פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום,
בני בכיתה א' בקרוב בן 7. לאחרונה הרגשנו שמשהו מתסכל אותו בכיתה והיה קשה להבין ממנו במה מדובר.
בתחילת החופש הוא סופסופ אמר לנו שהמורה צועקת בכיתה כל הזמן והדבר מאוד מפריע לו. הוא אומר שעל הרבה ילדים, לא רק עליו.
הוא ילד עקשן ובעקבות המצב נכנס למאבק כוחות עם המורה - הוא מפריע בכיתה ולא שומע בקולה.
רציתי להתייעץ איך כדאי לטפל במצב.
כמובן שנדבר עם המורה בצורה חיובית כדי שהיא תנסה לעזור לו,
אבל בעיקר רציתי לדעת אם יש משהו שאפשר לעזור לו כדי להתמודד עם המצב.
תודה!

חג שמח,

בני בן שנתיים ושולשה חודשים.
בסוף פברואר בעלי ואני מתכננים לטוס לתאילנד לשבועיים.
השאלה שלי אם זה בסדר להשאיר אותו עם בני משפחה ,לציין שיש לו אחות גדולה בת 12 שנמצאת רק כמחצית השבוע בבית.

אודה לכם על תשובה
בברכה ובתודה מראש
עילית

שלום רב,
יש לי ילד בן שלוש וקצת ועוד ילד בן שנה.
הגדול מידי פעם מחליט שהוא תינוק.
זה נמשך כמה ימים, וזה כולל זחילה, דיבור בהברות כמו הקטן,
בקשה ללבוש בגדים של הקטן, לישון במיטה שלו ואף בקשה לשים חיתול קטן.
אציין שהוא אינו גמול לילה, ובגמילת היום שלו חלה לפני כארבעה חודשים רגרסיה שעדיין נמשכת.
כשאני אומרת לו למשל שחבל, אבל אבקש פגישה עם חברים שלו כי הוא תינוק והם לא רוצים להפגש עם תינוק, הוא אומר "אבל אני גדלתי!".
השאלה שלי היא איך להגיב על משחק התינוק הזה. האם לשתף פעולה ולתת מקום לרצונו להיות תינוק, או להציב גבולות. למשל אם הוא רוצה שאלביש אותו האם לזרום או לומר אתה לא באמת תינוק.
תודה רבה

שלום.
בתנו בת 8, ילדה מחוננת, מקובלת מאוד בכיתה, בדרך כלל נעימה לכולם.
אך בבית לא לוקחת אחריות על טעויות ועל התנהגות שלילית שלה. מאשימה אחרים ונוטה תמיד להשליך האחריות מעליה.
כשמעמידים בפניה את העובדות ואת אחריותה היא מתגוננת בצורה תוקפנית ומתפרצת.
כל זאת רק בבית כמובן.
איך כדאי להתמודד ?

תודה.

אני עובד כמתגבר -עידוד-חיזוק לילד בן 6 וחצי , חוץ מהכנת מטלות ביה"ס אנחנו קוראים בספרים,שומעים שירים,ממציאים משחקים,
הילד גר בבית גדול מאד והצורך שלו בקרבה הוא גדול מאד,
יש לו עוד אחים יותר קטנים ש "תופסים" את מרב האנרגיה של ההורים.
משהו שאני רוצה לברר עליו הוא:
לפעמים הוא היה לוקח מפינת בובות בגן הילדים בקבוק מזערי של תינוק ושם בפה.
וההפתעה שהייתה לי לפחות פעמיים בזמן האחרון: הוא לקח את האצבע (אצבע) שלי
והכניס אותה לפה שלו..לשנייה. כי הוא גם הרגיש שהוא קצת הפתיע אותי.
הוא מאד רגיש וכל תגובה מזערית היא קשה לו.
לגבי עידוד וחיזוק-הוא מקבל הרבה.
חנוכה שמח.

האם אמורה להיות בעיה בכך שילד ילמד בבית ספר הרחוק ממקום מגוריו (עיר סמוכה)? מדובר על כיתה א.
החשש לי הוא ריחוק מבחינה חברתית,שיהיה קשה לילדים להגיע אליו אחה"צ וכו'.
שאלה נוספת-
האם יש יותר יתרונות או חסרונות בכך שילד ילמד בבית ספר בו אמו מחנכת?תודה.

שלום, בעלי ואני נפרדנו לפני כ 3 חודשים, יש לנו ילד בן 3.5, הוא יצא מהבית ואני והילד נשארנו באותה הדירה, ברחובות, בעקבות קושי כלכלי אני שוקלת לחזור להורי שמתגוררים בשוהם מה שאומר שאיאלץ לנתק אוו מהסביבה המוכרת של גן/ שכנים שהם כמו אחים / חברים / עיר / סבא וסבתא מהצד השי שגרים קרוב ולוקחים חלק בהוצאתו מהגן. מעבר לכך בעקבות המעבר לא בטוח שהסדרי הראיה באמצע השבוע עם אביו יצליחו להישמר ( הוא לא נייד ) שאלתי היא האם יהיה נכון יותר להוציא אותו באמצע השנה , כלומר לקראת פסח או לחכות עד לסוף השנה (לא בטוח שכלכלית זה אפשרי) . חשוב לי לציין כי הילד חברותי מאוד, נהנה מאוד מחברת בני גילו את השפעת הפירוד אני רואה כאשר הוא מסרב להתנתק ממני כאשר אנחנו עם עוד אנשים, מבחינת הגן כרגע הכל נראה רגיל (למעטשבוע בגן שהיה צורך ביותר "צומי" לדברי הגננת). די ברור לי שהשינוי לא יהיה קל אבל הוא די מתבקש לצערי והמטרה היא לצמצם נזקים ככל האפשר
ממתינה לתשובה בקוצר רוח

יש לי חברה שיש לה ילד בן5 והיא מגדלת אותו לבד עד היום היא מספרת לילד שהאבא עובד רחוק ויחזור זה מה שהילד יודע עליו בלבד ראה אותו אולי פעמיים בחייו ודיבר איתו בטלפון מספר רב של פעמים כיום האבא ויתר על הילד ולא רוצה להכיר בו זה ההחלטה שאליה הגיע מה אומרים לילד? כי יגיעו השאלות שלו של למה אין טלפונים ולמה בסוף האבא לא הגיע מה עונים לילד כזה?

יש לי ילד בן שש וחצי לומד בכיתה א'. ילד חכם מאד שלא מוצא ממש עניין עם בני גילו. הוא נהדר במשחק של אחד על אחד (כשהוא רוצה) כי הוא שתלטן במעט. אך אינו יודע כיצד להצטרף לקבוצה. זיהיתי את הבעיה כבר בגיל מוקדם שנראה היה כי הוא משחק עם כולם כשבעצם שיחק לבד.. הילד ברמה שכלית גבוהה לגילו, דיבר מגיל מאד צעיר. סקרן ואוהב ללמוד. אני דואגת מאד שיפתח בעיות חברתיות ואובדת עצות... מה לעשות??

הילדים שלי, בן בגיל 6 ובת בגיל 7 רבים רוב הזמן.
המריבות כוללות בעיקר צעקות ויבבות (ללא מכות).
איך ניתן להתמודד עם המריבות הללו? ניסינו להפריד כוחות, לצעוק אך ללא הועיל... מה עושים?
שניהם ילדים מקסימים ונוחים אבל התקשורת ביניהם פשוט נוראית.

בוקר טוב, הילד שלי בן 2.11 ילד מקסים ומאוד מפותח. לפני 9 חודשים נולד לו אח חדש (קיבל אותו מאוד טוב). לפני כחודשיים התחילה תופעה חדשה ומתרידה שלא היתה לפני כן כלל- הוא התחיל להכניס ידים לפה. כל הזמן! ניסיתי להתעלם- לא עבד, ניסינו להעיר, להגיד, להסביר- אבל כלום לא עוזר. התופעה חדשה לגמרי ולא היתה מעולם ( נגמל ממוצץ לפני יותר משנה וחצי).
בבקשה את תמיכתכם הדחופה.
בברכה

לבתי בת השנה ותשע יש עבר רפואי לא נעים היא מפחדת מאוד מאוד מרופאים עד כדיי כך שכשהיא רואה מישהו זר שם אוזניות של טלפון היא חושבת שזה רופא ומתחילה לבכות ולפחד נורא.
יש לה DDH מפרק ירך מחוץ לאגן היא הייתה במכשיר המקבע לה את הרגליים חודש ימים, במתיחות בבית חולים חודש ימים בגבס חודשיים , בניתוח ושוב מגובסת כל הגוף בספייקה חודשיים. בדיקות לא נעימות, הורדת הגבס עם מסור בעודה ערה ואף פציעתה עם המסור בעת הורדת הגבס עד כמה שזה נשמע נורא.

אנחנו צריכים לבצע ניתוח נוסף מורכב יותר בשבועות הקרובים והייתי שמחה לקבל עזרה בשאלות הבאות:
האם לספר לה ולעשות הכנה מוקדמת?
מתי לעשות זאת? ממש לפניי הכניסה לניתוח או כמה ימים לפניי
איך לתמוך בה רגשית מעבר לאהבה ולחום שאנחנו מרעיפים עלייה.
אשמח לאינפורמציה מקצועית מצדכם,
תודה מראש,
בברכת חג שמח
שרון.

שלום רב, אתמול סיפרה לי בתי בת ה-7.5 שלפני חודש כשהייתה אצל חברה ראתה 2 סרטונים פורנוגרפיים. הזדעזעתי כי אצלי על כל דבר יש הגנות נגד האתרים האלו ואפילו לא הגענו לשאלה איך באים ילדים לעולם. (היא רק יודעת שיש איברים פרטיים וכו') לצערי אי אפשר למחוק את מה שראתה. היא שאלה אותי אם באמת עושים דברים כאלה... מה לענות לה מלבד שיש בודדים שעושים ושזה לא לגילה? האם צריך ייעוץ מקצועי - לקח לה חודש! לספר בכלל שהיא ראתה את זה. תודה מראש, מיכל

לאחרונה בתי (שתהה בת 6 בסוף החודש) מגיבה בצורה קיצונית כאשר היא מתאכזבת ודברים לא קורים כפי שרצתה או ציפתה. להלן מספר דוגמאות:

1. אשתי באה לאסוף אותה מהגן כשהיא ציפתה שאני אבוא. בתי התחילה לבכות ולהשתולל ולהגיד לאישתי "תסתלקי מכאן" כי היא רוצה שאני אאסוף אותה. וכל זאת (אוי לבושה) מול הגננות וההורים האחרים.

2. כאשר שיחקה עם בן דודה, שלא רצה לחלוק איתה משחק, היא הכתה אותו.

3. במסיבת יום הולדת, כאשר המפעילה סיימה את פינת האיפורים ולא איפרה אותה, החלה למרר בבכי חסר מעצורים.

4. במסיבת חנוכה בגן, כאשר לא עליתי לברך על הנרות (משום שלמען האמת איני זוכר את הברכות) ואב אחר עלה לברך שוב בחלה למרר בבכי ואימה כי תכה אותי בבית (למרות שאיני מרשה לה ומגיב לכל מקרה כזה בהעמדה בפינת החשיבה).

כיצד נוכל לעזור לה ללמוד להגיב לאכזבות בצורה נכונה? איזה כלים אפשר לתת לה כדי לעזור לה (וגם לנו) להתמודד?

מעבר לזה מדובר בילדה שיוצרת קשרים חברתיים ושמשתתפת בפעילויות.
נודה על כל עזרה