פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב,

בן שלי בן כמעט 3 .התחלנו את הגמילה לפני חודשיים וחצי . עם הפיפי הכל הלך חלק תוך יום נגמל ביום ותוך שבוע בלילה....

הבעיה זו קקי . הוא היה רגיל לעשות פעמיים שלוש ביממה וכשהייתי מושיבה אותו על העסלה או ישבנון לא היה מוכן לעשות.התחיל להתאפק וזה גרם לעצירות. הרופאה הביאה לנו נרות ונורמולקס-משלשל.
כל פעם כשהיה מרגיש שיש לו קקי היה צורח ומשתולל.היינו שמים אותו על העסלה ומחזיקים עד שלא היה עושה.ראינו שזה לא מוביל לשום מקום והוא פשוט מפחד לעשות קקי אז אמרתי לא שלא יפחד ויעשה בתחתונים,היה גם בוכה אבל עשה הייתי מראה לו שהנה זה קקי וזורקת אותו לשירותים והוא היה מוריד מיים ואומר: מחר אני גם עושה קקי בשירותים וזה לא מפחיד"...ככה עשינו שבועיים שלושה..אחרי זה הוא התחיל לבקש טיטול כשהיה מרגיש שיש לו קקי.אני עושה אותו דבר וזורקת את זה לשירותים.
אבל הוא לא מוכן לשבת על הישבנון או סיר ולעשות .
אני לא רוצה שיתאפק כי אז הוא סובל עצבני ובוכה המון.
מה אפשר לעשות כדי לקדם את העיניין ולהתגבר על הפחד??????????.

תודה

שלום רב, ילד שלי בן שש ושלושה חודשים. ילד מאוד חברותי ושמח. כמעט כל בוקר לפני שהולכים לבית הספר הוא מתחיל לבכות חזק מאוד ולמצו תירוצים כמו " כואבת הבטן" שהוא רוצה ללמוד אותיות בבית ( למרות שיום יום אנחנו חוזרים איתו לפי בקשתו) דיברתי עם מורה היא אומרת שהוא ממש בסדר ושהיא לא מבינה מה קורה איתו בבוקר. מה ששכחתי לציין זה שיש לו קצת בעיה בדיבור בצורה קלה אנחנו הולכים לתיקלנאית תקשורת. בנוסף הוא גם התחיל לעשות קקי במכנסיים, אפילו כשהוא בבית. מה כדאי לעשות ואיך לדבר להסביר לו, הרי הוא ילד נבון .

שלום אני בת 34 אמא לפעוט בן שנתיים אני עובדת מהבית והילד איתי בבית לפחות עד אחרי החורף שאכניס אותו למסגרת. יש לנו סדר יום בבוקר גינה אחר הצהריים גימבורי אני מפגישה אותו עם המון ילדים בני גילו...הבעיה היא שמאד קשה לי איתו כשאני איתו בגינה הוא בורח לכל כיוון ולא מתמקד במתקנים אני מוצאת את עצמי כל יום "לא אל תיגע אסור זה מסוכן "זה מתסכל אותו ואותי...הוא מאד סקרן נוגע בכל דבר נמשך דווקא לדברים שהם לא משחקים פותח מגירות סוגר נכנס לתוכן ... וכשאני מעירה לו הוא צובט אותי וצורח... כשאני מתארחת אצל משפחה הוא נוגע בדברים שבירים עציצים ..הוא לא נח לרגע ...לאחרונה הוא מרים עליי יד זה קורה כשאני מעירה לו ולוקחת ממנו דברים מסוכנים. הוא מאד פעלתן ושובב...לגבי הדיבור שלו שלהערכתי זה גם מתסכל אותו..הוא אומר חצאי מילים אמא הוא מבטא מאמא אבא בא כדור דור הוא אומר רק את סוף המילה הוא מתקשה לתקשר איתי. הוא כן יוצר קשר עין ומצביע על דברים כשהוא רוצה שאלתי היא כזאת. האם הוא ילד היפרקטיבי ?לגבי השפה שלו האם זה תקין לדבר מילים לא בשלמותם?
תודה

ערב טוב,
בתי בת 6+ תלמידת כתה א. היא מסיימת כל יום באחת וחצי ואני זו שמקבלת אותה בבית. לבקשתה נרשמה לחוג ריקוד שמתקיים פעמיים בשבוע למשך שעה, חוג ממנו נהנית מאד. לאחרונה ביקשה חוג נוסף, שגם הוא מתקיים פעמיים בשבוע למשך שלושת רבעי שעה. (חוג ספורט). אציין כי היא נהנתה גם בחוג השני אותו בינתיים רק ניסתה. ולשאלתי:
בעבר עם ילדיי הבוגרים היתי די אנטי עניין החוגים..או נכון יותר טענתי תמיד שהכל צריך להיות במידה ולא צריך להגזים עם החוגים, מבחינתי נכון היה לא יותר מפעמיים אחהצ..יחד עם זאת, ילדי הבוגרים היו בצהרונים..ואספתי אותם רק בארבע.., עתה , אני תוהה האם זה מוגזם שתלך לחוגים 4 פעמים בשבוע והיא רק בת 6..,
היא ילדה חברותית ואהודה, אך יחד עם זאת לא נפגשת בכלל הרבה עם ילדים אחרי הצהריים..במקרה הטוב פעם בשבועיים..ועם זאת (וגם בשיחה עם המורה) היא מאד אהובה ובעלת בטחון עצמי. כשבאות אליה חברות הן משחקות מקסים ונחמד לה..אבל..אין לה צורך בזה וזה ממש לא בא ממנה, כך שלהשאיר אחרי צהריים פנויים לחברות זה לא העניין..,
השאלה שלי אם אני לא מעמיסה מדי על הילדה , בחוגי פעילות (ריקוד, ספורט..) כי זה יהיה 4 פעמים בשבוע..ושוב..היא מצידה רוצה..אבל כמובן אני מחליטה..,
מה דעתך?,
בברכה, מירי

שלום,
מתוך 2 דפים עם ציור של הילד מבית הספר, בדף אחד היו רק עיגולים קטנים ורק בצבע שחור. עיגול היו בשורה אחד וככה היו כמה שורות. זה לא הצבע אהוב של הילד. צבע אהוב שלו זה - כתום. בבית אני לא משתמשת בשחור עם הילד, אין בכלל, כי אני לא סובלת שחור. בזמן אחרון ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, כי הוא סיפר שהילד דחף אותו והוא נפל. בכניסה לכיתה הילד שלי לא מסוגל לראות את הילד שדחף אותו ומפוחד. ובכיתה אמרו לי שזה לא היה. ובכיתה צוות אמר לי שזה לא היה. אני יודעת שחור זה לא טוב. סמדר אם אפשר הסבר קטן מה אומר ציור מוזר? עיגולים (סגורים/לא סגורים), שורות, שחור.
תודה רבה.

שלום רב,
אני אב לילד בן שנתיים, לעיתים תכופות הוא עושה דברים שאנו אוסרים עליו- טורק את דלת המקרר, מטפס למקומות גבוהים, דוחף את הטלויזיה, זורק אוכל וכו'
אנו לא מאמינים שזה נובע מרצון/איתות לתשומת לב מפני שהוא מקבל תמיד ולמעשה הוא תמיד נמצא "במרכז העניינים" שלנו.
אציין כי לעיתים ישנם ויכוחים בין ההורים, לא קולניים אך עדיין ויכוחים שנובעים מחילוקי דעות לרוב בנושא דרך החינוך.
ניסינו להעניש בצורה של השבתו במיטה - הוא בוכה- מצטער- יוצא- ושוב עושה...
במקרים של סכנה- נגיעה בשקע חשמל אף נתתי לו מכה קטנה ביד אך זה לא עוזר הוא מתעקש לעשות כרצונו...
כיצד את ממליצה לפעול,
לעצתך נודה.

שלום רב,
ביתי בת השנתיים החלה גמילה לפני 4 חודשים. יש ימים ללא פספוסים כלל! ויש ימים למשל אחת לשבוע שמפספסת כל היום!
מדוע זה כך??
דבר נוסף, היא ישנה עם טיטול בלילה.
וקמה רטובה בטיטול.... כיצד גומלים מטיטול גם בלילה?
אשמח לעצתכם הדחופה...
תודה רבה
:-)

שלום , אני אם לשלושה .
האמצעי בן 11 , ילד מקסים ורגיש ,מרבה לבלות בחברת תלמיד מסוים בכיתתו. הוא מחובר כמעט רק אליו ולא מפתח ומשקיע בקשרים אחרים למרות שאני חוזרת ומציעה לו לעשות זאת. הבעיה היא שאיני מרוצה מהתנהגות החבר ,עקב התנהגותו השלילית וההשפעה הרעה שיש לו על בני.
הדבר מתבטא בלימודים -ביקשתי להפריד ביניהם בכיתה שכן בכל פעם שהם יושבים יחד הם מפריעים למורה ,מפטפטים ,צוחקים ומזלזלים .כאשר הוא יושב בנפרד הוא קשוב יותר ולומד נפלא.
במפגשי אחה"צ נוכחתי לדעת שהחבר ניצל לא אחת את בני ואת הנאיביות שלו , כשבא לו מבקש להיפגש וכשלא בא לו "מנפנף" אותו ,לעיתים מזלזל בו בשפתו, ובאופן כללי לא מכבד אותו כחבר.
אני מודעת לכך שרוב הזמן ,בני מחבב אותו מאוד ונהנה בחברתו , אולם מבינה שהקשר לא בריא עבורו ועשוי להזיק לו - בלשון המעטה.
איני בטוחה כיצד עליי לפעול .מצד אחד לא רוצה לנתק אותו בכח מהחבר ולהתערב בצורה בוטה , ומצד שני חבל לי שאינו יוצר קשרים אחרים משמעותיים וחיוביים יותר.
מאוד אשמח לעצה או הכוונה

שלום סמדר
אני אמא לשני ילדים אנו הורים גרושים ושאלה לי ..
הבן שלי (9) קרוב לאביו אך ברמה שאני ממש ניפגעת ולא יודעת איך להגיב
אצל האבא אין גבולות .. כגון כל היום במחשב שזה בסדר .. לישון מאוחר ..
משחקי האבא בא לידי ביטוי שהוא לא מוכן לעזור בחוגים ודואג להגיד לילדים שהוא מפרנס אותי..
אצלי יש גבולות בבית .כגון לישון בזמן , הכנת מערכת וכו
השבוע אני מתקשרת באחת השבתות שילדים היו אצלו ומבקשת לדבר עם הבן כדי להגיד בוקר טוב
הבן שכב ליד האבא ולא היה לו כח לקום לענות לי האבא עודד להגיד שאתקשר אחכ
נורא ניפגעתי מבערב הסברתי לבן שלי שאני שמחה שהוא נח אך שאני מתקשרת בימים שהוא נימצא אצל האבא שיענה לי ..
לא יודעת איך בכלל בכלל בסיטואציה הזו
אשמח את עצעתך

שלום סמדר,

הילדה שלי בת 2 ו-10 חודשים. לפני חודש העברתי אותה לגן פרטי- עם ילדים בני 3 ומעלה. הילדה התקשתה קצת בלהשתלב עם יתר הילדים למרות שעל פי המורות מבחינת יכולות מנטליות היא מסתדרת מאד ומשתתפת בכל הפעילויות. אך אישית הרגשתי במצוקה שלה אבל האמנתי שהיא תעבור את זה.

הבעיה שמאז, ובכל יום בשעות הצהריים היא מתחילה לבכות מבקשת לדבר איתי בטלפון ומשגעת את המורות ושואלת"האם אמא אוהבת אותי?" וכשהיא חוזרת הביתה היא לא מפסיקה לשאול את אותה שאלה.

קשה לי מאד עם השאלה הזו, למרות שבכל פעם אני עונה שכן ומנסה להסביר לה ה זה אהבה ואיך אני אוהבת אותה תמיד גם ברגעים שאנ יכועסת עליה בהן.
אני לא יודעת למה לקשר את השאלה ואת הצורך בהצהרת האהבה ואיך אני מתמודדת עם זה? האם זה קשור לגן החדש? או לילד שבא בדרך? חשוב לי לציין שאני בחודשים ראשונים של הריון והיא יודעת ל כך, ואני מנסה להסביר לה שאני יודעת שאולי זה קשה לה אבל אני תמיד אוהב אותה ושהיא תתרגל. מה את מציעה לעשות? באיזה שלב זה אמור להיות מדאיג?
תודה רבה
סוזן

הבן שלי בן שלוש וחצי נכנס השנה לגן עיריה,התאקלם יפה,ללא בעיות מיוחדות.לפתע צצה בעיה בגן-הוא לא מוכן לעשות קיבה בשרותים.פיפי הוא כן עושה.אצין שהוא גמול כבר יותר משנה ואין לו בעיה לעשות בשרותים ציבוריים.כל פעם שהוא צריך בגן ,הוא נעמד במצוקה ליד השרותים ובוכה שהוא רוצה אותי.לא ברור לי אם הקושי הוא ענין הניגוב או הפעולה עצמה.איך אני אמורה להתיחס לזה?

בני בן 9 מטופל אצל פסיכולוגית ילדים כבר 9 חודשים, חוץ ממפגש איתנו ההורים פעם בחודשיים (אנחנו גרושים) היא איננה מוכנה להוציא לי דוח כתוב המסכם את הטיפול עד כה. מה הזכויות שלי לגבי קבלת הדוח? והאם היא יכולה לסרב ולומר שהיא עושה פגישה משותפת להורים כל חודשיים שלושה ולכן לא צריך דוח או שאין קשר בין הדברים?

תודה מראש

יש לי ילד בין שנתיים, אני וגרושתי לא מדברים בכלל, כאשר אנחנו צריכים משהו אנחנו מסמסים, גם כאשר הילד עובר מאחד לשני אין שום מילה. האם יכולה להיווצר בעיה פסיכולוגית או כל דבר אחר בעקבות זאת.

יש לי שלוש בנות .הקטנה שנה וחצי שמעסיקה אותי מאוד.שנה הייתי איתה בבית ואז הייתי פנויה והייתי מסכימה לילדות הגדולות להביא וללכת לחברים יחסית הרבה.מאז שהתחלתי לעבוד אני רק מגיעה ב16:30 הביתה והילדים במסגרות.רק אני מגיעה והם רוצים להזמין או ללכת לחברים ואני לא מסוגלת לחשוב על עוד ילדים בבית אני כל כך עייפה והקטנה כל כך מתישה אותי .אז אני מסכימה פעם בשבועיים לערך וגם זה בלית ברירה.כמה פעמים בשבוע לפי דעתך הן צריכות להיפגש עם חברים? ברגע שמגיע חבר אני צריכה להשגיח ומרגישה אחריות .בזמן שאני כל כך שחוקה ומותשת מהשיגרה שלי.

שלום רב,
בת שלי בת 9 חודשים.
מזה כחודש סובלת מחרדת נטישה גם בשעות היום וגם בשעות הלילה.
בשעות היום היא לא מוכנה להשאר לבד. גם כשאני נכנסת לשרותים היא מתחילה לצרוח. אני חייבת להיות דמיד ליידה. בשעות הלילה היא מאוד מתקשה להרדם. ניסיתי מספר שיטות ושום דבר לא עוזר לנו. מרגע שהיא נכנסת למיטה עובר יותר משעתיים. היא קמה, מסתובבת במיטה, בוכה וצורחת עד שנרדמת. כל הזמן הזה אני יושבת לצידה.
לא מזמן פנינו ליועצת שינה לקבל עזרה מקצועית לגבי בעיות שינה. וקיבלנו הצע לנסות עוד שיטה שעדיין לא ניסינו. השיטה אומרת שצריך להרגיל את הילד להרדם לבד. זאת אומרת צריך להשאיר את הילד במיטתו ולצאת מהחדר למשך 2 דקות גם כשהילד בוכה. לחזור אחרי 2 דק' לנסות להרגיע ושוב לצאת. וכך הלאה עד שהילד נרדם. השיטה עובדת בוודאות! עברו את זה עם בננו הגדול. אבל לבננו לא היתה חרדת נטישה!!! וזה מה שאוצר אותי להעזר בשיטה הזאת עם הבת שלי!
האם השיטה לא תזיק לה בלהתחשב שיש לה כבר חרדת נטישה?
תודה, אלה