פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום,

בני בן שנתיים ושלושה חודשים מדבר כל הזמן בשפת נקבה "לא רוצה", "לא יכולה" , "רוצה לעלות" אני מתקנת אותו על המקום אך הוא ממשיך בשלו.
כשאני מלבישה אותו במכנסיים הוא בוכה וצורח ומסרב ללבוש את המכנסיים ומבקש כל הזמן שמלה, אז אני בוחנת אותו ואומרת לו "בוא נלבש שמלה" והוא ישר רוצה מחייך ומאושר. כשהוא נשאר בלי מכנס הוא מנסה למשוך את החולצה כמה שיותר למטה ומחזיק אותה מהצדדים "כמו שמלה" לפעמים סתם מושך את החולצה ונשאר מכופף עם הרגליים כדי שהחולצה תהיה יותר ארוכה ותכסה את רגליו "כמו שמלה".
אינני נוהגת ללבוש שמלות אך מציינת שהוא מאוד אוהב את הקלטות של רינת גבאי ורואה אותן כל הזמן (לפעמים היא לבושה בשמלה).
לציין שכשהוא רואה מישהי בשמלה הוא נוגע ומזיז לה את השמלה.

1. האם זה נורמלי?????

2. האם מדובר במשבר זהות בגיל כזה?

3. האם זה עניין חולף או שעליי להיות מודאגת מהתופעה הזו?

4. למי עליי לפנות כדי לאבחן את הבעיה?

אשמח לקבל תגובה מהירה..

שלום
ביתי בת שנתיים בת בכורה ויש לה אח בן חצי שנה
קרה כבר מספר פעמים שאנחנו או אנשים אחרים חוזרים אחרי משהו שהיא אמרה
למשל משהו שהיא אמרה בצורה חמודה אנחנו חוזרים על זה וצוחקים - היא ממש נעלבת ומתחילה לבכות
זה קורה גם עם אנשים זרים וגם משפחה
השאלה איך להגיב לזה
חמותי למשל עושה מזה עניין ומתחילה להגיד "מה זה אסור לצחוק איתה"וכו'
(לידה כמובן)
אני אישית חושבת שלא צריך להתייחס לזה ולהתעלם
מה כדאי לעשות?

ערב טוב לכולם
יש לי בן בגן טרום חובה בן 4.5 שנים, מאוד אינטיליגנטי חכם ומאוד מפונק הבעיה התחילה אחרי שילדתי בת והוא היה בן שלוש שנים התחילה הקנאה והמשיכה עד היום התנהגותיו מעצבנות הוא מדבר בקול רם אפילו בצעוק לפעמים נותן לה מכות מתחיל לעשות בלגן בכל דבר מנסה למשוך תשומת לבינו בכל השיטות למרות שלא מחסירים עליו שום דבר והכנתי אותו מאז שנכנסתי להרעון היה שותף בכל דבר שעשענו לילדה מדבר הרבה מתפרץ באמצע שיחות לא מחכה נראה כמו היפראקטיב וזה מדאיג אותי לפעמים שר במילים שהוא ממציא ולא קשורות אחת בשנייה אפילו סתם מילים שאין להן פירוש וגם בצעקות כל הזמן זז לא אוהב להתעסק בענייני ציור או כתיבה מתעייף במהירות ועכשיו מטופל אצל מרפא בעיסוק עשיתי לו כלכלת אסימונים אבל לשווא גם המורה אומרת לי שלא מעניין אותו המדביקות או הפרסים והוא חכם מכל העניין הזה והיא לא יודעת איך להתנהג איתו וציינה שהוא מקשיב לה בריכוז ובסיפור ומיישב באופן שקט כל הזמן שואל אותה את אוהבת אותי יותר משאר הילדים כמו ששואל אותנו בבית אם אוהבים אותו יותר מאחותו עד היום וכשאני מסבירה לו שאוהבת שניהם באותה מידה כי הם אחים הוא מבקש לאהוב אותו יותר כי הוא יותר גדול והיא קטנה ונראה כמו מסכן גם עם הסבים אותו דבר וכל דבר מכעיס אותו אז מה לעשות והאם כדי לקחת אותו לנירולוג ?

ערב טוב
יש לנו שני בנים הבכור בן 4 ן7 ח' והקטן בן שנתים ו2 ח'...
יש לי מס' שאלות..
1. הבן הגדול מאוד מקנא מאחיו ותמיד אומר שהוא לא אוהב אותו.. הוא גם מאוד אלים איתו ולא מוכן לתת לו משהוא הוא מעדיף לזרוק את החטיף שיש לו ביד ולא לתת לאח שלו.. איך יכולים לשפר את היחס בינו לבין אחיו?
2. היום הבן הגדול צייר את האבא שלו וצייר לו ידיים מאוד ארוכות וצבע את הפנים שלא רואים את העינים שלו והוא אמר שעשה את זה כדי שהוא לא יראה כלום ויפול. האם זה מעיד על משהוא?? (יש לציין שאני עובדת בדרום ויוצאת מאוד מוקדם כשהילדים עדיין יושנים ואבא שלהם מכין אותם לגן וגם הוא לוקיח אותם אחרי הצהריים לסבתא שלהם.. ואני חוזרת מהעבודה ב 4 וחצה)
3. הבן הקטן עדיין לא מדבר טוב.. לאחרונה הוא כל הזמן הוא לא רוצה את החיתול ומוריד אותו והולך בלי מכנסיים הוא עושה את זה הרבה פעמים ביום ואני כל הזמן מחזירה לו.. האם שהוא רוצה ללכת בלי מכנסיים מעיד על משהוא אצל הילד?
4. בני הגדול תמיד אומר שלא רוצה שאני אעבוד כי רוצה לחזור הביתה ולשחק בבית.. האם שאני רחוקה מהלדים 5 ימים בשבוע להרבה זמן משפיע על ההתפתחות הנפשית של הילדים??

תודה לכן מראש על המענה

שלום

אני נמצאת בהריון בשבוע 35 ויש לי בת בת שנתיים וחצי. כרגע אני כבר כמה ימים בבית חולים בגלל חום גבוה.ביתי הקטנה קשורה אלי מאוד מאוד, היא מאוד מפותחת לגילה בעלת אינטלגנציה ריגשית גבוה מדברת שוטף ומאוד מבינה.בימים האחרונים נעלמתי לה בהפתעה בגלל האשפוז ולא ציפנו שאשאר כמה ימים בבית חולים מאחר והיא רגילה כי את כל סדר היום היא עוברת איתי חוששני שהיא לוקחת את זה קשה מצוברחת עושה פיפי במכנסים פעם אחר פעם דברים שמאוד לא אופיינים לה.לא אמרנו לה דבר מלבד שאימא קצת לא מרגישה טוב ולכן הלכה לרופא.הרופאים ממליצים שלא תגיע לביקור בגלל שאני עם חום.והיא לא רוצה לדבר איתי בטלפון.רציתי את עזרתכן איך אפשר להסביר לה בעדינות.מאחר והיא מאוד מבינה היא מבחינה בכל דבר וזה לא שניתן לתרץ לה..אני לא רוצה שזה יפגע בה ריגשית.
האם כן נכון שהיא תבוא לבקר אותי אני מפחדת שיהיה לה קשה שהיא תראה שאהני לא חוזרת איתה.אודה לתשובתכן.

ילדתי בת חמש וחצי ולומדת בחינוך מיוחד. יש לה בעיה מולדת בתכנון תנועות כך שאינה מדברת, מלבד מילים בודדות והברות. היא מביעה את עצמה בעיקר על ידי ג'סטות וחלקי המילים שהיא מסוגלת לומר. (בשל אותה בעיה גם אינה יכולה ללמוד שפת סימנים, כי גם בה דרוש תכנון תנועות מורכבות) הגן שבו היא לומדת הוא גן עיכוב התפתחותי וליקויי למידה. בנוסף לעובדה שאינה יכולה לדבר גם רמתה הקוגנטיבית מונמכת וגם התפקוד המוטורי. בנוסף בגלל הקושי היא סובלת גם מבעיה רגשית.
כל ילדי הגן האחרים מלבדה מדברים (חלקם אומנם עם בעיות היגויי ושליפה וכו', אך שלא כמותה ניתנים להבנה בקלות.)
שאלתי: בשנה האחרונה נראה שהיא מודעת לבעייתה, ובכל פעם שמבקשים ממנה שיתוף פעולה ש"עולה" על הבעיה - אם זה ניסיון ללמוד מילים או לתרגל מוטוריקה - היא מסתגרת ולא מוכנה לשתף פעולה. גם קלינאית התקשורת אומרת שהיא לא מוכנה לשתף פעולה איתה בניסיון ללמוד מילים שהיא כן מסוגלת לומר אך עדין מתקשה..
היא מרגישה שהיא שונה משאר הילדים בגן בכך שאינה יכולה לדבר .
האם עלי ליזום איתה שיחה בנושא ולהסביר לה שיש לה בעיה שלא באשמתה ושאנחנו אוהבים אותה מאוד בדיוק כך, ושקשה לה שאנחנו לא מצליחים להבין מה שהיא רוצה לספר לנו וכו'...? או שזה עדין גיל מוקדם מדי? (חשוב לזכור שהגיל המנטלי נמוך עוד יותר)
ואם כן נכון לקיים שיחה, עד היכן להגיע ומה בדיוק להסביר?
חשוב לי מאוד לדעת אם אי התייחסות מפורשת לבעיה מזיקה, משום שהמצב הרגשי שלה מדאיג אותנו מאוד.
תודה רבה
נוגה

שלום,ביתי בת 4.5 היא ילדה בכורה היתה ילדה יחידה עד גיל 3.5היא היתה ועודנה הנסיכה של הבית, היא מאטוד מפונקת . היא ילדה מאוד נבונה, רגישה מאוד, מתקשה להתמודד עם קשיים ושינויים. היא מאוד ורבלית ויודעת לבטא את עצמה כמו מתבגרת. הבעיהה יא עם חברים בגילה - אם הם לא מצייטים לה היא בוכה ושוברת את הכלים. היא לא מוכנה לוותר והכל צריך להתנהל לפי החוקים שלה. אני מביאה חברים הביתה והיא עושה לי בושות.גם בגן שעשועים היא פשוט בכיינית והיא מאיימת שלא תדבר איתם ושלא יבואו אליה הביתה יותר. אני חוששת שלא ירצו לשחק איתה יותר וזה כבר קורה בגן והיא מאוד נפגעת מזה. וחוץ מזה אני מתביישת ולא יודעת איך להתמודד. מה לעשות? אתמול ממש כעסתי ואמרתי לה שיותר לא ניפגש עם חברים ושאני מאוכזבת ממנה.היא מסלקת לי אורחים מהבית כשזה לא לרוחה... איך לפעול? תודה נעמי

שלום,
מעט הלילות שישן שינה רציפה.
אף פעם לא נעזר במוצץ או בחפץ כלשהו לשם הרגעה.
ראינו חשיבות לתת לו באופן עקבי מענה לבכי שלו שהיה תינוק ובכל שלבי התפתחותו השונים.
הוא ישן במיטתו , מכיר ומבין את שיגרת טרום שינה. כילד חייכן ,עירני ועומד על שלו.

הקושי הוא בלילה. יקיצות של בכי וצווחות. אין דרך לתקשר איתו. הוא רוצה שהכרית תהיה בצורה הזו ולשכב ככה ,ואמא-אמא או אבא-אבא. הכל מתנהל בבכי ורצון שלנו לחזור לישון. זה לא מסתדר. גם הסברים מילוליים לפני השינה: שבלילה ישנים ,יש חושך, אמא ואבא גם ישנים נבוא ללטף ותחזור לישון. לא עוזרים.
אנחנו מותשים!!
יש לילות שאני מרגישה שיש לו צורך פסיכולוגי לראות אותנו בלילה. (וגם לבדוק גבולות) לעיתים אני מרגישה שזו סוג של הרגל שקשה לכולנו להתנתק ממנו.

מה כדאי לעשות??
תודה

בני בן שלוש, ילד רגיש מאוד, מטופל בריפוי בעיסוק בשל בעיות ויסות חושי. לאחרונה החל להגיד שהוא מפחד מהחדר שלו כי יש שם איש שמפריע לו ורוצה שנבוא איתו לחדר ונגיד לאיש שלא יפריע ליונתן האם זה טיפוסי לגיל שלוש? איך עלי להגיב?

שלום רב, בני בן ה-6 חודשים החל להראות סימנים של חרדת נטישה בשבוע האחרון, כל פעם שאני יוצאת מהטווח ראיה שלו, הולכת לחדר אחר הוא מתחיל לבכות. רציתי לשאול כמה זמן בממוצע נמשך השלב הזה של ההיצמדות לאמא ודבר נוסף , אנחנו מתכננים נסיעה לחו"ל , בני יהיה בן 8 חודשים ואמור להישאר עם הסבתות בידיים טובות ומוכרות מאוד. הנסיעה היא לשבוע, האם בעכבות הנסיבות עלינו לשקול לבלטל את הנסיעה? אודה מאוד לתשובתכם.

לבני בן השלוש וחצי גילינו בעייה בדיבור , לקחנו אותו לאבחון אצל קלינאית תקשורת שם נמצא שיש לו בעיית דיבור התחלנו לטפל אצל קלינאית המצב השתפר בדיבור , אך אני מעוניינת לאבחן אותו אצל פסיכולוג/ית שיאתרו ממה נובעת הבעיה (ערכנו בדיקת שמיעה הכל תקין ), רציתי לדעת למי אפשר לפנות ?
תודה

הילדה שלי בת שנתיים וחודשיים כבר לפני חודש התחילה להגמל מהחיתול בבית היא נמצאת במסגרת של גן עד חמש ועדין לא הורדתי את החיתול בגן כי אני גומלת אותה מהנקה (כן היא עדין יונקת ) הורדתי את הנקת הלילה ועכשיו אני רוצה להוריד את ההנקה של הבוקר ולהוריד בכלל את ההנקה אמרתי לילדה שלי שארי שנתחפש בפורים לברבי כמובן(תחפושת שהיא בחרה אז היא יודעת במה מדובר)נוריד את החיתול בגן וגם אני לא רוצה לייצר מצב שיהיו שתי גמילות במקביל אני רוצה להוריד את ההנקה ועוד שבועיים את היחיתול האם אני טועה כי היא ממש מוכנה לגמילה מהחיתולים אבל אני לא רוצה לייצר רגרסיות ??????????? ליאת תעשי לי סדר בדברים

שלום
יש לי ילד בן 4 וחודשיים שמדבר המון מתוך שינה וצועק ובין הדיבורים והצעקות יש לו ממש סיוטים הוא אפילו קפץ מהמיטה לרצפה מהפחד שלו וכל הגוף שלו רעד (הוא חולם על דוב, דבורים וכל מיני חלומות שמפחידים אותו) אני יודעת שהגיל הזה סוער במיוחד מבחינת פחדים וריגשית , התמודדתי עם הילדה שלי עם העיצות שקיבלתי בפורום הזה אבל אני לא יודעת להתמודד מול צעקות וסיוטים. . אני ניגשת אליו מחבקת אותו מנשקת ומרגיעה מחזירה אותו למיטה (הוא לא מתנגד לחזור למיטתו) וכעבור רבע שעה הוא שוב חולם

אנא עיזרי לי

בתי בת החמש, מאוד רגישה ומאוד מפונקת. היא מאוד מהר עוברת לטון יללני ובכייני על כלום.
ניסיתי כל מיני דרכים להתמודד עם זה, בהתחלה התעצבנתי מאוד, הייתי כועסת על הבכיינות הזאת ללא כל סיבה, כמובן שזה לא עבד.
אחר כך ניסיתי להבין, לדבר איתה, להזדהות, מה שנתן קצת שקט בבית ופחות בכי.
אבל גם זה כבר לא עובד, הילדה מוצאת מיליון סיבות לילל.
לאחרונה זה מתלווה ב״אתם מעליבים אותי״ והיא נכנסת למיטה מתחת לשמיכה... זה קורה גם אם אני רק מעירה לה ומסבירה לה, או אפילו קצת מרימה את הקול, כמובן שאני לא אומרת שום דבר מעליב, זה הטון שמרתיע אותה.
אני מנסה להסביר לה שזה לא נעים לי שאני מדברת איתה והיא רצה למיטה, שאני רק מסבירה לה ואין לה שום סיבה להיעלב.

לא יודעת מה לעשות, איך להתמודד עם התגובות שלה?
מה אני עושה לא בסדר? (הרי ברור שכאמא פולניה אני משוכנעת שהכל בגללי...)
אני מניחה שיכול להיות שיש קשר לאח שנולד לפני חמישה חודשים...?!

שלום, בני בן 5 שנים , ילד נאה , לאחרונה אני שמה לב שהוא מתקרב יותר לבנות בגן , אני שואלת אותו מידי פעם עם מי שיחק בגן בד"כ זה עם בנות.
בנוסף הוא נורא אוהב דברים ורודים וסגולים ומברקים, משחק עם השיער שלו (שיער ארוך יחסית לבנים) מתחיל ללכת כמו דוגמניות דבר אשר מוציא אותי מדעתי.
כל הזמן שר בבית , צוחק בצורה מוגזמת שלפעמים אינה תואמת סיטואציה .
אוהב מאוד לצייר בעיקר מצייר בנות.
לציין שהוא ילד מס' 3 במשפחה . יש לו אחות בת 10 ושני אחים בני 2 ו 8 שנים .
האח הקטן בן שנתיים ממשם מתנהג כמו בנים מזהה דברים ששייכים לשני המינים.
גם הגדול מתנהג בצורה הולמת לזהותו המינית.
אני מעריכה שמדובר בהתנהגויות לא אופייניות לבנים בגיל הזה ומבקשת שתפנו אותי לאנשי מקצוע מתאמים.
תודה