פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

הי קרן,

אני ממליצה לפנות למרפאה/מכון המתמחה בחרדה אצל ילדים כדי לטפל בעניין.

בהצלחה!

אשמח אם תיתני לי מרפאה מסוימות או רופא שמטפל בזה באזור השרון תודה.

לא ניתן לקבל בפורום זה המלצה למרפאה ספציפית. אולם, תוכלי לבדוק בבתי החולים בסביבתך היכן ישנה מרפאת חרדה.

להערכתי זוהי אכן תוכנית שאינה מתאימה לגיל 4 ויכולה לעורר פחדים ואף אשמה (ילדים מפותחים עלולים לחשוב על כך שהם גרמו סבל לאימם בלידה). במידה וההורים בכל זאת צופים עם ילדיהם בתוכנית זו רצוי מאוד ללוות את הצפייה בהסברים - למשל להסביר שהנשים מאוד סובלות וכואבות אך זה משתלם כי בקרוב ייוולד לזוג התינוק לו ציפו.

הי מירה, הייתי ממליצה, אם זה אפשרי (למרות הקושי הגדול והמובן) להיות נוכחים לצידה כאשר היא צועקת אך לא לוותר. אפשר לשאול אותה, כשהיא רגועה מה היא חושבת שיוכל לעזור לה במצבים שהיא לא מקבלת משהו ומתחילה לצעוק ולבכות ולהציע שתחבקו אותה. אני אישית אוהבת את הרעיון שתחבקו אותה ותגלו אמפטיה לקושי שלה ולצד זה תעמדו על שלכם ועל הגבול שהצבתם.

היא אומרת שיעזור לה חיבוק וברור לי שזה יעזור לה
השאלה שלי אם בתור הורים לא צריך לתת לה להרגע לבד ? לבוא לבקש בעצמה את העזרה בגיל הזה
ללמד אותה להרגע ולבקש עזרה, לא בכל מקום יחבקו אותה
וגם ללמד התמודדות עם תסכול... זה יכול להיות תסכול ממשהו ממש פעוט

אני לא שולחת אותה לחדר אלא אם זה צרחות בלתי נסבלות...היא פה בסלון ואני אומרת לה בכל כמה דקות שאני פה בשבילה ומחכה שתרגע ותבוא להגיד מה יעזור לה

הי מירה,

את יכולה להרחיב את היכולת שלה להתמודד על ידי כך שתציעי לה דרכים נוספות להירגע: לנשום עמוק, לקחת צעצוע שהיא אוהבת, לדבר על איך היא מרגישה וכו'.

הי נטע,

כיצד הגננת מגיבה כיום כאשר ביתך מכה ילדים? האם היא מרחיקה אותה ומושיבה אותה בצד?חשוב להראות לביתך שיש קשר בינך לבין הגננת ולהסביר שהציפייה שהיא לא תכה היא ציפייה המשותפת לך ולגננת. כמו כן, חשוב להראות לה שלהתנהגות שלה בגן יש תגובה מצידך. תוכלו בסוף כל יום לסכם בנוכחות ביתך אם היא הרביצה היום או לא. במידה והרביצה כדאי להגיב לכך. במידה ולא הרביצה כדאי לעודד אותה על כך.

ראשית, ישנו ייתרון מסויים של מעבר גן באמצע השנה כיוון שבזמן זה רוב הילדים כבר הסתגלו לגן ולצוות יש יותר משאבים להשקיע בילד שעבר.

אני מציעה שכחודש לפני המעבר תסבירי לו שאתם עוברים דירה והוא יהיה בגן חדש. הסבירי שבגן החדש תהיה גננת חדשה ששמה.. ויהיו איתו הרבה ילדים, יותר מבגן הנוכחי. אימרי שאת מכירה את הגננת, שאת אוהבת אותה והיא מאוד נחמדה. אימרי לו שאולי בהתחלה לא יהיו לו מיד חברים ולא יכיר את הגננת אך שלאט לאט הוא יכיר את הילדים ואת הגננת. במידת האפשר, לכו לראות יחד את הגן כשבוע לפני המעבר.

הי ראניה,

אנא כיתבי כיצד אתם מגיבים כאשר בנכם מטא פחד, בהלה ולחץ. זאת על מנת שאדע מה כבר ניסיתם ואוכל להמשיך ולייעץ לכם.

היי
אנחנו בהתחלה היינו יושבים איתו ומדברים על הפחדים ממה הוא מפחד ועד כמה הדבר מהווה איום עלו ( כמו זיקוקים שהם נראים יפה בשמים ורק שומעים קול שלא מזיק לנו)
דנרנו גם שאנחנו הגדולים לפעמים מפחדים , בכל פעם שהוא מתעורר בבכי לוקחת אותו ונותנת לו המון חיבוקים ואומרים לו שאני ואבא שלו נמצאים בחדר ליד ונשמור עלו תמיד ונהיה לצידו
והיינו מספרים סיפורים נעימים וקלילים, ונותנים לו בדמיון החרב של פיטר פן כדי שישמור עלו

עכשו אני רק במהלך היום מנסה לתת לו לעזור לי במסימות בעבודות הבית ( הקלות ושהוא אוהב לעזור בהם כנו ההכנות לעוגה .. דמויות בבצק סוכר.. כלים....) ואבא שלו שאפשר לוקח אותם למחסן לעזור לו . אבל ללא תחושות של רחמים
אבל בשתי השיטות לא הצלחנו

הי ראניה,

המצב שאת מתארת דורש לדעתי התייעצות מפורטת ומעמיקה יותר, עם איש מקצוע המטפל בילדים ומדריך הורים.

בהצלחה

תודה

הי מאיה,

ראשית, חשוב הגיבוי מבן זוגך במצבים אלה. שנית, חשוב שלא רק תדברי אלא גם תעשי שכן יש למעשים משפעה רבה יותר, בעיקר בגילאים הצעירים.

בהצלחה!

אני לא רוצה לפעול בכוח איתה

הי מאיה,

תגובה אינה חייבת להיות כוחנית. את יכולה למשל להראות לה שאת נעלבת ממעשיה. את יכולה להתרחק ממנה אם היא נוהגת בתוקפנות וכו'.

ראשית, נשמע שיש בינך ובין בנך תקשורת פתוחה והוא סומך עליך גם בעניינים אינטימיים.

תגובתך נשמעת לי טובה - נתת לגיטימציה לסקרנות ולתגובה שלו לעירום גברי, נתת פתח להמשך הדיאלוג ולצד זה דיברת איתו על הציפיות שלך ממנו ושידרת את הצורך שלך להגן עליו מפני תכנים שאינם מתאימים לו כיום. אני מציעה להסביר לו שהגבלת את התכנים במחשב ואת הסיבה לכך. אם זה מתאים לשיח בינכם, תוכל לדבר איתו על משיכה מינית ולהסביר שמשיכה מינית לנשים ולגברים שתיהן לגיטימיות.

באופן כללי, אין לדעת כרגע מה תהיה הנטייה המינית של בינך אך חשוב שירגיש שהוא ימשיך וישאר אהוב על ידך עם כל בחירה שלו.

הי,

כיצד אתם עוצרים את ההערות מצידה והאם זה עובד? לדעתי זה צריך להיות מוקד הטיפול שלכם בעניין. זאת כיוון שלא ניתן לומר לביתכם להרגיש בנוח במחיצת בנכם אך ניתן לעצור אותה מלהתנהג כלפיו בזלזול.

אנא כתבי לי כדי שאוכל להמשיך ולייעץ לך.

הי חדווה,

אני מציעה להסביר שוב לבנך ולומר שהסקרנות שלו אינה רעה, היא טבעית לגמרי אך שאתם ההורים גדולים ממנו ויודעים יותר טוב ממנו מהם הגבולות הנכונים בעניין זה. אני מציעה שתאמרי שאתם לא מוכנים למגע כזה יותר עם חברים ושמעתה דלת החדר תהיה פתוחה ואתם תעברו מידי פעם לראות מה קורה. אני מציעה לבקש גם מההורים של החבר לנהוג כך.

לגבי בקשתו של בנך, על פניו לא נראה סביר שתסתירי זאת מאביו, אולם עולה השאלה מדוע הוא מבקש זאת. אולי כדאי לספר ולדאוג לכך שהתגובה תהיה מתונה ותגיע משניכם יחד?

אמליץ גם להתייעץ עם איש מקצוע המטפל בילדים ומדריך הורים, בעל הכשרה בתחום ההתנהגות המינית בקרב ילדים על מנת לבדוק את מקור ההתנהגות.

ראשית, העובדה שבגן היא אינה מתנהגת ככה מעודדת - שכן ניתן ללמוד מכך שביתך מסוגלת בהחלט לשלוט בהתנהגותה. אני מציעה לומר לאחייניתך שהיא תקבל דברים רק אם תבקש מבלי לצעוק. כעת, זה עשוי להיות קשה, אך יש לעמוד בכך. יש לציין שבמידה והיא תצליח לבקש משהו מבלי לצעוק כדאי מאוד לתת לה אותו, על מנת לחזק אצלה את ההבנה שזה משתלם.

בהצלחה!

הי,

האם יש אפשרות להלביש אותו באופן שיקשה עליו לגעת בפטמתו? (למשל, להכניס את החולצה לתוך המכנסיים, להלביש בחולצה צמודה יחסית). בנוסף, כדאי לנסות ולגשת אליו מהר כשאת רואה שהוא עייף או חסר מנוחה ולתת לו מענה - לומר לו שהוא עייף/לא רגוע, לחבר ולהרגיע. לגבי המבוכה לשוחח עם הצוות - האם ישנה אפשרות לומר לגננת שיש משהו שאת נבוכה לגביו ולתת לה מכתב עם שאלתך?

הי נועה,

כדאי ליזום פגישה עם הגננת בה תשוחחו על האופנים שבה תוכלו, אתם והגננת, להקל עליה ולעזור לה להסתגל בגן. בידקו איך היא מתפקדת בגן מבחינה חברתית, לימודית ורגשית. בידקו האם הצוות יוכל לעזור לה בהשתלבות חברתית ובהענקת יותר תשומת לב וחום. כמו כן, אולי ניתן להציע לה לנוח על מזרון או כורסה אם היא עייפה. ייתכן שבמסגרת השיחה תוכלו למצוא עוד רעיונות שיוכלו לעזור. בבית, ניתן לשוחח איתה על רגשותיה ועל הדברים הטובים בגן על גם על הקשיים. לצד זאת כדאי לנסות ולשמור על הגבולות ולא לאפשר לה לנהוג בתוקפנות.

בהצלחה!

הי,

כדאי לנסות ולשאול את בנך ממה בדיוק הוא חושש. האם הוא חושש מהצפיפות, מהרעש, מכך שילד הים הולדת יקבל מתנה והוא לא, מכך שיראה ילד שאינו אוהב וכו'.

במידה ובנך יסביר לך את חששותיו באופן מדוייק יותר, תוכלי לנסות ולעזור לו.

תוכלי לכתוב זאת על מנת שאוכל להמשיך ולייעץ לך בעניין.

שלום,

תודה על המענה,

הבן שלי לא יודע להגיד לי למה הוא לא רוצה ללכת לאירוע, או מה באירוע לא נעים לו,

עכשיו לקראת מסיבת חנוכה בגן הוא לא רוצה ללכת ואפילו מנסה לקבוע עם אבא שלו

יום חופש ביום הזה.

דיברתי עם הגננת וביקשתי שתשים לב איך הוא בחזרות כי הוא טוען שמכריחים אותו

לרקוד והוא לא רוצה. (הוא הראה לי ביית והוא מכיר את הריקוד והשיר ועושה אותם ממש טוב)

שאלתי אותו אם הוא רוצה להיות זה שמדליק את החנוכיה עם אבא

שלו אבל זה לא עזר הוא לא רוצה

הגננת אמרה שחשוב שיהיה בכיתה גם אם לא ישתתף, כך גם אני חושבת

מה את חושבת ?

מה ניתן להגיד לו או לעשות על מנת להוריד את הלחץ שלפני האירוע

יש לציין שאני ואביו גרושים ותמיד מגיעים שנינו לאירועים אבל בעיה זו לא צצה רק

באירועים בהם שנינו מגיעים אלא גם בכאלה שאני לוקחת אותו לבד ..

תודה

הי,

אני מסכימה עם כך שכדאי שיבוא לאירועים גם אם לא משתתף. מתוך דברייך אני משערת שבנך מתקשה עם ההשתתפות באירועים שדורשת ממנו להציג. אולי בנך מופנם וזה באמת לא נעים לו. אפשר לומר לו שאתם מבינים שהוא לא רוצה שיכריחו אותו להציג או לרקוד. כמו כן אולי אפשר להציע לו להשתתף בדרך שלא דורשת ממנו הצגה מול כולם, למשל, להכין את התפאורה, לעזור לגננת להביא דברים וכו'.

בהצלחה!

הי יעל,

התופעות שאת מתארת מוכרות, בעיקר כשמדובר בכך שנכנס רק לפני זמן קצר לגן. מעודד לשמוע שבמהלך היום רגוע ומשחק. בכי בפרידה וכאשר ההורים מגיעים לאסוף הינו טבעי - הראשון נובע מהקושי להיפרד ומהשני נובע מכך שהוא מרשה לעצמו לפרוק את המתח והקושי (גם אם אין קשיים מיוחדים בגן הרי שילדים צריכים להשקיע מאמצים רבים יותר כדי להתאים את התנהגותם לנדרש בגן).

ניתן להקל עליו על ידי כך שאתם תהיו יותר רכים, מגילים וסובלניים איתו בתקופה זו של הסתגלות ושתבלו איתו זמן רב יותר. כמו כן, נסו להראות לבנכם שאתם אוהבים את הצוות והגן ומרוצים מהם. במידת האפשר, נסו בהמשך להכיר לו חברים על ידי יזימת מפגשים אחר הצהריים. תוכלו לתאר לצוות מה עוזר לו להסתגל במצבים חדשים ומה מרגיע אותו. בעניין השירותים, כדאי לנסות לברר ולחשוב מה מפריע לו. האם בשירותים בגן אין ישבנון לעומת השירותים בבית? האם השירותים גבוהים ויעזור אם יהיה שם שרפרף? אולי הוא חושש מכך שהשירותים מלוכלכים ואז ניתן להציע לו לשים נייר טואלט על המושב?

בהצלחה!