פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום,

ביתי בת ה 5 נמצאת בחוג משחקי חשיבה כבר 5 חודשים והיא לא רוצה להמשיך בחוג היא אומרת שזה משעמם אותה. בתחילת השנה היתה בחוג ציור מספר פעמים ולא רצתה להמשיך (מוכשרת בציור) אמרה שתצייר בבית. שנה שעברה לפני גיל 4 היתה בחוג התעמלות חודשיים והפסקנו ואח"כ חוג ריקוד לחודשיים והפסקנו. היא אמרה שהיא רוצה זמן עם אמא. (אני איתה כל יום אחרי הצהרון ועד השינה).
1. האם להפסיק את החוג (בשלב הזה של השנה לא מקבלים החזר כספי על התשלום עד סוף השנה והאפשרות היא לעבור לחוג אחר או לוותר על הכסף ) 2. ואיך ללמד אותה התמדה מהי? 3. האם להמשיך להציע לה חוגים אחרים? תודה

שלום, בני בן 4 וחצי מתקשה ביצירת קשרים חברתיים בגן , הגננת מספרת שהוא עובד מאד יפה, מבין הוראות ואף כשמדובר במשחק של אחד על אחד הוא משתף פעולה יפה, כאשר קבוצה של ילדים משחקים יחד או כשמדובר ביותר מחבר אחד הוא כבר לא מוצא את עצמו, ונסוג מהמשחק, בשעת חצר הוא כמעט תמיד זקוק לתיווך , (יש לו חבר שהוא מאד אוהב והוא בין הדומיננטים בגן אבל הוא לא משתף אותו בחצר ומשחק עם אחרים ) חשוב לי לציין שאני מזמינה לו חברים אחה"צ הוא משחק יפה , מרגיש בטוח , הבנתי מאנשי מקצוע שבגיל הזה עדיין לא מקיימים סדנאות למיומנויות חברתיות אלא בגיל מאוחר יותר , מה עליי לעשות? למי לפנות ואיך אני יכולה לעזור לו יחד עם צוות הגן לתת לו כלים להתמודד ולא להמנע? אשמח לקבל המלצה כזאת.

תודה..סיגל

שלום. לבני בן ה 7 ישנם התקפות זעם פתאומיות וללא סיבה. לדוגמא: היום כשנכנסנו לרכב בתי הקטנה רצתה לשבת מקדימה. הילד הגדול התעצבן והתחיל לשבת מקדימה בצורה שמסכנת אותו ואותנו ואמר שהוא רוצה שיקרה לו משהו ושהוא יקבל מכה. לאחר מכן הוא לא הפסיק לצרוח ולבכות שהוא רוצה שאני אתן לו מכה בכדי שהוא ירגע. רוצה אני לציין שאינני מכה את ילדיי בכלל. אז הסברתי לו שאני לא מרביצה לילדים שלי שאני כל כך אוהבת !!!! ולא לאף אחד ושמי שמרביץ הולך לכלא.
לקח לו שעתיים להירגע. ישנם גם התקפיי זעם שקשורים לבן דוד שלו והוא מתרגז מכל דבר שהבן דוד עושה ואז הוא מתחיל לרוץ בכל הבית ולבכות ולצרוח ולוקח זמן עד שנרגע. יש לציין שאחרי מעשה הוא מרגיש נורא עם עצמו שהוא התנהג לא יפה. מה עושים? יש מקום לדאגה.

שלום.הבת שלי - בת שנה ועשרה.ילדה מפותחת וכחמה . קניתי לה סיר על מנת להתחיל את תהליך הגמילה.איך מתחילים?מה אני אמורה לעשות?איך אני יודעת שהיא מוכנה ? (כשהיא עושה קקי - היא אומרת אה-אה).
הילדה בינתיים בבית עם מטפלת

שלום
יש לי ילד בן 6.5 שמותח גבולות בכל תחום שהוא רק יכול אני לא יכולה להשאיר אותו ללא השגחה כי מיד הוא שופך מים על הרצפה/שותה שוקו ומלכלך/ משחק בכדור בבית למרות שאסרתי זאת/מצייר עם חברים על הקיר. הקושי העיקרי הוא בתחום החברתי -הילד מאוד חברותי ואהוד אך כשמגיעים חברים הביתה הוא לא מאפשר להם לשחק בכלום ואןי ואבוי למי שיגע במשהו -אז מתחילה תגרה. אני נטרלתי את ענין החברים והסברתי לו שעד שלא ישנה את ההתנהגות הוא לא יכול להזמין אז התשובה הייתה שהוא הולך אליהם ולא צריך.
הוא מתחצף , מדבר מילים גסות ששמע בבית הספר מקלל גם את אביו והשהיה לידו נהייתה מאוד מתוחה וגורמת לריבים ביני לבין בעלי . אין לי מושג איך לגשת לפתרון הבעיה
אולי אוכל לקבל כיוון
תודה

שלום,
אשמח לעדת איך מזהים מוכנות לכיתה א?
האם קושי לימודי מהווה שיקול? ואיך אפשר לעזור "להדביק פערים" עוד בגן חובה?
תודה,
שוש

הבן שלנו בן .3.5 ומתנהג בצורה הבאה בגן: הוא יתנהג יפה וכמבוקש ממנו רק אם מסתכלים עליו , כלומר שכשלרגע יסיתו את המבט או לפחות יחשוב ככה יתחיל להתנהג כפי שהוא רוצה וזה יכול לכלול לפרק למישהו מגדל שבנה או לחטוף צעצוע
בנוסף נראה שהוא מאוד נהנה להצחיק , מעין נסיון להיות ליצן הכיתה
מה אתם חושבים על התנהגות הזו ומה אפשר לעשות כדי לשפרה
יש לציין שאנחנו בארה״ב והילדים כאן הולכים יותר בתלם

חנו לפני גרושין. יש לנו 4 ילדים. שנים מבוגרים שעזבו כבר את הבית. אחד עם PDD שנמצא בדיור חוץ ביתי וילד בן 15. עברנו למקום מגורים הנוכחי לפני שנה וחצי. הילד לומד שניה שניה במוסד החינוכי האזורי. יש לו הרבה חברים באזור החדש. די מתקשה בלימודים.
אנחנו מתלבטים בשאלה מה יותר טוה עבורו? להישאר עם ההורה שנישאר בישוב במקרה זה האבא שהוא עסוק יותר אך מגיע כל יום הביתה. או עם האם שעוברת לגוד בישוב אחר לא באותו אזור למודים, אך היא זמינה יותר.
בתחילה חשבנו לשאול אותו, אך לא נראה לי צודק להפיל עליו החלטה של ללכת עם אבא או אמא.

מודה על תשובתך

שלום
בכל בוקר שאני מעיר את הבן שלי בן ה 5 , הוא מלקק את כפות הידיים שלו מקצה לקצה כמה פעמם ( בחלק של פנים כף היד שלהן).
כששאלתי אותו למה הוא עושה זאת אמר שהן יבשות לו.
הוא חוזר על התנהגות זאת מידי בוקר מזה כמה חודשים ולעיתים גם בערב לפני השינה.

האם זה מעיד על איזה שהיא בעיה?
האם להעיר לו או שזה יחלוף מעצמו?

תודה

יש לי ילד בן 2.5 שהתחיל לדבר לא יפה (חרא) כשהיינו שואלים אותו מי לימד אותו לדבר בצורה הזו הוא היה מאשים את המטפלות שלו ועכשיו מסתבר לי שהמטפלות שואלות אותו הוא אומר אבא ( עושה סוג של מניפולציה) אני רוצה לציין כי לילד יש אוצר מילים ענקי והוא מדבר באופן שוטף ורציף וקולט כל מילה שמוציאים מהפה.
הייתי רוצה לדעת מה אני עושה ואיך אני מתמודדת איתו שיפסיק את מה שכבר קלט.

בני בן ה 4 עם בעיות רגשיות, ערך עצמי נמוך ורגישות יתר אשר משפיעות על יכולת התפקוד שלו וההתנהלות החברתית עם ילדים בני גילו. האם טיפול באמצעות משחק יכול לעזור לילד כה צעיר להתמודד עם קשיים רגשיים?

שלום יש לי ארבעה ילדים , שלושה בנים ובת אחת בת שבע וחצי. הילדה בת השבע עושה לנו בבית טרור , צורחת וכל מה שהיא רוצה היא מקבלת כי היא צורחת ובוכה עד שאנחנו נכנעים ונותנים לה מה שהיא רוצה, עוד יותר מרגיז ששלושת הבנים הם ילדים טובים , לא מבקשים כלום ותמיד עוזרים. אתמול בערב אני הרגשתי שהילדה פשוט חצתה את הגבולות ואין לי דרך יותר לטפל בה. האירוע הוא שאני התקלחתי והיא פתחה את הדלת כדי לקחת לה מברשת וביקשתי ממנה לא להיכנס , ולכן היא דפקה עם הרגליים על הדלת כדי שאפתח לה ובמקביל אבא שלה צעק לה מרחוק שהיא לא תקבל את ההפתעה, הייתי בשוק ואחרי עשר דקות של צרחות היא נרגעה וקיבלה טבלט מתנה. וואו אני הייתי בהלם והתחלתי לריב עם בעלי ליד הילדה ודיברתי עליה מילים שבחיים לא אמרתי לה שפשוט כבר אני לא ידעתי איך להתמודד עם הטרור שהיא השליטה על חיינו. אני בהלם מהמצב ולא מצליחה לצאת ולהבין איך קרה שאני האמא האמפטית והטובה שכל הזמן נעימה לילדיה ומרצה אותם ודואגת להם, מגלה שבבית שלי יש שלושה ילדים שעושים מה שאומרים להם בצייתנות ולא מעיזים לדבר ואחת שעושה טרור וכל מבוקשה היא מקבלת. ובעל שכנוע לבת ולשלושת הבנים הוא מאוד קשוח ועצבניף. אני מאוד מוטרדת מהמצב, מה עליי לעשות ?

ערב טוב,
בתי ילדה מקסימה..בוגרת, נוחה..ילדה שכייף לגדל אותה.., עד היום לא חגגתי לה יום הולדת לחברים אלא רק בחוג המשפחה, היא אומנם ביקשה אך כפי שציינתי היא מאד נוחה ולכן לא היה קשה לדלג מעל הענין. השנה לראשונה החלטתי לחגוג לה עם ילדי הגן שלה וחברים נוספים גם כי היא ביקשה וגם כי זו היתה כוונתי בעבר להתחיל עם "זה" בגיל 6. קבעתי לחגוג לה עם ילד נוסף בשל העלויות הגבוהות של המפעיל וכו' דבר שמאד נהוג אצלנו- לחגוג בזוגות. בתי כמובן רוצה יום הולדת "נסיכות.." עם כל הקישקושים או קוסם. אמו של הילד השני מכוונת לכיוונים אחרים שמתאימים יותר לבנים.. אני מרגישה שבהיותה של בתי כזו ילדה סתגלנית, היא קרוב לודאי תהנה מכל פעילות וודאי שלא תעשה "סצנות.." אך בתוכי כואב לי כי אני יודעת כמה היא משתוקקת שילבישו אותה בשמלות של נסיכות ויחגגו לה כמו לבנות אחרות שכבר חגגו. (היא אומרת את זה במפורש) אופציה של לחגוג עם בת נוספת אין, כי מי שבאיזור שלה כבר קבע..ולעשות לה לבד זו עלות יקרה מדי עבורנו. אני בטוחה שהיא תשמח מכל פעילות ולו מכיון שמעולם קודם היא לא חוותה את זה ולפתע לקבל הרבה מתנות ותשומת לב..ובכל זאת בפנים כואב לי כי יש בי צד שרוצה לממש לה את הפנטזיה הילדותית שלה.., אני מרגישה חסרת אונים. התאריך קרוב קרוב..אנחנו צריכות לסגור עם מפעיל, האמא השנייה בסך הכל נחמדה ואינני רוצה להעכיר איתה את האוירה ובין כל זה אני אובדת עיצות..,
אשמח לשמוע את דעתכן..אולי לקבל עיצה לאו דוקא מהמקום המקצועי (כן זה חשוב לי שבתי לא תפגע והכי חשוב לי להשאיר אצלה חויה טובה) אולי אפילו כאמהות בעצמכן..,
ועוד דבר קטן..לי חגגו פעם אחת יום הולדת כשהייתי בת 6. עד היום..30 שנה אחרי אני נזכרת בערגה באותו היום וזוכרת כל פרט ופרט..כל מה שאני רוצה זה להשאיר אצל בתי את אותה חוויה..מה דעתכן?,
תודה מראש, נוגה א.

שלום , שמי הוא שירי , ואני בת 11 .
כבר 3 שנים , אני מטופלת אצל פסיכולוגית , לא ברצף , אלא תמיד אכשהו אני חוזרת אליה.
אבל היא נועדה בשביל המצב החברתי , ובגלל שזה לא קשור לחברתיות , חשבתי אולי יש בהישג ידכם עזרה.
הרבה פעמים , אני יכולה להתחיל לכעוס ממשהו ממש קטן וחסר משמעות כמעט , אבל אז פתאום אני מתחילה לבכות , ואני חשה צורך עז , לכסוס את הציפורניים שלי , בזמן שהאצבעות שלי יכולות לרעוד . אני יכולה לשלוט ברעידת האצבעות , אבל זה נותן מן תחושה של שחרור .
ישנו עוד מצב מעט מוזר : היום , חוויתי אותו לראשונה . היום לא הלכתי לבית הספר , אז אספתי את אחותי הקטנה מבית הספר והלכנו לקיוסק . היו לי רק עשריות האגורה , והמוכרים אמרו שהן להם זמן לספור כי יש להם לחץ , ואז הרגשתי שהלב שלי פועם חזק חזק , והתחלתי איכשהו לבכות . אשמח אם תגידו לי מה דעתכם בנושא.

ילדתי בת שנה וחודשיים. מיום שנולדה אני איתה בבית וכיף לנו מאוד ביחד. היא מוצצת אצבע מגיל חודש וחצי ולא רוצה מוצץ.
פגשה אותי מישהי מתחום החינוך ואמרה לי שמציצת אצבע זה סימן לחסך באם.
האם יש משהו בדבריה?האם יש מחקרים בנושא? איך זה הגיוני לגבי ביתי? אני איתה 24 שעות ביממה ואנחנו קשורות מאוד אחת לשנייה עם המון חום אהבה וחיבוקים בלי סוף