טרשת עורקים

טרשת עורקים אינה הפיכה אך ניתן על ידי טיפול בגורמים לה להפוך אותה ל"יציבה" ולא מזיקה. בצנתור מטפלים רק בהצרות של 70% ומעלה כיון שהצרויות של פחות מ 70% אינן גורמות לסמפטומים. בדיקות פזיולוגיות כמו מיפוי לב יגלו רק הצרויות של 70% ומעלה כיון שרק הן גורמות להפרעה בזרימת דם לשריר הלב.

תודה על ההפניה למאמר ל הרופא בנושא
מאמר מאיר עיניים ומעשיר את הידע.

האם יש דרך לדעת/לבדוק האם הטרשת "יציבה" או מסוכנת?
זה חשוב לאור הנכתב במאמר שלא דרגת ההצרות היא המדד לסיכון אלא האם הטרשת יציבה.

אני מבין שבאופן מאוד כללי, ההתוויה לביצוע צנתור היא הצרות של 70 אחוז ומעלה.
אם כך זה מעלה כמה שאלות

1. זה בעצם אומר שאין כל ייתרון בצנתור וירטואלי על מיפוי לב, כי ממילא האינדיקציה לצנתור היא חסימה של 70 אחוז, ואת זה רואים גם במיפוי?
כלומר אין כל משמעות לאם נדע באמצעות צנתור שיש חסימה של 50 אחוז.

2. אדם שאין לו כל חסימה בעורקים (אם יש דבר כזה בכלל) או שיש לו חסימה של 10 אחוז, ואדם שיש לו חסימה של 65 אחוז, לשניהם אין סימפטומים באותה מידה?
אצל שניהם אין כל בעיה במאמצים?

3. בהמשך לשאלה לעיל, אדם שיש לו חסימה של פחות מ 70 אבל הטרשת אינה יציבה, כך שאינו מועמד לצנתור, עדיין יכול להיות באותה רמת סיכון, מאדם שיש לו מעל 70 עם טרשת יציבה, אז מדוע מתייחסים לאחוז ההצרות?

ושאלה לסיום, במאמר של הרופא כתוב שלאחר שיש כבר טרשת, שינוי התנהגותי ותזונתי לא יספיק בשביל לרוקן את בריכת הכולסטרול אלא רק תרופות, למה בעצם?

תודה רבה

אין כיום דרך לבדוק האם הטרשת יציבה או לא. מטפלים בצנתור או במעקפים רק בטרשת של 70% ומעלה כי היא גורמת לכאבי חזה. טרשת פחותה לא גורמת לסמפטמים אך כן עלולה לגרום לאוטם שריר הלב אם יוצר עליה קריש דם. לכן במידה ויש גורמי סיכון לטרשת יש לטפל בהם ביעילות.
כדי לעצור התפתחות טרשת יש להוריד LDL לערך של 60 מג% ובנוסף לאזן כל גורם סיכון אחר אם קיים. קשה להגיע לאיזון כזה ללא שימוש בתרופות. יש כאלה מסוגלים אך לדעתי הם מהווים פחות מ 5% מהאנשים.