פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

יש לי ילדה בת 5, אשר מרטיבה כל לילה למרות שהיא גמולה מחיתולים כבר מגיל שנתיים.
התגרשנו לפני כשלוש שנים.
אצל אביה, אצלו היא ישנה אחת לשבועיים, היא אינה מרטיבה.
האם יש לכם רעיון/הסבר?
אנחנו לא נמצאים במערכת יחסים בה אני יכולה להתייעץ עימו.


אחותה בת השנתיים וחצי אף היא גמולה מחיתולים בבוקר, אולם בלילה מרטיבה.
היא מסרבת בתוקף לישון עם חיתול בלילה ואני מוצאת עצמי עושה כל לילה פעלולים על מנת להלביש לה טיטול.
איך גומלים????
האם זה קשור לזה שאחותה עוד מרטיבה?

תודה.

שלום,
אני אמא גרושה ל-2 בנות בנות חמש ו-2.5. ביתי בת ה-5 גבולים מבחינת עלייה לכיתה א' (מצריך אבחון, אשר אין לי ספק שהיא תתמודד עימו בהצלחה).
שאלתי היא האם היות וצפוי לה מעבר דירה גם להעביר אותה לכיתה, או לתת לה עוד שנה בגן בעיר החדשה?

שלום. בתי בת שנה וארבעה חודשים, ילדה שניה מאוד פקחית. היא עושה דברים דןןקא, לדוגמא מתסכלת עלי בעיניים וזורקת משחק על הרצפה אחרי שאני כועסת עליה. האם לכעוס? לא להגיב שהיא עושה זאת שוב ושוב מה לעשות?

כשאנחנו יוצאים בערב, הבת שלנו בת 2.9 נשארת עם סבתא שלה, אנחנו משכיבים אותה
והיא כבר ישנה שאנו יוצאים ולא קמה ואם כן זה רק למוצץ וחוזרת לישון לבד
האם צריך להגיד לה שאנחנו יוצאים וסבתא שומרת עליה ?

שלום.
ביתי בת שנתיים וחודשיים. לפני השינה אני מקריאה סיפור ושרה שירי ערש ואז לוחשת לבת שלי שאני אוהבת אותה הכי בעולם, ולמה? כי היא חכמה, וטובה, ומתוקה ועוזרת לאבא ואמא ויפה שלי. ואז אני מספרת לה מי אוהב אותה ומזכירה אחד אחרי השני את כל המשפחה והכלבה.
לפני השינה אני חוזרת על כל מאורעות היום, על העורב שראינו על גג של בית וכיצד הוא קורא, על הביקור אצל סבתא ועוד...
אני אוהבת להביט לה בעיניים וכך אנחנו מחבקות אחת את השנייה ובשבילי זה נפלא, גם היא נרדמת שמחה. השאלה היא האם אני נוטה לסוג של קיצוניות שעלולה להזיק לה.
אחד הנושאים הכאובים ביותר ביני לבין אימי הוא שהיא מעולם לא הבינה אותי ולא התחברה אלי רגשית ואני לא הרגשתי אהובה על ידה וחשוב לי שביתי תרגיש אהובה ומוערכת כדי שזה יהיה חלק בלתי מעורער באישיות שלה (דבר שאצלי חסר).
אני רוצה לציין שאין אצלנו בעיה של גבולות או פינוק ואני באמת חושבת שהיא נהדרת. השאלה היא כיצד אדע לא לעבור את הגבול בכך שאעצים אותה באופן שעלול לגרום לנזק.

אבי שהיה אספן כפייתי וחולה במנייה דיפרסיה וסכיזופרניה גרם לי כילדה לפנות כנגד אימי לאחר גירושים תוך כדי שהוא מנצל את אהבתי אליו שנבעה גם בגלל שהוא גרם לי להרגיש בת מוערכת על ידו - חכמה, טובה וכו... אני יודעת שההתנהגות שלי כלפי הבת שלי נובעת מאותו מודל בו הערצתי את אבי למרות ההתנהגות ההרסנית שלו בחיי.

כיצד אדע שאני פועלת לטובת ביתי ולא לטובת הרצון שלי לרצות את ביתי, לגרום לה לאהוב אותי ולהקשר אלי רגשית. מתי העצמה היא מזיקה ומתי היא חיובית.
תודה

שלום לך,
בגן של בני יש ילד אשר נגע באיברו של בני בצהרון.
בננו סיפר לנו על כך ואנו מיד פנינו למנהלת הצהרון ולהוריו.
לאחר מכן נמסר לנו מהגן שבננו שיחק עם ילד אחר באותו המשחק.
שוחחנו עימו על כך ואנו לחוצים מאוד... הוא עולה לכיתה א' בסוף שנה זו.
כמורה במקצועי, בדקתי את כל האופציות והוא לא צפה בסרט או ראה משהו כזה דומה.
מאוד לחוצים אנא עזרתכם
תודה

אני גרושה כבר שנה וחצי + שניי בנים
בחודש האחרון בני הבחור בן השמונה פיתח ממש אופססיה לגביי אבא שלו
הוא רוצה לישון רק אצלו לא מוכן לבוא הביתה שהצבתי לו עובדה ולקחתי אותו הביתה הוא ניכנס להיסטריה ובכה במשך כמה שעות (עד שהסכמתי לו לישון לידי)
שאני שואלת אותו מתיי תבוא הביתה הוא אומר שהוא רוצה להישאר אצל אבא שלו
(יכול להיות שאצל אבא שלו יש לו יותר חופש ולא דורשים ממנו כלום ואצלי יש קצת יותר גבולות וסדר)
מה לעשות?

שלום לכן, בני בן שמונה וחצי עושה תנועות מוזרות עם הידיים.לעיתים ממצמץ.לעיתים קופץ קפיצות מסוימות .נוגע בדברים.
התופעה התחילה לפני סוכות. לאחר סוכות לקחנו אותו לפסיכולוג פרטי המומחה בחרדות ילדים למספר שיחות .הפסיכולוג אמר לנו שאין לו מה להמשיך כי הילד צוחק לומד כנדרש ומרגיש נינוח.וכיוון שהילד לא רוצה לבוא לשיחות זה מסמל שהתנהגויות אלו (על כל פנים לפי הפסיכולוג) לא מפריעות לו ואינם מונעות ממנו משהו.במהלך השיחות הרגשנו הטבה מסוימת ולאחרונה יש לומר שוב ישנה החרפה.
עלי לצין שהילד הולך לחברים ישן אצלם .יבבית שאני רואה אותו עושה את התנועות אני אומרת לי שים בתחתונים כי כך הפסיכולוג צחק אתו ואמר לו לשים בתחתונים.
ניסיתי גם לומר לו שידמיין אותו עושה את התנועות והוא אמר לי שיש דבר אחד שהוא עושה בדמיון פרידת לילה טוב מהחדר שלו.פעם הוא עשה את זה הלכה למעשה ועכשיו רק בדמיון.כמובן ששיבחתי אותו .
הייתי רוצה לשמוע את חוות דעתך/כן והאם לעזוב אותו או שללכת להמשך שיחות,או לסוג אחר של טיפול כמו רכיבה על סוסים טיפןלית ,או פסיכו תראפיה, או שאני אמשיך לשוחח איתו

שלום רב,
יש לי 3 ילדים בני הבכור בן 8 בת אמצעית בת 5 ותינוק בן 3 חוד .
שאלתי היא איך משתלטים על ילדה שיושבת על הרצפה בוכה וצועקת לפעמים במשך שעה בלי להפסיק ולא מוכנה להירגע. מתמרדת לא מוכנה להתקלח,להתלבש.פשוט עושה דווקא.
איך אפשר להעניש בצורה חכמה ולהעביר לילדה את המסר שהיא חייבת להירגע ולבצע את המחוייבויות שלה (להתקלח,להתלבש ,לאכול) ולהפסיק לבכות וכמובן להקשיב לי. היא פשוט מסובבת את כולם.
אשמח לתשובה מהירה
תודה רבה מראש

הבן שלי בן שלוש וחצי ויש לו שיער ארוך ויפה (מתפעלים ממנו רבות). אני מתלבטת אם לספר אותו. שאלתי אותו ודברנו על זה והוא אומר שהוא רוצה (השאלה אם הוא לא יתחרט אחר כך, השיער ממש ארוך...). שמעתי שיש גיל בערך מגיל 4 שהקטע המגדרי בנים/בנות כבר מתקשר לשיער ולכן רצוי להסתפר כדי שלא יציקו לו וכו'...יש לציין שגם מבחיה פרקטית אני רואה שהשיער מפריע לו לפעמים ויש גם את בעיית הסירוק...
מה דעתכן?

הנני חד הורית עם ילד בן 9, אני מציבה גבולות לילד ומענישה בדברים חומריים, אבל יש לי בעיה שזה לא משפיעה על הילד, ואינו מציית להוראות שמקבל מאדם מבוגר כגון מורה שמבקשת שישתף פעולה בפעילות בית סיפרית, רוצה להראות שהוא בעל המילה האחרונה, מה לעשות? מה יכול כן להשפיע לשתף פעולה?!, אני כל הזמן מדברת איתו בנושא אבל בכל זאת.

בוקר טוב..
בני בן חצי שנה בעוד שבוע . הוא נכנס לתינוקייה לפני כחודש
מקום מקסים , מטפלות חמות ואוהבות , 16 תינוקות עם בין 4-5 מטפלות.
הבן שלי מאוד קשור אליי...
הבעיה היא שהוא כבר חודש בגן והוא עדיין לא מפסיק לבכות לרגע מהרגע שאני שמה אותו ועד השניה שאני לוקחת אותו, הוא נלחם כשרוצים לתת לאכול מבקבוק ותמיד מאוד קשה להרדים אותו כי הוא צורח.
ברגע שאי לוקחת אותו הוא צוחק , מחייך ולא בוכה בכלל בבית .
המטפלות אומרות לי שפעם ראשונה הם נתקלו במצב כזה שתינוק בגיל 5 חודשים לא הסתגל לגן אחרי חודש.
הייתי איתו אצל רופאים , עשיתי לו בדיקות והכל בסדר .
המטפלות אומרות לי שבגיל כזה הילד לא זקוק להסתגלות כזו ארוכה.
אני לא יודעת מה לעשות , הילד שם כבר חודש והוא ממש סובל .
יש בגן מצלמות באון ליין ואני רואה שהגן מתנהל טוב , אני רואה שמתייחסים אליו יפה ומרימים אותו , מנשקים ומחבקים וכשאני באה לקחת אותו והוא אצלי בידיים הוא אפילו מחייך להם. אבל ברגע שהוא לא רואה אותי , הוא כל היום בוכה .
באופן כללי הילד רגוע רק איתי עם אמא שלי ועם בעלי . ברגע שמישהו אחר צריך לשמור עליו הוא לא רגוע.
אני לא יודעת מה לעשות ...
אני ממש חסרת אונים
האם זה טבעי לגיל כזה והאם יש תקווה שהילד יפסיק לבכות מתישהו בגן.?
תודה מראש...

אורטל...אמא של אורי

שלום רב,
יש לי ילד בן 3.8. ילד מקסים, בן יחיד.
אנחנו מטופלים במכון להתפתחות הילד עקב קשיי תקשורת שפתיים פרגמטיים.
עברנו אבחון אצל רופא להתפתחות, אצל מרפאה בעיסוק, פסיכולוגית. כמו כן, אנחנו מטופלים עלידי קלינאית תקשורת כבר שמונה חודשים.
יש לי שאלה שמאוד מטרידה אותי.
מחר אמורה להתקיים ישיבת צוות פנימית של כל הצוות שעשה לנו אבחונים. לפי מה שהבנתי, לאחר מכן אמורים לזמן אותנו ולדבר איתנו על הסיכום.
האם זו פרוצדורה שיגרתית? אני מאוד לחוצה, כי פסיכולוגית טוענת שלילד יש בעיות נוקשות.
מה יכולות להיות התוצאות של הישיבה הזו?
במקביל, אנחנו הולכים באופן פרטי להדרכת הורים, בעניין הנוקשות והעצבת גבולות.
אנחנו עושים כל מה שאפשר ואני עדיין בחרדות.
הלחיצו אותי מאוד לגבי כל האבחונים האלו, שמעתי כבר כל מיני דעות של סובבים לגבי התערבות של פסיכולוגים.
האם סיכום של המכון ניתן ההמלצה או כהחלטה שאני אהיה חייבת לבצע?
תודה רבה.

שלום אחותי בטיפול פסיכולוגי כשנה כבר חודש שהיא לא הולכת היא מדברת עם הפיסכולוג שהיא תגיע ושעה לפני היא פשוט מבטלת מה הסיבה אציין שבמשך שנה היא כול הזמן הלכה רק החודש חל השינוי

שלום וברכה, אני מקווה שתוכלו לעזור לי או לכוון אותי כי אני מיואשת מאוד... יש לי בת אחת בת שנתיים ושבעה חודשים, ילדה מדהימה וחכמה מאוד לגילה (מאוד מאוד)מכיוון שבעלי אינו הרבה בבית כל "נטל" הגידול הוא עלי. היא אף פעם לא הייתה ילדה קלה, ממש מגיל אפס ידעה ל"סובב אותנו" ולדאוג שכל צומת הלב תיהיה עליה כל הזמן, היא חייבת צומת לב לאורך כל שעות היום והיא לא מסוגלת להעסיק את עצמה לבד. היא גמולה מגיל שנה ועשר. הגמילה הגיעה ממנה ועברה חלק. מזה שלושה חודשים שהיא מפספסת ועושה פיפי ולעיתים גם קקי במכנסיים (מספר פעמים עשתה לנו קקי גם במהלך המקלחת בתוך האמבטיה). עשיתי לה פעמים בדיקת שתן והכל יצא תקין. כאשר צריכה פיפי דואגת ליידע אותנו בד"כ אבל בכל זאת עושה במכנסיים. כאשר אני לוקחת אותה בכח לשירותים היא פשוט לא עושה אבל כאשר היא קמה ומרימה את המכנסיים עושה במכנסיים באותה שנייה. היא מסוגלת להסתובב במכנסיים רטובים מפיפי או מלוכלכים מקקי באין מפריע ולהתנהל כרגיל.במהלך השלושה חודשים האלה מדי פעם חוזרת למוטב לתקופות של יומיים שלושה שבהם עושה בשירותים כרגיל ולא מפספסת ככה שלא נראה לי שמדובר על בעיה אורולוגית. ההתמודדות מאוד קשה לי וניסיתי להחזיר לה את החיתול היא הסתובבה עם החיתול (שוב באין מפריע...) שלושה ימים ואז הורידה ומאז לא מסכימה יותר חיתול (יודעת להוריד לבד). לא קרה שום דבר חריג לאחרונה כגון לידת אח או מעבר דירה, אגב היא עיקבית גם בגן וגם בבית בהתנהגות.בנוסף לפספוסים, היא הלכה אחורה גם בהתנהגות, דברים שעשתה לבד פתאום לא מוכנה לעשות ואומרת "קשה לי לבד" כגון לעלות לבד במדרגות לבית, לנעול נעליים וכ"ו. יש לה התפרצויות זעם בתדירות מאוד גבוה, בהם היא צורחת זורקת לרצפה מכל הבא ליד ומשתטחת על הרצפה. היא אלימה לעיתים כלפי ילדים בגן, היא בוכה המון, וגם הגננת מתלוננת בפני בכל הזדמנות. אייני יודעת מה דרך הפעולה הנכונה, ואנחנו מאוד לא עיקביים ביחס שלנו לנסיגה האחרונה. האם תוכלי לעזור לי ולתת לי כיוון מחשבה או דרך פעולה (מה נכון ומה לא)? או למי ניתן לפנות? מה עלי לעשות?