פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב,
איך מודיעים לנכדה בת 5 שגילו סרטן אצל הסבתא אליה היא מאוד קשורה? מדובר באמא של בן זוגי.

שלום,
כל פעם שאני משחקת עם הבן שלי בן 4 ויוצא שהוא מפסיד
הוא מתפרץ בבכי ושובר את הכלים, לא מוכן להמשיך את המשחק ולוקח את זה מאוד מאוד קשה

איך הכי נכון להתמודד ?
תדוה

היי , אני בת 32 גרושה כבר שנתיים וחצי , אמא ל- 2 ילידם מקסימים בן ובת . הבן שלי בן 6.5 והבת 4. אני חיה בדירה שכורה כבר שנתיים לבד עם ילדיי .
היום אני נמצאת בזוגיות מדהימה עם גרוש + 2 בנות שהוא מגדל . בן זוגי הציע לי לגור איתו ואני הסכמתי אך הסובבים אותי לא חושבים שזה צעד נכון כיוון שיש פה ילדים שעוברים לעיר אחרת ומן הסתם גם גן ובית ספר אחר . רציתי לדעת אם אני אמורה לערב גורמים מקצועיים שישוחחו איתם לפניי המעבר או לא לעשות מעבר כרגע אני אובדת עצות . עוד דבר הגרוש שלי טוען שהוא לא ייתן לזה לקרות האם הוא יכול ??
אשמח לתשובה
יום טוב

הקטני בן שנה ו-8 חודשים עוד שבוע בע"ה
יודע להתבטא יפה, יודע להראות לנו מה הוא רוצה, אם עייף הולך למיטה ומצביע, אם רוצה לאכול- אומר אם אם
אם רוצה סימילאק/דייסה אומר שוקו

יודע להגיד אבא, סבא, טטה=סבתא, את זה,
הרבה קולות של כל מיני חיות
יודע חם, קר
מחבר לפעמים מילים אבא אם אם(כשאבא אוכל)
אבא שששששש(כאבא ישן)

ואומר עוד הרבה מילים כגון- קוקובד=שוקולד, הופה, קוקו, אאוצ'י ויודע להגיד עוד מילים

עכשיו - ה שאלה שלי,
לי הוא לא קורא אימא או אמה,
הוא קורא לי אדה...
הוא המציא לי שם עוד שהיה בן 8 חודשים וכנראה מכיוון שאני איתו משנולד עד עכשיו לא תיקנו אותו ואמרו לו- הנה אימא, איפה אימא, לך לאימא וכד'
את כל שאר בני המשפחה אני כל הזמן הייתי אומרת לו- הנה סבתא/סבא/אבא
לך ל-X לך ל-X וכד' אני איתו כמעט 24 שעות ביממה לבד
זה לא מדאיג אותי אני סתם רוצה ומעוניינת לדעת איך אפשר ללמד אותו,
המון פעמים כשהוא חוזר אחריי כל מיני דברים באמצע משחק ואני אומרת לו תגיד אימא הוא ממש אומר אימא, לטלפון שלי הוא קורא ממה ומביא לי, כשאנו רואים שירים עם ילד ואמא, הוא מחייך מסתכל עליי ומלטף אותי, כשאני אומרת לו איפה אימא, או נגיד איפה אף שלי אימא אז הוא יודעי להצביע עליי.

זה בסדר? והאם אפשר ללמד אותו בצורה מסויימת שיגיד לי אימא ולא אדה? למרות שדי נחמד השם שהוא המציא לי...
אולי סתם בא לו לקרוא לי ככה כי הוא יודע שאני אימא, אז לא להילחם בכיף שלו שלא יפגע? זו הסיבה שאני לא מתקנת אותו לא רוצה כאילו לפגוע בו כי הוא נהנה לקרוא לי ככה....

אשמח לעצות
תודה רבה!!

בני בן הארבע שותה עדין מים בלילה ומוקדם בבקר מבקבוק
הוא שותה לפני השינה ומוקדם בבקר
במהלך היום בגן הוא שותה מבקבוק של גדולים עם פיה רגילה
הוא מעולם לא לקח מוצץ ואני רואה שדי מרגיע אותו ומשרה עליו בטחון לשתות מהבקבוק
האם עלי ללחוץ עליו ולגמול אותו או לחכות שזה יבוא ממנו
מעירים לי שזה לא נורמלי ושהוא כבר בוגר (הורים אחרים)
אשמח לתגובה
אורנה

שלום רב. אני אמא לבן שש ובת שלוש. לפני שנה וכמה חודשים עברנו למלבורן לשנתיים ברילוקיישן מהעבודה של בעלי. לבן שלי היו כמה חודשים ראשונים קשים בהם היה הרבה כעס (כמעט ללא פיזיות). אחרי שלמד אנגלית השתחרר והתחיל לרכוש חברים ולהנות. הוא מאוד חברותי אבל מאוד עקשן ורוצה הרבה פעמים שהדברים ילכו לפי רצונו. הוא נהיה מתוסכל מהר אבל אף פעם לא מרביץ במיוחד כשמשהו כזה קרה (בעבר).
מפברואר הוא לומד בביתת ספר (כאן יש כיתת "הכנה" לכיתה א). הוא היה בחודשיים וחצי הראשונים של השנה ואז היתה חופשת הפסחא. מאז שחזר מהחופשה, לפני שבוע וחצי, הוא משתמש באלימות רבה. היום זו הפעם השניה שהוא נשלח הביתה כי נשך ילד שהרגיז אותו. נראה שסיטואציות שהיו מכעיסות אותו פעם אבל היה משתלט על עצמו בשבוע האחרון מעבירות אותו על דעתו והוא מכה (וגם נשך).
אני לא יודעת מה לעשות. הוא יודע שהוא מתנהג לא נכון ויודע מה אמור לעשות כשמשהו כזה קורה. בכל זאת, בסיטואציה, הוא לא מחזיק את עצמו. איך עוזרים לו? אני מאוד מתוסכלת.
תודה רבה. אשמח גם להפניה למאמרים שיכולים לעזור. תודה רבה.

שלום רב וערב טוב
אני אמא חד הורית לילד בן שלוש, ילד מדהים בהתפתחות שלו שלא חסר לו חום ואהבה בכלל (הוא הפייבוריט של כל המשפחה הקרובה והמורחבת), בזמן האחרון יש לו חברים דימיונים בדמות קופים השאלה שלי היא אם זה בסדר שהוא משתף גם אותי בחברים שלו?
לדוגמא: כשהקראתי לו סיפור אז הוא אמר לי לחבק גם את הקוף כי הוא לידנו במיטה...

רציתי לדעת אם זה נובע מכך שאין לו אבא???

תודה רבה

יש לי בן בן 7 וחצי . אני ואבא שלו גרושים מאז היה בן שנתיים
יש לו אבא מאוד דומיננטי בחיו , כמעט חצי משמורת.
אני חייתי עם בינזוגי 4 שנים והתחתנו לפני שנה
ואנו עומדים להפרד
הבן שלי מאוד אוהב אותו ומאוד קשור אלי
חייינו יחד בבית אחד 4 שנים ובנזוגי היה חבר מאוד טוב שלו
והיה מעיין תחליף אב....
עכשיו כשאני ובנזוגי נפרדים , אני ממש כואבת ולא יודעת מה לעשות עם בני
ואיך לספר לו , איך לגרום לו להבין את המצב ולהגן עליו ככול שניתן
אשמח לקבל המלצה חמה....
בהתחלה חשבתי ל"סבן" אותו - לומר לו שהבזוג שלי טס לחול
אבל אני מבינה שאין כמו האמת
איך מספרים ליד להורים גרושים שעוד פעם נפרדים והוא צריך להפרד ממשהו שאהב....
אשמח לעצה
תודה

לבני בן ה- 10 אין כמעט חברים,גם אם יש נראה כאילו הוא מתחנן לייחס מהם.
גם כלפינו אין לו כבוד והוא נוהג להתחצף ולצחוק לנו בפנים.הוא לא מקשיב ומתיש אותי במלחמות בלתי פוסקות.
אני לא רגועה במחיצתו והוא גם לא אוהב לשהות במחיצתי.
לאחרונה ברגע של קיבל משהו שרצה הוא נכנס בצורה כלשהי לאטרף והצליח להפיל את בעלי על הרצפה בכל הכח וגם אותי.
אני לא יודעת כיצד לפתור בעייה זו ולמנוע הדרדרות בהתנהגותו.
בבקשה עזרו לי.

שלום! בתי בת ה-9 מקנאה מאוד באחותה בת שנתיים. קיוויתי שתחושת קנאה תעבור עם השנים, אך עברו כבר שנתיים מאז שהקטנה נולדה והבת הגדולה ממשיכה בעקביות להביע קנאה גם באופן פיזי וגם באופן מילולי, כלומר, היא יכולה לדחוף את הקטנה, לקחת ממנה צעצוע בכח,לחבק חזק בניגוד לרצונה, לצרוח עליה, לקלל וכו''. מה שהכי מעציב אותי זו עובדה שלמרות המודעות שלי בנושא קנאת אחים, למרות שאני משתדלת להתנהג בהתאם להמלצות של פסיכולוגים ויועצים, המצב כלל לא משתפר.
האוירה בבית מאוד חמה, יש הרבה אהבה ואהדה כלפי כל הילדים (יש לנו עוד ילד בן 12), אנחנו לא משווים בין הילדים, מפרגנים לכל אחד על הצדדים החזקים שלו, .בתי בת -9 מקבלת הרבה תשומת לב מכל בני המשפחה, משבחים אותה על ההצלחות ומעודדים אותה על דברים הטובים שהיא עושה, אני תומכת בה, מדברת איתה המון, יש לנו זמן פרטי שלנו, לא תתפסו אותי מנשקת את הקטנה ולא נותנת נשיקה לילדה הגדולה, אני מסבירה לה על אחותה הצעירה שהיא זקוקה עכשיו לעזרתינו, היא קטנה, עוד לא יודעת לדבר, קשה לה להביע את עצמה, היא דורשת קצת יותר תשומת לב בשלב הזה וכו'... ברצוני לציין כי בתי ילדה חכמה, פקחית ומבינה היטב מה עובר עליה.למשל היא הגדירה בעצמה את הקינאה כלפי אחותה במשפט הבא: "היא לקחה לי את התהילה" !!!!! ולמרות כל הדיבורים, הסברים,פירגון, אהבה שהיא מקבלת – אני שומעת שוב ושוב איך היא שונאת את הקטנה, היא לא רוצה אותה במשפחה, "היא מגעילה, מסריחה, מכוערת"....לפני יומיים היא גירשה את אחותה הצעירה מהחדר: "לכי מפה יאה מנוולת" ......אני כבר לא יודעת איך להגיב על משפטים מסוג זה???!!!!.האם יש טעם להעניש אותה על פליטות פה או על אלימות כלפי אחותה הקטנה??? איך להגיב נכון, מה לעשות ואיך לפתור את הבעיה המורכבת זאת??? אשמח לקבל תגובות בנושא כאוב זה
תודה רבה

שלום,
לפני כחודשים הבן שלי בן ה-6 התחיל למפחד למהכנס לחדר ריק לבדו, לפעמים הוא קורה לאחיו בן ה-4 כדי שיבוא איתו לשרותים עד שהוא ידליק את האור. שוחחתי איתו על זה והוא אומר שהוא מפחד ממפלצות. ובלילה קשה לו להירדם, הוא מבקש שישנו איתו קצת או שישאירו אור דלוק שזה מאריך את זמן ההירדמו שלו. ניסינו לתת לו דובי לישון איתו וזה קצת עזר אך הפחד שלו מלהיכנס לחד ריק גם ביום עדין לא עוברת.
מה ניתן לעשות?
תודה,
יעל

שלום רב,
בני בן ה 3.5 מאיים כל פעם שמשהו לא נראה לו שיעשה פיפי בריצפה.
איך אני אמורה להגיב?
האם להתעלם?ואם להתעלם מה לעשות אם באמת עשה?

שלום רב,
בתי בת השנתיים וחצי התחלה בזמן האחרון לבכות ולצרוח עם משהו לא נראה לה,
הכי הרבה אנו שומעים את הבכי לפני ההליכה לישון, אך לא רק,
היא בוכה ומתחילה לצרוח צרחות עד שרואים לה את הורידים בגרון,
היא נאדמת ומזיעה כולה.
אי אפשר להרגיע אותה, אני בכל אופן לא מצליחה...
היא יכולה לבכות ולצרוח כך גם חצי שעה ושעה שלמה.
ולמחרת היא צרודה מהבכי והצרחות.
זה נמשך כבר זמן מה ואינני יודעת איך לנהוג.
להגיב? להתעלם?
אם אני נכנסת לחדר אחר היא רצה אחריי וצורחת עוד יותר.
זה מזיק לבריאותה אני אובדת עצות.
נא עזרתכם

שלום רב,
הבן שלי נושק לגיל חמש. יש לו אחות בת שנתיים וחצי. אני מבקשת עזרה בהתמודדות איתו מולה. הוא ללא הפסקה כל הזמן מציק/מרביץ גם כשאין סיבה. הוא יכול לעבור לידה ולתת לה מכה על הראש, או לדחוף אותה. או להציק לה בכל מיני דרכים. מצד אחד הוא נהנה לשחק איתה וגם היא איתו, ומצד שני כל הזמן מסכן אותה ומרביץ. הוא יכול לקפוץ איתה על הספה ופתאום לדחוף אותה למטה והיא נחבלת בראש. היא מצידה מגיעה אלינו בבכי - כל עוד הוא לא מסכן אותה, אנו משתדלים לא להתערב ומחזירים אותה בחזרה אליו שתאמר לו "לא נעים לי, לא מציקים וכו'". אבל כשזה אלימות, הוא נענש. העונשים יכולים להיות: לסגור אותו בחדר למספר דקות, למנוע ממנו תוכנית טלויזיה, סיפור או משחק שהוא אוהב. שום עונש לא עוזר!!! הוא גם אומר שזה לא יעזור לנו. אנו מרגישים שאנו ממש במלחמה ראש בראש איתו וזה לא טוב. אנו אובדי עצות מה לעשות. כמובן שעשינו איתו הרבה שיחות וביקשנו שישתדל לשפר את ההתנהגות שלו וגם זה לא פועל. יתכן והוא פורק עול מכיוון שהיא הקטנה והוא מרגיש "גיבור" לידה, כי בגן הוא בין הקטנים גם בגיל וגם במימדים. אבל, גם כשהיה בגן פרטי ולא היו פערים בינו לבין ילדים אחרים, והוא היה בן שלוש וחצי והיא בת שנה - גם אז התנהג כך. ההתנהגות שלו כלפיה תמיד היתה כך מאז ומתמיד. העניין הזה הפך להיות נושא מרכזי בבית שמאוד מפריע לנו. מה לעשות וכיצד לנהוג עמו?
תודה

אני יוצאת עם גבר שהתאלמן לפני כשנתיים. הוא בן 34 ואני בת 37 (רווקה ללא ילדים עדיין)
יש לו ילד בן 6 שמעולם לא ראה את אביו עם אישה בהקשר רומנטי. האבא לא יצא עם אף אישה מאז התאלמן, למעשה אני הראשונה.

טרם פגשתי את הילד. אך אני מאד אשמח להכיר אותו ולבלות איתם זמן איכות. הקשר בהתחלתו, אך מאד התקרבנו ויש רצון כל הזמן להיות יחד.

השאלה היא איך עושים את המפגש?
מה אומרים לילד?
איך להתנהג עם הבן זוג כשנהיה עם הילד?

אשמח לתשובות

יום נפלא :-)