פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב
מהו ההבדל בין טיפול רגשי על ידי פסיכולוג התפתחותי לבלעומת טיפול אצל פסיכולוג קליני (לילד)?

הבת שלי בת 5 בגן חובה. בת בכורה לעוד 2 אחים בני 3.5 ושנתיים. היא ילדה מאד פיקחית ומאד חזקה הבעיה שאני נלחמת איתה כל הזמן על בעיות התנהגות. על פניו היא ילדה טובה ומקסימה ומוזמנת להמון חברות אבל אז מתגלה לי שלמשל לחברה הכי טובה שלה היא מאיימת שאם תהיה חברה של בנות אחרות היא תדאג שאף אחת לא תהיה חברה שלה. או לילדה מקבילה היא לא מרשה להיות חברה של בת אחרת. אני ממש מתנגדת להתנהגות שלה וזה לא משהו שמקובל בבית אצלנו. איך עלי לנהוג איתה? מחר תהיה לי שיחה עם הגננת אבל במקביל מה עלי לעשות??? מעבר לשיחה והסברים שאני כל הזמן עושה האם עלי גם להעניש בצורת שלילת חוגים או לא ללכת לחברות?
תודה

יש לי ילדה בת חמש וחצי , ואחת " ההנאות " הגדולות שלה זה חיטוט באף , היא לא מסוגלת שיהיה לה ליכלוך מיותר באף , העניין מתעצם לאחר קירור או שפעת כי אז יש לה הרבה עניין , שמתי לב שזה כבר סוג של אובססיה , והיא לא ככ שולטת על זה , ( זה נמשך כבר די הרבה זמן ) אני מפחדת להשתמש במילה טורדני ... אבל האצבע שלה נמצאת בנחיריים מרבית היום , והיא סיפרה לי שהסייעת העירה את תשומת ליבה ...
אני מעירה לה , אבל לא רוצה להשתמש בהפחדות של יהיה "לך אף גדול או נחיריים גדולות "...השאלה שלי איך אני מסיטה אותה מעניין בלי שתפתח אובססיה חלופית ... אשמח לעצה מהירה !!!

שלום ,אמא ל 3 ילדים 26,19, ו 7 .הוא אוהב את אבא שלו מאד. וזה נפלא.
אבא שלו מספר לו סיפורי דימיון רבים הוא "מארגן אותו לבית הספר" סנדוויץ
פרי (כאשר הכל נשאר מבולגן במטבח--כמה גברי מצידו)לרוב הילד הולך לבד לבית הספר
קרוב לבית (ביישוב).חזרה עצמאית מבית הספר . כאשר לא תמיד האבא מגיע בזמן
לקבל אותו בבית.האבא חופשי בזמן מנהל עסק זעיר מצהרים עד ערב מאוחר.
כאשר אני מגיעה מהעבודה ב16 "אוספת "את כל האי סדר" שיעורים אוכל ניקיון מקלחת ארוחת ערב בילוי שיחה דאגה צחצוח וכללים.ובסוף שבוע זה הילד אומר:אני אוהב את אבא יותר ואותך אני לא אוהב. אבא בצבע חום ולכן הוא חם ומחמם אותי ואת בצבע לבן
מה שאבא שלו אומר "קרה יותר".נו....באמת... לעזאזל עובדת קורעת את עצמי שותקת
כי הבעל עסוק עם עסק וחברים ללא זוגיות שלמה דואגת לילד הזה כמו שלא דאגתי מעולם הילד הזה בא בתפילות וטיפולים ובסוף אני אוהב את אבא יותר נו... לך תיתן
תחלום תקווה ובסוף את לא שווה כלום. גם ככה לא טוב לי ולאבא שלו ביחד.
אז עוד אבא שלו לוקח "את כל הקרדיט" על ...לא יודעת מה. האם ילדים בגל זה ככה מדברים. או שזהו פיספסתי אותו ואני לא רוצה אותו רק את הגדולים שלי.
כי לא ניתן לבטוח בילד שמעכשיו את רואה שהוא לא רואה אותך ממטר כמו אבא שלו.

בני השני בן שנתיים ושמונה חודשים ולאחרונה נהיה בכיין בצורה מעצבנת מאד.. (אנחנו חווים קושי זוגי שמשפיע עליו לדעתי, אנחנו בטיפול אך זה תהליך..) כל דבר קטן הוא בוכה בהגזמה. אנחנו מודעים לזה שיש לו קצת בעיה של וויסות תחושתי, ולאחרונה הוא התחיל לחבק יותר מידי, נדבק מאד וגם שמבקשים שיפסיק, הוא לא מפסיק.. זה מציק ומעצבן ובעיקר מדאיג אותי, אני לא רוצה שגם בגן הוא יהיה "קרציה"..
אנא עזרו לי.. (וזה מעבר ל"גיל שנתיים הנורא".. משהו באופי העצמי שלו התחיל להשתנות לכיוון השלילי..)
תודה

שלום רב,
בני בן בשמונה מתקשה מאוד מתחילתה של השנה להכנס לבהס ללא ליוי מסודר עלידנו אחד מהוריו.
מגלה סימפטומים של כאבים פזורים ולא ברורים בגוף ואף לעיתים חנק ותחושות בחילה, הכניסה מלווה בבכי, מבקש לרוב להשאר בבית.
לציין שבמהלך הבוקר מתגבר ואף מצליח להנות מבהס.
כמו כן גם בשנה שעברה היו קשיים אך ללא בכי מעבר לחודש הראשון וללא אי אילו כאבים סומטיים...
במהלך היום שמח , מזמין חברים .. נהנה בחברתם אך נמנע מפעולות "מסוכנות" למשל רכיבה על אפניים, קורקינט וכ...

האם אכן מדובר בחרדת נטישה וכיצד ניתן לעזור לו להתגבר על החרדות המלוות אותו.

תודה.

ביתי בת ה4 לפעמים מתבוננת בי במקלחת (אם היא נכנסת כשאי מתקלחת) לוטשת עיינים ושואלת שאלות כמו למה לי יש ציצי בולט ולמה לי יש שיער ערווה ולה אין....
אני נשארת ללא מילים ולא יודעת מה להסביר לה על ההבדלים בין ילד לבוגר מבחינת מבנה גוף, אשמח לטיפים בעניין

שלום לכולם, השנה רציתי לרשום את הבת שלי בת 4.5 לחוג והצעתי לה כמה אפשרויות- כל פעם היא סרבה וציינה שהיא רוצה רק חוג עם אמא, כרגע לאחד החוגים שהצעתי לה הצטרפו האחייניות שלי - האם זה נכון להציע לה שוב להצטרף לחוג ? הרי אני מאמינה שהיא הולכת לחוג כי זה מעניין אותה ויפתח אותה ולא רק בגלל החברות שבמידה ויעזבו גם היא תרצה לעזוב? מה לעשות? תודה

שלום

יש לי 3 ילדים בני 16, 11, ו-8, הנהגנו במשפחה יום ניקיון שבועי בו כולם משתתפים, וטבלה בה לכל ילד יש משימה יומית, כך שכל יום אנו בודקים מי שוטף כלים, מכניס כביסה למכונה וכו', ביחד חשבנו על פינוק משפחתי משותף והחלטנו פעם בחודש לצאת למסעדה כשכל פעם ילד אחר בוחר את המסעדה.

הבעיה שנוצרה שהילד הקטן שלנו תמיד מתחמק מהמשימות השבועיות, השבוע אף ביקש לצאת מהסבב, הדבר מכעיס מאוד את שני האחים שלו וגם אותי כל כך שאינו לוקח אחריות על הדברים בבית.

האם עלי להוציא אותו מהמערך של המשימות השבועיות אך גם לומר לו שבעקבות זאת לא יוכל לבוא איתנו למסעדה פעם בחודש, בעצם להשתמש בתוצאה הגיונית לכל מעשה??

אודה על תשובתכם המהירה
אופיר

כשילד מצייר דמות שבא רואים שהידיים יוצאות ממקום גבוה בדמות מה זה אומר?

שלום,
לבת זוג שלי יש שתי ילדות בנות 9+10. אנחנו תוהות איך הבנות יקבלו את המערכת יחסים שלי ושל אמא שלהן, אם בכלל יקבלו?
איך אפשר להתחיל לדבר איתן על הנושא? האם יש גישה מסויימת? האם זה גיל שאפשר לדבר איתו על דברים מורכבים? איך המערכת יחסים שלנו תשפיע על האישיות של הבנות? האם כדאי בכלל לדבר על זה? ועוד המון שאלות!!
תודה

שלום רב ,בתי בת שנה ממש אוטוטו ועדיין לא עומדת ולא מתיישבת לבד.. היא זוחלת גחון בלבד! אני מאוד מודאגת מהמצב כי היא זוחלת גחון כבר הרבה זמן וגם לא משתפת הכי פעולה איתי שאני מנסה לעודד אוצה לתפוס במיטה חעמוד וכו', התחלנו פיזיותרפיה פעם ראשונה והיא נתנה לנו תרגילים בבית לא קל לבתי וכמו שצייני לא תמיד מעוניינת . אני אציין דבר חשוב שבתי לא אוהבת לשחק לבד תמיד מחפשת אותי או את בעלי בסביבתה גם אם אנחנו מתרחקים למטבח והיא רואה אותנו משם היא מתחילה לבכות ולזחול אליי גחון בבכי . לא מוכנה לשחק לבד ולהעסיק את עצמה. ממש מודאגת האם יש סיבה,ומה עליי לעשות. תודה

שלום,
אשמח לייעוץ,
בתי בת שנתיים מדברת אך ורק גיבריש.
בגיל שנה וחצי צברה אוצר מילים קטן כעשר מילים. לאחר כשבועיים נפלה ושברה עצם ברגל, הייתה שלוש שבועות עם גבס.
לאחר מכן שמנו לב שהפסיקה לדבר, ביקשה דברים באמצעות הצבעה וצליל אאאא, אך בהתחלה לא קישרנו לאירוע הנפילה.
בחודשיים אחרונים התחילה לדבר ג'יבריש.
בדיעבד, אנחנו בטוחים שהרגרסיה והפסקת דיבור קשורים לנפילה.
האם להמתין או שיש מה לעשות בשלב זה?
תהליך של איבחון קלינאית תקשורת התחלתי, בהמתנה לתור לבדיקת שמיעה.
אבל יש לי תחושה שאני זקוקה לעזרה מסוג אחר.
נא התיעצותכם.
תודה.

שלום לכם,

אני אמא לתאומים בני שנתיים - בן ובת. אני חוששת שעד עתה לא עשינו עבודה מספיק טובה בחינוך ובכלל בגישה לילדים. כנראה שאנחנו לא יודעים כיצד לגשת אליהם, כיוון שבכל יום אנחנו צריכים להתמודד עם ויכוחים רבים והרבה "דווקא", וזה לגבי כל דבר.

בכל יום אני לוקחת אותם ומחזירה אותם מהגן. כמעט תמיד יש ריבים בדרך לגן (באוטו שלי או באופניים הזוגיים שלהם - אנחנו גרים במושב). בגן תמיד יש סצינה כשאני הולכת, וגם כשאני מגיעה לקחת אותם אחרי צהריים, כמעט תמיד מישהו מהם או שניהם מצוברח, ומיד כשאני מגיעה רוצה מוצץ + ידיים, ואז השני גם רוצה וכאן מתחילה הבעיה. המטפלות אומרות שעד שאני מגיעה הכל בסדר, ואז פתאום הם משנים את ההתנהגות, ונראה שהם עצבנים/עצובים. אז גם הדרך לגן וגם הדרך הביתה לא נעימה. אני מנסה כל מיני דרכים ליצור מצב שאנחנו הולכים ברגל, בלי שאחד מהם יהיה על הידיים ויגרום לשני לקנא. אני מסבירה, אני מנסה לשכנע, אני מציעה אלטרנטיבות (למשל נגיע הביתה וארים אותך), אבל זה לא תמיד עוזר, ובמקרים רבים יש בכי ותסכולים לאורך הדרך הביתה.

לאחרונה התחלתי פשוט להסביר להם בבוקר איך צריך להתנהג. "אומרים שלו לאמא ונותנים נשיקה וחיבוק. לא רבים בדרך לגן. כשאמא באה לקחת מהגן אנחנו שמחים ולא כועסים, נותנים יד והולכים". נראה שזה עוזר, אך אני שואלת את עצמי איפה אני טועה בגישה אליהם. אולי אני לא מדברת איתם מספיק? אולי הם מבינים יותר ממה שאני חושבת? אולי הם לא יודעים איך הם אמורים להגיב כשאני מגיעה אחרי הצהריים לקחת אותם מהגן, וכך הם בעצם משדרים לי שהם התגעגעו אליי, או שהיה להם קשה היום?

באמת שאשמח לטיפים, כי אני פשוט שמה לב שזה רק אצלי. אני רואה את הילדים האחרים שמגיעים לגן, ושבאים לקחת אותם, ורק אצלי זה כך. נראה שזה בדרך כלל זורם אצל הורים וילדים אחרים, ואצלנו זה תמיד מרגיש קשה, מתסכל ולא נעים. איך עושים שיהיה יותר נעים? פחות מריבות, פחות בכי ותסכולים.

הם מבקשים כל דבר בבכיינות, לא סבלניים ולא מחכים לרגע, גם כשמסבירים להם שהם צריכים סבלנות ולחכות, ובכל פעם אנחנו מזכירים להם שצריך לבקש במילים ולא ביללות.

ממש קשה לי כך ואני יודעת שגם אם הטמפרמנט שלהם קשה יחסית (כך אומרים משפחה, חברים והמטפלות), עדיין המפתח לשינוי בידינו ההורים.

תודה שהקשבתם
אביגיל

שלום,האם אפשר לאבחן OCD אצל ילדה בת 4 ? האם ההפרעה מופיעה בשלב כזה מוקדם?