פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב,
בני בן ה-9.5 החל לאחרונה לגלות עניין מיני. כלומר, בפעם הראשונה סיפר לי שראה תמונות נוראיות באינטרנט ואף הראה לי מה ראה, ואכן מסתבר שנכנס לאתר של בחורות ערומות ואף תמונות פורנוגרפיות. הוא די היה בפאניקה מזה. לא כל כך ידעתי כיצד להגיב, ניסיתי להרגיעו ולומר שזה עדין מוקדם לגילו להיכנס לאתרים כאלה. קיוויתי שזה ייפסק.
אתמול לקח את המחשב הנייד ואמר לי שבא לו להיות קצת בחדרו לבד לשחק במחשב. הסכמתי, תוך ידיעה שמיד כשיסיים אני אבדוק את ההיסטוריה. ואכן - גלש שוב לאותם אתרים בדיוק!!!
בנוסף, יש בת של חברה הגדולה ממנו בכ-3 שנים - שהוא לקח אותי לחדר ובסודי סודות אמר לי שהוא אוהב אותה.

מה עושים? כיצד מתמודדים? כיצד מסבירים? האם זה נורמאלי? כיצד אני עוצרת את הגלישה לאתרים האלה (לא פיסית, אלא מחשבתית)?

תודה,
אמא קצת מודאגת

שלום רב,
יש לי ילדה בת שנתיים ושמונה , לפני כחודש וחצי העברתי אותה לחדר שלה למיטה רגילה שלה ,עד אז הייתה ישנה במיטת תינוקות איתנו בחדר.
היא זרמה עם עניין המעבר וישנה כמה פעמים רצוף בלי שום חששות
לאחרונה מזה שבועיים התחילה לפחד מאוד ומבקש שנשב לידה "קצת" ואחרי חצי שעה בערך שהיא נרדמת ממש אני קמה וממשיכה בעבודות שלי והיא קמה בבהלה שאני אבוא לשבת "קצת"
וגם במהלך הלילה זה ממשיך היא רואה אותי ונרדמת שוב
מה עושים איתה ? אני ממש דואגת לה שהיא מפוחדת ככה כי זו ילדה נוחה כל כך שאם כבר מתלוננת סימן שמשהו לא בסדר

שלום, יש לי תינוקת בת 11 חודשים. היא אחות קטנה לילדה בת 4.5. יש לי בעיה איתה שהיא מרביצה כל הזמן ברגע שאחותה מתקרבת אליה היא מזיזה את הידיים תנועה של הרבצה. גם כאשר אני לוקחת אותה ממקום מסויים או מנסה להרדימה היא מרביצה. מה לעשות? ניסיתי להחזיק לה את הידיים ולהגיד לה שלא מרביצים ולהראות לה תנועת ליטוף אך זה לא עוזר. ביתי הגדולה מאוד עדינה וכל הזמן היא מקבלת מכות. מה לעשות? בנוסף לפני השינה היא צורחת... מאוד קשה להרדימה היא בוכה חצי שעה לפני שנרדמת. מה לעשות גם אם זה בבקשה? תודה נעמי

עד איזה גיל בריא ונורמלי שהילד רואה את ההורה בן המין השני ערום?

ומה לגבי הורה בן המין השני שמקלח את הילדים? האם כדאי לחדול גם מזה

בגיל מסויים?

שלום, בני בן שש וחצי, בכיתה א', יש לו קצת קשיים בכתיבה אבל המורה מסייעת לו בזה ומקלה עליו. הוא משחק בעיקר עם ילדים בכתות ה' - ו', לא ברור לי מה טיב המשחקים-צופה בהם משחקים כדור רגל, כנראה שמרגיש מוגן איתם-כשעלה לא' הם מונו להיות החונכים של כתות א' ומאז רוב הילדים "השתחררו" מהחונכים. (הם מאוד מגוננים עליו ושואלים אותו כל הזמן אם מישהו הרביץ לו היום).
השבוע הוא ביקש לדעת איך כותבים מוות. אמרתי לו. שאלתי למה שואל אמר :"סתם".
היום חזר עם מובייל מריבועי קרטון ועליהם מצויירת גולגולת ועל אחד מהם כתוב "מוות".
הוא לא מסביר למה כתב זאת, אמר רק :"בא לי".
האם אני לחוצה מדי? האם הדבר נורמאלי? - לא היו מקרי מוות בסביבתנו.

שלום .


בתי בת ה 3 , ילדה אינטליגנטית , חריפה , סקרנית אך מדברת ללא הפסק מהרגע שבו התחילה לדבר בצורה ברורה ושוטפת (בערך גיל שנתיים) .
מהרגע שבו היא מתעוררת בבוקר היא שואלת שאלות ומדברת ללא הפסק .
היא גם מדברת בקול רם מאוד אך זה בעקבות בעיית שמיעה שנוצרה בגלל נוזלים שיש לה באוזניים וכנראה יטופלו ע"י ניתוח.
השילוב של דיבור ללא הפסק והקול החזק מפריע לנו לפעמים ואנו מבקשים ממנה קצת שקט , אך נראה שקשה לה .

מה דעתכן ?

תודה מראש

בני בן 5. אנחנו שוקלים לעבור דירה. המעבר צפוי להיות באוגוסט. האם רצוי לקחת את הילד לבדיקת דירות? באו אנשים לראות את הבית שלנו והוא לא שאל כלום וגם לא אמרנו כלום. האם עדיף לדבר על זה? יש לציין שבשבוע האחרון הילד עבר אזעקות ולחץ נפשי עקב זה. ובשבוע זה באו אנשים לראות את הבית שלנו.

שלום רב
ביתי בת השלוש וחצי ילדה מאוד חכמה ובד"כ ילדה מאוד ממושמעת וטובה. שמתי לב כאשר היא בעיקר כבר עייפה או שמשהו לא הולך בדיוק כפי שהיא רוצה היא מתחילה להרביץ לי ולנשוך מאוד חזק ולאח הקטן שלה בראש. (בגן לא ידוע לי אם היא מרביצה לחברים שלה) אני בהתחלה אומרת לה שאם היא תמשיך להרביץ היא תלך לעונש לחדר שלה וכאשר היא ממשיכה אני מכניסה אותה לחדר ועד אשר היא לא נרגעת ומבקשת סליחה אני לא מוציאה אותה משם (היא כמובן יוצאת מהחדר ואני מכניסה אותה שוב ושוב). העונש אכן עוזר ומאפס אותה ולאחר מכן היא נרגעת וילדה טובה, אך באופן כללי העונש הזה כבר לא כל כך פותר את הבעיה לתמיד. היא עדיין מרביצה ויודעת שהיא תלך לעונש ותירגע וכך חוזר חלילה....
איזה "עונש" אני יכולה לתת לה על מנת ללמד אותה שלהרביץ זה לא טוב וכך לא נוהגים גם כשעייפים או משהו לא מסתדר כפי שהיא רוצה???
תודה

שלום לכן,
ברצוני להתייעץ לגבי בני שבקרוב יהיה בן 3. יש לו אחות בכורה בכיתה א' , ולפני שלושה חודשים ילדתי אחות קטנה וחמודה.
מדובר בילד חמוד ורגיש אשר נמצא במסגרת של גן פרטי (חצי יום).
התחיל לדבר לאחר גיל שנתיים,מאז מדבר יפה וברור.
לפני כשלושה שבועות-חודש הילד התחיל לגמגם. זה התחיל במילה אחת בתוך משפט כמו "אני רוצה ממממממשחק" או "אאאאני ..." וכו'. לאחרונה המצב החמיר ובני מתקשה להוציא מילים מפיו ,מאמץ את עיניו, וברגע שהוא רואה שאינו מצליח להוציא מילה -הוא בוחר לשתוק.... .המאמצים שלו להוציא משפטים מהפה הם כ"כ גדולים שהוא פשוט מעדיף לדבר פחות או להגיד מילים בודדות ללא משפט או לעיתים הוא בוחר להצביע על משהו אם רוצה או לקחת אותנו ביד ולהראות....
הגננת בגן גם שמה לב לכך,אך טוענת שבגן הוא יחסית כן מדבר,למרות שהיא בהחלט שמה לב לשינוי.
אנחנו ההורים מנסים לתמוך בו ולהקשיב לו ולא להעיר לו על כך. הבעיה היא שנראה לנו שאי אפשר להתעלם מכך ובטח לו לתת לו לבחור לא לדבר.
אנו חושבים שמדובר באישזהו משבר בעקבות לידת האחות הקטנה.אנו מניחים שהילד מביע איזושהי מצוקה משום שנדחק הצידה כי הוא כבר לא הילד הקטן במשפחה...ומעצם העניין אולי מקבל קצת פחות את תשומת ליבנו...
כיצד לנהוג?
תודה לכן
מיכל

בני בן 5.5 בגן חובה פשוט לא אוהב ללכת לגן , וברוב הימים הוא מביע סירוב לצאת לגן בבוקר , הסירוב לפעמים מתון ולפעמים תקיף עד כדי צעקות מצידו.
בהתחלה הוא הסביר את הסירוב בזה שמציקים לו בגן לפעמים גם מרביצים וגם כי משעמם
היום יש יותר דגש על נושא השיעמום בגן . השבוע באחת הפעמים שהוא התקשה להיפרד ממני בבוקר בגן , שאלתי אם משהו מציק לו בגן והוא ענה שמשהו מציק לו והוא לא יודע מה.
הגננת תמיד מציינת שהוא פעיל חברתית ,יש לו חברים,מגלה אסרטיביות כשצריך, נראה שהוא נהנה בגן , ולא נראה שהוא משועמם. בקיצור שהכל בסדר, היא הסבירה לי שפשוט יש ילדים שלא אוהבים ללכת לגן , אוהבים את החופש בבית ואין מה לעשות עם זה. זה נכון שהוא אוהב מאד את החופש בבית (יש לציין שאני לא עובדת ואני בבית) אך אני עדיין לא מקבלת את זה.
יש לציין כי זה היה גם בשנה שעברה באופן יותר קל אומנם. זה היה בגן אחר וצוות אחר.

כל העניין דורש ממני המון סבלנות אורך רוח ושיכנועים. אולי בכל זאת יש לו איזה שהו קושי שהוא אינו יכול או אינו יודע לאמר.?!
(אין קשיים קוגנטיביים והתפתחותיים , הוא מסוגל לכל הדרישות שבגן. כך מציינת הגננת)

אשמח לכל עצה , רעיון או הארה

בתודה מראש

בהמשך לתשובתך... הילדה עם אופי כוחני... כשמשהו משתבש לה או כשלא עושים מה שרוצה אז "שוברת את הכלים" צועקת דוחפת מרביצה וגורמת לילדים להתרחק ממנה, יש לציין שגם קרובי משפחתי המבוגרים והילדים קצת נרתעים מההתנהגות שלה הלא "פראיירית" הלא מוותרת הלא עדינה וכו'... איך לשנות לה את האופי שתהייה יותר רכה עדינה ולא טום בוי.

ילדתי בת 7 שמנה ולא הכי מקובלת חברתית. כל הזמן חינכנו אותה לא להרביץ ולדבר לא יפה . ותמיד שהיה עימות ניסנו להבין מה היא יכולה לעשות כדי להימנע ממקרים כאלה. לאחרונה היא סובלת מהצקות מילדים(לא ילדים מסוימים , כל פעם זה ילד אחר בעיקר על רקע זה שהיא שמנה)והיא לא יודעת איך להחזיר. שבוע שעבר היא שיחקה עם קבוצת ילדים מול הבית ואני הסתכלתי ואחד מהילדים שהתעלם ממנה כל המשחק התחיל לקלל ולהעליב אותה בגלל שהיא נגעה לו באופנים בטעות(כמובן שקרא לה שמנה)אני התערבתי ואמרתי לה שכל מי שמתחיל איתה היא מחזירה בין אם זה אלימות מילולית או פיזית(כי היא נעמדה מולו שפופה ולא היה לה ביטחון לענות לו)מאז פעמיים היו התקלויות עם ילדים והיא החזירה בכל הכוח(פעם מילולית ופעם פיזית) מצב זה גם מדאיג אותי.
בגלל שיש לה בעיית משקל וחוסר ביטחון ילדים מוצאים אותה הרבה פעמים כמי שנוח לרדת ולהציק לו.. האם אני צריכה ללמד אותה להחזיר ולגבות אותה . או להתעלם(כשהיא הייתה מתעלמת היו מפרשים זאת כחולשה) מאז שגיביתי אותה היא גם מספרת לי על מקרים כאלה .. מה שבעבר היא לא הייתה עושה

שלום רב
יש לי ילד בן 8.5 ובן 5 יש לנו כבר 14 שנה חתול .
עתה התגלה אצלו סרטן תוקפני והוטרינר המליץ להרדים אותו.
הילדים יודעים שלאחרונה הוא לא מרגיש טוב .
אנחנו לא רוצים להגיד להם שאנחנו מרדימים אותו וכן לתת להם אפשרות להיפרד מימנו השאלה היא איך לומר ואיך לעשות את זה?מהי הדרך המתאימה יותר לגיל שלהם?האם בכלל לתת להם להיפרד-גם זה מלחיץ הידיעה שהוא כבר מאד חולה ואולי ימות. אנא הצעות בעניין.תודה

שלום

בני בן חמש וחצי לאחרונה מראה סימני פחד

יש לו מספר משחקי מחשב שככל הנראה הם מפחדים אותו משחקי מלחמות
הוא מאוד אוהב לשחק בהם אך מבקש כי נשב לידו כאשר משחק וכן לאחרונה החל להנמיך את הקול עד כדי השתקת המחשב
ניסיתי לדבר לליבו ולשאול מדוע אינו שם קול לדבריו הוא אוהב לשחק בשקט

ניסנו למנוע ממנו לשחק במשחקים אלו אך הוא מתעקש דווקא בהם
מה עלינו לעשות האם באמת לאסור עליו לשחק במשחקים אלו האים להמשיך לשבת לידו ושישחק


שאלה נוספת הקשורה בפחד היא עונש שניתן לו כהתנהגות לא טובה היא הכנסתו לחדרו ולאחרונה אף, סגירת הדלת אחריו האים זה מה שגרם לו לפחדים

אשמח לקבל תשובה

שלום רב, יש לי ילד בן 9. בתור ילד קטן סבל מעיכוב התפתחותי שפתי ומוטורי וגם מחוסר ויסות תחושתי. נשאר שנה נוספת בגן שפתי. כיום קשה לו מאוד חברתית אך מבחינה לימודית מסתדר היטב. לאחרונה החל לקלף באובססיביות את העור באצבעות הידיים ואו הרגליים. כאשר הוא עם גרביים הוא תולש לאט לאט את החוטים עד שהגרב נקרעת לגמרי. האם הסיבה לכך יכולה להיות נפשית? איני יודעת כיצד לנהוג, האם להתעלם או לא? האם מצב זה דורש טיפול או שיכול לחלוף לבד?