פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

אני אמא לתאומים בן ובת בני שנה וארבע ,הבת מאוד דומיננטית והבן יותר עדין. בכללי הם משחקים יפה אבל כבר כמה זמן היא מושכת לו השערות וצוחקת .ניסיתי הכל , ניסיתי לכעוס ,ניסיתי לגרום לה ללטף אותו, ניסיתי להסיח את דעתה....כלום לא עזר היא ממשיכה וזה כל כך חזק שהוא לא נושם מבכי אחרכך וכוקורע לי את הלב ואני גם כועסת עליה שחוץ מזה היא נשמה טובה .
אני מרגישה שהיא מנסה למשוך תשומת לב בצורה כזאת( לא שחסר לה כי אני איתם כל היום בבית) פשוט נראה שכשהיא רוצה אותי היא עושה את זה או כשהוא עסוק היא באה לו ואני מיואשת מה עושים?

(קצת ארוך..תודה למי שקורא עד הסוף-חשוב לי מאוד)
אוף אני לא יודעת אפילו איך להתחיל.. אני כותבת ובוכה
יש לי ילדה בת 7 חכמה ומוכשרת, בימים האחרונים היא למדה לעשות פזילה עם העיניים והיא עושה את זה פשוט כל היום! בהתחלה ניסינו להתעלם ווכשראינו שזה ממש מחמיר והיא מגזימה. התחלנו להפחיד שזה מסוכן ושזה יכול "להיתפס" ולהישאר ככה ואז היא תיהיה פוזלת וכו'...(ניסינו גם לדבר איתה שתעסיק את עצמה במשחקים/טלויזיה/אייפוד בשביל שתשכח מזה אבל כלום) היא התחילה לבכות ואמרה שהיא פשוט לא יכולה להפסיק!! "אמא תעזרי לי אני לא יכולה לעצור את זה"...(בבכי) ואני עוד שניה בוכה איתה...התחלתי להפחיד אותה שאם היא תמשיך ותישאר ככה אז היא תיהיה בבית חולים ויעשו לה זריקות בעיניים והיא יכולה להתעוור( אני יודעת שאולי לא היינו צריכים להפחיד ככה אבל היינו ממש מתוסכלים מהמצב) השיא היה שאחרי כל ההפחדות היא אמרה לי בבכי קורע לב" תהרגי אותי וזהו, וככה אני לא יעשה את זה יותר...הלוואי שלא הייתי בעולם הזה..הלוואי שהייתי מתה"... ילדה בת 7 מדברת ככה????? אני לא יודעת מה לעשות, אני בקושי מתפקדת...
בלילב לפני שהלכה לישון שוב דיברתי איתה והיא אמרה שאפילו כשהיא עוצמת עיניים היא עושה את זה....אוףףףף אני לא יכולה....מה קורה לה?
הבעיה העיקרית היא שאין לנו כסף לפסיכולוג...אחרת הייתי כבר לוקחת אותה
אודה לכל ייעוץ

שלום,

בני המדהים בן 2.9, מפותח מאוד מבחינה שפתית ומוטורית, ומאוד ואוהב אנשים.
אחת הבנות שעובדת בגן שבו הוא נמצא ועושה אצלנו בייביסיטר אמרה לי שיש הבדל בין הצורה שבה הוא מדבר כשהוא בבית לבין בגן, בבית הוא מדבר "ממש כמו ילד גדול" עם משפטים ממש מורכבים ומסביר ומדבר ובגן פחות, לדבריה הוא מדבר אך לא בצורה כל כך מפותחת כמו בבית, לפעמים יש לו יציאות של משפטים ממש מורכבים אבל פחות.
בפסח היא שמרה עליו 3 ימים בבקרים יחד עם עוד 3-4 ילדים מהגן, היא אמרה לי שיש הבדל בין ההתנהגות שלו בקבוצה קטנה שבה הוא מלא בטחון ולדבריה "גבר גבר" וכשהוא עם הרבה ילדים בגן הוא יותר אבוד, ואם מישהו למשל חוטף לו צעצוע הוא נבהל וכו'.

הסמפטום הכי בולט זה שכשהם יוצאים לחצר כולם יחד, הוא יבחר לשחק בדלי וכף ודי לשחק לבד, אם הגננת תמשוך אותו לשחק יחד איתה ועוד ילדים הוא יקום ברצון, וגם אם נותנים לו רעיון לפתח את המשחק הזה ולשחק יחד עם עוד ילד (בד"כ יעדיף ילד גדול יותר) הוא גם יזרום עם זה, אבל הוא כאלו זקוק לתיווך הזה, מיותר לציין שאנחנו לא רואים את זה כי כשאנחנו עם חברים זה לרוב 2-3 ולא קבוצות גדולות.

יצא לי לדבר על זה עם הגננת כמה פעמים כי גם היא אומרת דברים דומים, השאלה היא למה זה קורה ואיך אפשר לעזור לו ?

תודה.
לירון

היי
הבת שלי בת 5,
ליפני כשנה ניתקענו במעלית הבניין מספר פעמים, הדבר כנראה גרם לבת שלי טראוומה ממעליות ומאז מסרבת לעלות ולרדת במעלית, היא ממש חרדה מהיתקרבות למעלית בכלל, חשוב לי לציין שכרגע התופעה היא גם במעליות אחרות ולא רק ממעלית הבניין, הדבר גורם לחוסר נוחות ולעלייה במדרגות בכל מקום בו אנו נימצאים, מה עושים? העם עליי להיתעלם מכך ולהמשיך לעלות במדרגות כל הזמן ולחכות שיעבור לה הפחד באיזה שלב? או שעלי לטפל בתופעה?
תודה ומחכה לתשובה :)

שלום רב!

אני אמא לתינוקת בת 9 חודשים. בחצי שנה האחרונה הילדה הייתה אצל מטפלת פרטים עם 5 ילדים נוספים.
עקב מחלוקות אישיות ביני לבין המטפלת אני שוקלת "להפרד" ממנה.
ההתלטות שלי זה האם לחפש מסגרת דומה עד גיל שנתיים או כבר השנה להירשם לגן (בסוף יולי תהיה בת שנה)?

תודה מראש,

בננו בן ה7.5 החל לאחרונה להתנהג באופן לא נעים עד אלים לילדים בני גילו. מדובר בהתנהגויות שלא נעשות מולנו ואנחנו מגלים אותם במקרה. למשל - לומר טמבל לילד בן של חברים ולחטוף לו כדור במהלך טיול ופיקניק, להציק פיסית לאחד מבני כתתו עד שאמרו לו להפסיק לשחק עימם כדורגל בגינה, להתחיל קטטה עם ילד חלש ממנו במסיבה בבית של חברה לכתה ולהמשיך עד שהפרידו ביניהם, וכו. מדובר בילד שעד עכשיו היה בדרך כלל נעים הליכות לילדים ומבוגרים, ספורטאי, תלמיד מצטיין שהתנהגותו בבית הספר טובה מאד, יש לו חבר קרוב מהכתה, והרבה מכרים וידידים מהכתה ומהשכונה שנהנה לשחק עימם. הוא ואחותו בת ה4 רבים הרבה אך לא באופן אלים במיוחד, וכשאנחנו מצליחים להניח להם, הם רבים פחות...
בכל ארוע שנודע לנו, שוחחנו עימו ולעיתים היו לו תרוצים - למשל, שהתחיל קטטה כי לא אוהב את הילד X או שהציק כי מקנא בחברות הקרובה בין שני ידידיו, אך בדרך כלל מתבייש ואומר שאינו יודע למה נוהג כך, וחוזר חלילה . . . היינו מאד רוצים לעצור את הענין, אך די חסרי עצות.

שלום,

בני יהיה באוגוסט בן 6. התפתחות תקינה. ילד אנרגטי ושמח.
בשנה האחרונה החלו פחדים - תחילה מלהיות בחדר חשוך לבד, לאחר מכן מלהיות בחדר כלשהו לבד. לא מוכן אפילו להיות בשירותים לבד כשאני בחדר סמוך. עד לאחרונה כאשר אחותו הקטנה (בת 3) הייתה מתלווית אליו - היה מסכים. בשבוע האחרון לעיתים אומר "היא לא מספיקה, אני צריך איתי מבוגר).
עד פסח הפחדים התבטאו בעיקר במהלך שעות היום - בלילה היה נרדם עם נוכחות של הורה בפתח החדר אבל ישן בשקט עד הבוקר. בשבועיים האחרונים מתעורר בצעקות בלילה בין 2-5 בלילה לרוב מתחיל להתעורר אחרי 12 בלילה.
כבר שנתיים שיש לו פחד חזק מסיפורי פסח (פרעה ועשר המכות) והפחד חולף כשנגמר החג. השנה נראה שרמת הפחד החמירה.
ניסיתי לדבר איתו והוא אמר שבניגוד לתוכניות הטלוויזיה שהוא אוהב על גיבורים ונינג'ות (הכל מצוייר כמובן) מזה הוא לא מפחד, סיפור פסח מפחיד אותו כי מדובר באנשים אמיתיים ובסיפור שבאמת קרה (כנראה הביא מהגן כי אני בבית לא הרחבתי הדיבור על פסח).
לפעמים הוא אומר שאנשים רעים ייכנסו הביתה ולפעמים הוא אומר שיבואו מפלצות.
אנו משתדלים לא לפסול את הפחד שלו. כאשר מבקש ליווי לחדר מסויים - מלווים אותו. ניסיתי להציע לו חרב צעצוע, בובה לחבק, טבלת חייכנים, בכל פעם שנרדם בכוחות עצמו ולא קורא לי בלילה - אך שום דבר לא עוזר. קשה מאד לדובב אותו ולספר מה בדיוק מפחיד אותו.
כולנו עייפים - אנחנו ההורים וכמובן גם הוא שכבר שבועיים לא ישן כמו שצריך.
מה עושים ? האם כדאי לפנות לעזרה מקצועית ?
תודה
אם חלילה נשאר בחדר מסויים בבית לבד ולו ל- 5 שניות הוא מיד מתחיל לקרוא לי ובא אלי בריצה.

שלום רב,
בתי בת השנה מרבה למשוך בשיער, לעצמה ולסובבים אותה.
התופעה קיימת כבר כמה חודשים. אנו מסבירים לה שזה לא נעים ומציעים לה ללטף - אך היא בשלה.
כשהיא עייפה היא ישר נוגעת לעצמה או לי בשיער ונרגעת, אך גם בעירות מלאה מושכת בשיער לכולנו וזה מצחיק אותה...
האם מוכר? איך גורמים לה להפסיק?
תמי

בתי היפה כמעט בלת 5 ילדה אהובה על כל הסביבה ובגן.
הבעיה ואני לא יודעת אם זו בעיה שהיא תמיד רוצה להיות במקום ראשון, תוך כדי משחק עם בנות בגילה ויותר גדולות, היא מתחרה איתם בריצה לכל מקום ותמיד רוצה להגיע ראשונה ולא מרשה להם להתחיל לרוץ לפניה ואם מישהי מגיעה לפניה היא מתפרצת ודורשת להתחיל מהתחלה ע,מ שהיא תזכה.
אני מנסה להסביר לה שבמירוץ יש את הזוכה ואת המפסיד ושצריך ללמוד לקבל הפסד.
כמו כן בחלוקת תפקידים היא תמיד רוצה להיות האמא במשחק הבובות, רוצה להיות המורה אם זה אצלנו בבית ואם זה אצל האחרות..
לפעמים אני מרגישה אי נוחות עם האמהות ומדברת איתם על זה שלא נעים שהיא שולטת, הם מבינות ואומרות שלא נתערב להם במשחק ואכן זה קורה.
אבל תכונת ההשטלטות לא טובה לטווח ארוך ואני תמיד מסבירה לה שלא כל הבנות מסכימות שאת תמיד תחליטי בשבילן... היא אומרת אני מחליטה ... חד וחלק.
נא המלצותכם ותודה מראש.

היי בנות
בתי בת ארבע וחצי (בגן עירוני)שמנו לב שיש שינויים משמעותיים בהתנהגותה,יש לך אחות קטנה בת שנתיים.
השינויים הבולטים:חוסר הקשבה לחלוטין ...בוכה מכל דבר....גם כשהיא מבקשת דבר מסויים זה בבכי (אפילו כוס מים היא מבקשת בקול בכייני) מאוד מאוד רגישה לכל דבר מאוד ביישנית ככה שהיא גם לא נפתחת בקלות וזה מקשה עליה.
התחילה להראות לראשונה סימני קינאה באחותה.
לגן היא פתאום לא רוצה ללכת יותר היא טוענת שלא משחקים איתה....רק שתי חברות מוכנות לשחק איתה....היא כועסת שהילדים לא מקשיבים לה (היא הבוגרת בגן) והיא לא מבינה למה לא כולם רוצים לשחק עמה.
חשוב לי לציין שאנחנו מזמינים פעם פעמים בשבוע חברה אחת,מתחילת השנה הבנות היחידות שהזמינו אותה בחזרה זה אותן שתי חברות טובות ושאר הבנות שהוזמנו אלינו לא מזמינות בחזרה(ואני כן יודעת שהאמאות שבנותיהן היו אצלי כן מזמינות בנות אחרות מהגן) השאלה אם כדי להזמין שוב את הבנות למרות שבתי לא מןזמנת אליהן.
אני מאוד מעורבת בגן והקשר עם הורי הילדים מצויין.... כשאני שואלת את בתי את מי היא רוצה להזמין היא כמובן אומרת וובמידה ואותם ילדים היו אצלנו אני עוברת איתה על הרשימה...השאלה עם אותן בנות שלא מזמינות אולי הן לא רוצות או שלא כיף להן עם בתי...למרות שהאמאות של כל אחת שהיתה אצלי אמרה לי שבוע הבא אצלנו אנחנו מזמינות וכלום מה אפשר לעשות בנידון? להזמין את בתי אליהן? אני לא אוהבת את הרעיון.
הייתי שמחה לשמוע מה אפשר לעשות ואיך אפשר לעזור לבתי בבית ובגן?
תודה נעמה

בתי בעוד חודשיים תיהיה בת תשע .

בזמן האחרון התחילה לגעת (הכוונה לא מכניסה את היד לתוך המכנסיים ) אלא רק נוגעת מבחוץ באיבר המין שלה הסברנו לא שזה עושים זאת ונוגעים ליד אנשים ושזהו איזור אינטימי , טוענת שיש לה גירוד בדקנו ראשית כל אצל הרופא שנתן לה לעשות בדיקת שתן שיצאה תקינה לאחר מכן נתן לה וירוקס בטענה שאולי יש לה תולעים אך נתנו לה פעמיים לאחר עשרה ימים הושלם הטיפול אך גם זה לא עזר . עדיין ממשיכה לגעת רוב הזמן אני מסבירה לה אך זה לא עוזר . אני פוחדת שבסביבת החברים בהפסקות גם תמשיך כך ואני לא אהיה שם כדי להעיר לה אולי היא לא שולטת בזה ולא מודעת לזה .
יש לציין שהיא ילדה רגישה יש בה ילדותיות .


ממה זה יכול להיות והאם אפשר לטפל בזה אם אפשר עזרה והכוונה אשמח

בני בן ה3 היה גמול לגמרי מחיתול פיפי היה עושה רק בשרותים וקקי לפעמים בסיר ולפעמים היה עושה בתחתון , החודש האחרון הוא עושה הכל רק בתחתון ממש לא מבקש בכלל ללכת לשרותים, יש לו אח בן שנה וחצי לא יודעת עם יש קשר או לא .
מה לעשות?

בני לומד בכיתה ד' . יש לו להגיש עבודה בעוד כשבוע. זה לא מעניין אותו גם אם יקבל ציון נמוך. אני מנדנדת והוא עונה לי שבגלל הנידנודים הוא לא יעשה את העבודה. בן זוגי טוען שהכי נכון לא להזכיר את העבודה וגם אם הוא לא יגיש את העבודה רק כך הוא ילמד. מה באמת נכון לעשות? ומי אמר שאם הוא לא יגיש את העבודה הוא ילמד מזה לקח? תודה רבה וחג שמח

בתי בת השנתיים ועשרה חוד' כמשתמע מכורה למוצץ . מדובר מהרגע שמתעוררת, במשך היום וכמובן שבשינה . אני מודאגת ,האומנם מדובר בשיני חלב אך כבר עכשיו השיניים שלה נפגעו מפעולת המציצה ,הן קטנות ובעלות מבנה מעגלי . יש לציין כי, במהלך השינה כאשר המוצץ נופל , אוטומטית מתחילה לחרוק את שינייה .
מעבר לכך גם בשעות היום ,האומנם כיום כבר פחות ,אך עדיין חשוב לה ,גם אם אינה עם המוצץ בפה להחזיק אותו צמוד אליה ולדעת בכל רגע נתון היכן נמצא.אפילו יש לה קופסא של מוצצים.מדובר בילדתי הבכורה, אחות לקטן ממנה בשנה וארבעה חוד' (שאינו לוקח מוצץ מיום היוולדו ), מקסימה ,חברותית, בוגרת, בעלת ביטחון ומאוד דומיננטית בכל מקום אליו היא מגיעה .
הייתי מעוניינת לדעת מהי המלצתכן לגמילה מוצלחת ?

יש לציין ,שלפעמים אנחנו אומרים לה ,שהיא ילדה גדולה ובוגרת ואינה זקוקה למוצץ ושרק תינוקות לוקחים מוצץ.
האם זה בסדר בכלל לומר זאת ? זה יכול לערער את בטחונה ?

בטעות רשמתי זו תחילה כתגובה לשאלה של מישהי אחרת מהפורום ,וזאת בשל התנסות ראשונה שלי , עמכם הסליחה .

בני לומד בכיתה ה' תלמיד מחונן. יש לו חבר שהוא הכי מקובל בכיתה והאמא נמנעת מקשר ומעדיפה אותנו בעדיפות אחרונה . היא תמיד מזמינה אליה חברים אחרים . בני מוזמן פעם בכמה חודשים בערך לשעה . אני מרגישה שהיא לא מחבבת אותנו וכשאין לה סידור אחר היא פונה אלינו תמיד שבנה יבוא אלינו ואני תמיד נענית בחיוב. האם כדאי להניח לה ולחכות שרק היא תהיה בקשר?האם חוסר הקשר הזה ישפיע על בני מבחינה חברתית? האם יש משהו שעלי לעשות?תודה רבה וחג שמח.