פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

בוקר טוב, בני בן כמעט שמונה לומד בכיתה ב' , יש לו כבר תקופה של מס' חודשים תופעה מוזרה שמכניס לציפה שלו במיטה כל מיני דברים תחפושות, בגדים של בתי הקטנה בת ה5 (חצאיות , מכנסיים ורודים שלה וכו'..) הוא מסתיר את זה כל פעם שאני מתקרבת לשמיכה ולא מוכן שאראה...
האם התופעה נורמלית? יש סיבה לדאגה? כי עם בני הגדול זה לא קרה..
אשמח לכלים מה לומר ואיך לפתור את זה , הוא טוען שזה עוזר לו בלילה מהפחדים
שלו.
תודה ויום נעים

שלום ,
בני בן 6 חברותי מאוד,,ילד שמח מאוד ועל פניו נראה שהכל בסדר.
הבעיה היא שכל לילה באופן קבוע הוא קם באמצע הלילה וקורא לי לישון איתו,הוא חולם באופן קבוע על חלומות בו רודפים אחריו ומנסים לפגוע בו.
הדמויות שרודפות אותו הם דמויות מסרטים מצוירים אותם הוא מכיר כ "רעים" מאותה הסדרה.
לפעמים הוא יושן יחד עם אחותו בת ה 9 באותה המיטה אבל גם אז הוא קם...

הילד נורא אוהב טלויזיה ומשחקי מחשב ,האם עליי להפסיק לו את השימוש במדיה הנ"ל ?
איך ניגשים לבעיה שכזו ?

תודה מראש
נתי.

הילדה שלי, בת שנתיים ושמונה חודשים. ילדה שמחה וחברותית, אוהבת מאוד ילדים (גם כאלה שהיא פוגשת בפעם הראשונה). היא אוהבת את המבוגרים שהיא מכירה. אבל אני רוצה להתייעץ לגבי שני סוגי מצבים שנראה שגורמים לה חרדה.

1) אם מגיעים למקום שיש בו מבוגרים זרים ואין ילדים, למשל לחתונה עם הרבה אנשים, היא מתחילה פתאום לבכות ואומרת שהיא רוצה טיול ושהיא רוצה ללכת לגינה או הביתה.

2) כאשר מגיעים לקופת חולים, או אפילו טיפת חלב, ברגע שנכנסים לחדר הרופאה לצורך בדיקה או אפילו לא בדיקה אלא רק שיחה איתי, .(אבל היא כנראה חושבת שעומדים לבדוק אותה), היא מתחילה לבכות ולא מוכנה שיבדקו אותה.

מה עושים? האם זה נורמלי לגילה? האם זה יעבור מעצמו עם הזמן?
האם לנסות למנוע ממנה ככל האפשר מצבים שניתן למנוע (למשל מהסוג הראשון)? או להיפך, להרגיל אותה למצבים אלו כדי שהחרדה תפחת?

אשמח מאוד לתגובה.

שלום!
הבן שלי בן 9.5 חודשים. שבוע שעבר נכנס לתינוקייה. עד מספר ימים לפני שנכנס למסגרת היה אוכל ויונק יפה ואפילו היה עסיסי. פחות או יותר מאז כניסתו לפעוטון הוא אוכל ממש ממש מעט ואני מרגישה שירד במשקל ונעשה רזה.

בנוסף, הוא ישן כבר לילות שלמים ועכשיו החל להקיץ פעמים רבות במהלך הלילה.
אני מאמינה שיש קשר הדוק בין הדברים והשאלה שלי הוא כמה זמן לוקח לתינוקות להתרגל למסגרת החדשה ולחזור להרגלים הישנים(שינה, אוכל).

כואב לי הלב עליו וממש בא לי להוציא אותו משם, למרות שהוא נפרד ממני בקלות וגם כשאני באה לקחת אותו הוא מושיט ידיים חזרה למטפלות.

תודה על תשובתך, רוני

שלום
ביתי בת שנה אנו מתכננים נסיעה של של 3 לילות האם זה בסדר או העדרות ארוכה מידי אנני מעוניינת לעשות לה טראומה היא אמורה להישאר בימים אלו עם אחותי ובבית שלנו ללכת לגן ולהישאר בשיגרת יומה מלחיץ אותי שזה יעשה לה נזק
אשמח עצתך תודה

שלום רב,

אני בת 45 אם ל3 ילדים,בני הבכור בן 17.אני נשואה 20 שנים ונמצאת בראשיתה של תביעה משפטית לפירוק הנישואין עקב בגידות וקשר פוגע לאורך שנות הנישואים.
ביני ובין בעלי פערים גדולים המתבטאים בהתיחסות שונה בכל תחומי החיים.
מדאיג אותי מאוד נושא חינוך ילדינו שעליו נלחמתי ואני מרגישה מצוקה קשה.
אתן מס 'דוגמאות ובקש את התיחסותך.בכל הרגל שאנו מנסים להטמיע מרגישה שנשמתי
יוצאת.סכמנו שבני הבכור יצא לבלות בימי שישי אחת לשבועיים וכשלא יוצא יביא חברים
וישב אתם במרפסת.זה עבד תקופה ארוכה ובחופש הגדול השנה בעלי אמר שבננו יצא בכל
יום שישי.בננו החל לצאת בכל יום בימות השבוע לחזור בשעות הלילה המאוחרות ולישון אצל חבר שבביתו אין גבולות.אני התפוצצתי בתוכי מכעס וחוסר אונים.כדי לחזור להרגל הקודם נדרשנו להפעיל כח ולסגור את דלת הבית.ביום שישי האחרון בננו
ציין את יום הולדתו ה17 עם 2-3 חברים במרפסת וכשיצא מהבית נכנסתי למרפסת וראיתי
בקבוק וודקה ריק ובדלי סיגריות.בברור עם בעלי ששהה מחוץ לבית הבנתי שסיפק לבני וחבריו רבע בקבוק וודקה.בעלי ובני תאמו בינהם גירסאות שחבר הביא את הוודקה.
בני לומד לשקר ולהסתיר ממני כפי שבעלי הונה אותי שנים.לבני מוטיבציה נמוכה ללימודים,
לעשייה בבית וליוזמה.בהדרכת הורים שקיבלנו נאמר לנו שבננו זקוק למשמעת נוקשה וכמובן
לקשר עם התעניינות ואהבה.
אחת הסיבות שפחדתי להתגרש זה בגלל הפחד שבביתו של בעלי האלכוהול,העישון והפורנו
יהיו חופשיים .מה דעתך על התנהגותו של בעלי ומה נכון לעשות לאחר הגירושין ?

בתודה,מיכל

שלום רב,
הבן שלי בן 6.5 איננו מסוגל לשאת רעשים. לדוגמא הוא יושב בארוחת הבוקר עם אח שלו וכמעט פורצת מלחמת עולם כי הוא לא מסוגל לשמוע את הלעיסות שלו. או שהילדה שיושבת לידו בכיתה נגעה בחוברת שלו ורעש העטיפה הפריע לו להקשיב למורה. הוא מסביר שאני צריכה להבין שזה ממש קשה לו וזה מה שגורם לו להתפרץ. יש לציין כי הוא ילד מאוד רגיש באופן כללי, כלומר נפגע מאוד מהר ומתעצבן מאוד מהר. בנוסף יש לו איזושהי הפרעת אכילה. הוא אוכל בערך 5 דברים ספציפיים ואיננו מסוגל להביא את עצמו אפילו לטעום דברים חדשים. נראה לי שהוא מאוד סובל, בעיקר בכל מה שקשור לרעשים ואינני יודעת איך לעזור לו. אשמח לקבל עצות

היי, בתי בת החמש וחצי מסרבת ללכת לימי הולדת של ילדי הגן שמתקיימים אחר הצהריים בטענה שמשעמם לה. כבר היינו בכמה ימי הולדת בכולםהיא נהנתה מאד. לא ממש ברור לי מה השתנה. מדובר בילדה חברותית מאוד, היא מוזמנת לחברים וחברים באים אליה, נפגשים בגינה עם חברים וכו'..אני אמרתי לה שאלו החברים שלה והולכים ליום הולדת כדי לכבד אותם ולא רק בשביל הממתקים/הפעלות/ מתנות ואם היא לא תלך ההפסד רק שלה.
אותי זה די מדאיג ,ע"פ שבדקתי מול הגגנת ואין לה בעיות חברתיות והכל נפלא, וקצת לא נעים לי מהאמהות . אז אולי באמת משעמם לה? לעזוב אותה שתחליט בעצמה או להתעקש שהולכים כי צריך? מצד אחד אני רוצה לתת לה את העצמאות לקבל החלטות כאלו בעצמה , עדיין מדובר בכיף שלה ואני לא רוצה ל"סרסר" אותה .ומצד אחר אני רוצה להעביר לה המסר אנחנו עושים דברים בחיים שאנחנו לא תמיד אוהבים ולא תמיד מעניינים למען הזולת כדי שלו יהיה נעים וכי ככה מתנהגים חברים.

שלום רב
אני אמא לשני ילדים.הילדה הגדולה עלתה לכיתה א השנה ואני יודעת שיש לה חברות ושהיא משחקת איתם.
היא לא רוצה ללכת לבית ספר בבוקר היא מחוירה ליד הבית ספר וכולה קפואה וקשה לה להיפרד.אחרי צהריים היא הולכת לצהרון.אבל כל הזמן מבקשת ממני שאני אאסוף אותה למרות שטוענת שכיף לה בצהרון.היא אומרת שבהפסקות ולאחר בית ספר היא מצפה לראות אותי בשער של בית ספר וזה כמובן קורע לי את הלב..
יש לציין שיש38 ילדים בכיתה והמון רעש והיא מאוד רגישה לרעשים כי אנחנו גידלנו אותה בסביבה שיש שקט ושלווה ואנחנו כהורים אפילו לא מרימים קול ליד הילדים.
השאלה איך אני אוכל לעזור לה?איך אני יודעת שהדברים שהיא מדברת מניפולצייה או אמיתית? האם כדי לשנות את המשרה של העבודה לחצי או לתת לה להתמודד עם המציאות הקיימת?

תודה

שלום!
יש לי בת יחידה בת שנתיים וחצי היא לא מקשיבה לשום דבר ממה שאני או בעלי אומרים או מבקשים ממנה. כשמשהו לא נראה לה או לא הולך בדרך שלה היא פשוט מתחילה להישתגע במלוא מובן המילה , היא נופלת על הרצפה, צועקת בוכה מרביצה לנו. אנחנו נתקלים בזה לפחות פעמיים ביום כבר הגענו למצב שאנחנו מעדיפים לא לצאת מהבית איתה כדי למנוע מבוכה! היא לא מוכנה לתת לנו יד בחציית הכביש ואז אנחנו פשוט גוררים אותה בידיים בכח בזמן הצרחות והבכי כי היא פשוט נשמטת על הרצפה. היא כל הזמן אגרסיבית כל הזמן צועקת ובעיקר את המילה "לא" , נכון שיש רגעים שבהם היא בסדר אבל המצב העצבני שלה השתלט לנו על החיים ואנחנו לא יודעים מה לעשות כי ניסינו הכל , לצעוק, לדבר ולהסביר, לשחק "ברוגז" מכות קטנות בטוסיק וכלום לא עוזר.
נשמח להכוונה , תודה רבה מראש!

הבן שלי בן 3 וחודש, ויזמנו גמילה מחיתולים לפני כ4 חודשים בשל ההשתלבות המתקרבת בגן עיריה. חודשיים לפני שהתחלנו את הגמילה נולדה אחותו הקטנה. אפשר לומר שמפיפי הוא גמול (למרות שלפעמים יש תאונות ובדרך כלל הוא לא אומר שיש לו ואנחנו לוקחים אותו), אבל הוא ממש חרד מנושא הקקי. חודשים אנחנו יושבים איתו על האסלה, מספרים סיפורים, מבטיחים ונותנים מתנות, והוא יכול לשבת שעות (אנחנו מכריחים אותו) אבל בהזדמנות הראשונה יעשה על הרצפה. כששואלים אותו הוא אומר שהוא מפחד מהקקי ואין לנו מושג איך להרגיע אותו. אין לו פחד מהאסלה כי הוא עומד ועושה פיפי, אבל בכל החודשים האלה מעולם לא עשה קקי באסלה ובגן מתלוננים ותיכף יתחילו להקפיץ אותנו. אמרו לנו להתייעץ עם רופא גסטרו בנוגע לשליטה בסוגרים אבל אני לא חושבת שזו הבעיה כי הוא מסוגל להתאפק שעות. לאחרונה כשהוא מוצא רגע שאף אחד לא נמצא הוא עושה על עצמו קקי ומשחק איתו עם הידיים ומורח בכל מקום.... הוא לא מבין ולא מסביר למה. זה שילוב של דרישה לתשומת לב בגלל התינוקת, גן עיריה וגמילה שלא ביוזמתו. השאלה מה עושים??? אנחנו ממש נואשים....

יש לי ילד בן8 ילד חכם נבון וסקרן.. באמת ילד טוב עד שמעצבנים אותו.. מה הכוונה אם הוא מתעצבן על משהו או על מעשהו העצבים דלו כל הזמן עולים שלב זה מתחיל בצעקות שלו עד שזה עובר לפרצוף עצבני קצת רעידות בראש ואגרופים סגורים לפעמים ממש מפחיד להתקרב אליו במצבים כאלה..! מה אפשר לעשות כדי להרגיע אותו? אני לפעמיים מוצאת את עצמי מוותרת בשביל לא לראות את ההתנהגות הזאת שוב. בבקשה תעזרו לי

שלום,
הילד כל הזמן מזיז עם אצבע על שפתיים שמאל ימין. מה זה יכול להיות? לחוץ, מפוחד ...?
תודה

גיא עבר גן מפרטי לגן נעמת ההסתגלות שלו מאוד קשה כל פעם שאני או גרושתי לוקחים אותו לגן זה מלווה בבכי רציתי לשאול אם זה טבעי או שיש איזו בעיה כלשהי

שלום,
בני בן שנה וקצת. אנחנו גרים ברמת הגולן, מתרחשת בה הרבה פעילות צבעית. מעל ביתנו עוברים דרך קבע מסוקים וכלי טיס. בכמה ימים באחרונים בני מראה חששות ופחדים כאשר הוא שומע את הרעשים האלה ולעתים, אם יש רעשים בתחילת השינה, הוא ממש מתעורר ובוכה בפחד ומבקש על הידיים ולהוציאו מהחדר (מצביע אל מחוץ לחדר). כאשר זה קורה בזמן שינה, אנחנו לא מוציאים מהחדר, אלא מרגיעים, גם על הידיים אם צריך, ומחזירים לישון.
במשך היום אם יש מסוקים, הוא זוחל אלי מהר ואני מרימה ומרגיעה.
אלו רעשים שהיו קיימים מאז שנולד, זהו לא משהו חדש ואנחנו לא מייחסים להם (גם לא בתת - מודע) קונוטציה שלילית.

איך להתמודד עם הפחד ולעזור לו להתגבר עליו? האם ההתנהגות שלנו עוזרת או מחמירה את המצב?

תודה מראש,
הדס