פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום,
ביתי הבכורה ילדה מקסימה ונבונה, הולכת לגן עירייה.
היא מאוד אהובה ואהודה בגן, הן ע"י הגננות והן ע"י הילדים. היא בעלת ביטחון ויכולת הנהגה.

אבל....
כאשר היא מוזמנת ללכת לחברים אחרי הגן היא מסרבת בתוקף. כאילו היא מאבדת את הביטחון.
אין לה בעיה שיבואו אליה הביתה, אבל בשום פנים ואופן היא לא מסכימה ללכת לביתו של מישהו אחר, אלא אם כן אחד מאיתנו ההורים מצטרף. היא טוענת שהיא מעדיפה להיות בבית.
בנוסף לכך, כאשר אני רוצה לצאת איתה ועם אחותה הקטנה לגינה, היא ישר מסרבת.
ואם היא כן מסכימה בסופו של דבר ללכת לגינה, היא נדבקת אליי ולא עולה על המתקנים.
היא תסכים לעלות על המתקנים רק כאשר אני "מאיימת" שנלך הביתה.
גם אז היא תהיה כל הזמן בקשר עין איתי ותבקש את תשומת ליבי.

אני מודאגת מכך שאינה רוצה בקשר חברתי מחוץ למסגרת החינוכית.
האם זה תלוי באופי שלה? האם יש דרכים לעזור לה להתמודד עם האירוח אצל חברים מהגן?
מה ניתן לעשות?

תודה רבה

הילדה שלי בת 4 וכל הזמן מוצאת קישקושים קטנים להחזיק בשני הידיים ואפילו מסרבת לשים את הדברים בתוך תיק, לעיתים לשקית היא תסכים. הדברים יכולים לכלול בובות מיניאטוריות, גולה שהיא מצאה וכיוצ"ב. היום הגענו לגן וכשאני נפרדת ממנה כשהיא לרוב עדיין בוכה כשזה קורה ונרגעת אח"כ הגיעו 2 בנות דוד שלה לגן עם צמידים שהיא פעם נתנה להם במתנה. היא התחילה לבכות בבכי קורע שחקים שיחזירו לה את הצמידים כי זה שלה. הגננת התקשרה ואמרה לי שהיא בכתה כשאפשר היה לחשוב שעושים לה משהו ולקח לה הרבה זמן עד שנרגעה (רק כשהגננת הביאה לה מתנה אחרת). איך לגמול אותה מהסיפור הזה? לעיתים אני אובדת עצות...תודה

התינוק שלי היה בבית איתי עד גיל חצי שנה, הוא עובר לגן בהרצליה אחרי פסח.
אנחנו עוברים דירה עוד חודשיים לראשון לציון ואצטרך להעבירו למשפחתון כנראה.
בספטמבר כשיהיה בן שנה יעבור למעון ויצו.
איך אפשר להקל עליו את המעברים הנ"ל ? והאם זה לא יפגע בהתפתחותו ?
עד שיכיר כל מסגרת יצטרך כבר לעבור...

שלום,

יש לי ילדה בת שנה ושמונה חודשים. יודעת לדבר ולהביע בדיוק מה היא רוצה. היא מקסימה שובבה ונהדרת לפי דעתי

הבעיה שלי נעוצה בעיקר בשעות שהיא נמצאת בגן הגננת טוענת שהיא כל הזמן בוכה אבל כל הזמן (היא נמצאת באותו גן למעלה משנה). כשאנחנו נפרדות בבוקר היא נפרדת ברצון אבל בשניה שאני איננה היא מתחילה בדרישות נדנדה, מים חיבוק, נשיקה בשניה שהיא לא מקבלת מה שהיא רוצה היא מתחילה לבכות והיא יכולה ככה סתם לבכות וששואלים אותו מה קרה היא שוב מבקשת או שאומרת עצובה. בנוסף אין לה אינטרקציה עם הילדים בגן היא מעדיפה שלא יתקרבו אליה ושלא יכנסו לה לטריטוריה ברגע שילד מתקרב אליה או לוקח לה משהו ששייך לה היא פורצת בבכי תמרורים. היא דורשת המון תשומת לב ומתחילה פתאום לבכות ולדרוש מה שהיא רוצה.

כאשר היא נמצאת איתי אחרי הצהריים היא יחסית נוחה כמעט ואין לי עימותים איתה או בכי לרוב אנחנו פותרות בעיות בדיבורים ואני לא מוצאת את עצמי נלחמת איתה (אני מבינה שאני גם יותר נגישה ופנויה לרצונות שלה). אני גם מודעת לעובדה שהיא לא בדיוק אוהבת להיות עם ילדים בשכבת גיל שלה היא מעדיפה אותם גדולים יותר ומחפשת למשל בגן השעשועים קרבה של ילדים גדולים יותר אפילו בני חמש היא ישר מתפעלת אותם.

הגננת טוענת שכבר עכשיו הילדים יודעים שהיא בוכה וכבר לא מתקרבים אליה ושהיא כבר לא יודעת איך לפתור את זה כי היא נותנת את מלוא תשומת הלב. יש לציין שהיא בשכבה הכי גדולה בגן.

אני גם כבר אובדת עצות אני לא רוצה שהיא תסבול ושכבר מעכשיו תיצור בעיות חברתיות מה עלי לעשות אני באמת שלא יודעת איך לפתור את זה.

שלום,הבן הבכור שלי בן שנתיים ועשרה חודשים הוא נמצא במסגרת מעון נעמ"ת מאז היותי בן 4 חודשים. הוא טרם נגמל. ביום שבת שכניגשתי להחליף חיתול הורדתי לו את הפיג'מה וגם את החיתול והוא נשאר ערום במיטה שכהוא שוכב והוא אמר לי אמא אני לא רוצה נעים,אני שאלתי אותו מה אמרת? והוא לא ענה לי ושוב שאלתי והוא כבר היה בנושא הבא. אני כמובן נשארתי עם כל סימני השאלה?איך אני יכולה להוציא מימנו משהו מבלי להעביר לו את התחושות שלי? מה עלי לעשות? בשלב הזה לא הייתי רוצה לערב את מנהלת הגן. איך אני יכולה לתחקר אותו בעצמי?

שלום בני בן 4 מפחד לטפס על עצים ובכלל מפחד אפילו גובה נמוך, בעוד שחבריו מטפסים בלי בעיה, מה הדרך הנכונה להתמודד ולעזור לו להתגבר ?
תודה

שלום בתי בת 3 ו9 חודשים ילדה ביישנית רגישה תמיד היא הייתה כזאת זה האופי שלה רק שזה נהיה יותר גרוע אנחנו גרים אצל חמותי והיא רואה את הסבא והסבתא כל יום היא לא מתייחסת אליהם למרות שהם מנסים גם לדודים ולדודות היא לא מדברת איתם היא מתחבא מאחורי בכלל עם מבוגרים אפילו ששואלים אותה איך קוראים לה היא לא עונה גם אצל חברות שהאמהות של החברות שלה שואלות אותה משהו היא מבקשת שאני יענה במקומה היא מאוד דבוקה אלי וגם לא יודעת להעסיק את עצמה רק עם מישהו יושב ומשחק איתה שאלתי בגן והגננת אמרה שעם הילדים היא ממש פתוחה אפילו שתלטנית ואני רואה היא ממש אוהבת חברת ילדים גם מהגננת לקח לה המון זמן להיפתח אליה לפני שבועיים נולד לה אח אבל גם לפני זה היא הייתה כזאת היא לא משתתפת בימי הולדת הדבר מאוד מפריע לי איך אני מעלה לה את הביטחון או לאן אפשר לקחת אותה לטפל בזה היום בבוקר היא קמה והסבא והסבתא אמרו לה בוקר טוב והיא ממש התעלמה תודה רבה

יש לי בת בכורה בת 5 וחצי שלפני כחודשיים טוענת שיש לה כאבי בטן
היא לא תמיד מתלוננת אם שואלים אותה אם כואבת לה הבטן היא אומרת שכן
בנוסף היא גם אומרת בגן שכואבת לה הבטן בהתחלה רק באמצע היום אבל עכשיו גם כשהיא נכנסת לגן

היא מתפקדת כרגיל ,מדי פעם יש לה באמת שילשולים אך אינני יודעת האם כאבי הבטן עקב כך.

בנוסך עשיתי לה בדיקותץ דם,שתן וצואה והכל יצא תקין

חשוב לציין שיש לה עוד שני אחים ואחד נולד לפני 9 חודשיים

מה לעשות??

תודה מראש

שלום רב,
יש לי ילד בן 7 , נבון ,חכם ורגיש מאד. ולבעלי יש 2 ילדים אשר נולדו מחוץ לנישואין הראשונים שלו, עד היום לא סיפרנו לילד שלנו שיש לו שני אחים למחצה וזאת מאחר ובעלי לא היה בקשר עם הילדים ולאחרונה נוצר קשר טלפוני בלבד. הבן של בעלי מתחיל להתקשר לטלפון של הבית ואני מנסה למנוע שבני יענה לטלפון מאחר והוא מבקש את אבא.
שאלתי היא האם זה נכון לספר עכשיו לילד שלי שיש לו אחים נוספים או פשוט להמתין עד שהקשר עם בעלי וילדים שלו התחזק.
תודה מראש

שלום, יש לי ילדה מקסימה, מאוד נבונה ובטוחה בעצמה (מגיל קטן). דומינטית בכל מסגרת בה נמצאת.יש לי 2 שאלות שאולי גם קשורות אחת לשניה (מאקרו ומיקרו מה שנקרא):
1.הילדה עדיין לא גמולה אך כאשר מבקשת סיר אני לא מסרבת לה ומביאה. הבעיה שלפעמים אחרי ההשכבה לפני השינה (בלי קשר האם נתתי לה סיר או לא לפני כן)היא עושה קקי , מורידה את החיתול ומורחת הכל על המיטה והקיר (מיותר לציין שבדרך מתלכלכת כולה). כאשר אני נכנסת ונוזפת בה (השאלה אם זה בסדר? ניסיתי להסביר יפה אך ללא הועיל) , היא צוחקת ולא נרתעת כלל. אני ממשיכה לכעוס עליה ואז היא בוכה .מה יכולה להיות הסיבה לכך? משחק? אולי היא כבר מודעת לכך שאאלץ להדליק אור , להתחיל לנקות, לקלח אותה שוב וזה יידחה את ההשכבה (בעיקרון היא כבר מזמן בחדר נפרד, נרדמת לבדה וישנה כל הלילה). האם זה מעיד על משהו וכיצד עליי להגיב ?
2.לא בטוחה האם זה קשור אך לעיתים יש לה התפרצויות זעם ואוהבת שהכל ייעשה בדרכה(בדר"כ איני נלחצת מכך כי ידוע לי שזהו תהליך התבגרות טבעי וחיוני)אך . חשוב לי כבר מעכשיו להציב גבולות שהדבר לא יחמיר בשלב מאוחר יותר הבעיה היא למצוא את האיזון המתאים ולא להיות נוקשה מדיי. תמיד מנסה לפנות אליה ברוגע ובצורה יפה, הדבר בדרך כלל לא עוזר עד שלא מתחילים להרים טונים (יש נושאים אקוטים מבחינתי כמו אלימות, ברגע שהיא מרביצה לי, לבעלי או למישהו אחר ישר נשלחת לפינת חשיבה ואז מתחילה המלחמה היא צורחת ובוכה לא רוצה לעמוד שם ואני מנסה להחזיק אותה שם בכוח לפחות חצי דקה). אני חוששת לעשות נזק לדבר כה יקר ...

ילדתי בכיתה ב' היא ועוד חברה לכיתה, לשכונה חברות של ילדה שגרה ביישוב בת כיתתם חברתם. מה שמפריע לי שהבת שלי שהיתה ילדה מצחיקה, שכולם היו רוצים את סביבתה , מנהיגה הפכה לילדה( עם עוד חברה) שלא מביע את דעותיה יותר כנועה. אותה ילדה מקבלת לדעתי יחס יותר מדי סליחה על הביטוי "מלוקק". אני ואמא של הילדה מאוד מאוכזבות השתתפנו בטיול וראינו איך בנותנו יותר מדי דבק אל אותה ילדה לאן שהיא הולכת הן הולכות , דואגות לה על כול דבר, כול הזמן מה עם תמר (שם בדוי) מה עם תמר...
ניסיתי לדבר עם בתי הסברתי לה שמה שחשוב שהיא תשמור על הרצון שלה וכו' , נראה לי שאני חופרת לה . לפעמים אני מוצאת את עצמי שאני לא יודעת איך לנהל איתה שיחה אולי גרמתי לה נזק שהרבה פעמים אני מדברת אליה כאל ילדה כבר בת 14...בתי אני אציין לא מרבה לשתף לספר מה עובר עליה.


מה עושים? מתי מתערבים מתי לא? האם לא מאוחר למגר את הנזק (אני מבינה שאיתה עשיתי המון שגיאות נתתי לה להתבגר יותר מדי מהר בשיחות לא לגיל שלה במודעות על החיים שיחות שאני מבינה שמנהלים עם ילדים בוגרים. אני אתן דוגמא: היום ראתה טלוזיה ובפרסומת דברו על לשלוח ילדה לבדיקת סרטן הרחם והבת שלי הגיבה : יו וואו. זה קרע אותי במפנים כי אני יודעת שחשפתי אותה למקום שהיא בתור ילדה לא היתה צריכה להיות מודעת (היתי אומרת לה כמובן בסטיאציות מסוימות העיקר הבריאות יש אנשים שסובלים וכו...:( הכוונה שלי היתה טובה אבל לא נכונה ובוגרת. מה אני עושה? ועד כמה גרמתי נזק ויתר מודעות לחיים שאמורים להיות לא מסובכים לגיל שלה. (יותר מדי ערבתי אותה ונהלתי לידה שיחות שלא אמורות להיות שם לידה

שלום,
לחברתי ילדה בת 3 וחצי, מפותחת, ערנית וחריפה.
לפני מספר ימים הילדה הלכה וסיפרה לגננת ש"אמא דחפה אותי" מעשה שלדברי חברתי ואני גם מאמינה שלא באמת קרה.
חברתי באה לדבר עם הילדה טרום שינה וכשהיא פתחה את הנושא הילדה אמרה לה "אמא, אני לא רוצה לדבר על זה, אני מבקשת סליחה, לא יודעת למה אמרתי את זה".
אני מאד סקרנית לדעת מהיכן מגייעה התנהגות שכזו.
יש לציין שהילדה היא בת יחידה, מאד מפונקת ואהובה,

תודה ושבת שלום!

בתי בת 7 אינה מתעוררת בבוקר משום שלדעתה אינה רוצה ואין לה כוח ללכת לבה"ס. שוחחתי איתה ועם המורה והכל בסדר בכיתה. ראוי לציין שבתי היא מאוד חברתית ומבינה את החומר הנלמד אך תפקודה הלימודי הוא מעט איטי.
האם עליילפעול בשיטת החיזוקים החיוביים?

ערב טוב ...

הבת שלי בת 5 וששה חודשים המורה שנה שעברה שמה לב שהילדה יש לה אוצר מילים דל יחסית לבני גילה הילדה עברה אבחון אצל רופא התפתחות הילד ועלה הצורך לאבחון מעמיק בשפה.
ממצאי האבחון מעידים על איחור בהבנת שפה ובחשיבה והפשטה מילולית, איחור קל בהבעת השפה. כשיעקר האיחור ההבעתי הינו בארגון מסר מילולי מורחב, כישורי שפה גבוהה קשיי שליפה .
הילדה כרגע מטופלת אצל קלינאית תקשורת עברה 20 מפגשים רואים שיפור
וגם עכשיו היא עוברת טיפול רגשי דיאדי אצל פסיכולוג בגלל אותה בעיה וגם ביישנות ופחד יש לה גם בעיית זיכרון היא שוכחת מהר .
האם הטיפול הרגשי עוזר לה להיות ילדה יותר פתוחה בכיתה ולא להתבייש ולפחד .

תודה

בתי המקסימה בת כשלוש וחצי מפותחת מאוד ונבונה.
היא מפחדת פחד מוגזם מבעלי חיים, היום פגשנו בכלב נחמד בגינה שלקק את אחותה הקטנה ובתי הגדולה צווחה: הוא אוכל אותה והיא המשיכה לבכות בהיסטריה כשעה...
קנינו לה כלב שתתרגל ואיתו היא יותר משוחררת,
אך נראה כי היא אינה עושה העברה לכלבים אחרים ומתנהגת בצורה היסטרית מאווווווווווודדדד שמיותר לציין עד כמה היא מטרידה ומכאיבה לנו כהורים.
גם להכניס את ראשה למים חוששת וכאשר רואה טיפת דם היא נכנסת ללחץ.
היינו במכון להתפתחות הילד ושם הרגיעו אותנו וטענו שהיא מפותחת היטב וזה יעבור לה.
אני מוטרדת- הביטוי לפחד שלה הוא ממש קיצוני- צרחות אימה רמות ומתמשכות.
מה לעשות?
שכחתי לציין שהיא רוכבת על סוסים כשנה ופחות מפחדת מחיה זו.