פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

שלום,
בני בן שנתיים והתחלתי איתו גמילה מטיטולים, יש לו מדי פעם פיספוסים, מכיוון שקיץ עכשיו ויוצאים המון לים, לבריכה, לטייל... והוא עדיין ישן צהריים אני מאוד מלתבטת מה לעשות במצבים אלו האם לשים לו טיטול? האם זה יבלבל אותו ועדיף לתת לו לפספס?
תודה.

שלום רב,
אנו רוצים לנסוע לחול ל-3 לילות (4 ימים מלאים), הבת שלי תהיה בת 7 חודשים.
האם בעייתי להשאיר תינוקת בגיל הזה בביתם של סבא וסבתא אותם היא מכירה? (הסבתא שומרת עליה פעמיים בשבוע מאז שנולדה). תודה!

שלום אני אמא לילדה בת 1.5. היא בחודש האחרון כל פעם מכריזה "אמא קקי". אני שואלת אותה - צריך להחליף טיטול? היא אומרת לא. ואחרי זמן מה, חוזרת אליי ואומרת שוב, אמא קקי, שוב אני שואלת - הפעם היא משיבה בחיוב ואכן יש קקי.
האם זה אומר שאפשר/רצוי להתחיל בתהליך גמילה? זה לא מוקדם?

שלום רב,
אני לא יודעת אם זה המקום הנכון לפנות אליו, אבל אני מרגישה שאני צריכה ייעוץ/עזרה..
יש לי שני ילדים בגילאי 3 ו - 3 חודשים, ואני מרגישה שאני כל הזמן נמצאת בדאגה כלפיהם, זה מעסיק אותי רוב שעות היום, והסביבה שלי אומרת לי שאני לחוצה מידי וקוראים לי "אמא חרדתית", עד כאן זה עוד נסבל..
אבל בלילה לפני השינה , תמיד תוקפים אותי מחשבות שליליות ומפחידות שחס ושלום קורה להם משהו, וזה קורה ממש כל לילה..

מה לעשות? אני רוצה להיות רגועה יותר..

תודה!

שלום, בני הבכור בן שנתיים וארבעה חודשים ולו אח קטן בן שנה וחודשיים.
בחודשים האחרונים החלה אצלו תופעה של צעקות. כשלא מקבל מה שרוצה, או כשרוצה למשוך תשומת לב, צועק מאוד. הטונים שלו מאוד מאוד גבוהים ובעלי התחיל להסתובב בשעות אקוטיות בבית עם אטמי אוזניים.
אני, מצידי, יכולה להתעלם ולתת לו לצעוק עד שיימאס לו. העניין הוא שהאח הקטן לעיתים מוצא שזה מצחיק - ומחקה אותו. ולעיתים, כשהבכור צועק לכיוונו - האח הקטן נעלב מאוד ובוכה.
ניסינו להתעלם טוטאלית, ניסינו להעיר באסרטיביות "זה לא נעים, זה כואב לנו באוזניים...", ניסינו לשים אותו ב"פינת מחשבה" בחדר, כלום לא עוזר.
עדיין ממשיך לצעוק. חשבתי שאולי זו תקופה וזה יעבור, אך לצערי - לא נראה שרמת הצעקות שלו דועכת...
השאלה היא - באיזו דרך כדאי לפעול בעקביות?
אני חושבת שאני מתחילה להתחרש.....
הבנתי מאמא של ילד אחר בגן שגם אצלם זה קורה... (אולי חצי נחמה...).
אודה להצעה,
יום טוב

יש לי 2 שאלות לגבי גיל 3

1. הילדים בגן באים בבוקר עם משהו קטן שהם אוכלים, עניין הכיבודים מאוד משמעותי שם... הבת שלי לא רוצה לכבד ואני רוצה לשמוע את דעתך בעניין, להכריח לכבד, מה לעשות שלא מכבדים, אני בתור הורה חושבת שיש לי אחריות ללמד אותה לכבד אחרים ובעיקר כשהיא אוכלת לידם, האם יש טעם "להעניש" אותה ולא להביא אוכל מכיוון שהיא לא מכבדת ?
2. הבת שלי לעיתים צועקת על חברים, כל מיני דברים, שלא יגעו לה, שלא יעשו לה, שלא יבואו אליה (גם אם הם בכלל לא התכוונו לעשות אחד מהדברים הנ"ל) ממש צורחת עליהם... איך להתייחס לזה ?
באופן כללי אגיד לך שאני מאוד סבלנית, לא צועקת, מגיבה באסרטיביות, עונדת על שלי אך בצורה שקטה ומכבדת

שלום,
בתי בת שנתיים ו- 8 חודשים.
פעמים רבות במהלך היום כאשר אני צריכה לארגן את בתי לגן או לפעילות אחרת, היא מסרבת וממשיכה בעיסוקיה.
פעמים רבות ניסיתי לדבר איתה ולהסביר לה שחשוב לצחצח שינים, להסתרק, להתלבש לקראת הגן או בערב, דברים אחרים שיש לעשות, אך היא בשלה- לא מוכנה.
לאחרונה התחלתי בשיטה חדשה שעובדת והיא הצגת שתי אלטרנטיבות כשהשניה היא פחות "אטרקטיבית" ומהווה למעשה סוג של עונש.
למשל: אם לא תתלבש, תסתרק וכו' אז תחזור לישון במיטה.
בתי מיד בוחרת להענות לבקשותיי ובכך מסתיימת התנגדותה.
יש לי הרגשה שאני מחנכת אותה, דרך איומים וענישות ואני מחפשת עוד אלטרנטיבות.
אשמח לעצתכם
בתודה מראש

שלום,
בני בן שנתיים ו10 חודשים. התחלתי איתו גמילה לפני כחודש. בשבוע הראשון נסיתי רק אחה"צ בהיותו בבית, אמרתי על כך לגננת והיא אמרה שאם יילך לו טוב שנביא אותו לגן בלי טיטולים, הגמילה התקדמה ובעצת הגננת הבאתי את בני לגן ללא טיטולים, בימים הראשונים הוא שיתף פעולה, אך לצערי אח"כ התחילה נסיגה וזאת להערכתי בעקבות אישפוזו של בעלי בבי"ח לכמעט שבוע. הגננת אמרה שלא כדאי להפסיק עם הגמילה ולכן המשכנו . מאותו רגע יש רק פספוסים ואנחנו וגם בגן ממש נלחמים עם הילד בשביל לשבת בשירותים. לאחר כחודש בגן אמרו לי שכדאי להפסיק עם הגמילה ולהחזיר את הילד לטיטולים באופן קבוע, אחת המטפלות ממש התייאשה ואמרה לי בטון תקיף "אין לי סבלנות לילד שלך" .
אני אובדת עצות. מצד אחד הילד בנסיגה (לפעמים משתף פעולה ויושב על האסלה ולפעמים ממש צורח ולא מוכן לשבת) ומצד שני נראה לי לא נכון להחזיר אותו אחורה לטיטולים באופן קבוע. בנוסף קשה לי שאין את התמיכה מהגן.
מה עליי לעשות? האם להחזיר את הילד לטיטול, גם אם כבבר קרוב לחודש הוא לא טיטול?

שלום,
ביתנו בת שנה וחודשיים, עד לאחרונה אחרי החלב היתה יושבת עלינו עוד כעשר-עשרים דקות עד שהיתה נרדמת, היינו שמים אותה במיטה וזהו. היא היתה מתעוררת בלילה רק אם זו היתה תקופה של בקיעת שיניים וגם אז היא היתה נרגעת ע"י שתיית חלב, יושבת עלינו מספר דקות נרדמת ומחזירים למיטה.
לפני כשבוע החלטנו להרגיל אותה להרדם לבד במיטה, ניסינו את השיטה של לחזור לחדר אם היא בוכה מדי דקה-שתיים, להרים אותה ולהרגיע ולהחזיר למיטה. ביומיים הראשונים לא הצלחנו אחרי בכי ממושך ונכנענו. לי היתה הרגשה שהשיטה לא כ"כ מתאימה לה (כאילו בבת אחת נכנסו למלחמה ראש בראש) והחלטתי לנסות את השיטה שד"ר רבר ממליצה עליה, במידה והילדה בוכה, לשבת לידה בלי לדבר או ליצור קשר ואכן השיטה עבדה (בלילה הראשון אחרי שעה, בלילה השני כבר אחרי כמה דקות).
הבעיה היא שמאז שהתחלנו עם זה, היא החלה לקום בלילה ולא מצליחה/רוצה לחזור לישון אפילו שחיכינו עד שעתיים לידה. זה כבר מספר ימים ורק מחריף, קמה יותר ויותר וההרדמה קשה מאוד.
אציין שני דברים:
אחרי מספר ימים שהשיטה עבדה, בעלי ישב לידה (חזר אחרי בכי ראשוני) והיא היתה שקטה אך לא נרדמה ואחרי כחצי שעה הוא ניסה לצאת מהחדר ולראות מה קורה. אחרי מס' דקות היא בכתה, הוא חזר והמשיך לשבת עד שנרדמה. כך עשה גם ביום למחרת.
בחודשיים האחרונים, בזמן שנת הצהריים המטפלת מרדימה אותה על משטח הפעילות בסלון, לטענתה היא התחילה עם זה כי הילדה סרבה לישון במיטה וזה לא נורא כי בקרוב תלך לגן וכך תישן גם שם. זה הפריע לי אבל לא ראיתי בעיה מיוחדת ולכן לא אמרתי כלום.

שאלותי - האם מה שבעלי עשה יכול היה לגרום לנסיגה ולבעיות הקימה במהלך הלילה?
האם ההרדמה על המשטח בצהריים יכולה לפגוע בהרדמות ובשינה בלילה?
מה המלצתכם?
תודה

שלום
בתי בת 1.8- מקסימה ומתוקה אבל לא משחקת לבד בכלל, היא תמיד צריכה שנשב לידה, נשחק איתה, נשעשע אותה. כשאני איתה אין לי שניה שקט, היא תמיד הולכת אחרי ורוצה את תשומת ליב, ואני יודעת שככה זה אבל לפעמים אני משתגעתי. אני משתפת אותה במטלות הבית, נותנת לה לעמוד לידי כשאני במטבח, אבל זה עדיין לא ממלא בא את הצורך בתשומת לב.

מה עושים? זה טבעי לגיל הזה? איך מלמדים אותה להיות קצת עם עצמה? (כשאני יושבת באותו חדר אבל עוסקת בשלי...)
תודה
רחלי

בתי כמעט בת ארבע. נגמרה מטיטול ביום בגיל שנתיים וחצי. בחורף האחרון ניסינו לגמול מחיתול לילה - אבל היא פספסה במשך שבוע שלם כל יום, והחלטנו לחכות לימים חמים יותר.
החודש חזרנו על הניסיון- הילדה ישנה שינה מאוד עמוקה ובמשך עשרה ימים כל יום ויום הרטיבה בלילה. היא אפילו לא מתעוררת מזה שהמיטה רטובה.
אני מאמינה שהסבל הזה לא שווה (עבורנו) ושאולי עדיף להחזיר את החיתול ולחכות קצת, או לחלופין לתגמל על כל יום בו תקום עם חיתול יבש.
אשמח לקבל עצה
תודה

שלום,

בתי בת 3.5 נגמלה מחיתולים בגיל 2.5. הגמילה הייתה מלאה, גם ביום וגם בלילה (ללא פיספוסים).
עקב לידת אחותה חודשיים לאחר מכן , החלה נסיגה . הילדה החלה להתאפק במשך זמן רב, ולבסוף השתן היה בורח לה. ההתנהגות שסיגלה נמשכה שבועות רבים. לאחר התייעצות עם מנהלת הגן הוחלט להתעלם מההתנהגות מתוך אמונה ש"התעלמות שווה העלמות".
כך עברו מספר חודשים, כיום נוצרה בעיה אחרת, הילדה לא מצליחה להחזיק את השתן ולגשת לשירותים בזמן, התחתונים תמיד לחים משתן, והיא נאלצת לגשת לשירותים בתכיפות גבוהה יותר.
התייעצנו עם רופאה, לדבריה ההתאפקות שנמשכה זמן רב גרמה לשינוי בשלפוחית השתן ויש צורך "לאמן" שוב את השלפוחית להתרוקן במרווחי זמן סבירים וקבועים.

אודה על קבלת עצות והדרכה כיצד לבצע את התהליך הזה. לא מצאתי באינטרנט מידע על הבעיה , אשמח לקבל קישור לנושא.

תודה רבה.

שלום רב,

הייתי שמחה לקבל עצות כיצד להרדים את בתי בת 10 חודשים במיטתה.

עם אחיותיה הגדולות (כיום בנות 3.5 ו-5.5) תהליך ההשכבה במיטה וההרדמות לבד הייתה מהירה וקלה. בגיל חצי שנה, יישמתי את השיטה לפיה הנחתי אותן במיטה ובקול רגוע אמרתי "לילה טוב", וחזרתי כל 3-4 דקות לחדר ללטף ולהרגיע (ולו רק כדי להפגין נוכחות) ושוב יצאתי, וכך הלאה. היומיים הראשונים לוו בצרחות אימים, אך ביום השלישי הן הבינו שהבכי לא יעזור ומאז הן הצליחו להירדם בכוחות עצמן.

לעומת זאת, הבת השלישית מערערת לחלוטין את יעילות השיטה. עברו כבר שבועיים מאז התחלנו והיא עדיין צורחת ובוכה.

חשוב אולי לציין, היא לא לוקחת מוצץ (למרות שתמיד אני משאירה 2 סוגים שונים במיטתה) , עדיין יונקת מעט, והייתה רגילה להירדם בהנקה בחודשים הראשונים.

מה לעשות????

תודה,
שירלי

שלום רב,
יש לי שתי בנות.אחת בת 4 והשניה בת 3,שתיהן ילדות מקסימות.לאחרונה הבת 3 רוצה לעשות או לקבל כל מה שאחותה עושה או מקבלת.רוב הדברים יש לי כפול שתיים אך לעיתים לא מדובר בכוס או צלחת אלא בדברים אחרים.לדוגמא:אם בתי בת ה-4 יושבת על כסא מסויים אז השניה בת ה-3 רוצה דווקא את הכיסא הזה,למרות שיש אותו כסא אחר פנוי.במידה והיא לא מקבלת את מה שהיא רוצה היא מתעצבנת,זורקת דברים ומתנהגת לא יפה.לרוב אני מבקשת מהגדולה שתוותר כי היא "הגדולה" אך האם זה הפתרון?לא תמיד הגדולה מוכנה לוותר,מה ניתן לעשות?

בני הבכור בן שנתיים ושלושה חודשים.
בערך מתחילת שנת הלימודים בגן (ספטמבר האחרון) יצא שהרגלנו והתרגלנו בעצמנו להרדים אותו כשאנו שוכבים לידו במיטה הנפתחת של מיטת הנוער בה הוא ישן.
הוא ישן בחדר עם האח הקטן בן השנה וחודש שהולך לישון לפניו, והמעבר למיטת נוער עברה בקלות כשהיה בן שנה ושמונה חודשים בערך.
שגרת ההשכבה שלנו קבועה מאוד והוא רגיל מגיל חודשיים בערך שאוכלים, מתקלחים ומיד למיטה לא יאוחר משעה 19:30-20:00.
ניסינו לדבר איתו על כך שאנו נשכיב אותו, נשיר לו שיר לילה טוב, נשיקה ונצא מהחדר. במהלך השיחה הוא משתף פעולה אך כשמגיע הזמן בפועל, זה לא הולך, הוא קורא לנו או יורד מהמיטה או מתחיל לבכות, ואנו חוזרים שוב לשכב לידו. ברור לנו שזה לא נכון לעשות.
אנו מצידנו חוששים שיבכה ויעיר את הקטן, למרות שאני מבינה שכנראה לא תהיה ברירה ונאלץ לתת לו לבכות כמה ימים...
השאלה היא - איך לעשות את זה נכון?
תודה מראש.