פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

שלום לך אימא יקרה
קודם כול מה שאת מתארת תקין לחלוטין. בדרך כלל נגמלים קודם ביום ורק לאחר כמה חודשים עד שנה בלילה. כפי שאמרת בלילה הוא ישן ולכן לא יכול להרגיש שהוא צריך לשירותים ולא צריך להפוך את זה לבעיה. בפנייך עומדות שתי דרכים האחת: חזרי לחיתול בלילה- עדיף חיתול רגיל בשל המחיר, יחד עם זאת את חושבת שיש בעיה והוא רוצה להרגיש "בוגר" את יכולה להשתמש בחיתולים מיוחדים ללילה הנראים כמו תחתונים- קראי להם תחתוני לילה, כמו שהולכים לישון עם פיז'מה, הולכים לישון עם תחתוני לילה. הקפידי על הלבשתם רק לקראת השינה .
רק לאחר שבניך יקום יבש לפחות שבוע ברציפות את יכולה לנסות להסיר את חיתול/תחתוני הלילה ולעבור לתחתונים רגילים.
הדרך השנייה שאני פחות ממליצה עליה היא להשכיב ללא חיתול לאפשר לו להרטיב ולא לומר על כך דבר, על מנת שלא להפוך את הרטבת הלילה הנורמטיבית לגיל זה לבעיה.
בהצלחה אורה

שלום לך אימא יקרה
אם את לא זוכרת אירוע שאולי גרם לשינוי אין טעם "לחפור" בנושא, במקום זאת חשוב לדעת מה עושים במצב החדש?.
טוב מאוד שהיא מוכנה להיכנס כאשר את מחזיקה אותה ומרגיעה אותה. ומוכנה לסיים את האמבטיה כאשר את נמצאת שם לידה. המשיכי בכך, הפכי את האמבטיה לפעילות מרגיעה- אל תשכנעי שזה כיף, הפכי את הרחיצה באמבטיה לחוויה של כיף - דברי אליה ברוך חבקי אותה, לטפי אותה, הנעימי את זמנה אולי בשיר/בדקלום מתאים, שירים על מים על רחצה. אל תאריכי את השהות באמבטיה מעבר לטווח שהפעוטה מוכנה לשהות בה. אפשר לנסות לרחוץ בובות וצעצועים אחרים שהיא אוהבת "הזקוקים לאמבטיה", אפשר לעזור לה להפשיט את הבובות המתאימות ולהכניסן ברכות לאמבטיה, לטפטף עליהן מים בעדינות. ואחר כך עליה. הפעילי את הדמיון המצאי רעיונות חדשים. הפכי את חווית האמבטיה לחוויה משחקית רגועה ונעימה
בהצלחה אורה

שלום לך אימא יקרה
קרוב לוודאי שיש קשר בין מציצת האצבע לבין הקטנה שתופסת יותר תשומת לב עכשיו.
אז מה עושים?
הטוב ביותר להתעלם ממציצת האצבע לפחות לחודש ימים, ובאותו הזמן, וכמובן גם אחר כך, להקדיש לגדולה זמן לחוד עם אחד ההורים לפחות מחצית השעה ביום. אין טעם לכעוס על מציצית האצבע, זה רק מרגיז יותר ומביא למציצת אצבע רבה יותר, מכוון שממציצת האצבע הוא אמצעי ההרגעה הזמין שהיא מצאה לעצמה. כאשר האווירה בבית תהיה יותר רגועה כאשר ההתייחסות לגדולה תהיה מקבלת ואוהדת יותר, קרוב לוודאי שמציצית האצבע תלך ותפחת.
בהצלחה אורה

שלום לך אימא יקרה
אכן ביתך עדיין תינוקת קטנה ואין טעם להרבות באיסורים לא הכרחיים.
יחד עם זאת יש דברים שצריך להקפיד עליהם כבר היום: אין סיבה לתת לה מפתחות או פלפון. תני לה רק דברים שאין בהם סכנה ואז לא תצטרכי להוציא אותם בכוח ממנה.
לגבי הנוכחות שלך: אם היא כול היום במסגרת מחוץ לבית הקדישי לה זמן כאשר אתן יחד בבית. היא זקוקה לנוכחות מבוגר אוהב ותומך בחלק ניכר של זמן שעות הערות.
בהצלחה אורה

ומתי בעצם היא לא "תינוקת קטנה" וצריך להתחיל לחנך?

שלום לך טל
דעתי שונה.את גורמת לילדה של להיות תלותית וחלשה בזה שהיא בנתה ציפיות שאת תמיד תעמדי לשותה ותוותרי לה כל דבר.את יכולה לשים לה גבולות מגיל יום.
כנראה שהרגשות שלך אליה הם כל כך חזקים שאינך מסוגלת להגיד לה לא.
לא סתם שאלת את השאלה האחרונה שלך. אין לזה תשובה למי של א יודעת לשים גבולות.
תוכלי ללמוד מבעלך.
בהצלחה

אני נורא מבולבלת מ 2 התשובות הסותרות שקיבלתי.
הנטייה שלי היא לתשובה של טובי - זאת התשובה שציפיתי לקבל - שצריך כבר לשים גבולות. השאלה איך עושים את זה? ואיך מפסיקים את התלותיות בי. אין ספק שהרגשות שלי אליה חזקים מאוד, אבל אני גם יודעת להגיד לא, רק קשה לי לשמוע אותה בוכה.

שלום לכם הורים יקרים
בלא מעט מקרים יש חילוקי דעות בין ההורים לגבי חינוך הילדים. כול אחד מההורים גדל בבית אחר עם נורמות אחרות ועקרונות שונים לגידול ילדים שהביא עמו מבית הוריו ומהסביבה בה גדל. טוב תעשו אם תדונו ביניכם בנוגע לחילוקי הדעות, לא בנוכחות הילדה ותסכמו ביניכם מהם דרכי הפעולה המתאימות לשניכם בנוגע לילדה, אפשר גם להחליט כי אימא נוהגת כך ואבא אחרת במקרים שבהם אתם מסכימים לשונות.
בנוגע למקרה הספציפי חשוב לציין כי אני יכולה להתייחס רק לחלק שתיארת. על פניו נראה כי אכן זה המשחק של הילדה וללמוד לוותר על המשחקים לטובת האחר מתאים יותר בסיטואציות שבהן יש להתחלק עם קבוצת השווים- אחים או ילדים אחרים בני גיל דומה.
אם יש ביניכם הרבה חילוקי דעות פנו לייעוץ מקצועי .
בברכה אורה

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_רפואת_ילדים_מחלות_ילדים' id=link]רפואת ילדים, מחלות ילדים[/a].

שלום סהר
הפחד יעבור מעצמו.בינתיים שיעשו בסיר בכל מקום בבית. ולאחר מכןרק במקום מסוים בבית.
בברכה

שלום סהר,
כולנו חווים התמודדות עם ילדינו הצעירים בתהליך הגמילה מהחיתולים
ומהחשש והפחד לשבת על האסלה, במהלך הגמילה.
זה תהליך התפתחותי טבעי ואין אפשרות להקדים את המאוחר...
התמדה וסבלנות הן מילות המפתח, לטעמי.
מתוך התנסות אישית, כתבתי ספר לילדה אהובה ויקרה.
הספר "האסלה של אלה", ש"עשה את העבודה"!
לאסלה של אלה יש חברות . כל אחת מספרת את חויותיה עם הילד/ה שלה.
לאלה יש כלבלב עם פתרון לבעיה...
אני ממליצה לך ל"אמץ" בובת כלב ולשתף אותו (את הכלב) במהלך קריאת הסיפור.
בובות מעוררות אצל הילדים את היכולת להבין ולהזדהות עם רגשותיו של האחר
(במקרה שלנו - הכלבלב) ו"להיכנס לעורו".
האמפתיה מאפשרת לילדים להביע בקול רם דברים, שקשה להם להגיד (מסיבות שונות) וכך הם "נפתחים" ומביעים דעות ורגשות.
"חומי הכלבלב" שלנו, כבר הצליח בדרכו המיוחדת לעזור לילדים להשתחרר מן החשש לשבת על האסלה ולהתהלך מלאי גאווה ואושר לקראת האתגר הבא...
בהצלחה,
יעל

שלום לך אימא יקרה
אני לא מוצאת כול טעם לפתוח בחקירה היכן למד את ההתנהגות ואת מי הוא מחקה.
המטרה צריכה להיות הכחדת ההתנהגות החדשה.
כיצד עושים זאת?
ממשיכים להציב גבולות כנדרש- רק מה שהכרחי, ולהתעלם מהתגובה שלו "מכה בראש". בד בבד להמשיך להרעיף חום ואהבה בשעות שהוא איתכם. לעודד עצמאות והתנהגויות חיוביות.
בהצלחה אורה

תודה רבה, נשתדל מאד ליישם זאת.
את חושבת אבל שזה צריך להדליק אצלינו נורה אדומה לגבי הגן?
יכול להיות שכשהם עושים משהו לא בסדר אז נותנים להם מכה?

שלום לך אימא יקרה
אני מאוד מקווה שלא, אני לא מכירה דרך נאותה לבדוק זאת.
אני מקווה שרשמת לגן לאחר שקיבלת חוות דעת חיוביות מהורים לילדים שלמדו בגן זה בשנה הקודמת.
אם יש לך ספקות המלוות בסיבות טובות לא לסמוך עליהם, שקלי החלפת מסגרת.
בברכה אורה

תודה רבה...
קיבלתי באמת המון המלצות על הגן וחוץ ממה שציינתי אין איזה משהו חריג נוסף.
הוא בסך הכל במצב רוח מצוין, אמנם בוכה כשאנחנו הולכים אבל נרגע אחרי כמה רגעים וכשאוספים אותו הוא מאד רגוע, תמיד משחק ושמח.
אני מקווה באמת שזה משהו נקודתי שיעבור לו עם קצת עזרה שלנו.
שוב תודה

אני שמחה שכך
בהצלחה אורה

שלום לך אימא יקרה
ההרגל לישון עם המנגינה של המוביל אינו הרגל מגונה. יחד עם זאת רצוי להכחידו על מנת שהפעוטה תוכל להירדם בכוחות עצמה ללא תלות במנגינה או בטלוויזיה.
מה עושים?
בגן תני לצוות הגן להתמודד עם נושא השינה, אם מדובר בצוות ותיק ובעל הכשרה מתאימה הם אמורים לדעת לעשות זאת.
בבית לקראת שנת הלילה עשי את הפעילויות הנדרשות כהבנה לשינה רגועה- אכילה של מאכלים מתאימים ולא מעוררים, אמבטיה רגועה, עמעום אורות, ויצירת סביבה שקטה. השכיבי אותה במיטה עם "חפץ מעבר" – בובה, או כול חפץ רך אחר, אפשר להוסיף מוצץ, חיתול וכו' , ספרי סיפור, או שירי שיר, או השמיעי מוזיקה מרגיעה. אל תפעילי את הטלוויזיה, תני נשיקת לילה אחלי חלומות נעימים וצאי מהחדר.
אם הפעוטה בוכה חזרי לחדר ושבי לידה ללא דיבור, ברוגע עד שתירדם.
בהצלחה אורה

שלום לך אימא יקרה
התינוק שלכם עדיין קטן והוא יתקשה להבין את הפרידה הזמנית. אין לו עדיין תחושת זמן ולכן לא יבין שזו תקופה שמסתיימת אחרי תשעה ימים.
בכול מקרה אני מבינה שכבר החלטתם, נקבע מועד ושניכם נוסעים.
טוב עשיתם שהוא נשאר עם דמויות מוכרות. מטפלת וסבים וסבות. אני מבינה את החלוקה לשני זוגות הסבים והסבתות, אך מבחינת הילד עדיף שהוא לא יחווה יותר מדי שינויים. כלומר עדיף שיישאר בבית שבו הוא רגיל, לאורך כול התקופה ישן במיטה שלו, בסביבה המוכרת, ולא יחליף יותר מדי "הורים".
עדיף לא לדבר איתו לא בטלפון ולא באמצעות המחשב, הפרידה המחודשת עלולה להקשות עליו מאוד. שוחחו עם הוריכם יום יום וחשוב שתתעדכנו לגבי מצבו אך אל תיצרו עימו קשר ישיר. כאשר תחזרו הביאו רק מתנה אחת , (אפשר כמובן להביא עוד אך להחביא במקום שלא יראה ולתת לו מתנה בתדירות של פעם בשבוע שבועיים). אם תביאו הרבה מתנות הוא יבין כי אתם מפצים אותו וילמד כי על רגשות אשמה מחפים במתנות.
בברכה אורה

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_רפואת_ילדים_מחלות_ילדים' id=link]רפואת ילדים, מחלות ילדים[/a].

שלום לך אימא יקרה
בהחלט נראה כי בנך מבין מה עליו לעשות, הוא בשל לגמילה ולהתאפקות במעון יש קשר ישיר לתגובת הצוות ל"פספוסים".
בכול מקרה הייתי מבקשת את צוות המעון לא לשאול אותו ולא לעסוק כלל בנושא עשיית הצרכים. בתחילת ספטמבר הוא מתחיל גן חדש – אני מבינה שתהיה איזושהי תקופת מעבר, ובתקופה זו הוא יהיה איתכם וסביר להניח כי יעשה את צרכיו כנדרש.
ביום הראשון בגן כאשר את נשארת איתו הראי לו את השירותים בגן , תאמרי לו שהוא כבר ילד בוגר, וכול הילדים הבוגרים בגן עושים את הצרכים בשירותים בדיוק כפי שהוא עושה אותם בבית
אל תוסיפי, את תעשי מהנושא עניין.
חכי לתגובה מהגננות, אל תזמי בעצמך שיחה בנושא.
כאשר לא יהיה לחץ בנושא עשיית הצרכים סביר להניח שהנושא יסתדר.
בהצלחה אורה

שמעתי שיש יועצות בתחום שאפשר לפנות אליהן כאשר את כבר מבולבלת ולא יודעת מה לעשות ואיך בכלל להתחיל את התהליך.
אולי שווה לך לפנות למישהי, זאת כמובן רק אם לא יענו על שאלותיך בצורה מספקת כאן בפורום.

שלום לך אימא יקרה
את שואלת למעשה מתי מתחילים, כיצד יודעים שהילד בשל, וכיצד עושים זאת הלכה למעשה.אנסה לענות בקיצור על תחום די רחב.
מתי מתחילים? - בגיל שנתיים וחצי שלוש. מכוון שבגיל זה הילד עסוק מבחינה פסיכולוגית בנושאים של שליטה ושחרור פיזי ונפשי כאחד והוא שואף לעצמאות.
לגבי ההחלטה הספציפית מתי לגמול את הילד שלך מלת המפתח היא "תלוי": תלוי בבשלות הפיזיולוגית, הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית של הפעוט. במאפייני אישיותו, ברצון שלו, ברצון הוריו ועוד....
הסימנים העקרים לכך שהפעוט בשל: הוא מתעניין כיצד הוריו ואחיו הבוגרים עושים את צרכיהם, רוצה להתלוות אליהם לשירותים, נשאר יבש למספר שעות במשך היום, החיתול הרטוב/המלוכלך מפריע לו והוא מנסה להורידו בכוחות עצמו. מבקש בצורה ברורה לעשות את צרכיו בשירותים.
חשוב מאוד לבחון גם את בשלות ההורים- האם אתם פנויים רגשית להתחיל?
כאשר הפעוט לא בשל מחכים בסבלנות לבשלות. ובאותו הזמן מעודדים לעצמאות, לדחיית סיפוקים, ולהתחלקות עם הזולת.
הוראות הפעלה למתחילים
1.סמנו ביומן לפחות יומיים רצופים שבהם תוכלו לשהות לאורך כול שעות היום, עם הפעוט.
2.שיחת ההכנה- שוחחו עם הפעוט על כך שאתם מתכוונים להתחיל בגמילה וחכו בסבלנות לתגובתו.
3.היו סבלניים ואת תנדנדו- אל תשאלו כול כמה דקות: "יש לך פיפי"? הפעוט ילמד מהר מאוד להתעלם מהשאלה המרגיזה.
4.זכרו כי תפקידכם כהורים ללוות את התהליך ולא לשלוט בו, תנו לילד לשלוט על גופו- וליהנות מתחושת השליטה.

מעין שלום
אין לך מה להילחץ זה עניין של מוכנות ניאורולוגית יותר מאשר כל דבר אחר.
תני לו בקצב שלו והדרגה.

שלום יוליה
לא משנה מה תעשי הפחד מזרים יעבור.תתנהגי לפי מה שנוח לך אבל לא בהסטריה אלה המתינות .לפעמי. תשארי ולפעמים תצאי. התנהגות זו מצביעה על רמת חרדה גבוהה וכדאי לכם לקבל ייעוץ שימנע בעיות לטווח הארוך.
בהצלחה

בקשר למילים הלא יפות שהוא אומר:את קקי או את פיפי זה כבר למעלה מחודש ובהתחלה הייתי מסבירה לו שזה פוגע ולא יפה לדבר כך ושאם הוא כועס הוא יכול להגיד:"אני כועס",זה לא עזר. הדבר היחיד שאיכשהו עוד קצת עזר זה שפעם אמרתי לו שאני אשים לו חריף בפה אם הוא ידבר כך וזה גרם לו לפחד ואז הוא היה נרתע קצת..אבל הבנתי שזה לא נכון לגרום לילד לפחד ולכן הפסקתי אז עכשיו או שאני מתעלמת או שאני שמה אותו בעונש בחדר,בקיצור אין דרך אחידה ואני לא יודעת מה נכון לעשות במקרה כזה.

שלום הילה
ילד שלא מפחד מההורים עושה ואומר מה שהוא רוצה.
ללא פחד ילד יגדל להיות מפלצת תלוי במבנה המולד שלו.
את חייבת לדבר אתו בתקיפות ולהעניש אותו אם הוא ממשיך לדבר בצורה כזאת. אל תפחדי הוא לא יפגע מזה לאורך זמן אבל ילמד לציית לך.
בברכה

תודה על התגובה,ניסיתי כמה פעמים להעניש אותו,פעם אחת לא לקחתי אותו איתי לטיול והוא נשאר בבית וכמה פעמים אני שמה אותו בחדר אבל הוא כל שניה יוצא,מה אני אמורה לעשות?אני מרגישה שזה לא עוזר להעניש אותו,מצד שני הוא חכם מאוד והוא מבין כמה זה משפיע עלינו כאשר הוא מדבר כך. לדוגמא היום בבוקר הוא לא רצה את הבגד שבחרתי לו,אמרתי לו שהוא צריך להתלבש ויצאתי מהחדר בלי להיכנס לזה יותר מדיי ואז הוא ראה שאני הולכת כעס ואמר שוב את המילים האלה,אז אני שאלתי אותו "יש לך קקי?"(מעין התעלמות),זה גורם לו להבין שאני לא מתייחסת ואז הוא יורד מזה מהר(לרוב),השאלה אם זה בסדר לנהוג כך.ואם לא ?כיצד אני אמורה להענישו אם אני צריכה לשלוח אותו לגן בבוקר ואנחנו ממהרים,האם לא לתת לו שוקו שהוא מאוד אוהב זה בסדר כעונש כי לי זה כואב לשלוח אותו בלי לשתות..אני ממש זקוקה לעזרה

שלום הילה
זה בסדר גמור לשלוח אותו לגן בלי שוקו.העונש הטוב ביותר הוא התעלמות .לא להתרגז אבל להתעלם.