אבלציה אחרי שוק ספטי עם ADRS קשה

בת 25 סוכרתית סוג 1. ידוע על יל"ד ראשוני, וכמו כן נעשה בירור לדופק מהיר, שפורש כ SVT וההמלצה היא ככל הנראה לאבלציה בשל העובדה שהטיפול התרופתי הנוכחי אינו יעיל דיו. לפני שבועיים וחצי, הקאתי, התמוטטתי, בבדיקת סוכר 140, הוזרק גלוקגון ע"י אימי (בשל ההיסטריה) והוזעק נט"ן. בהגעה למיון (עפ"י דו"ח שחרור), ל"ד 30/60, חום 34, הוחל טיפול בנוזלים (8 ליטר), דופאמין, ונוראדרנלין. WBC 24,000, כמו כן חמצת מטבולית והוחל טיפול בבי קרבונט גם כן. באקו במיון עדות לחוסר מילוי מוחלט של החדרים.אק"ג במיון LONG QT (אשלגן 2.1). הורדמתי והונשמתי במשך 10 ימים בטיפול נמרץ (אקסטובציה לפני שבוע וחצי), אח"כ שהיתי בפנימית עד שחרור. מלבד תסנין קטן מאד ב CT חזה, לא הופיע דבר נוסף בתרביות. הוחל טיפול אנטיביוטי.בשחרור נאמר לי שהם אינם יודעים מה המקור לשוק הספטי, או מדוע התפתח ADRS. אין מחלות ריאה ברקע. מצב הריאות כרגע הוא שאין קרפיטציות, אבל עדיין אין כניסת אוויר טובה, ויש עמימות בניקוש.

אקו חוזר היה תקין (אי ספיקה טריסקופידאלית טריוויאלית), מהר מאד חזר הדופק המהיר. (הולטר שבוצע קודם לאירוע המהירות הממוצעת 122, דופק מינימאלי 82, מקסימאלי 194).

האם אירוע מהסוג האמור יכול להוות התווית נגד לאבלציה? אני יודעת שהסיכונים באבלציה קטנים מאד, ואני מניחה שככל הנראה מדובר בעיקר בחרדה שלי עקב האירוע.