פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום,
אני אמא לשני ילדים , בן 7 ובת 4 , עברתי הפסקת הריון בשבוע מתקדם בו העובר כבר הופך להיות חלק מהתודעה של הילדים בחיי היום יום שלהם . צריכה את עצתכם הדחופה כיצד לבשר להם על האובדן . בבקשה חזרו אלי בהקדם, שכן אין באפשרותי לחכות עוד זמן.
תודה

שלום רב ,
אני אמא לילד בן 3 , הורה יחיד , הייתי במערכת יחסים קצרה עם אבא של בני וכאשר בישרתי לו שאני בהריון הוא בחר לא להיות בקשר , למרות ששלחתי לו הודעות רבות וסיפרתי לו על הבן שלו הוא בחר להתעלם , לקראת גיל 3 החלטתי לנסות שוב והפעם הוא ענה , טען שרוצה לקחת אחריות להיות בקשר
השאלה שלי איך נכון לעשות את זה ?
איך להציג אותו לילד?
החשש שלי שהוא יעלם שוב
איך אני מצד אחד נותנת הזדמנות לכך שלבן שלי יהיה מערכת יחסים עם אביו
אבל גם שומרת עליו ?
תודה

בני בן 5ובתי בת 2 היחסים בינהם טובים הם דואגים אחד לשני וממש אוהבים אחד את השני לפעמים שהוא משחק והיא רוצה להצטרף היא הורסת לו )אני יודעת שככה היא מנסה לשחק איתו) אבל הוא לא רואה את זה ככה וישר מתעצבן עליה ומתחילים הריבים והבכי עד שאני מתערבת ומרימה את הכל. לאחרונה יש החמרה בהתנהגות שלו איתה הוא ממש מרים עליה את הקול ואפילו גם אליי הטון דיבור שלו השתנה בכלל על כל הבית .וגם אני כלפיו הטון שלי עליו השתנה.
אני מבינה שהוא מרים את הקול כי הוא למד ממני אני בטוחה בזאת השאלה היא איך אני מחזירה את המצב לקודמו איך אני גורמת להם לשחק ולהסתדר בינהם מבלי להתערב

לום, רציתי להתייעץ בעניין של ענישה- יש לי 2 בנות , הגדולה בת 6 והקטנה בת 4.5 , ביקשתי מהן לאסוף- הגדולה אספה והקטנה סירבה ולא שיתפה פעולה בכלל- נסינו לשכנע אותה, אבל שום דבר לא עזר. גם אחרי שהכנסתי אותה לחדר- היא אמרה:" אני רוצה לשחק ולא אוספת"
אז קניתי לגדולה הפתעה ולקטנה לא קניתי. אני בטוחה שזו לא הצורה לעונש- במה מענישים? כיצד מענישים? תודה

אולי יותר נכון לומר: מתעצל ללכת לשירותים ולכן בורח לו פיפי בתחתונים - רק בשעות הערות ורק פיפי, כלומר הלילה יבש וקקי הוא עושה בסדר גמור בשירותים.

גמול כבר שנה וחצי, הגמילה עברה חלק ובאמת בלי "בריחות" אבל לפני כחצי שנה התחיל להסתובב עם תחתונים רטובים, לא מוכן ללכת לשירותים גם כשמציעים לו, מתווכח ואומר ש"אין לי פיפי" או "אין לי כוח לעשות פיפי". וזה הולך ונהיה יותר רציני.

התחיל בספטמבר גן לילדי טרום חובה וחובה יחד, הוא כמעט הכי קטן בגן. בוגר מאד מבחינת יכולת התנסחות והבנה, כך שנראה שהוא פשוט מתעצל, חבל לו להפסיק משחק באמצע וללכת לשירותים אז בורח.

ניסינו מדבקות (מדבקה על כל יום של תחתונים יבשים וכל חמש מדבקות פרס), ניסינו בנעים, ניסינו בשכנועים, איימנו להחזיר לגן הישן - וכלום.

נא עזרתכם,

שלום אני אמא לילדה בת 8 שכבר הרבה זמן המצב בא והולך אבל מטופלת הומאופתי
להתנהגות של בכי הסיטרי וצעקות ודימוי עצמי נמוך ואומרת שככה הבנות בכיתה אומרות לה שהיא מטומטמת ומכוערת והיא לא,כן למרות שזאת הבת שלי אני אומרת שלא ומי שרואה אותה אומר לה כמה היא יפה והיא עונה לא נכון מכוערת.
האם לעצור טיפול הנוכחי ולעבור לטיפול פסיכולגוי האם צריך אבחון פסיכולוגי לא יודעת כבר מה לעשות יש נסיון עם בעיות קשב ורכוז אבל אני אובדת עצות על הצעד הבא.
המורה יודעת על המצב הילדה לא מכינה שיעורים ורוצה עונש ודורשת ממני להעניש אותה מה עושים?

שלום ,

בתי בת ה 12 החלה השנה חטיבת ביניים ורצתה להתקבל לכתה מסוימת. לאחר שעברה מבחן שובצה בכתה אחרת.

תחילה קיבלנו את הרושם שהיא לא התקבלה לכתה משום שלא היה מקום אח לאחר בירור התברר כי היא לא עונה על הקריטריונים לכתה הנחשקת (אך על פי שהיא מוכשרת ובעלת יכולות גבוהות)

. איך אבשר לה שאין היא מתאימה מבלי לפרוע ברגשותיה ובמוטיבציה להמשך?

תודה לעוזרים

שלום,

מאיזה גיל ילד יכול להתקלח לבד ? (ללא עזרת והשגחת הוריו)

תודה

שלום,
אני פונה בנושא די רגיש וטרי.
לפני קצת יותר משבוע, התלוננה בתי בת השנתיים וארבעה חודשים שכואב לה ב"פיפוש". כשחזרה על אמירה זו שוב במקלחת, בעודי מסבנת את איזור איבר המין שלה, חשבתי שאולי מדובר בחבלה או בדלקת בשתן ולמחרת בבוקר התייצבתי איתה בקופת החולים. בדיקת השתן הייתה תקינה ולמחרת שלחנו גם תרבית שתן. גם בדיקה חיצונית של הרופאה לא הראתה כל אדמומיות או דבר אחר. טרם התקבלו תוצאות התרבית.
בסופ"ש האחרון, כאשר שאלתי אותה האם עדיין כואב לה הפיפוש, השיבה באמירה "שרה תיגע בפיפוש של רחל" (שם בדוי אך הכוונה לבתי). לילדה אין כל אינטראקציה עם אדם בשם זה ועד היום חזרה על משפט זה בעקביות כבר למעלה מ-4 פעמים. את שעות היום היא מבלה בגן או בנוכחותי בבית או מחוצה לו.
פניתי למנהלת הגן הפרטי (שנמצא בפיקוח משרד החינוך והבריאות) ושאלתי האם ישנה סייעת חדשה או מישהי שהגיעה להחליף באופן חד פעמי או כל אישה אחרת בשם זה שיכלה להיכנס לגן. כפי שציפיתי, תשובה הייתה שלילית. שאלתי גם האם יש ילד או ילדה הקרויים בשם זה. נעניתי בשלילה. הגן מרושת במצלמות והצוות נוכח שם באופן קבוע. בכל מקרה, בהצעתה של מנהלת הגן, נכנסתי עם בתי לגן ובחיוך רחב (ככל שיכולתי) ביקשתי מבתי שתראה לי מיהי "שרה". שיערתי שייתכן והיא קוראת למי מן הצוות בשם זה, למי מן הילדים או אפילו לבובה, או כל משחק אחר. שאלה זו לא העלתה דבר.
אני אובדת עצות בעניין זה. מחד, העובדה שבתי נקבה בשם של אדם שאיני מכירה וחזרה על אמירה זו , אינה נותנת לי מנוח. מאידך, איני רוצה להפוך זאת לעניין דרמטי עבור הילדה ובטוחה שעליי להיות ערה לנושא בעדינות. חשוב לי לציין, כי לא היו שינויים חריגים בהתנהגות הילדה. היא החלה ללכת לגן רק בגיל שנתיים וחודשיים (עד אז אני או הסבים שלה טיפלנו בה בבית) והיא עדיין בתהליך של הסתגלות. בבקרים היא נוהגת לומר "לא רוצה לגן" ולעיתים מסרבת לנעול נעליים, אך נכנסת ברצון ומגיבה בחיבה רבה לגננת ולסייעות. מדובר בילדה בעלת יכולת שפתית גבוהה ואוצר מילים רחב.
אני זקוקה לעצה כיצד להמשיך להיות ערה לעניין זה מבלי לעורר עניין מיותר אצל הילדה ובכלל כיצד להתייחס לאמירה זו.
נ.ב: עד כה תוצאות תרבית השתן טרם התקבלו. בתי ממשיכה להתלונן בעיקר כאשר אני מסבנת אותה בשעת הרחצה.

שלום

בני בכיתה ו' חזר הביתה ללא החומר לימוד במקצוע מסויים.
שאלתי - למה לא העתקת?
ענה: היא כל הזמן צורחת עליי, לא בא לי להעתיק ולא בא לי לעשות כלום אחרי שהיא מעצבנת אותי.

מצד אחד אני מבינה לליבו ומצד שני מצפה לבגרות כלשהיא שיבין שגם אם כועסים עדיין צריך לבצע את משימותיו בכיתה.

צריכה את הדרכתכם, מה לומר לו?

תודה

שלום,
יש לי בת בת 3 וחודשיים, לאחרונה החלה לבכות כמעט מכל דבר, מזה שנופל לה המוצץ ועד לזה שנשפך עליה מים.
בנוסף, בכל פעם בבית שהיא רוצה ללכת לקחת משהו מהחדר או לשירותים היא שואלת אותי כל הזמן אם מישהו צריך לבוא.
לא מובן לי השינוי בהתנהגות ואני ממש מתוסכלת. אשמח אם תוכלו לעזור לי.
תודה

שלום, בני בן כמעט שנה, עד לא מזמן היה חברותי לכולם אבל עכשיו התחיל לפתח העדפה לאנשים מסויימים ולא ברור למה למשל מאוד מחובר לחמי ולאמא שלי ובא אליהם לידיים אבל לחמותי ולאבא שלי לא למרות שהוא רואה ומשחק עם ארבעתם באופן שווה ובאותם זמנים. אציין שהוא מאוד חברותי, עם כולם הוא צוחק ומשחק אבל לא עובר לידיים של אף אחד מלבדם ורציתי לשאול מה יכולה להיות הסיבה לכך?

שלום
יש לי ילדה בת 4 אני אם חד הורית כבר שלוש שנים, ילדתי בקשר עם אבא שלה פעמיים בשבוע,
בשנתיים האחרונות אני מנהלת זוגיות ובשנה האחרונה בן זוגי מתגורר איתנו,
אני יודעת שביתי מאוד אוהבת אותו אך לפעמיים היא פשוט עושה בכוונה דברים שמכעיסים או שפשוט מתרחקת ממנו שהוא מנסה ליצור קרבה אליה.
אני רואה כמה זה מפריע לו וכמה הוא מנסה בדרכים שונות להגיע אליה.
מקניית צעצועים וזמן משחק ופשוט מנסה להתנהג כמו שאבא שלה אפילו לא מתנהג כלפייה.

האם יש דרך מסויים שאתם כפסיכולוגים ממליצים לנקוט?

שלום, יש לי תינוק בן שנה וארבעץ מאז הלידה לישון לא היה הצד החזק שלו. היום הוא כבר ישן לילה שלם אבל מתעורר מאוד מוקדם. הוא הולך לישון בשמונה ועד לאחרונה היה קם בסביבות חמד. בשבועות האחרונים הוא השכם קום בארבע ולפעמים אחרי שלוש כבר היה מתחיל להתעורר. אני ובעלי עבדנו איתו שימשיך לישון במשך שלושה ימים. ביום הראשון נגשנו כל כמה דק ללטף ביום השני כבר בכה פחות וביום השלישי לא בכה וכבר התעורר בשש וחצי אבל עכשיו הוא שוב כל פעם מתעורר 10 דק לפני היום הקדם. מתעורר ומתחיל לבכות ולצרוח ( מה שלא היה קודם). זה ברור לי שזה בכי התנהגותי אבל אני לא יודעת עד כמה לבמשיך את זה. הוא נהיה פתאום נורא קפריזי גם בדבים אחרים אם לא נותנים לו את מה שהוא רוצה הוא מתיישב או נשכב וצורח ובוכהץ אני לא יודעת אם זה שלב שהוא פשוט בוחן את הגבולות ואז צריך להיות קשה איתו או שזו תגובה לתהליך שעשינו עם השינה. אני מפחדת לעשות לו איזושהי טראומה. בעלי מתעקש שהוא צריך לישון לפחות עד שש וחצי שבע אבל ממה ששמעתי מאמהות אחרים אם הוא ישן עד חמש זה מספיק....

שלום
יש לי שני ילדים הקטן בן ארבע ושמונה חודשים,והגדול בן שבע.
הקטן ישן איתנו עד בערך גיל שלוש,מעז הוא ישן בחדר משותף עם אחיו,אבל בא אלינו למיטה בלילה בין פעמיים לארבע פעמים בלילה.
כיום הם ישנים יחד בקומת שינה,על מזרונים.

אני בעריון בעוד ארבעה חודשים צפויה ללדת.ואני רוצה להפסיק את ההרגל שהוא בא אלינו למיטה. עם אני מתעוררת בזמן שהוא מגיע אני ישר אומרת לו לחזור לישון במיטה שלו,ועולה איתו למעלה נשארת איתו וכשהוא נרדם אני יורדת לחדר שלי.לא תמיד הוא משתכנע בצורה קלה אבל אני מתעקשת איתו. הבעיה שחש מספיק פעמים שאני ישנה ומתעוררת ואז מגלה שהוא כבר ישן איתנו,אנחנו מחזירים אותו ישן.
השיטה לא עובדת זה ככה כבר שמונה חודשים ככה ואין שיפור.כמובן שגם הסברתי לו לא לבוא למיטה של אמא ואבא ולקרוא לנו בלילה עם יש צורך,כי צפוף לנו ואנחנו לא ישנים טוב.
שום דבר לא עוזר.
מה עושים?