פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום .
הבת שלי ,בת שנתיים וחצי , הייתה חולה וישנה איתי בלילה אחת כי היה לה קשה מאוד לישון .חוץ מזה בספטמבר היא התחילה גן . מאז כהמחלה כמה ימים היא צורחת כשמשכיבים אותה לישון ממש בפאניקה עד לבחילה. מבקשת ממני שאני אשב לידה ורק אני יוצאת מהחדר היא צורחת בבהלה . חשוב לציין שהיא יודעת להירדם לבד מזמן ,אבל מאז שהתחיל הגן - כל המחלות והשינויים ממש קילקלו את איכות השינה שלה . היא מתעוררת , קוראת לי וכו .
מה לעשות?

סמדר שלום,

בהמשך לשאלה הקודמת שנשאלת..האם את ממליצה לאחר את המעבר ממיטת תינוק למיטת מעבר או לעשות את זה כבר בגיל שנתיים?
גם אצלי מדובר בילדה פעלתנית ועקשנית שכרגע בת שנה ו-10 חודשים והייתי רוצה להעביר איתה את החורף במיטה הנוכחית..יש בזה בעיה? מה המלצתך?

אני כבר לא יודעת איך לפתור את הבעיה הענקית שיש לי עם ילדתי בת ה4 וחצי כל דבר זה מלחמה אחת גדולה לדוגמא זמן להתארגן לישון כמובן ארוחת ערב ומקלחת ופה מגיע הלא רוצה מקלחת.וסוף סוף מתקלחים ואז כשמצחצחים שינים שוב לא רוצה לצחצח והל דבר זה ריצות אחרי הילדה ניסיתי את השיטה לספור עד 10 וזה ממש לא עוזר ניסיתי הפתעות ומדבקות והשיטה ממש לא עוזרת ואותו דבר בבוקר שיש מלחמה מה לעשות ומתי וכל דבר זה לא אצלה אני עייפה מזה וזה כבר גורם לבכי אצל הילדה כי אני עושה כבר דברים בכוח ולא בהנאה למרות שניסיתי המון דרכים בבקשה תנו לי טיפים איך לטפל בבעיה שנוצרה אצלנו

שלום ביתי בת 4 נכנסה לגן עירייה אחרי שנתיים בגן פרטי יש לה קושי מאוד גדול ללכת לגן ביום השני לגן היא אכלה ארוחצ בוקר בגן ולא חשה בטוב והקיאה בגן מאז היא לא מוכנה לאכול בגן היא אומרת שהיא מפחדת להקיא ובגלל זה היא לא אוכלת בגן היא מגיעה הבייתה בשעה 13:39 ואוכלת בביצ את ארוחת הצהריים ברעב גדול אבל אחרי הארוחה היא לא רוצה לאכול כלום לא ארוחת ערב גי היא מפחדת להקיא אני חייבת לציין שביתי שוקלת 14 ק"ג היא מאוד רזה ניסתי להסביר לה בכל דרך אפשרית שזה בסדר והיא לא תקיא מארוחת הערב מה אלי לעשות ואיך אלי לנהוג והאם אני צריכה לגשת לייעוץ בבקשה תעזרו לי אני לא יודעת מה לעשות ?

שלום ,
לצערי עוברת הפסקת הריון בשבוע 22. הגדולה של בת 6 מצפה בכיליון עינים ללידה, איך מבשרים לה את הבשורה המרה ?
תודה

שלום רב, בתי בת ב 4.5 מתקשה להיכנס לשירותים בגן. יש לציין שמהיום שהיא נגמלה (לפני שנתיים) היא מעולם לא פספסה ולא התלוננה. היא התחילה להתלונן שמציצים...או שהיא לא יודעת לנקות טוב והתחתון שלה רטוב..מהרגע שהיא מגיעה מהגן היא בוכה ומבקשת לא לבוא יותר..לפני השינה היא אומרת שדופק לה הלב והיא לא רוצה לגן מחר: "מה יהיה אם יהיה לי פיפי?" אז את עניין המציצנות פתרתי ביחד עם הגננת. לגבי התחתון הרטוב תמיד דואגת שהיו אקסטרה. ומבחינה רפואית אין לה דלקת בשתן. חשבו לציין כי בבית או בסוף שבוע היא לא מבקשת לשירותים בכלל. עכשיו היא הולכת לשירותים בגן כל 5 דק ולא יוצא לה כלום. היא פשוט בלחץ וחרדה מזה בלי הפסקה. הגננת מודעת לבעיה ומסייעת בכול צורה אבל נראה שזה רק הולך ומחמיר! עזרתכם הדחופה!!!

שלום, יש לי ילדה בת שנתיים וחודשיים. לפני כחודש היא עברה למיטת מעבר ומאז כל ערב הוא מלחמה שמתחילה מהשעה 19:30 בערך ועד 22-23:00.
הילדה מסרבת בתוקף לישון,היא כל הזמן יורדת מהמיטה.
ניסיתי להחזיר אותה מיליון פעמים בלי לדבר איתה אבל היא פשוט מצפצפת עלינו,האמת היא שאני מאבדת את הסבלנות מהר כי גם אין לי את הגיבוי של בעלי בעניין(הוא לא מאמין בשיטה הזו ולא מסוגל להתמיד בה).
היא נגמלה מחיתולים ממש לא מזמן אז היא מנגנת על כך שיש לה פיפי/קקי,כך היא יורדת מהמיטה.
ניסיתי לשכב לידה ולהרדים אותה,לשיר איתה,לכעוס עליה,לסגור לה את הדלת של החדר...בסוף בסוף הגבר היחיד שמחזיק אותה במיטה הוא צפיית סרטונים בפלפון אבל אני ממש לא רוצה להשתמש בזה!!!
הסיםור הזה נמשך כארבעה שבועות ולמען האמת התעייפתי...מה עושים?

שלום סמדר ותודה
יש לי ילדה מקסימה בת ארבע וקצת
מגיל צעיר יש לה מוצץ ובובה (חפץ מעבר)
בשלב מסויים הגבלנו את הבובה לבית ולא הייתה שום בעיה.
המוצץ היא משתמשת בו כרצונה
רצינו לעזור לה להתחיל להיגמל בהדרגה והגבלנו שלא יוצאים איתו מהבית (מלבד שינה בגן ואצל הסבים ובנסיעות)
בשלב שני לפני כמה שבועות החלטנו שהמוצץ יהיה רק בבית אח"צ ובשינה ואין אצל הסבים או בנסיעות, היה לה קצת קשה ואח"צ היא הייתה איתו הרבה ועזרנו לה וזה המצב עד היום
לפני כמה ימים היא מיוזמתה הודיעה שהיא נפרדת מהמוצצים ומהבובה (כך היה גם עם הטיטול ובהצלחה גדולה)
היא באמת לא לוקחת כל אחר הצהרים וגם הודיעה על גמילה בגן ובלילה עדיין קשה לה ואני אומרת לה שזה בסדר עדיין לישון עם המוצץ כי היא עשתה צעד גדול למרות אמירותיה שהיא נגמלת בלילה
אני מאוד רוצה לחזק אותה על מה שעשתה כמובן שאני מעודדת, מחבקת וכו'
אני מתייעצת לגבי מתנות ופרסים, האם לעזור לה על ידי חיזוק חיצוני כמו פרס להיגמל גם בלילה ?
האם לעזור לה להיגמל בלילה ? או לחכות
לתת לה פרס קטן בכל בוקר שקמה כישנה ללא מוצץ ?
לתת לה פרס על המאמץ שהיא בלעדיו אחר הצהרים ?
אולי לאחר כמה ימים בהם הייתה בלי (אני לא בטוחה אם מבינה את תחושת הזמן בימים)
והאם להתייחס לבובה ? היא אומרת שהיא מוכנה להיפטר ממנה...
הערה:
אנחנו לא נוהגים לחזק ע"י פרסים ולכן זה אירוע מיוחד
אי אפשר להיפטר מהמוצצים לגמרי בבית כי יש לה 2 אחיות קטנות והן מחליפות מוצצים אחת עם השניה...

שלום,בני בן השנתיים התחיל מעון חדש לאחר מעבר דירה לעיר אחרת
מההתחלה הוא התנגד נחרצות ללכת למעון ולהישאר שם לבד עברו כבר שבועיים והוא עדין מסרב עוד בבית ובערב לפני השינה. עכשיו הוא החל לכסות את פניו כשהמטפלת מתקרבת לקחת אותו (כמו שעושים "קוקו") הוא חוזר הביתה ומתלונן שהוא רעב כל הזמן ואוכל הרבה יחסית.
חשוב לי לציין שבמעון הקודם היתה לו הסתגלות מהירה והוא מאוד אהב את החברים והמטפלות והרבה לדבר עליהם
במעון הנוכחי יש מעט ילדים בגילו ונראה שגם די משעממם לו שם
הוא החל להיות מאוד תלותי באביו באופן קיצוני. הוא לא מוכן להיות בסלון לבד וכל היום נצמד לנו לרגל

השאלה האם להעביר אותו למעון אחר בגלל ההתנגדיות שלו?
והאם מעבר למעון לא יקשה עליו שוב את כל תהליך ההסתגלות לעיר חדשה?

תודה רבה מראש

שלום,
חייבת עזרה.
יש לי ילדה מקסימה וחכמה בת 2.3. לאחרונה הילדה מסרבת לצאת בבוקר מהמיטה, מסרבת להחליף טיטול, מסרבת להחליף בגדים בבוקר מסרבת להסתרק, מסרבת לנעול נעליים, מסרבת להכנס לרכב, רוצה רק על הידיים. מסרבת להיכנס בערב למקלחת ומסרבת לצאת ממנה. עד השבוע האחרון, ההשכבות היו גם קלות, ובמימים האחרונים קשה גם עם זה. בקיצור מריבות וכעס בבוקר וגם בערב. אני מגדת אותה לבד, ואני ממש אובדת עיצות וכוחות להתשות האלה.
לא מצליחה לדובב אותה כדי להבין מה קרה, אם כואב לה משהו או מציק לה משהו או מישהו.
אני מחבקת אותה ומנשקת אותה כמה שאני רק יכולה, אבל המצבים האלה מוצאים אותי מדעתי.
אשמח לקבל עזרה

שלום רב,

בני בן 4 בגן טרום חובה.

שנה שעברה היה באותו גן והיה חלק מחבורה של 5 ילדים (כולל אותו).

מתוך ה-4 חברים, שניים היו הכי טובים שלו ושניים בעדיפות שנייה.

השנה השניים הכי טובים עלו לגן חובה והוא נשאר אם השניים בעדיפות שנייה, שכיום הם בעדיפות ראשונה, בעקבות הנסיבות...

הקשר בין השניים, שהיו בעדיפות שנייה, חזק יותר מהקשר שלהם עם הבן שלי, ואני רואה איך הוא מנסה למצוא חן בעיניהם ולהתקבל על ידם כשווה. זה לא כל כך הולך לו והשמחה שלו תלויה בעד כמה הם שיחקו איתו באותו יום בגן.

יש בגן עוד ילדים שאוהבים עד מעריצים את הבן שלי ואף מנסים להתקרב ולהתחבר, אך עיניו נשואות אך ורק אל השניים האלה.

אני מטפטפת לו כל הזמן לבחור את החברים בהתאם לתחושה שלו איתם, אם נעים לו איתם או לא, להנות ממבחר גדול של חברים, להפתח לחברויות חדשות כי נעים יותר להיות עם מישהו שמקשיב לך, אוהב אותך וישאר לצידך וכו', אך אתמול היה אצלו חבר חדש ובני התייחס אליו במעין זלזול.

אני רוצה שיהיה בחברה שנוח לו כמו שהוא ולא שהוא צריך לרצות.

שאלתי היא האם הטפטופים שלי יכולים לעזור, או שזה אופיו של בני ואני נלחמת בטחנות רוח ?

איזה עוד מניפולציות אני יכולה לעשות כדי לתת לו להבין מה טוב לו ?

כל הארה וכל הערה בנושא תתקבל בשמחה !

בתודה רבה מראש.

ניקיטה

ביתי בת ה4 ילדה שמחה ומאושרת ובשבוע האחרון אני ואיבדתי יצאנו לחופשה וההורים שלי שמרו עליה.כמובן שחזרנו מוקדם כי ביתי הייתה ממד בדיכאון לא הייתה מוכנה לדבר איתנו ואפילו לא שחקה ולא הייתה מאושרת ללכת לגן והגננת סיפרה שהיא סתם בצד ולא אותה ילדה.היא אפילו גרמה לחבלות בגוף ובפנים שלה כלומר גרמה לקילופים בפנים עד שיצא לה גם .היא בכתה כל הזמן וכמובן שרצתה את גישתי לידה וכמובן שאפילו לא רצתה לדבר איתנו בטלפון.חזרנו מוקדם מהמתוכנן איך אנחנו מפחדים שגרמנו לה לאיזשהו בעיה ענקית לעתיד .האם גרמנו לאיזשהו טראומה?והאם אפשר לתקן ולעזור לה לחזור לעצמה?

פני כמה דקות היינו בסלון. הילדים ראו תוכנית בטלוויזיה.
הבת שלי בת 4 והן בן 7. תוך כדי שמיעה של השירים וריקוד הוא ניגש אליה מאחורה, תפס לה את המותניים ועשה לה מעין תנועה כזאת של הצמדה של האגן שלו אליה.
מיד כשראיתי את זה אמרתי לו מה זה צריך להיות (אנחנו מדברים על זה שלכל אחד יש את הגוף שלו והאיברים הפרטיים שלו ואף אחד לא נוגע וכו')
הוא אמר שהוא לא יודע ולא ממש רצה לדבר על זה.
אמרתי לו למה עשה את זה- הוא אמר שמגרד לו בבולבול
אמרתי לו בקול גבוה אבל לא צועק, שגם אם מגרד בבולבול זה בסדר לגרד כמה שהוא רוצה בחדר ולבדו.
לא בסלון ובטח לא עם מישהו אחר.
זה הגוף הפרטי של אחותו הקטנה ובשום אופן לא לגעת לה באברים שלה ולא עם האיברים שלו.
ושפעם אחרונה שאני רואה דבר כזה.
מה זה???? אני ממש מודאגת.
לפעמים יש להם משחק שהוא שוכב על הריצפה והיא קופצת עליו והיא צוחקת מזה וגם הוא ואני יודעת שחלק מזה זה הנגיעה באבר המין שלו.
כשאני רואה שהם משחקים ככה אני פשוט מפסיקה את המשחק ואומרת להם לשחק במשהו אחר כי "הוא מסוכן והיא עלולה ליפול"
אבל האמת היא שזה ממש מלחיץ אותי!!!!
איך מתמודדים עם זה והאם זה נורמלי?
 

שלום,
בתי בת שנה וחמש נכנסה השנה לגן ילדים,
בגן היא אוכלת דברים מזינים אבל לא מוצקים ובבית,אני נותנת לה לכם והיא מוציאה מהפה,מעדן אוכלת קצת,אבל ביצה קשה שהיא אהבה היום היא לא אוכלת אלא מוציאה מהפה,מים היא לא שותה,היא לא עולה במשקל,היא שוקלת 8 'קילו

מחכה לתשובה

תודה

ביתי בת השמונה וחצי בשנה האחרונה התחילה להיות מאוד חוצפנית. היא מקללת אותי ואת בעלי וגם ואת אחותה בת החמש, קללות ממש מכוערות ומעליבות והיא גם אלימה. בעלי כבר הגיע למצב שהוא אובד עצות והתחיל להיות אלים כלפיה באופן שיטתי ובצורה משפילה ולי זה מאוד מפריע זה מכאיב לי לראות אותה ככה אני אומרת לו שיפסיק ושזו דוגמא לא חינוכית בכלל בשבילה ככה הוא מלמד אותה שלהיות אלים זה מקובל וזו לא אמורה להיות הכוונה בכלל אבל הוא פשוט הגיע למצב שהוא לא שולט בעצמו ולא עוזר כלום(יש לציין שבעלי עבר בילדותו אלימות רבה מצד אביו והועבר לפנימייה והיה שם רוב ילדותו). גם לי קרה שהייתי אלימה כלפיה אמנם ממש לא בתדהירות שיוצא לבעלי ולא ברמה כל כך משפילה וזה פשוט גרם לי הרגשה מחרידה ורצון להעלם וגם התנצלתי בפניה ואני מחזיקה את עצמי ממש בכל הכח לא ליפול לשם שוב ולא להשבר מולה ולהשתמש באלימות כלפיה כי אני לא חושבת שזו הדרך לחנך ילד אפילו שהוא מתנהג בצורה כל כך גרועהאני מניחה שזה קורה לה כי היא רואה שלצערי לפעמים אני ובעלי מתנהלים ככה אמנם לא באלימות אבל בניבול פה . העניין מאוד מטריד אותי שככה בעלי מתנהג עד כדי כך שזה גורם לי לחלומות רעים על כך בלילה. אני יודעת שבעלי ואולי גם אני זקוקים לטיפול פרטני אבל העלויות של הטיפולים האלה כל כך יקרים לעולם לא נצליח לעמוד בזה המשכורות שלנו נמוכות מאוד.