פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

יש לי ילדה בת שנתיים ושמונה חודשים. כשהייתי באמצע הריון, לפני שנה וקצת, היא התחילה ללטף לי את הבטן והתמכרה. היא לא הולכת לישון בלי "בטן", היא למדה לקבל גם את הבטן של בעלי כחלופה, והיא לפעמים מרגיעה את עצמה כשהיא שמה רגל על הבטן שלי (במקום יד)- במצב שכיבה. הבעיה שלאחרונה זה מחמיר, היא מנסה להגדיל מגע, היא מרימה את החולצה שלה ושלי (היא באה מאחורי כשאני יושבת על הספה) ומצמידה את הבטן שלה לגב שלי והכי גרוע, לפעמים היא מתפשטת או לפני מקלחת ומצמידה את איבר מינה לגב שלי בפיסוק רגליים. היא נורא עצובה כשאנחנו אומרים שזה לא נעים לנו, זה מתחיל להטריד, איך לומר די בלי לגרום לה להרגיש דחויה?

שלום,
הילד בזמו האחרון התחיל לפתוח ולסגור דלתות בבית ובגן. גם אם הוא שומע שיצאו מהחדר הוא יקום והסגור את הדלת. ועוד דבר הילד במקום להסביר אם מפריע לו או כואב לו .... צועק. צועק הרבה גם בבית וגם בגן. ובגן אומרים שלפעמיים הילד צועק בלי שום סיבה. שזה יש גם בבית. הוא יכול לשחק ולתת צעקה חזקה. מה זה יכול להיות?
תודה

בני בן 8, אוכל מאוד לא נקי, עם פה פתוח, ולא מוכן להעזר בסכין.

איך ניתן לשנות המצב ?

אני יודעת שגם להעיר זה לא טוב יותר מידי.

ניסיתי להציע לו לאכול עם כף, תחמתי את הצלחת עם נייר, שיהיה לו גבול.

כלום לא עוזר !

האם יש דרך חינוכית לעודד אותו לשנות המצב ?

שלום,

בני בן החמש וחצי התבקש בגן לצייר ציור של המשפחה לכבוד יום המשפחה.
בציור נראה בני בצד ימין, לידו אני עם שמלה וכתר, לידי בעלי עם שמלה וכתר וליד בעלי בתנו הקטנה (קטנטנה). ליד כל אחד רשם את השם. את השם אמא ציין פעמיים, כלומר לא כתב אבא וגם לא צייר דמות גברית אלא נשית, זהה לי.
אני רוצה לציין שבני מאוד אוהב את עולם האגדות, נסיכות בעיקר. כל הציורים שלו הם על נסיכות. מספר פעמים ציין בפנינו שהיה מעדיף להיות ילדה, דבר שהיה קשה לשמוע.
בעלי פעיל בחיי בני, לא חוזר מאוחר מהעבודה, פעם בשבוע מוציא אותו ואת בתנו מהגן.
לא ברור לי מנין נובעת ההתעלמות בציור מבעלי? האם בשל העובדה שכ"כ אוהב נסיכות או שמא מעיד על משהו אחר?
אודה לעזרה בנושא.

לבתי בת השנתיים ושמונה חודשים דמיון מאוד מפותח,השבוע ראיתי בסלון על הריצפה בננה ,אמרתי לה למה את זורקת בננה בסלון והיא אמרה לי אמא זה לכלבים, (אין לנו כלב בבית) אמרתי לה איזה כלבים ? היא אמרה אמא ראיתי כלבים חמודים בצבע לבן ואני רוצה לתת להם את הבבנה שיאכלו, אמא אל תפריעי להם ואל תקחי את זה , זה שעשע אותי אבל מצד שני לא כ"כ מובן לי , מה היא רואה באמת כלבים? יש לי מה לדאוג?

בתי בת שנה וחמישה חודשים. בגיל 3 חודשים נכנסה למשפחתון ובגיל שנה העברתי אותה לגן (במסגרת של 12 ילדים בקבוצתה).
הייתי אמורה להעביר אותה בסוף שנת הלימודים כשתהיה בת שנתיים לגן אחר שאני יותר מרוצה מהחינוך בו. אולם היות וחוק חינוך חובה נכנס לתוקף יווצר מצב שבו אצטרך להחליף שוב לאחר השנה הבאה, כשתהיה בת 3, מה שיוצר החלפת מסגרת כל שנה במשך 3 השנים הראשונות לחייה.
לכן אני מאוד מתלבטת האם להשאיר אותה בגן הנוכחי, לעוד שנה ורק אז להעבירה לגן עירייה, או כן להעבירה לגן השני ואז שוב לגן עירייה.
יש לציין שהיא מאוד חברותית, מפותחת לגילה, מוטורית, שפתית ושכלית.

אני מפחדת לגרום לה להסתגרות כתוצאה מהחלפת מסגרות כל שנה.

מה עושים?

שלום רב,
ילדתי בת השבע, תלמידת כיתה א', ללא קשיי לימוד,תמיד היתה שקטה ביישנית ומופנמת. הבעיה שהיא לא מוכנה ללכת לחברות מהכיתה כשמזמינות אותה, לא לימי הולדת ולא לשכנים כשהיא כבר מכירה היטב . היא מוכנה לשחק עם ילדים אך ורק בבית שלה וגם זה חייב להיות ילד או ילדה אחד בלבד. בזמן האחרון היתה להם פעילות בכיתה "בית חם" שהיה צריך להזמין מס' ילדים הביתה למשחק והיא סירבה עד כדי בכי אז ויתרנו על זה. .למרות זאת, כשאני כבר מצליחה לשכנע אותה ללכת לחברה היא מאוד נהנית ולא רוצה לחזור הביתה. אני מדברת איתה המון על זה ולא מצליחה להבין מדוע זה המצב. הסברתי לה שעם היא לא תלך לחברות הן יפסיקו באיזשהו שלב להזמין אותה ויהיה לה מאוד עצוב ולא נעים בלי חברות. דווקה יש לה דוגמה חיובית מאחותה הגדולה בת ה-13 שיש לה המון חברות שבאות אלינו הביתה וכמו כן היא הולכת אליהן.היא אומרת שלא איכפת לה ושלא יהיו לה חברות. אני ממש דואגת לה ולא רוצה שהיא תהיה מנודה. איך אפשר לעזור לה? לתשובתכם אודה.

אני הורה יחיד לילדה בת 5 והתחלתי זוזיות חדשה לפני כשנה ובתי התחילה להתנגד לזוגיות הזו בכך שהיא רוצה שבן זוגי לא יבוא יותר הבייתה ושאין לה זמן מספיק איתי. אפילו ציינה שהיא מתגעגעת אליי בעודי בבית יחד איתה.
מה לעשות?

בעלי עזב במפתיע את הבית לפני חודש וחצי. בבית ילד בכתה ב', בן 7 וחצי. האבא מגיע מידי פעם ובקשר טלפוני מידי פעם. אין פגישות מסודרות. איך מתמודדים? מה אומרים לילד? איך מאתרים פסיכולוג שינחה מה לעשות? הילד מתחיל לגלות קשיי הרדמות בלילה, פחד להיות לבד בבית (למשל, במקלחת), בכי לפני השינה בגלל מחשבות רעות. אתמול נרדם בחצות. ממש פחד להירדם. לא אמרנו עדיין לילד דבר באשר להיפרדות.
אודה על הכוונה בנושא.

שלום רב, בני בן ה-4 לא מחזיר כשמציקים לו. לעיתים הוא חוזר מהגן ומספר שילד אחר צחק עליו והוא, במקום לענות לו כפי שאנו מסבירים לו בבית, מעדיף לשתוק במקרה הטוב או לבכות במקרה הרע. אחר הצהריים שאני מפגישה אותו עם חברים אני שמה לב שהם נוהגים להציק לו פיסית ואנחנו האמהות סיכמנו שלא נתערב כדי שילמדו להתמודד. הוא, במקום להחזיר ולהגן על עצמו, רץ אליי ואומר "אמא, הוא בעט בי"...ולא משנה כמה פעמים אני אומרת לו שאם מרביצים לו שירביץ בחזרה הוא לא מיישם. חשוב לציין שמדובר בילד חכם, חברותי, בעל ביטחון עצמי גבוה כשזה לא נוגע להצקות ובילד חזק פיסית. כיצד אני גורמת לו להגן על עצמו?

תודה רבה

בוקר טוב
אני כותבת פה ובוכה, לא מפסיקה לבכות. כואב לי.
אני אמא גרושה לילד בן 4+, ילד מקסים, שקט, עדין, פגיע, מופנם, מתוק אמיתי.
יש ילד בגן שמזה תקופה של כחודשיים מצא את בני כמוקד למכות.
נותן לו מכות בביצים, בוקסים בבטן, בעיטות ברגלים ובידיים.
התרעתי בגננת ובסייעות המון פעמים, אמרו שהילד בטיפול, מכירים את הבעיה ומנסים לטפל וישתדלו לשיםיותר לב.
הילד המופרע הזה, חנק ילד אחר בגן כבר אשר לא מגיע כמה ימים לגן בגלל זה, מאיים על הילדים שיהרוג להם את אבא ואמא, זורק על הילדים כסאות.
ביום חמישי האחרון, הבן שלי התחבא במטבח של הגן כי פחד ממנו, העבריין הקטן מצא את בני, ופיצץ אותו באגרופים בפנים עד זוב דם.
לקחתי את בני לטיפול רפואי.
הגננת התקשרה למפקחת, כל ההורים והילדים מזועזעים, מבוהלים.
אני, אני פוחדת לשלוח את בני לגן, פוחדת על המלאך שלי, הוא בעצמו פוחד, איך אנייכולה לשלוח אותו ככה לגן?????..
הגננת עשה לי ולגרוש שלי שיחה, שמגיעה פסיכולוגית מטעם העירייה ביום ראשון, שלבן שלי תהיה סייעת צמודה והכל מעכשיו בפיקוח מלמעלה.
האמת? לא מאמינה לה בכלל, באתי בגלל המלצות עליה ועכשיו אני מתרחטת ובגדול.
לא סומכת על הגננת, על הסייעת ממש לא סומכת, לא יודעת איך הסמיכו את הסייעת בכלל, אני פוחדת לשלוח אותו לגן.
השבת הזאת הוא עם הגרוש, אני לא מפסיקה לבכות.
יום ראשון אתקשר לפסיכולוגית ילדים, אקח את בני לשם, לנסותלבנות את הבטחון העצמי שלו מחדש.

מה לעשות?????????????????????..
תעזרו לי בבקשה!

שלום רב!
ביתי בת ה 3.5 ילדה נבונה מבינה הכל מתענינת בכל מה שאני אומרת אפילו ממלמלת היא שומעת שואלת חוקרת .עד גיל שנתיים היא היתה ילדה קופצנית משחקת ,משתוללת בגינה מתגלשת במגלשות בכל דרך ,רצה ,שרה שירים ליד אנשים (נגיד בימי הולדת של חברים ,משפחה ) (ביום הולדת שנה שלה היא כבר ידעה לשיר ושרה לכולם שיחקה עם כולם וכו').
בגיל שנתיים היא נכנסה לראשונה לגן.
היה מקובל עלי שהיה לה מאוד קשה ,לקח לנו די הרבה זמן ,יותר מכולם, אבל סך הכל סביר ,(ברצוני להסביר שהיא עדיין ינקה ). תוך כמה חודשים הילדה קצת השתנתה. אני יודעת שככל שגדלים יש יותר מודעות פחד והבנה. אבל פתאום היא פחדה מאנשים ורצתה בקרבתי יותר. . וכך לטעמי זה הולך ומתדרדר, השנה בכלל היא פוחדת ממלא דברים בגינה היא ממש רוצה שאני אהיה צמודה צמודה .בדיסקים יש פרסומות לפני התוכנית היא מפחדת ואומרת "תעבירי תעבירי" וכמו בוכה .יש עוד כל מיני דברים שגם כרגע לא עולה לי.
עכשיו אני יסביר כמה דברים שקרו ,קורים בבית והאם יש קשר. 1. גרנו אצל אימי ועברנו לביתנו לפני כשנתיים האוירה בבית היתה לא טובה אני ובעלי כמעט התגרשנו היו הרבה מריבות שלא את כולם יכולתי להסתיר והיא כנראה ספגה חלק. לפני שנה נכנסתי להריון היום יש לה אחות בת כמה חודשים. את נושא "הילד שמגיע" וההתנהגות שמלבות אותן אני די מכירה אז פחות הייתי הולכת לכיוון כי כל מה שקשור בקנאה או ביחס זה כבר דברים אחרים שעברתי , עוברת איתה. תודה רבה

יש לי ילדה בת 7 ללא כבוד עצמי(במילים של מבוגרים) היא לא מעריכה את עצמה בכל הנוגע לחברים/דודים/שכנים.לדוגמא:היא לא רוצה לתת משחק אז אומרים לה אז את לא משחקת או שאל תדברי איתי אז היא מתחנפת לאותו ילד בלי הפסקה ונותנת את המשחק כדי שישחקו איתה.הילדים למדו אותה וכל הזמן מתנהגים אליה בזילזול והיא מקבלת את זה. ילד אמר לה שהיא מעצבנת ושלא תבוא אליו הבייתה יותר והיא אמרה שהיא כן מתכוונת ללכת אליו ולא אכפת לה ממה שאמר.יש לציין שמעט קשה לה מבחינה חברתית והיא נלחמת כדי שישחקו איתה או כדי שחבר יבוא אליה.ניסיתי להסביר לה שלא תתחנף , שלא תיתן דברים בתמורה למשחק. והיא כל כך תמימה שהיא לא מבינה מה שאני מנסה להעביר לה.דיברתי גם עם המורה (כיתה א)וגם בזמנו עם הגננת והם טוענות שאין לה קושי חברתי והיא מסתדרת. אך אני יודעת שהם לא יכולות לראות ולרדת לפרטים עם כל ילד . איך להסביר בצורה פשוטה שהיא תבין למה אני מתכוונת?

ילדתי בת 7 . עד עלייתה לכיתה א היו לה בעיות חברתיות. למרות שהייתה יוזמת המון ומנסה ילדים לא כל כך רצו להיות בחברתה. כרגע היא בכיתה א ואני מרגישה שיש שיפור . היא מצליחה מידי פעם להיפגש עם חברים מהכיתה (למרות שעדיין זה לא זורם ממש) האם יתכן שיש שיפור ללא התערבות חיצונית? ואם כן מדוע דווקא עכשיו בכיתה א? מה יכול להשתנות ? יכול להיות שככל שתגדל המיומנות החברתית שלה תשתפר לבד?

שלום,
אשמח מאוד לקבל עזרה/עצה. הילד שלי בן שנה ועשר. לאחרונה מאוד מאוד קשה להתמודד איתו. אני לא מגבילה אותו בכלום, לא במשחקים, בממתקים וכדומה, אבל אם אני אומרת לו על משהו "אסור" או אפילו " חכה כמה דקות", הוא נכנס להיסטריה. המליצו לי להתעלם וההתנהגות תחלוף, אבל פשוט אי אפשר. הוא בוכה ממש חזק, דופק את הראש בחוזקה רבה על הריצפה, מתחיל להקיא, לרעוד.כל הניסיונות לחבק, להסיח את דעתו, לשחק במשהו אחר או לתת משהו שלא ממתק לא עוזרים הוא פשוט זוכר את מה שהוא רצה וזהו.למשל אתמול לאחר שקיבל כבר מספר ממתקים לא הייתי מוכנה לתת לו עוד הוא הכניס את עצמו למצב כ"כ היסטרי ושום דבר לא עזר (לא משחק, לא שתיה, לא פרי כלום) בסופו של דבר ויתרתי ונתתי לו, הוא כבר התחיל להיחנק מבכי.
בעיה נוספת,בחודשיים האחרונים התפתחה אצלו אובססיה מוזרה לאבא שלו. הוא כל הזמן רוצה רק אותו, רק שהוא יחליף לו, וישחק איתו וירים אותו. נוצר מצב שאם אנחנו יוצאים עם חברים עם ילדים בגילו, או מטיילים בגינה או יש מסיבה בגן ובעלי גם נוכח הוא לא מוכן לעשות כלום, לא מוכן לשחק, לשתף פעולה פשוט כלום!! רק להיות אצל אבא על הידיים והכל עם בכי רב. הוא לא מוכן אפילו למס' דקות לבוא אלי. אבל אם בעלי לא מטייל איתנו למשל בגינה אז הכל בסדר, הוא מוכן לשחק עם ילדים אחרים,לרוץ, הוא שמח וכו'. חשוב לי לציין שהוא בגן ילדים, כמובן שאני איתו רוב הזמן אחרי הגן אבל ממש לא חסרה לו תשומת לב מצד אביו, הוא מבלה איתו המון, אז מאיפה ההתנהגות הזו? חשוב לי עוד לציין שזהו החורף הראשון שלו בגן והוא חולה מון ונמצא המון בבית אולי גם חוסר שיגרה זו של יום בגן שבועיים בבית משגעת אותו..?
סליחה על האורך ותודה.