פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום סמדר, כתבתי לך לגבי ביתי בת ה 4.5 שחר דתית נורא לא מחזיקה יותר מכמה דקות אצל חברות וצריכה אותי תמיד בטווח ראייתה. הצעת לפנות לטיפול. איך זה מתבצע? הילדה נפגשת ביחידות עם המטפל או שההורה מצטרף? האם ניתן לתאם איתך פגישה לצורך טיפול? תודה. לילך

שלום רב
בני בן 5.5 ילד בכור לאח ואחות ילד מקסים ורגיש,הוא מאוד מופנם ולא מרבה להביע רגשות.
לאחרונה התגבר נושא שהיה קיים אצלו בעבר- הוא מתקשה מאוד לתקשר עם מבוגרים -כאשר פונים אליו הוא אינו מיישיר מבט לעיתים מתעלם משאלות ששואלים אותו ומתבייש בושה שבעיניי לפעמים מוגזמת,גם מאנשים מהמשפחה המורחבת כגון דודים.

הוא מסרב ללכת לחוגים ולא רוצה שהמדריך ייפנה אליו.
יש לו גם פחד גדול מכישלון ולכן לא מוכן לעשות ולנסות שום דבר חדש ובעיקר שאינו בטוח לגביו.

שאלתי היא: האם זה דבר שחולף? אילו טיפולים רגשיים ניתן לתת לו אם בכלל? האם לדחוק בו ולדרבן אותו (על אף שתמיד מסרב) או פשוט לעזוב את העיניין ולתת לזמן לעשות את שלו? האם הילד רק ביישן או שזה משהו מעבר לדעתך?

תודה רבה וחג שמח.

שלום,
רציתי לדעת מה אני יכולה לעשות כדי שהילדה שלי תאכל יותר ותתגרה מדברים,אני מציעה לה כל מיני דברים והיא לא רוצה לאכול
לא אוכלת ממש מוצקים,איך ניתן לגרות?
היא אוכלת ביצה קשה
עגבניה,ירקות ולחם
למה שהיא רגילה
אני רוצה לגרות לה את חוש הטעם
איך ניתן לגרות אותה
באיזו צורה עליי לפעול?
פניתי לפורום הזה,כי זה לא קשור לדיאטנית
אני צריכה לקבל טיפים איך לעזור לה

מחכה לתשובה

תודה

שלום,
בת 2.9 ויש לה פחדים רבים בהם: לא עולה על נדנדות, יושבת על כסא לאכול אך אומרת "אני לא אפול" (כנ"ל לגבי ישיבה בשירותים") , מפחדת להתנסות בדברים חדשים- שתייה עם כוס וקשית לא מוכרת, איפור פנים...

יש לציין כי היו פחדים בעבר שעברו כמו פחד ממגלשות (כיום מסכימה לעלות על מגלשות קטנות).

האם יש סיבה לדאגה ? האם יש לטפל בדרך כלשהי ?

שלום רב, בני בן שנה ושלושה חודשים מפחד מילדים קטנים וכל הזמן בורח מהם מפחד מקולות שהם עושים ומתחיל לברוח ולבכות ולא כלכך אוהב לשחק איתם.
יש לו אח גדול ממנו ב 5 שנים ואין לו בעיה לשחק עם ילדים גדולים יותר כמו שנתיים וחצי שלוש וכו. מה עליי לעשות אך לעזור לו להשתחרר? תודה

שלום רב,
בני החל השנה גן . הגן מתחלק ל 3 כיתות: תינוקות, בינוני והבוגרים. בני לפי הגיל אמור להיות בקבוצע האמצעית והוא שם הכי קטן מבחינת הגיל והוא גם היחיד שעדיין לא הולך באופן עצמאי.
הגננת רוצה להעבירו לקבוצת תינוקות ששם הטיפול יותר פרטני וצמוד יותר.
בקבוצת תינוקות הוא יהיה הכי גדול. חשוב לי לציין שיש ילדים בני גילו בקבוצע האמצעית רק שהם הולכים באופן אצמעי, ב"ה גם הוא כבר מתחיל לעשות צעדים ראשונים.
מה שכן הגננת טוענת שהוא תינוקי מידיי לא עצמאי וכל הזמן רוצה ידיים, מפונק.
אני לא רוצה להעבירו לקבוצת תינוקות עדיף לי להשאיר אותו עם הקבוצע האמצעית ששם הוא יראה ילדים יותר גודלים וכך ילמד יותר מהר ויהיה בוגר יותר (שזאת בעצם הקבוצה שהוא אמור להיות בא).
חשוב לציין שהוא לא בן יחיד יש לו אח גדול.
מה אתם ממליצים לי לעשות?

שלום. אני כותבת מתוך זעזוע...אתמול גילינו ששני גדולינו שהם כמעט בן 12 וכמעט בן 11 שיחקו בשבוע שעבר באחד הלילות, כל הלילה במחשב. עכשיו גילינו בהסטוריית המחשב שלא מדובר רק בלילה אחד אלא בכמה וכמה לילות, כולל לילות שלפני בית ספר.
אנחנו מאד מגבילים אותם במשחק במחשב, כאשר לכל אחד מגיע זמן של 45 דקות בלבד בכל יום, מתוך מודעות לנזקים שהמחשב עלול לגרום. מלבד זאת, יש הגנה על המחשב. הם לא שיחקו במשחקים אסורים, אבל אנחנו מרגישים שקרה כאן דבר נורא מבחינתנו, גם המשחק עצמו במקום שינה, גם השעות המרובות של המשחק במחשב ומעל הכל...השקרים. כשעלינו על העניין אתמול, לקח להם זמן להודות, אבל הצעיר הודה ואחר כך גם הבכור. היום אחה"צ הצעיר אמר שזה קרה בכמה לילות לא רק אחד והבכור הכחיש ואמר שזה קרה "רק" פעמיים. לפי הסטוריית המחשב מסתבר שזה קרה הרבה יותר. מלבד זאת, בשיחה ביניהם היום, שהייתי עדה לה, מסתבר שהם עשו הסכם שבעניין המחשב הם לא "מלשינים" אחד על השני (מה שהם יודעים טוב מאד לעשות בעניינים אחרים).
אנחנו מזועזעים וממש אובדי עצות. בבקשה תנו כיוון דחווווף! תודה.

שלום רב, הילדה שלי בת 4.5 כל הזמן בודקת שאני בסביבה ואם אני לא בטווח ראייתה בוכה מייד. בזמן האחרון גם לא הולכת לחברות כי מיד כשהולכת בוכה שהיא רוצה הביתה. במקרה האחרון היה בסדר עד שאבא של החברה הגיע הביתה ואז בכתה שרוצה לחזור. מה עושים? איך אפשר לטפל במהירות?

שלום
בתי בת 4.
בגיל 3 נגמלה מפיפי בטיטול בצורה די עצמאית ומהירה.
הבעיה שלנו היא בגמילה מקקי.
היא עשתה עד גיל 3.5 קקי רק בטיטול וכשהורדנו לה היא עושה רק בתחתונים
היא לא מוכנה לעשות קקי בשירותים. פיפי היא שנה עושה רק בשירותים.
בגן עיריה היא מתאפקת ובבית היא מתחבאת ועושה את צרכיה בתחתונים.
מה אני אמורה לעשות ? האמת שאני כועסת עליה מאד כל פעם וזה מתסכל אותי ובטח גם אותה
אודה לתשובתך
שרון

שלום, בני בן שנתיים וארבעה חודשים. הולך לגן שנה שניה. אציין שמדובר באותו הגן משנה שעברה. הגן אינו המקום האהוב על בני. הבכי נמשך לכל אורך השנה. מפסיק במהלך היום אך הילד נשאר כבוי ועצוב רוב הזמן. השנה החלטתי להשאירו לישון בגן רק אחרי החגים על מנת לעזור לו בהסתגלות מחדש. לצערי, הימים קשים יותר מהשנה שעברה. הילד לא אוהב ללכת לגן, אומר שהוא לא אוהבת את הגן ורוצה הביתה.
הפרידות בבוקר קשות מאד. צריך "לקרוע" אותו מעלינו (אני או בעלי לוקחים אותו בבוקר). כמה היום, כשאספתי את בני מהגן סיפרה לי הגננת שהיה אבא אחד בגן שליווה את בתו החדשה ונשאר שם כשעה. בני נצמד לאבא הזה וכינה אותו" אבא". כאשר הוא הלך מהגן החל שוב לבכות.
מספר מילים על בני:
מדובר בילד חכם מאד לגילו. מבחינה מוטורית, קוגניטיבית הוא הרבה מעל הממוצע. מבחינה רגשית אני רואה ממש קושי. בני רוצה להיות רק איתי. בלילה בוכה "אמא" "אמא", גם מתוך שינה. סובל מחרדת נטישה כשזה קשור בי.
כיצד ניתן לפרש את ההתנהגות שלו היום בגן? איך ייתכן שפנה למבוגר אחר וקרא לו "אבא". אציין שבני מדבר שוטף לחלוטין. יודע בדיוק מי הם הוריו ולכן העניין הזה לא נובע מבלבול. מה זה כן יכול להיות?
תודה רבה מראש
טליה.

שלום,
בני בן 5, הוא נמצא השנה באותו גן כמו שנה שעברה, אך עדיין כל בוקר קשה לו להפרד, הוא בוכה ועושה בעיות, אני נפרדת ממנו בבוקר במהירות על אף שהוא מתחיל לבכות.
לאחרונה שמעתי משהו לא חיובי על הסייעת, שהיא עישנה ושתתה בירה בחצר הגן (היה שימוע בנושא והיא הודתה) שאלתי את בני מספר פעמים אם הוא ראה אותה מעשנת והוא אומר שלא, ושהיא מתנהגת בסדר, צועקת רק על ילדים אחרים וכו'... כעת בעקבות הדבר אני רוצה להעביר אותו לגן אחר, אני נמצאת בדילמה האם כדאי להעביר אותו שוב את "תחילת השנה" עם ילדים חדשים וצוות חדש, שכן הוא עדיין לא הסתגל כלל לגן הזה, או שכדאי להשאיר אותו פה, כי ככל הנראה הוא עצמו לא נראה שיש לו בעיה עם הסייעת, הוא גם טען שהוא יתגעגע אליה כשהוא יעבור לגן אחר, אבל הוא הסכים לעבור.
בכללי, קשה לו להסתגל לשינויים ואני חוששת שמה זה עלול לפגוע, מצד שני אין לדעת מה קורה בגן, שכן הגננת חיפתה פעם אחת על הנושא הזה וכנראה שזאת המגמה השוררת שם...

ביתי בת ה-עוד חודש 5 התחילה גן חדש השנה והיא אינה אוכלת בכלל את ארוחת העשר. כשאני שואלת אותה מדוע היא אומרת שהיא לא רוצה שהילדים יסתכלו עליה אוכלת. יש לציין שהילדה אינה סובלת מעודף או תת משקל. היא משחקת עם ילדים למרות שלא הכירה אף ילד לפני כן. עם הגננת והסייעת יותר קשה לה לתקשר. כאשר מגיעה בשעה 14:00 לצהרון שגם חדש לגמרי עבורה, היא אוכלת את ארוחת הצהריים בלי בעיה. בבוקר היא אוכלת בערך לפני שבע בבוקר קערת קורנפלקס עם חלב. אני משתדלת לשים לה אוכל כפי בקשתה וגם לגוון לה כל יום ואפילו גם נתתי לה לחמניה עם שוקולד דבר שמעולם אינני עושה ומתחילת השנה היא מחזירה לי קופסא עם האוכל שהיא לא נגעה. הגננות מנסות לדרבן אותה אך כמובן לא בכוח או איומים ומניחות לה. אני גם מניחה לה אך זה עדיין מטריד אותי מה אפשר לעשות בעניין?

שלום,
בת 2.9 ויש לה פחדים רבים בהם: לא עולה על נדנדות, יושבת על כסא לאכול אך אומרת "אני לא אפול" (כנ"ל לגבי ישיבה בשירותים") , מפחדת להתנסות בדברים חדשים- שתייה עם כוס וקשית לא מוכרת, איפור פנים...

יש לציין כי היו פחדים בעבר שעברו כמו פחד ממגלשות (כיום מסכימה לעלות על מגלשות קטנות).

האם יש סיבה לדאגה ? האם יש לטפל בדרך כלשהי ?

שלום
אני אם לילדה בת 10 חודשים ילדה פעלתנית ועירנית מתפתחת מאוד יפה לגילה טפו טפו...
היא עקשנית מאוד למרות גילה הצעיר יודעת בדיוק מה היא רוצה (סוג של ילדה עם אופי :)
איך להעמיד גבולות בגיל זה?אם ביכלל?איך להתמודד עם העקשנות שלה ?אני כמובן בעד אופי אך יחד עם זאת חשוב לי החינוך והצבת הגבולות
תודה

שלום, יש לנו ילדה יחידה בת שנה ו- 10 חודשים.
אנחנו מתכננים נסיעה לחו"ל למשך שבוע, בלעדיה. היא תהיה בת שנתיים, ותישאר כאן בבית עם סבתא שלה, שעימה היא שוהה כל יום כמעט מאז שהיא נולדה ומאוד מחוברת אליה. לגן היא נכנסה לראשונה לפני שבועיים, מתאקלמת לאט לאט. הנסיעה מתוכננת לעוד כחודש וחצי (גמיש, עוד לא סגרנו).
אני מאוד חוששת לעזוב אותה למשך שבוע - האם בגיל כזה שבוע זה יותר מדי?
האם שיחת וידיאו איתה בסקייפ (עם מצלמה) כשנהיה בחו"ל עלולה לבלבל אותה יותר בגיל הזה, או שהיא דווקא לעזור לה? האם יש עוד הנחיות כלליות שכדאי לנו לדעת?

תודה רבה!