פורום גריאטריה, גרנטולוגיה - יש לך שאלה?

שלום.
יש לי התמודדות נורא קשה ואשמח לשמוע דרכי טיפול והתמודדות.
סבתי בת 80 לפני כשנה התחילה להאשים עוזרות בית בגניבות . בתחילה ייחסנו לזה חשיבות ובדקנו את העניין אבל שהאשמות היו בגניבת דברים חסרי ערך הבנו שיכול להיות שאין מה בכך.
בחודשים האחרונים היא התחילה להאשים את אחת הבנות שלה בגניבות חוזרות ונשנות. בנוסף אציין שהזכרון שלה לטווח הקצר מאוד התדרדר בשנה האחרונה.
העניין הוא שהיא בטוחה שהכל בסדר. שכולם עושים אותה משוגעת. היא לא מוכנה בשום פנים ללכת לרופא או למישהו שיאבחן ויטפל בה. אנחנו מרגישים שהמצב מדרדר מיום ליום ואין לנו דרך לעזור. מה ניתן לעשות במצב כזה ? תודה.

תיתכן אבחנת אלצהיימר אם ב MRI אין אטרופיה?

אימי בת 83 ,לפני כ 10 שנים חלתה בלימפומה ועברה ניתוח לכריתת בלוטת הדמעות בעין.מאז היא בביקורת קבועה כל כמה חודשים והמחלה לא חזרה אבל נוספו בעיות אחרות.בשנים האחרונות ובעיקר מאז שאבי נפטר לפני 15 שנים,היא השתנתה לגמרי.הפכה למאוד תלותית,למרות שלפני כן הייתה עצמאית מאוד וניהלה את הבית כמעט לבד. היא סובלת כיום מבעיות אורטופדיות שונות שמקשות עליה אבל היא מסרבת בתוקף להעזר בעזרים כלשהם ומעדיפה למעוד. שמיעתה נחלשה וצריך לצעוק כדי שהיא תשמע ולמרות שלקחתי אותה לבדיקת שמיעה והתאימו לה מכשיר,היא לא הרכיבה אותו אפילו פעם אחת ולא מוכנה בכלל לשמוע עליו.אבל מעל הכל,הבעיה הכי קשה לי בתור בתה היחידה,היא האובססיה שלה לרופאים ומחלות.כל שיחה איתה מתחילה ומסתיימת על אותו נושא,גם כשאני מנסה להסית את השיחה לנושא אחר היא תמיד תתעקש דווקא לשוחח על מחלות.היא מתקשרת אלי כמעט כל שעה ומתלוננת,כל הזמן שכואב לה משהו אחר וזה למרות שהיא הולכת לקופת חולים כמה פעמים בשבוע וגם למיון. היא לקחה בעבר כדורים טבעיים לדכאון ששכחתי את שמם אבל לא נראה שהועילו.לפני שנתיים שכנעתי אותה ללכת לפסיכוגריאטר והוא המליץ שהיא תקח כדורים בשם מירו.לדבריה היא ניסתה לקחת ולא הרגישה טוב ולכן לא המשיכה.בנוסף לכל יש לה לחץ דם לא מאוזן,כלומר לפעמים הוא מאוד נמוך ולפעמים הוא קופץ (רוב חייה היה לה לחץ דם נמוך) ,הרופאה בקופת חולים ניסתה להתאים לה כמה פעמים טיפול מתאים אבל זה לא ממש עוזר.לצערי לאימי אין מטפלת ולמרות שהגשנו מסמכים לביטוח לאומי כמה פעמים,היא נדחתה ,כך שכל העול בעצם נופל עלי .קבעתי לה תור לפסיכוגריאטר בקופת חולים אך היא החמיצה את התור ואני ממתינה לתור חדש למרות שאני לא בטוחה שהיא תקשיב לו.היא מסרבת ללכת למועדון קשישים ולהיות בחברת בני גילה,למרות השכנועים שלי כי אני בטוחה שזה ייטיב עימה,היא פשוט מעדיפה כל היום לקטר ולהתלונן על הכל ועל כולם ואם אני לא עונה לטלפון היא מתרגזת ואומרת שהיא עומדת למות ואני חייבת לבוא אליה מיד. אודה לעצתך...

שלום רב,
אבי בן כ 83, לאחר ארוע מוחי לפני כ8 שנים במהלכו עבר צינטור מוחי, כתוצאה מהצינטור הפך המיפלגי בצד ימין אך עבר שיקום ומתהלך בעצמו. הירידה בעצמאותו ואובדן יכולתו להמשיך לעבוד גרמו לדכאון שמתאפיין בעיות וירידות.
הוא מתגורר בבית עם אמי שגם היא לא בריאה, חולת סכרת עם פגיעה בראיה אך היא תומכת ומטפלת בו.
בשנים האחרון הוא במצב רוח ירוד ודכאוני אבל כל נסיון לעזור לו עם טיפולים לא צלח, הוא מצהיר כי אבד עניין בחיים ולא מעוניינת בטיפול תרופתי או כלשהו אחר. יחד עם זאת מקפיד לקחת את הטיפול התרופתי הקבוע ולבצע בדיקות שגרה.
לפני כשנה היה ארוע חריף במהלכו הוא ואמי רבו ואז איים להרוג את עצמו, הפרדנו ביניהם וכעבור כשבוע כשהעניינים נרגעו היא חזרה הבייתה. מאז מצבו יציב אם כי אינו מרבה לצאת מביתו, מרבה לישון אך אוכל ושוצה וכשאנו מגיעים לבקר הוא קם ושמח לראותנו אם כי לא מרבה לדבר או לתקשר.
לאחרונה חלה החמרה במצבו, החלו אירועים של אי נקיטת שתן מתוך דחיפות, היינו בבירור אורולוגי ללא ממצאים כלשהם, הטיפול התרופתי לא עזר. זה גרם להחמרה במצבו על רקע של בושה ותלות באמי. אמי מצידה מתוסכלת מהמצב, הוא מתנהג בכפיות טובה ואינו מתייחס אליה יפה, הי לא יוצאת מהבית כדי לא להשאירו לבד (מצפונית) והוא מבחינתו טוען שתצא כראות עיניה אך ברור שלא כך הדבר.
לפני כשבוע הייתה מריבה ביניהם אחריה היא חשה מאויימת והתקשרה שנבוא לקחת אותה ומאז היא לא בבית. הוא נותר לבד בביתו, תחילה לא פתח לנו את הדלת ולא התיר לנו להכנס, בהמשך החליף מנעול לבית. כעת מסתגר שם ומסרב לראות אותנו (ילדיו ) לרוב.
מצב הרוח שלו נע בין יציב לבין פרנואידי- הוא מדמיין שהיא בגדה בו עם כל מיני אנשים וזוממת נגדו מזימות, מקלל ומתנהג בצורה מפחידה. אוסיף ואציין שחלה גם מידת מה של הרעה בזיכרון שייתכן ואופיינית לגיל. הוא גם התקשר לכל מיני אנשים וסיפר להם וכעת טוען שלא שוחח עם אף אחד וגם לא זוכר ארוע כזה. גם מספר שכל מיני "חברים " של אמי התקשרו אליהם הבייתה במהלך השבוע. הוא גם מלא האשמות וטרוניה כלפינו ילדיו וטוען שאנו רק לצידה למרות שאנו משתדלים לא לנקוט עמדה.
הבעיה העיקרית היא סירובו העיקש לקבל עזרה, להיבדק או כל דבר שהוא. אינו מוכן לביקור של רופא משפחה או כל פסיכוגריאטר אחר. לא היה כל שיני תרופתי, הוא אוכל טוב וגם לא היתה כל מחלה זיהומית.
מנסיונך, מתארת לעצמי שזהו לא המקרה הראשון בו אתה נתקל, מה שובר את גב הגמל בסוף? האם יסכים לקבל טיפול בסופו של דבר?
אנו מנסים להמשיך ולפקוד אותו בביתו אך להערכתי סירובו ילך ויגבר ולא יסכים לראות אותנו. אנו רוצים להמנע ככל האפשר מאישפוז כפוי כי להערכתנו לא יתרום דבר ורק יגביר את תחושת האי אמון שלו.
מה לגבי אמי? האם רצוי שנחפש לה מגורי קבע אחרים? כעת לא נראה שבטוח שתשהה במחיצתו ונראה כי הפינה שלה חשובה לה מאד למרות שהיא מתקבלת בברכה בבתינו.

שלום, אמא שלי בת 58 ולאחרונה אנו חשים בירידה בתפקוד הקוגניטיבי שלה (שכחה, דברים שהולכים לאיבוד, אומדן לא נכון של זמן, שיפוט לא נכון של סיטואציות). חוששים שמדובר באלצהיימר/דמנציה (קיים רקע משפחתי) ולא ב"סתם" הזדקנות. מה ניתן לעשות? מניחה שנדרש אבחון מסודר, אך איך אפשר להביא אותה אליו מבלי שתחשוד?

לפני כ 3 חודשים התחילו פרנויות והזיות שמיעה וראיה אצל אימי בת 86
עברה מבחן ולא נמצאה דמנציה . קיבלה טיפול לא לקחה מסודר והפסיקה . אציין שאין לה מטפלת דבר שדורם למתח ודאגה מאד גדולים ( היא מסרבת בתוקף ) לאחר החמרה התחלנו טיפול בריספרדל טיפות במים ללא ידיעתה כי אין ברירה
איך אפשר לשכנע אותה לקבל מטפלת או להבדיל ללכת לבית אבות והאם באמת יש סיכוי להטבה מהטיפול ?

לאחרונה הוחלפה תרופה של חולה מבוגר תרופה לאלצהימר כדוגמת רמיניל לתרופה רסגילין תרימה. החולה החל לפתח סימנים של רדיפה וחשש לרכושו לרבות מפני קרוביו. כמו כם יכולת הדיבור וההבנה התדרדרה במיוחד במצבי לחץ. מה ההסבר האפשרי לכל אלה? האם יש השפעה גם לשינוי בתרופות? מה האפשרויות כעת?

אמי בת 90 ועברה אירוע מוחי לפני חודש וחצי היא מרותקת למיטה ומתקשה בדיבור לפני האירוע היא היתה צלולה לחלוטין.כיום היא מרבה לבכות לפעמים מדברת לעניין ולפעמים לא.אניני יודעת מתי היא יושנת כי כל היום וכל הלילה היא מדברת דברים שונים ומשונים מה עושים?

סבתי בת 76 מטופלת בדורוג'סיק עקב נפילה וניתוח מורכב. היא סובלת מנפילות רבות מגיל 56, בגיל הזה עברה אירוע מוחי ראשוןשפגע בה בעיקר קוגנטיבית אבל גם שינה את ההליכה ברגל ימין (לא שיתוק), בהמשך עברה עוד אירועים קטנים שגרמו לדמנציה. סבתא גרה איתנו בבית. לפני כשנתיים החלה בטיפול עם ציפרקלס במינון עולה. אני מהתחלה התלוננתי שהטיפול הזה אינו יעיל עבורה, חוסר תיאבון ירידה משתמעותית במשקל, חרדות ואי שקט שלא נרגעו. בתקופה האחרונה מבולבלת נורא שואלת שאלות לא לעניין. ביצענו בדיקות דם נרחבות, מלחים 137, המוגלובין 12.2 . ברזל B 12 תקין, כולסטרול וסוכר גם תקין. כיום סבתי במינון של 20 ציפרלקס. אני שמחה שהחליטו להקשיב לי (לצערי אני לא אפוטרופוס)בחודשים האחרונים סבתי חזרה ואמרה "בבקשה אל תתנו לי את התרופה הזאת, זה לא עושה לי טוב". יש לה תרופות נוספות כמו אספירין ולקסעדין אומפרקס, היא התלוננה רק על הציפרלקס כל הזמן. אימי פנתה לגריאטר שאמר אפשר לנסות להחליף במירו מינון 15 . צריך להוריד בהדרגה את הציפרלקס מ 20 לשבוע מינון 10 , לאחר שבוע להתחיל עם המירו, ולהוריד ל 5 ציפרלקס ,לאחר עוד שבוע הוריד לגמרי ציפרלקס. הרופא הסביר שהמירו פועל באותה צורה כמו הציפרלקס רק שיש בו חומר מגביר תיאבון. כמה שאלות: האם להריד מ 20 מ"ג ל 10 מ"ג זה לא ירידה דרסטית? לא היה כדאי להוריד ל 15 מ"ג שבוע ולאחר מכן ל 10 מ"ג? האם נכון בשלב שעדיין נותנים ציפרלקס 10 מ"ג כשבוע ימים להתחיל טיפול במירו? האם מירו 15 בהשוואה לציפרלקס 20 המינון מתאים? האם מירו 15 במינון אינו גבוה? לא היה רצוי להתחיל במינון נמוך יותר? ומה דעתך על הטיפול החדש? תודה

שלום דר
אמי בת 70 אובחנה אצל רופאה פסיכוגריאטרית מבחן מיני מנטל 24, דיכאון חרדתי דמנציה קלה mild .חולת סכרת סוג 2 נשלחה לסיטי מוח להלן התוצאות .בחומר הלבן מודגמים שינויים איסכמיים כרוניים.אין עדות לאוטם חריף או לדימום.אין עדות לקולקציה.קו האמצע שמור.מודגמת מלאות בסינוס ספנואידי שמאלי.יתר מערות הפנים מאוררות .שינויים איסכמיים כרונים קלים בחומר הלבו.
אשמח להסבר האם זו דמנציה מסוג ווסקולרי על סמך הסיטי והאם היא תידרדר כמו דמנציה מסוג אלצהיימר?
תודה רבה.

שלום רב,
רציתי למסור את התרופות :
- אקסלון מדבקה 5 - 2 אריזות
- אסנטה 10 מג' - אריזה 1
- ציפרלקס 10 מג' - 2 אריזות

שלום דוקטור
אימי בת 85 מאושפזת כבר יותר מחודש במחלקה אונקולוגית. סובלת מסרטן קיבה שלב 3. היא אינה מטופלת בכימו או הקרנות. במהלך האשפוז עברה נסיונות להתקנת סטנט בוושט. עד לפני שבוע וחצי היתה עירנית מזהה אותנו ומתקשרת בהתאם למצבה. היא גם היתה ימים ארוכים ללא תזונה רק נוזלים. לפני שבוע וחצי עברה פעולת גסטרוסקופיה עם טשטוש והיה ניכר שהיא מתקשה להתעורר באפן מלא מספר ימים. בפעמים הקודמות חזרה לעצמה מהר מאד.
מזה כשבוע וחצי עוצמת עיניים רטב היום מנומנמת בקושי רב עונה לשאלות שלנו וספק אם מזהה אותנו בני המשפחה.
ביקשתי מהצוות שפסיכוגריאטר יאבחן אותה. ואכן ראה אותה פסיכוגריאטר ואיבחן אותו עם ירידה קוגניטבית ודמנציה בדרגה 7 שזאת כנראה הגבוהה ביותר.
האם ירידה חדה כזאת היא טיפוסית?
האם תיתכן ירידה מנטלית כזאת כתוצאה מטיפול לא נכון? אמא עברה גסטרוסקופיה עם טשטוש ובמצב לא מאוזן. אחרי הפעולה במקום להישלח לחדר התאוששות נשלחה למחלקה ללא השגחה.
איך נכון לי להתייחס למצב כזה ומה ניתן לעשות. היא אמורה לעבור לבית חולים גריאטרי.
תודה

שלום דר והמון תודות על תשובתך.יש לי שאלה נוספת צירפתי את האיבחון הפסיכוגריאטרי של אימי. שאלתי מבחינת האבחנה של הרופאה האם האבחנה יותר מתאימה לדמנציה או mci חשוב לי לדעת מה מחכה לנו ? תודה מקרב לב.

שלום אימי בת 71 לאחרונה קצת שוכחת אבל לא משהו היסטרי. רופאה פסיכוגריאטרית כתבה ירידה קוגנטיבית קלה ודיכאון.מבחן מינימנטל 25.צריכה לעשות סיטי ראש.האם אפשר להדביק תווית לחולה דמנציה מסוג אלצהיימר על סמך האיבחון ללא סיטי?
מודאג מאוד .

שלום אמי בת 70 עברה מבחן מיני מנטל תוצאה 24.מבחן שעון לא תקין. אימי לא גאונת הדור ומבחינת השכלה בחשבון היא ברמה של כיתה א בערך.לא ידעה לענות על שאלות בחשבון . אובחנה כירידה קוגנטיבית קלה. דיכאון ודמציה קלה.שאלתי האם היא חייבת להתדרדר עד למצב של אלצהיימר עד מצב שתאבד צלם אנוש או שהיא יכולה להישאר סטטית ? אני ממש מודאגת קראתי על מחלת האלצהיימר וממש נהייתי חולה.
תודה רבה. מצרפת את האיבחון שעברה אצל הפסיכוגריאטרית.