פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום
בני בן כ- 9 מתקשה להביע את רגשותיו בעיקר בזמן שכועסים עליו. רואים שמוחו מלא במחשבוחת אך פניו חתומות והוא לא מוציא החוצה את שהוא מרגיש.
כיצד ניתן לעזור לו להביע את רגשותיו?
כיצד ניתן לעזור לו להמנע ממהתכנסות לתוך עצמו?
תודה

שלום, בתי הבכורה הנמצאת בגן חובה שאלה אותי כבר מספר פעמים על עניין שיעור יתר שהיא חושבת שיש לה "אמא למה לחברות שלי אין שערות בידיים וברגליים כמו שלי יש"?, "אמא למה יש לי שערות בידיים וברגליים"? , אני קצת חסרת אונים ולא יודעת מה לענות לה כיוון שהיא נראית לי צעירה מכדי להתעסק בעניין שכזה. מה לעשות?

שלום, אני אמא לשני בנים הבכור בן כמעט שלוש והקטן כמעט בן שנה, אני בעוד שבועיים עוברת לגור בבית חדש בעיר חדשה ולבני הבכור מצאתי פעוטון חדש, בני הקטן ממשיך להיות מטופל ע"י חמותי כמו בעבר. אני עוברת לגור בבאר שבע מקום בו חמותי וגיסתי גרות ואנחנו מאוד קשורים אליהם. שאלתי היא: מה הדרך הנכונה לעשות את המעבר של בני בפעוטון, האם זה נכון לעשות לו מסיבת פרידה בפעוטון הנוכחי, ומה בכלל ילד בן שלוש יכול וצריך להבין מהשינוי שיחול כרגע בחייו. אוסיף ואומר כי אני זו שדואגת לילדיי בכל,מהבוקר ועד שינה אני עושה הכל, אבא שלהם מדי פעם עושה פוצי מוצי ולא יותר. אין שיגרה בבית שכוללת את האבא. בניי רואים את אביהם בממוצע רבע שעה ביום.ולרוב זה מלווה במריבות ביננו.
אודה לכם מאוד . ענת

אני בת 16 , ואני אוצה לשאול אם ללכת לפסיכולוג בשביל לדבר איתו ולשחרר דברים זה עוזר? אפילו אם לא עברתי טראומה או משהו, כי כשאני מנסה לדבר עם חברות או אנשים קרובים אליי הם לא מקשיבים לי או לא נותנים יחס .. וקורה שאני יודבת בלילה ובוכה בלי סיבה אפילו .. כדאי לי לפנות לפסיכולוג ? או שזה מיותר ?

שלום,
התינוק הגדול שלי בן שנתיים ועשרה חודשים. אני בהריון שבוע 35. בשבוע האחרון ישנה רגרסיה בהתנהגות הילד. הוא בוכה כשנפרדים ממנו בגן, מגיע למיטה שלנו מידי לילה עד הבוקר. יודע שאמור להיוולד לו אח. התחלנו לאחרונה לשוחח איתו על כך שאני אהיה זמן מה בבית יולדות ואביא את תינוקי. היה לי חשד שהרגרסיה קשורה לתינוק. אתמול אחרי הבכי בגן הוא סיפר לסייעת שאמור להיוולד לו אח ושאני אלך לבית יולדות.
השאלה איך אני יכולה להקל על רגשות הפחד או התסכול שנוצרו אצלו? האם אני אמורה לעשות יותר הכנה או שזה היה יותר מידי?
חיייבת לומר שאני עו"ס במקצועי ועשיתי מה שנראה לי נכון ותואם לגילו אך בטוחה שאולי לא מספיק.
אשמח לעזרה.
נ

שלום,

הבת שלי בת 7 (כיתה ב).
כאשר מגיל 2.5 גמולה.
רציתי לדעת מה יכול לגרום לילדה בת 7 לחזור לעשות פיפי במכנסיים (רק בביהס)?
בבית הולכת רגיל...
שללנו בעיות רפואיות.

תודה רבה,
אמא מודאגת

שלום
ברצוני לשאול שאלה על סיטואציה שמציקה לי מאוד, יש לי ילד בכור בן 5.5 אח לילד נוסף בן 3 וילדה בת שנה. מאז המעבר לגן חובה לבן הבכור יש בריחת שתן קבועה לאחר שהיה גמול בלילה מזה כשנה, לאחרונה אנו נתקלים ב"בבריחה" חדשה - בריחת צואה. הוא חוזר כל יום מהגן עם תחתונים שאליהם דבוקה צואה יבשה בכמות לא קטנה. זה כמובן לא נעים לנו ולא, מדיף ריחות קשים ואף מביא לבידוד חברתי כיון שהילדים אל רוצים לשחק איתו בגלל הריח הלא נעים. ניסינו מספר דברים מהתעלמות עד כעס לפעמים אז שום דבר לא עזר. האם למישהו יש רעיון לפתרון הבעיה?
תודה

שלום רב, חדשה כאן וכבר ממש מתוסכלת (דיסלקטית אז סליחה על השגיאות)
יש לי שני בנות הגדולה בת 4 והקטנה בת שנה וחודשיים.
הקטנה מאוד דומיננטית (מהרגע שנולדה) שובבה ....
הבעיה המרכזית היא שהיא לא מבינה את המילים "לא", "אסור"....
היא מטפסת על כל דבר בבית ועושה דברים מאוד מסוכנים... הרמנו כבר כל מה שרק אפשר כלום לא עוזר...
לאחרונה גם הגננת שלה צינה שמאוד קשה איתה, ואי אפשר להוריד ממנה את העניים. היא תמיד עושה משהו שאסור ומסוכן (וכמובן שהיא אוהבת אותה וביקשה גם היא ממני לבדוק אך אפשר ללמד אותה את המילה "אסור")
ניסינו סוג של עונש (אני לא מאמינה גדולה בעונשים אבל אני כבר ממש נואשת...
העונש- כל פעם שהיא עושה משהו שאסור אנחנו אומרים לא (גם מרעים עם האצבע- נו נו נו) ואז היא כמובן נותנת חיוך (למרות שהטון והבעת הפנים שלנו מאוד לא מחייכים) ואז אנחנו לוקחים אותה לדקה ללול (שממנו היא לא יכולה לצאת). היא כמובן בוכה שנייה ואז ממתינה שיוציאו אותה. בשנייה שהיא בחוץ היא חוזרת על אותה הפעולה, או משהו אחר שאסור. וגם אנחנו שוב אסור.. לול. ככה כל ערב במשך שעתיים.
לפני זה הינו רק מורידים אותה מהמקום המסוכן אם המילה אסור... כלום לא עוזר.
מה עושים אני כבר עייפה ומצוברחת (ביתי הגדולה גם היא כבר הבינה את המצב. היא אומרת לי" אמא תשמרי על ... שלא תיפול ותקבל מכה אני כבר ישחק לבד) משפט כזה מפיל אותי מהרגליים...

בקיצור כל עצה תתקבל בברכה

תודה ויום נפלא

שלום, בני בן 5.5 ויש לי בת בת 2.4 , מאז גן עירייה שהיה בני בן 4 הייתי לוקחת אותו לימי הולדת של ילדים מהגן וחלק מההורים היו משאירים את ילדיהם לבד וחלק לא, אני הייתי מאלו שלא הולכים בהתחלה זה היה כי חשבתי שהילד קטן מדי להשאירו לבד כי הרי הורי ילד היום הולדת לא בדיוק מסתכלים על כל הילדים ובני מאוד שובב ומשתולל ,אך מאז גיל 5 רציתי להשאירו לבד אך תמיד הייתי נשארת כי בתי גם נהנתה מההפעלה וכך יצא שעד היום לא השארתי אותו לבד ביום הולדת . כיום שאני רוצה להשאירו לבד גם כי רוב ההורים הולכים וגם כי הוא כבר ילד גדול ובוגר ועצמאי , הוא אינו מוכן בשום אופן מתחיל לבכות ולרדוף אחרי אם אני זזה מטר , ביום הולדת האחרון כיון שלפני שהגענו אמרתי לו שאני רוצה ללכת שהוא ישאר ואבוא לקחת אותו אחר כך ,מתחילת הארוע הוא לא רצה לשבת עם כל החברים והיה צמוד אלי שלא אעזבו, חשוב לי לציין שבני ילד עצמאי , שובב מאוד אהוב ומקובל בגן וזאת מפי הגננת שאומרת לי שהוא המלך של הגן . איני מבינה עקב כך את הפחד שלו שאעזוב אותו ביום הולדת כי זה ממש סותר את התנהגותו בגן עם כל החברים . כמה שאמרתי לו שאמא אף פעם לא תעזוב אותו ושאני יבוא שיגמר היום הולדת (שהוא מבין זאת כמובן שאני יחזור ) הוא לא מוכן בשום אופן להשאר לבדו. האם עקב זה שהייתי נשארת הוא כביכול התרגל ולכן מתנהג כך? אודה לעזרה ולהנחיה איך אוכל להפר את הפחד שיש בו . תודה רבה

שלום,
אני בר ואני בת 21 בת להורים גרושים. ההורים שלי גרושים כבר קרוב ל-10 שנים.
לפני כשנה נכנסתי לקשר הראשון שלי, מערכת היחסים הראשונה שלי בזמן הצבא ועד היום אנחנו ביחד.
כל התקופה שלי איתו עברה במכשולים מצד אמא ואחותי. בהתחלה חשבתי שזה בא מתוך התגוננות ודאגה כי אני הבת הקטנה. אבל זה עד היום ממשיך ואני מרגישה שאמא שלי לא מוכנה לשחרר אותי ממנה ולתת לי לחיות, לאהוב, וגם לעשות טעויות. היא כל הזמן חוזרת ואומרת שאין חיבור בינה לבינו וזה מעמיד אותי במצב לא נעים ואי ידיעה מה לעשות כי אני אוהבת אותו אבל מרגישה חסרת אונים בעקבות מה שאמא אומרת.
אני חיילת משוחררת ומתחילה פסיכומטרי בשבוע הבא, ואמא כל הזמן חוזרת ואומרת אם אני מתכוונת לשנות את תוכניות הלימוד שלי בגלל שיש לי חבר. התשובה היא כמובן שלא והסברתי לה לא מעט פעמים שמבחינתי זה קודם לימודים ואחר כך הנאות. היא לא מאמינה לי וכל הזמן אומרת שזה בחיים לא יהיה ככה ושאני לא ילמד בגללו ושהוא מסכסך ביני לבינה, היא מורידה לי את הביטחון כשהיא לא מאמינה לי, ואתמול בערב היה איתה פיצוץ כשהיא המשיכה לזרוק את המשפטים האלה שלא יצא ממני כלום בגללו, וזה עוד יותר מוריד לי את הביטחון.
אני לא יודעת מה לעשות כבר, אני מרגישה שאני מתחילה לאבד את עצמי, ואם זה יקרה אני בטוחה ב-100 אחוז שהיא תאשים אותו ולא תסתכל על עצמה.
אני מאוד מקווה שתיתני לי עצה איך להמשיך איתה כי אני כבר לא יודעת מה לעשות.
תודה

הי בתי בת ה - 5 חודשים התחילה בזמן האחרון למצוץ את האגודל אני יודעת שבגיל הזה התינוקות שמים את הידים בפה אבל אני קולטת שהיא ממש מוצצת את האגודל אני מוציאה לה את האגודל ושמה לה מוצץ אבל בזמן שהיא ערה ומשחקת גם כן שמה את האגודל בפה וממש מוצצת אותו.
איך אפשר לעשות אני ממש לא מעוניינת שהיא תמצוץ את האגודל .

שלום,
ביתי בת 9.5 חשפה בפניי סוד שהיא מחזיקה שנה בבטנה.
היא סיפרה לי שחברה חשפה אותה לתמונות במחשב אשר גורמים לה אי נוחות כיום.
תחושת הבטן שלי אומרת כי קיים מעבר לכך.
כיצד עליי לנהוג על מנת "להוציא" ממנה את מה שהיא עדיין מסתירה ממני.

הבן שלי עוד חודש בן 14.אתמול גיליתי שהוא מחק אותי מהפייסבוק.אני יודעת שזה טפשי ולא משמעותי וברציונל אני מבינה את זה לגמרי,ובכז-נעלבתי קצת.אני לא יודעת אם להגיד לו משהו על זה בכלל או להתעלם לגמרי.מה דעתכם?מה שנקרא-"צרות של עשירים"...

בתי כמעט בת 6. גמולה מזמן מזמן. הבעיה היא שהיא מלאת פחדים (מכשפות וכו') וחוששת ללכת לבדה לחדר השירותים בבית. צריכה ליווי או שמישהו יהיה בסביבה. ניסינו לסרב אבל אז היא התאפקה עד שברח לה.
דבר דומה קרה לה בכיתה (היא צעירה והודלגה ל-א' כי היא מחוננת). היא חזרה מבית הספר עם מכנסיים רטובים, סירבה לדבר על זה, אבל לבסוף הודתה שזה כי פחדה לצאת לבדה לשירותים של בית הספר (זו פעם ראשונה שזה קורה מאז ששנת הלימודים החלה). מה עושים?

ג.

שלום,

יש לי בת 2.6, בת יחידה מאוד קשורה אליי שינקה עד גיל 1.9 בגלל זה היא כנראה קשורה אליי , ילדה מאוד נבונה מדברת יפה ומאוד מובנת אבל הבעייה היא שהיא לא אוהבת את הנוכחות של אבא שלה כמה שהוא מפנק אותה ומנסה להתקרב אליה בכל דרך היא מתעצבנת אם הוא מנשק אותה או מדבר איתה וגם אם הוא נוגע באיזה משחק שלה ואפילו אם הוא מביע חיבה כלפיי היא כועסת ומורידה לו את היד, הוא טוען שכשאני לא איתם היא מדברת איתו ומשחקת ומנשקת אותו ילדה אחרת לגמרי וכשאני מגיעה היא מתרחקת ממנו, אבא שלה מאוד מתוסכל ולא יודע מה לעשות ואיך להגיב איך לקרב אותה אליו כמו שהיא קרובה אליי.
אשמח לעצה או לדעת אם יש צורך לקחת אותה לטיפול.

תודה מראש, יערית