פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום,

בני בן ה3 וחמישה חודשים החל להפגין קשיי הרדמות בשלושת החודשים האחרונים. ליפני כן לא היתה לו בעיה להרדם, אנחנו מקפידים על רוטינה של מקלחת וסיפור ליפני השינה ועל שעת השכבה קבועה (שמונה בערך).
בחודשים האחרונים בנינו מנסה לדחות את שעת השינה וטוען כי הוא מפחד ללכת לישון (פוחד מאריה...). ברור לנו כי ההסבר כי האריה מפחיד אותו אינו הסיבה האמיתית.
כהתמודדות עם הפחדים אנחנו ניסינו לחפש את ה"אריה" וראינו כי הוא לא נמצא בחדר. גם הסברנו כי אריוצ נמצאים רחוק מאוד באפריקה. הראינו אמון - אמרנו לו כי הוא כבר ילד גדול וגיבור ומסוגל להתמודד ולהתגבר על הפחד וכי אנחנו פה איתו באותו הבית.
אנחנו נמצאים איתו בחדר חלק מהזמן, אבל הוא לא משחרר אותנו, לא נותן לנו ללכת עד שהוא נרדם.
מה לעשות?
כיצד להחזיר את הגלגל אחורה למצב שהוא נרדם לבד ללא תלות בנו?

זו הפעם השניה שמדלגים עלי...

יש לי ילד מקסים בן 4, חייכן וטוב לב!

יש לו בגן חבר שקשור אליו מאוד, הגננת אומר שהקשר הזה מפריע לו לפתח קשרים עם ילדים אחרים (הוא בגן חדש ואת הילד הזה הוא מכיר כבר שנים קודם).

היא מצידה מפרידה ביניהם בכל הזדמנות ומתווכת לו עם ילדים אחרים אך עדין הקשר מאוד חזק בניהם והוא נגרר גם אחרי התנהגויות שליליות של אותו ילד.
היא מספרת שהילד הזה מבין טוב א ההקשרות של הבן שלי אליו ומנצל זאת.

הבעיה:

שמתי לב שהבן שלי ממש מעריץ אותו, עושה כל מה שהוא אומר לו, נותן כל דבר שיש לו אפילו שבהמון מקרים זה לא הדדי. היה מקרה שהם שיחקו והחבר הרביץ לבן שלי והוא בכה, אמא שלו כעסה עליו ודרשה ממנו להתנצל, הוא אמנם התנצל אך התנהג בגועליות לבן שלי, לא רצה לשבת לידו וכו'. הבן שלי ספג את הכל ועדין רצה בחברתו! בקשתי ממנו ללכת לשחק לבד בלעדיו, הוא עשה זאת ואחרי שניה חזר בו ונדבק שוב לחבר שהמשיך להתנהג אליו בגסות.

שמתי לב שאפילו שמעליבים את הבן שלי הוא עדין נדבק לילד המעליב ולא מתרחק וזה ממש מפריע לי! יש מקרים שהוא ממש מציק לילדים שהוא מעוניין בחברתם ולא מניח להם(נדבק אליהם) ואז הם כועסים עליו יותר.

החשש שלי הוא שככל שיגדל התכונה הזו תגרום לילדים אחרים לנצל אותו ולגרום לו לעשות דברים שלא רוצה.

מה עושים? כיצד מלמדים אותו לשחרר ולהתרחק מילדים שנוהגים בו לא יפה? כיצד מלמדים אותו שהוא לא חייב להתחלק בכל מה שיש לו? יש לו נטיה להתחלק בהכל עם חברים אפילו שזה לא הדדי.

אני תוהה אולי הוא לא מבין את הסיטואציה.
תודה!!!

צריכה עזרה.
יש לי ילד בן שלוש. בשנה האחרונה הוא כל הזמן רוצה להיות בת. מבקש שיהיה לו שיער ארוך. מבקש להתלבש עם חצאיות. צועק עלינו שנקרא לו בשם של בת ומתעקש שנתייחס אליו כאל בת אמיתית.
חשוב לציין כי יש לו אחות כבת שבע, מאוד מיוחדת, מופיעה, רוקדת, עושה הצגות לכל הבית. חשבנו שיתכן שהוא מחקה אותה, ולכן הגבלנו את "ההופעות הביתיות". אנחנו נותנים לו המון תשומת לב. מפנים זמן להיות רק איתו, לשחק איתו במשחקים של בנים וכו' וכו'. דבר אינו עוזר. האם הדבר מעיד על סימנים להפרעות בתחום הזהות המינית?
כמו כן כיצד עלי לנהוג? אני לא רוצה לגרום לו להרגיש רע או להביא את רצונותיו. מצד שני האם בהעדר תגובה - אני לא מעודדת אצלו בלבול??
אשמח מאוד מאוד מאוד לקבל תשובות

שלום,
בתי בת החודש וחצי בוכה כל פעם שהיא נשארת לבדה באריסה וברגע שלוקחים אותה לידיים היא נרגעת.
אני מפחדת שהיא תתרגל, האם עלי לתת לה להמשיך לבכות או למלא את דרישותיה?

יש לי 3 ילדים, הגדול בן 9 השני בן 4 והקטנה בת שנתיים. יש לי בעיה עם הילד האמצעי, הוא מאד עקשן ולא עצמאי בכלל, רוצה שנעשה לו הכל! שנלביש אותו, שנקלח אותו, שנאכיל אותו וכו'. האם זה נובע מכך שהוא ילד סנדביץ'? איך לנהוג איתו במצב כזה? האם לעשות לו הכל ולחכות שהעצמאות תגיע לבד? או שלהתעקש איתו שיעשה בכל זאת לבד, מה שמלווה בבכי ובעצבים. הילד מאד עקשן! וגם כמעט כל לילה בורח לי פיפי במיטה. האם קשור לעניין?
תודה

שלום הילד שלי בן שנה ושמונה ולפני חודש וחצי נולדה לי בתומאז הילד כל היום בוכה ורוצה להיות על הידיים אך ורק שלי ורוצה רק אותי ומי שפונה אליו כדי לדבר איתו הוא מתחיל לצרוח , להרביץ לעצמו ולדפוק את הראש בדברים והכי גרוע שהוא מרביץ לי ומושך לי בשיער ויש לציין שהוא מקבל יחס חס מאוד מכולם ובפרט ממני.
הילדה בקושי מקבלת יחס כשהוא באיזור כי אני מפחדת מהתגובה שלו למרות שאני מנסה לשטף אותו בדברים שקשורים אליה כמו: בוא תעזור לאמא להחליף חיתול או להאכיל אותה.
אני ממש חסרת עונים הוא גם החתיל לקום לי בלילה והוא לא אוכל כלום אני לא יודעת מה עליי לעשות אני כבר ממש בוכה הוא היה ילד רגוע וחברותי וממש ניהיה לי ילד אחר תעזרו ליייי

שלום לכם,

בני בן שנתיים וחצי, ילד חכם בעל דמיון מפותח. כבר כחצי שנה יש לו חבר דמיוני ולאחרונה הצטרף עוד חבר נוסף. אני ובעלי משתפים פעולה משחקים איתו ועם החברים הדימיוניים.

1. האם זה נורמלי שיש יותר מחבר דימיוני אחד?
2. האם זה נכון לשחק איתו ודרבן אותו לדבר על זה?

אשמח על תשובה

תודה
לילך

בתי בת שנתיים וחצי והיא איתי בבית לא הולכת לגן , מבחירה בלבד , כייף לנו מאוד ביחד , היא בעלת דמיון מאוד עשיר , היא אוהבת לשחק בכאילו וזה משעשע אותי , היא נוסעת אם האוטו שלה בגינה לעבודה ואח"כ הולכת לעשות קניות ומביאה לי את המצרכים ומספרת לי מה היא קנתה ומחזירה לי בכאילו עודף, זה מאוד חמוד, יש עוד משהו שהיא לפעמים אני קוראת לה בשמה , ואז היא אומרת לי אני תינוקי , והיא רוצה שאחבק אותה והיא כאילו בוכה ואני נותת לה מוצץ דמיוני ומטרנה דמיונית, ולמחרת היא חתולי , היא הולכת על ארבע ועושה מיאו ומבקשת חלב.
הכל טוב ויפה ואני זורמת איתה אני רוצה לציין שהיא עושה הפרדה שאנחנו בחוץ היא עונה בשמה , אבל שההינו אצל הסבתא שבוע שעבר היא קראה לה ואז היא אמרה לי אני חתולי סבתא .
השאלה שלי האם להמשיך לזרום או בכלל יש כאן איזו בעיה?
אה לפעמים שאני קוראת לה בבית היא מתעצבנת ואומרת שהיא תינוקי.... דרך אגב היא בת יחידה ....

שלום,

(הילדה גדלה קצת ואני חוזרת על שאלה ששאלתי לפני מספר חודשים.)
אני צריכה לעשות נסיעת עבודה לקליפוניה (הילדה תהיה בת 16 או 17 חודשים) - רחוק רחוק, טיסות קשות ועשר שעות הפרשי זמן. אני מתלבטת בין נסיעה קצרה בלי הילדה (נניח בין 8 ל- 12 יום), לנסיעה ארוכה עם הילדה. בבית הקטנה הולכת לפעוטון קטן מזה חודשיים, בחודש הראשון נקלטה היטב ובחודש האחרון היה קצת יותר קשה - בבוקר בוכה כשאני הולכת, אחר כך נרגעת ומשחקת, אולם בערבים היא יותר עצבנית ובוכה יותר מבעבר, סף התסכול שלה נמוך. לפני הפעוטון היתה עם מטפלת. אבא ואמא ביחד אבל אמא מטפלת עיקרית, הילדה מאוד קשורה לשנינו.
אם אקח אותה איתי המשמעות היא פרידה מאבא למשך 3-4 שבועות והסתגלות למטפלת או למעון זמני בחו"ל. אם תשאר בלעדי, המשמעות היא המשך המסגרת של הפעוטון וטיפול של אבא בערב.
השאלה העיקרית היא מה עדיף לילדה - לסוע עם אמא ולהעקר מסביבתה או להשאר עם אבא לזמן קצר יותר. יתכן שתהיה לי נסיעה דומה ביוני כשהקטנה תהיה בת 18 או 19 חודשים, לאותו מקום. האם זה משנה משהו ביחס לתשובה שניתנה קודם?

מספר שאלות נלוות לשאלה העיקרית:
1. האם בגיל 15 חודשים צריך להרגיל ילדה לכך שהיא לא מקבלת מה שהיא רוצה כשהיא בוכה? אני נוטה לתת ולאפשר כל דבר שאינו מסוכן
2. אם תסע איתי, האם יתכן שתשכח מאבא? האם אורך של 4 שבועות זה מוגז.ם?
3. האם הקטנה תתקשה יותר בסביבה שבה ידברו אנגלית? היא מבינה הרבה.. אבל קל יותר למצוא מסגרת או מטפלת דוברת אנגלית בחו"ל
4. האם העובדה שהיא עצבנית יותר בבית מעידה על כך שהיא צעירה מדי לפעוטון? זו מסגרת של 2 נשים ו- 8 תינוקות. אני מודאגת בגלל השינוי לרעה בחודש האחרון. לא ברור לי אם היא מתפנקת אצלי בגלל ההתנהגות שלי והעובדה שאני מנסה לרצות אותה או שזה קשור לפעוטון ולקושי רגשי... אני חוזרת כשלוש פעמים בשבוע רק ב- 6 6:30 ובימים כאלה אוספים אותה מהפעוטון אבא או המטפלת הותיקה

מתנצלת על השאלות הרבות, אשמח מאוד לתשובות...

תודה!

שלום לכן,
בתי בת השש בכיתה א', ומחבקת את המורה וחברים מהכיתה בצורה אובססיסית, מבלי להרפות.
גם אם מי שמולה מראה התנגדות, היא ממשיכה וממש נדבקת בשמחה ובהתלהבות עד כי קשה להפריד.
עם המורה זה הגיע למצב שהיא עשתה עם ביתי הסכם - מנשקים רק בסוף שיעור או לפני ההתחלה, כי ביתי היתה ניגשת באמצע שיעור לחבק אותה ולומר לה מילות חיבה ואהבה.
הבהרנו שבבית זה הכי כיף ומקובל, אבל במעגלי חברה ובית ספר, צריך להבין שלא כולם מקבלים וחלק אפילו מתנגדים, ושהיא צריכה להרפות. אתמול בפרידה מחברה שהיתה אצלה, הייתי צריכה לרתק אותה אליי כדי לאפשר לילדה לצאת עם אימה.
תופעה מקבילה קשורה לאיברי המין. את אחיה בן ה-4 היא רואה תמיד, כשמתקלחים או מחליפים בגדים, והיא לא מתייחסת אף פעם לאיבר שלו. היא מאד סקרנית לגבי האיבר של אבא שלה, ששומר על הפרטיות שלו, ואתמול, במשחק עם החברה מהכיתה, ברגע שהיו לבד בחדר המשחקים, הן צילמו האחת את השנייה, אחרי הפשלת מכנסיים, קלוזאפים של הישבן והאיברים שהשאירו אותי ללא מילים.
עדיין לא עשינו מזה עניין, אבל מה כן עושים?
ביתי מאוננת עם בובת המעבר שלה מגיל שנתיים, במיטה, לפני השינה, וברור שזה נעשה בפרטיות וכולם אמרו לנו לא להתרגש ולא להתייחס, אבל עכשיו היא בת שש ונראה שהיצירתיות שלה פגשה יצר מאד פעיל....
אשמח להתייחסות מחכימה, היא ילדה מבריקה, מלאת שמחת חיים ואושר, חשוב לי לשמור עליה, ולא לעשות טעויות.
תודה מראש ושבת שלום,
טל

שלום

הילדה שלי בת 11 ואף פעם לא אהבה במיוחד חיבוקים ונשיקות. למרות שאנחנו כהורים כל הזמן מחבקים אותה ומנשקים אותה , אבל תמיד היא מסתייגת "עושה טובה שמחזירה אהבה" , אני חייבת לציין שגם ביני לבין בעלי יש חיבוקים, ז"א שהיא תמיד רואה בבית את האהבה גם כלפי הילדה הקטנה שלנו (בת 8) שלעומת הגדולה מאוד אוהבת את הנשיקות והחיבוקים ויוזמת זאת הרבה.

ובטח ובטח שהיא לא יוזמת את האהבה, וגם לא ב"מילים".
אנחנו יודעים ובטוחים שהיא אוהבת אותנו , אבל מאוד מפריע לנו שהיא לא מראה התחושות שלה, וזה תמיד היה מאז שהיא קטנה , ואני מרגישה שככל שהיא גודלת הבעיה גוברת.
יכול להיות שזה גיל ההתבגרות, אבל בכל זאת ראיתי את הבעיה הזו מאז שהיא קטנה.

אשמח לקבל תגובות כי באמת אנחנו לא יודעים מה לעשות עם זה.

תודה ושבת שלום

נוי

שלום רב
יש לי ילד בן חמש וחצי שהגננת טוענת שהוא כל הזמן מוריד לילדים את התחתונים,
מלטף אותם , אני יודעת שזה בתמימות לחלוטין אבל זה מאד מפריע לבנות בגן וגם לגננת
וניסיתי לדבר כמה וכמה פעמים אך אין שינוי , לקחתי להצגה אני והגוף שלי וזה גם לא עזר
מה אפשר לעשות על מנת להוציא את זה מהילד כי הגננת מטרידה אותי , מקרה שקרה אתמול , הוא הוריד לילד בכח את המכנסיים והילד בכה ,ואנחנו לא נמצאים בבית כזה שהכל בו חופשי ויש מיתרנות יתר
אנא עזרתכם הדחופה
תודה

שלום אני אמא לילדה בת שנתייים אשמח אם תעזרו לי
כמעט בכל בוקר שאנו נכנסות לגן היא לא רוצה שאני ישאיר אותה לבד ולבסוף הגננת לוקחת אותה ממני ומושיבה אותה בכסא שתשב לאכול אם שאר הילדים אבל היא מסתכלת עליי במבט עצוב העיניים שלה שולחות לי מבט עצוב וזה שובר את לבי
אני מפחדת מאד שיש התעללות מצד הגננות יש לציין שאני באה לקחת אותה מהגן היא שלווה רגועה ושמחה אשמח אם תענו לי בהקדם ותפנו אותי לאיש מקצוע המתאים תודה מירי

בתי בת שנתיים וחצי נורא אוהבת להציק לי ולבעלי, היא ממש נהנת מזה, אנחנו יכולים לשחק איתה פתאום משום מקום בום סטירה, או משיכות שיער ואת זה היא אוהבת במיוחד, כל הנסיונות של להסביר עלו בתהו, היא ילדה שמבינה מאוד, אבל אותה זה מאוד משעשע , והיא ממש מתגלגלת מצחוק.
היא גם מאוד אמפטית , אחרי שהיא מושכת לי בשיער אני מסבירה לה שאני עצובה וזה מאוד כואב לי והיא בורחת ומתחבאת כי היא יודעת שהיא פגעה בי ואח"כ מבקשת סליחה ונותנת נשיקה אבל אחרי רבע שעה שוב בום, ממש התיאשנו , איך אפשר להציב גבול בנושא.

בני בן 3 כבר תקופה ארוכה ברגע שנכנסים לגן עושה סצנות של בכי וצרחות שאינו רוצה להיות בגן. בסוף המטפלות לוקחות אותו. בסוף היום שאני אוספת אותו נראה רגוע. וכנראה שעושה סצנות בבוקר עד כ 10 דקות ואז נרגע. כמובן שניסינו לדבר איתו ,אך בפועל ברגע האמת לא עוזר. האם יש מה לעשות?או שזה תקופתי ויעבור לו, האם יש טעם להישאר איתו בגן קצת?