוש וחודש,אך עדיין לא גמול. כשהוא חוזר מהמעון אני מורידה לו את התיתול, נראה שהוא מודע לכך שצריך לעשות או בסיר או בשירותים,אך תמיד הוא אומר פיפי או קקי תוך כדי שכבר בורח לו. ולפעמים נראה שהוא מתאפק ולא משחרר את הצרכים בתוך השירותים. היה ניסיון של יום אחד במעון ששלחתי אותו בלי התיתול,והם אמרו שהוא לא שיתף פעולה ולא רצה ללכת עם המטפלת לשירותים. סיכמנו שננסה שוב אחרי שבועות ובינתיים אנני ממשיכה בבית,אך עדיין לא קרה שעשה את הצרכים בתוך הסיר או השירותים. יש לו גם את הספר "סיר הסירים" אשר הוא מביע בו עניין,אך כלום לא מתקדם מה עליי לעשות,ממש מתוסכלת....בתודה מראש

ביתי בת כמעט שנתיים, לפתע פתאום מסרבת להכנס לאמבטיה -כשלפני כן זה היה תענוג צרוף- היא בוכה בכי תמרורים ונצמדת אלי ומתחבאה מכורבלת בי.
הבכי הראשון קרה כשהתארחנו ובאמבטיה היו מלא מלא צעצועים ואז חשבתי שזה בגלל שאנחנו במקום זר,אך התופעה נמשכת כבר שבוע.
מה זה יכול להיות?

שלום

בני כמעט בן שבעה חודשים, בשבועות האחרונים, כחלק מההכנה לקראת חזרתי לעבודה, אני מנסה להעביר אותו לבקבוק.
יש לציין שהילד היה לוקח בקבוק עם חלב שאוב בלי בעיה, אך לאחרונה הפסיק (אני מנסה לרוב לתת לו סימילאק ללא הצלחה, ואז עוברת לחלב שאוב...גם ללא הצלחה.)
במקרה הטוב הוא לוקח כמה לגימות ומפסיק, במקרה הרע הוא מתחיל לבכות ברגע שהוא רואה את הבקבוק.
בנוסף, הקטנצ'יק היה אוכל ארוחת מוצקים אחת ביום (וממש התלהב ממנה), כשניסינו להעביר אותו לשתי ארוחות מוצקים ביום נתקלנו בסירוב גורף, וכעת הוא לא מוכן לאכול שום דבר בכפית (מסובב את הראש, סוגר את הפה, ואם הסכים כבר להכניס מעט מזון לפיו עושה פרצוף של "בא לי להקיא").
יש לציין שלא ניסינו בקבוק ומוצקים יחד. ז"א, לא היו הרבה שינויים בבת אחת. ניסינו מוצקים, וכשראינו שזה לא הולך ניסינו בקבוק (משום שאני חייבת לחזור לעבודה בתחילת החודש, והייתי רוצה שהוא יהיה מסוגל לאכול מבקבוק עד אז בכדי שהמעבר לא יהיה טראומטי מאוד עבורו.)
בנוסף, ניסיתי פעם אחת להשאיר אותו אצל סבא וסבתא שלו, ולראות אם מהם הוא מוכן לקחת בקבוק. גם הניסיון הזה נכשל, והוא פשוט לא אכל כלום משמונה בבוקר עד שתיים וחצי בצהריים כשהגעתי.
בפעמים המעטות שכן ניסה לקחת מעט מהבקבוק זה היה כשאני נתתי לו...אף אחד אחר לא מצליח אפילו לגרום לו לנסות...אפילו לא בעלי.
ברור לי שהסירוב שלו הוא מטעמים רגשיים ופסיכולוגיים. אולי הוא מרגיש שאני מתכננת לחזור לעבודה וכתגובה רוצה רק אותי רוב הזמן.
השאלה היא איך אפשר לגרום לתהליך להיות עבורו כמה שפחות טראומטי?
אציין שאני לא מתכננת להפסיק להניק אותו בכלל, אלא רק כשאני בעבודה.

תודה מראש, הדר

שלום,
אני אמא לבת ראשונה בת שנה ו-3 חודשים
רציתי לדעת מתי מומלץ להתחיל גמילה ממוצץ טיטולים וחיתול בד? היא לא עוזבת את החיתול שלה הולכת איתו לכל מקום היא כבר ניגשת לבד לקחת את החיתול והמוצץ וכשהיא נתקלת בתינוק עם חיתול היא לוקחת לו את החיתול .
היא נכנסת אוטוטו לגן מה מומלץ לשלוח איתה את החיתול והמוצץ?או אחד מהם?
מה נכון ואיך נכון לעשות? אני מצד אחד לא רוצה לעשות טעויות ומצד שני בטח לא לפגוע בילדה ,אבל כשאני רואה מהצד ילדים אחרים זה נורא שלכל מקום ניסחבים עם החיתול לאירועים לטיולים וכו.....

לעזרתכם אודה.

שלום,
ברצוני להתייעץ לגבי שני סוגי התנהגות של ביתי בת השנה:

1. היא נמצאת כל היום עם מטפלת וכאשר אני חוזרת אחר הצהריים היא כל הזמן רוצה על הידיים ואם לא בוכה ומתעצבנת. אני לוקחת אותה הרבה ומקדישה לה זמן ומשחקת איתה, אבל זה נהיה מוגזם וקשה לי לעשות דברים אחרים, כי היא כמעט כל הזמן עלי. אציין שזה קורה רק איתי ולא עם בעלי.
כיצד עלי לנהוג על מנת להפחית את הצורך הזה שלה מבלי לפגוע בה?

2. כשיש משהו שהיא לא רוצה לעשות היא מאוד מתעצבנת, בוכה ומתפתלת. למשל כשרוצים להחליף לה חיתול או בגדים, זה מאוד קשה, ממש מאבק. או כשרוצים לחזור מהפארק הביתה היא לא מוכנה לשבת בעגלה ומאוד קשה להושיב אותה.

בסך הכל היא ילדה טובה, אבל כיצד ניתן לנהוג על מנת לחנך אותה במצבים אלו? אנחנו לא רוצים להגיע למצב של ילדה שלא מוכנה לעשות מה שאומרים לה.

תודה רבה

שלום,
רציתי לדעת מאיזה גיל כדאי להתחיל להציב גבולות לילדים?
אני קוראת לפעמים סיפורים של הורים שלא משתלטים על הילדים שלהם והם "עושים מה שבא להם" וממש לא רוצה להגיע למצב כזה.
הילדה שלי אמנם רק בת 7 חודשים....אבל מבינה דברים...
אתמול למשל נתתי לה ביסקוויט ביד, והיא נגסה חתיכות גדולות מידיי, מה שהפחיד אותי...אז לקחתי לה בעדינות מהיד...והיא התחילה לבכות ולהתעצבן....אז החזרתי לה ופשוט השגחתי יותר מקרוב.....
איך מלמדים גבולות בצורה הכי טובה? האם יש איזה ספר שאתם ממליצים עליו?

שלום ותודה על פורום נהדר
הבת שלי בת שנתיים ועשרה חודשים
לפני חודש החליטה בעצמה על גמילה מטיטולים ועשתה זאת בצורה מדהימה כמעט בלי פספוסים גם בבית וגם בגן. בלילה עדיין עם טיטול.
אנחנו מאוד מעודדים אותה שהיא בוגרת בלי קשר לגמילה עצמה וגם משבחים על הגמילה
בזמן האחרון יש נסיגה...
היא עושה קקי בתחתונים, היא מזהה שיש לה, עומדת ומתאמצת ועושה בתחתונים, אם שואלים אותה אם יש לה היא תאמר שלא ותעשה בתחתונים
אין לה עצירות או קקי קשה שכואב לה
גם פיפי לפעמים היא עושה כך אבל פחות
חשוב לציין שנולדה לה אחות לפני 4 חודשים ולכן לא יזמנו את הגמילה והיא באה לגמרי ממנה
מה עושים ? איך מגיבים ?

הי שמי עדי הילדה שלי סרבנית שינה מגיל 0
עכשיו יש לה עניין חדש היא בת 8 חודשים
אם היא נרדמת בסביבות השעה 21.00 היא קמה בסביבות אחת בלילה אוכלת קצת הנקה והשלמה בבקבוק ולא חוזרת לישון בשום אופן עד שעות הבוקר המוקדמות 5-6 בבוקר.
וכשהיא נרדמת בסביבות השעות 23-24 בלילה וכן זה קורה לפעמים אפילו ב1.00
למרות שהיא לא ישנה במשך היום הרבה בכלל אז היא מתעוררת לאכול לקראת השעות 4-5 בבוקר
מה עושים אני כבר עובדת עצות

בני בן חמש כמעט. יש איתו ילד שנמצא יחד עמו גם בגן וגם בשכונה. הילד הזה לא נחמד בלשון המעטה והבן שלי אובססיבי עליו. לא משנה מה, הבן שלי ירצה לשחק איתו. כשרק שניהם ביחד ואין ילדים או חברים נוספים, הם משחקים יפה מאוד. אבל, כשיש אפילו ילד אחד נוסף, אותו ילד לא נחמד, מחרים את הילד שלי ומדבר אליו לא יפה.הוא יכול לקחת את הצעצועים של הילד שלי ולשחק עם אחרים ולומר לבן שלי לעמוד באיזה פינה, והבן שלי נעלב יעשה זאת. או שיזרוק לו את הארטיק או שיגיד לו מילים לא יפות כמו "תעוף מפה, אתה לא משחק". יש לציין שהבן שלי הוא ילד מאוד חברותי ונדיב ולא משנה מה "החבר" הזה יעשה, הוא ירצה לשחק איתו. אנו ההורים מיודדים מהשכונה, ומבחינת ההורים של אותו ילד, הם אומרים שלא צריך להתערב. בעיני זה לא מקובל ומדובר בהתנהגות שנמשכת כבר שנה. אני לא יודעת איך לנהוג ומה לעשות? בשלב זה אני משוחחת עם הילד שלי שלא ישחק עם חבר כזה שלא מתנהג ולא מתייחס אליו יפה, ואם הוא לא רוצה לשחק, אז לא צריך ושיחפש חברים אחרים- אבל זה לא עוזר והבן שלי ממש רוצה אותו.
אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.
תודה

יש לי בת מקסימה בת כמעט 3
ילדה נהדרת באמת ! חשוב לציין שלפני 4 חודשים נולדה לה אחות ולפני חודש נגמלה ממש בצורה מדהימה מטיטולים, שניהם (עם הרבה סבלנות מאיתנו והכלה) עברו בצורה נהדרת.
יש לי דילמה כיצד לנהוג איתה בבוקר כשאנו באות לגן.
כשאנו נכנסות לגן היא ישר "כועסת" על הגננות ולא מוכנה להגיד בוקר טוב (לא מרוע אלא שבראש שלה היא אומרת רק כשהיא מסיימת את האוכל שהביאה...) אח"כ מאוד קשה לה שילדים מתקרבים לעגלת אחותה, היא שומרת עליה כמו לביאה... כועסת עליהם ולא נותנת להתקרב / לגעת / להציץ... אני אומרת לה שאני רואה שהיא שומרת על התינוקת אבל היא צריכה להסביר יפה וכמובן לא להשתמש ביידים אלא במילים.
גם אם מתקרבים לאוכל שלה אותו סיפור, למרות שהיא יכולה לכבד ולהתנהג יפה, אני מרגישה שכל הכניסה לגן קשה לה והיא מרגישה צורך לשמור על האוכל ואחותה בחירוף נפש...
היא נפרדת יפה מאוד ואין לה בעיות בתחום הזה
כיצד לנהוג ?

שלום
אני אמא לשניים, בן שנה וחצי ובת 3 חודשים.
בני מכה ונושך את אחותו ואותי.
אני עוצרת אותו ואומרת שזה לא נעים לי/לה ושלא נושכים או מכים.
זה ממש לא עוזר והוא ממשיך באותו הרגע.
איך עליי לפעול ?
ברוב הפעמים שהוא מכה או נושך את אחותו הוא מתקרב אליה כדי לחבק או לנשק אותו ופתאום מכה אותו או נושך.