פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום
יש לי ילד בן 4.5 שנים. ילד חכם מאוד, מאוד ורבלי, סקרן, מבטא היטב במילים את רגשותיו ואת מחשבותיו, ילד שמח בדרך כלל שהולך בשמחה לגן, רוכש חברים ללא קושי רב. לצד זאת יש לו הרבה התפרצויות זעם, הוא מתקשה בהסתגלות לשינויים וכל שינוי קטן דורש הכנה מראש. לפני כשנה היו לו חרדות שהינו קשורות בחרקים והוכללו עד כדי חוסר רצון לצאת מהבית. התייעצנו עם איש מקצוע ובשיתוף עם הגן הצלחנו להתמודד עם זה וכיום אין כמעט זכר לכך.
יש לו אחות קטנה, עוד מעט בת שנתיים. בשנה האחרונה יש הרבה מאבקים בבית סביב הניסיון שלו להשיג תשומת לב אשר באים לידי ביטוי בהצקות בלתי נגמרות לאחותו והידבקות אלי, אימו. אני משתדלת לתת לו תשומת לב כפי יכולתי אבל אחותו שהיא חכמה לא פחות ממנו יודעת היטב לדרוש גם את שלה ובסופו של דבר אני באמת מקדישה יותר זמן אליה.
הבעיה שאני מתמודדת איתה כרגע היא שהוא מתיישב עלי ומתחכך בי, בהתחלה לא הבנתי זאת כל כך אבל עם הזמן הבנתי שהוא ממש מאונן עלי. התייעצתי עם פסיכולוגית אשר אמרה לי לומר לו באופן מפורש שלמרות שזה נעים לו בבולבול לא עושים כך על אימא אלא רק הוא לעצמו, באופן פרטי. ואכן, למרות המבוכה, אמרתי לו את זה בצורה מפורשת, שקטה ואסרטיבית. זה עזר למספר ימים אך כעת הוא ממשיך בכך ואני לא יודעת מה לעשות.

תודה על ההקשבה, אשמח לעיצה.

נכדתי אחת מתאומות לא זהות ילדה ערנית ומפותחת, לאחרונה מרבה לבכות מכל סיבה שהיא. רקע: מאז שנולדה הייתה תינוקת לא שקטה בכתה הרבה, נרדמה קשה ועד היום מתעוררת בלילה. כשהיתה בת כשנה וחצי ההורים נפרדו ועשה רושם שהילדות אינן מושפעות מהפרידה. האבא רואה אותן באופן סדיר פעמיים בשבוע ואחת לשתי שבתות.
ההתנהגות שמטרידה אותי:
קושי להחליט מה היא רוצה אם זה צבע הכוס שבה היא שותה , מעדן שהיא אוכלת ובכי מלווה כשלא נותנים לה להמשיך לבחור.
כל הזמן מבקשת להיות "על הידיים". אם אחותה מעיזה לקחת ממנה משהו צורחת בקולי קולות.
ולסיכום הילדה לא שמחה ומואשרת.
אני יודעת שאסור להשוות בין ילדים ובכל זאת לא ניתן להתעלם שאחותה פשוט ילדה מאושרת , צוחקת מתידדת בקלות אינ מתעוררת בלילות וכד'.

מה ניתן לעשות?

שלום
יש לי ילדה בת 13 , לפני חודש ימים הייתי בביקור אצל ההורים שלי , במהלך הביקור היא אמרה לי שהיא לא מרגישה טוב , לקחנו אותה הביתה בדרך התחיל הדופק שלה להשתולל , מיד פנינו לטיפול נמרץ ושם הזמינו כרדיולוג ילדים שהובהל מבית חולים רמב"ם במטוס , כל האווירה היתה מבהילה חשבתי שהילדה שלי כבר מתה , וכנראה שהיא גם חשבה שהיא הולכת למות . אחרי בדיקות ושבוע ימים בבית חולים קבעו הרופאים שהילדה בריאה ושהפרעות בקצב הלב שלה לא מוסברים , הם אמרו שאולי זה היה כתוצאה מקבלת מחזור .
כשחזרנו הביתה הילדה הסתגרה בתוך חדרה , וסירבה לצאת , והתחילה להופיע אצלה התקפי פחד וחרדה במהלכם היא צועקת הלב שלי דופק מהר אני הולכת למות . לקחנו את הילדה לפסיכולוגית ילדים . והיא רשמה תרופה מודיאל וסרוקסט . אני לא אוהבת שהילדה תיקח תרופות אני מפחדת שהיא תפתח התמכרות לתרופה . איך אני יכולה לעזור לה לצאת מהמצב ?
אנא עזרו לי?

שלום!

בת שלי בת 4.5 , בזמן אחרון שמתי לב שהיא יכלה לצייר גם רגיל וגם הפוך. כאשר היר מציירת הפוך זה כי היא רוצה שבן אדם שהיא מציירת בישבילו יראה את הציור,אז היא שמה דף על הבן אדם ומציירת כל הציור לכיוון שלו (הפוך ממנה) בלי להתאמץ בכלל. האם זה אומר משהו?
האם יש איזה שהוא הסבר לתופעה הזאת?

תודה מראש.

שלום,
הבן שלי בן 4 וקצת, החל ללכת לגן מגיל שנה ומאז ומתמיד היה בוכה או מצוברח כשהוא חזר מהגן ותמיד הייתי מחקבת אותו ומנמת אותו בין חצי שה לשעה עד שהיה חוזר לעצמו. די התרגלתי וחשבתי שכשהוא יתבגר קצת יהיה לו קל יותר אך לאחרונה זה כבר די מציק, כי הוא פשוט בוכה ורוטן מכל דבר בלי שום סיבה משמעותית וזה כבר ממש מעייף אז החלטתי לומר לו שאם הוא רוצה לבכות הוא יכול אך, בחדר שלו, שהוא לא בעונש אך אני לא מבינה מה הוא רוצה ואם הוא רוצה להיות בשקט עם עצמו או לבכות זה בסדר אך קשה לי עם הבכי הזה שנמשך ונמשך. אז אחרי יום יומיים זה השתפר והוא בורכה הרבה פחות השאלה אם זה היה נכון? פשוט התעייפתי מזה כבר וכל דבר שאני מציעהלא עוזר. הבת שלי לעומת זאת בת שנתיים וזה לא קורה לה..


דבר נוסף, הוא נגמל בגיל שנתיים וקצת וזה היה ממש קל כי זה בא ממנו וברגע שהחליט גם כמעט ולא היו לו פספןסים. שמתי לב משנה שעברה - זה מספיק לעיתים שהוא מלכלך את התחתון בקקי, הוא לא עושה ממש על עצמו אבל קצת ואז הולך לשירותים. זה בד"כ קורה כשהוא רואה תוכנית או עסוק במשהו ואני רואה את החוסר נוחות ומבקשת ממנו ללכת אבל אני לא מבינה את זה, למה הוא לא הולך בזמן, איך להגיב ומה נראית לכם הסיבה?

תודה

בני בן 3 וחודשיים. לפני זמן מה נגמל מחיתולים. לקח הרבה מאד זמן לשכנע אותו ללכת לגן ללא חיתול למרות שבבית היה כבר גמול לחלוטין, בסופו של דבר ניאות. כרגע הבעיה היא שהוא אינו מוכן לעשות את צרכיו אצל סבא וסבתא שלו בשירותים. הוא היה נוהג לשהות אצלם כמעט כל יום אחרי הגן, ולעתים בשבתות ולצאת איתם לטיולים. כעת הוא מעדיף להתאפק שעות רבות ואפילו לעשות פיפי במכנסיים, רק לא לגשת עם אחד מהם לשירותים כשהוא בחברתם. ניסינו להתעלם מהבעיה ולחכות שתחלוף מעצמה, זה לא קורה. ניסינו לדבר, לשכנע, להציע פרסים ו"שוחד", אבל כלום, הילד עומד בסירובו.
שאלתי היא - כיצד לנהוג? האם נכון להמשיך להתעלם מהבעיה, לא לדבר על זה ולחכות שזה יבוא ממנו, כמו שיעצה לנו הגננת?
אגב מידע נוסף הוא שנולדו לו אחים תאומים לפני כ-5 חודשים.
תודה רבה מראש!

שלום. בני בן 5 לגן טרום חובה.לא אוהב לשבת על ה"טוסיק" ולעשות עבודות יצירה. משחק בעיקר בבליי- בלייד, קליק (הרכבה) ןמשחקי דמיון. קיבל לחנוכה חוברת עבודה בגן שכוללים דפי עבודה כמו להקיף את הדמות הכי גדולה וכו, לגזור ולהדביק. הוא ממש לא רוצה להכין איתי את הדפים. ניסיתי לאמר לו שכל יום נכין דף אחד, נשחק בבליי בלייד ואז נשב על הדפים.הוא ממש לא רוצה. מצד אחד אני יודעת שיש לו עוד שנתיים עד לכיתה א' ולא רוצה לנג'ס לו, מצד שני האם זה נבון לוותר לו, כי עוד שנתיים הוא חייב להכין שיעורי בית. מה לעשות? האם להתנות לו אם לא תכין את הדפים אין בללי- בלייד?

שלום,
יש לי שני ילדים בן 4 קצת ובת שנתיים. אנחנו גרים בחו"ל וכן, יש חשוב לי לשמוע את דעתכם.
הבת שלי נכנסה לגן לראשונה לפני שלושה חודשים והתחילה ללמוד אנגלית. עד אז דיברתי איתה עברית אבל היא שמעה קצת אנגלית בעיקר מהבן שלי. היא מבינה הכל ומאוד עצמאית לגילה, אוצר המילים שלה בעברית מונה יותר מ-30 מילים, היא גם אומרת משפטים ואף התחילה לדבר באנגלית כמעט 7-8 מילים ומבינה הוראות פשוטות. שתי שאלות:
היא לא הוגה נכון את המילים, בד"כ הברה אחת מתוך מילה למשל: יד היא יא. עוגיה: איה, נשבר:בר, נגמר:מר אמא: אומה ועוד ועוד...
אני שמה לב לזה כי אני זוכרת שהבן שלי היה הרבה יותר ברור בגיל שלה, ההשוואה ביניהם היא רק לצורך מעקב אחרי ההתפתחות שלה.
הוא גם ספר וידע צבעים ודיבר משפטים יותר ברורים (ראיתי סרטון קצר שלו בגיל הזה לא מזמן שהפתיע אותי).
אני מעודדת אותה לנסות לדבר כל הזמן בכך שבכל פעם שהיא אומרת מילה חדשה, לא חשוב איך היא הוגה אני משבחת אותה ולא מתקנת אותה באותו רגע, רק אחרי מספר ימים חוזרת אחריה על המילה באופן תקין.
אך האם זה נשמע בסדר לגילה? קצת קשה לי לעשות לה בדיקת שמיעה כי אנחנו לא דוברות השפה המקומית אז אני לא יודעת איך אפשר לבדוק את זה??

שאלה נוספת: אומרים שאחים, מוצאים את הנישה שלהם. לא יודעת אם זה תמיד קורה או מתי בדיוק אך אצלנו הם נורא דומים בהתנהגות, היא עושה אחריו ולומדת ממנו המון. שניהם פעילים מאוד, סקרנים, עצמאים מאוד לגילם. חברותיים מאוד, הבדל בולט יחיד הוא הרגלי אכילה - קל יותר איתה.אני לא רואה הבדלים גדולים באופי. אפילו שהיא בת אני לא מתייחסת אליה כבת אז אולי יש לזה קשר?, האם זה טוב להם? האם ככה זה בדרכ בגיל הזה? זה כמעט כאילו יש לי שני בנים עם טמפרמנט מאוד דומה, לה קצת יותר חשוב איך היא נראית ולו יותר חשוב שיהיה נוח.
מה דעתכם?
תודה רבה!!

שלום רב,
אתמול בערב סיפר לי בני בן החמש כי בצהריים, בעת ששהה עם אביו (בעלי לשעבר), שיחק בטלפון הנייד שלו וראה קטע מסרט פורנו. הוא כמובן לא ידע להשתמש במילה "פורנו" ומה שאמר לי הוא: "אמא, אם אספר לך משהו לא תכעסי עלי? היום כששיחקתי במשחקים בטלפון של אבא ראיתי סרט של אשה שמלקקת בולבול של מישהו והיא גם נגעה לו בתחת... זה ממש מגעיל... איכס".
כמובן שאחרי שנרדם התקשרתי זועמת לאביו שלא ידע על כך דבר (הוא לא סיפר לו) ולאחר מכן התקשרתי לאחותי להתייעץ איתה מה כדאי לעשות. בעת ששמעתי את הדברים מפיו של בני לא הגבתי כלל ויש לציין כי בני גם לא שאל לדעתי או חיכה לתגובתי, אלא המשיך לעסוק בדבריו.
היום בערב, בעת שקילחתי אותו אמר לי ששמע שהתקשרתי לספר לאביו ולדודתו ושיותר לא יספר לי דברים. מיד אחר כך התחיל לספר לי שמה שראה בסרט התרחש במכון כושר וש"האיש בסרט ליקק את הציצי של האישה". הוא חזר על זה שזה מגעיל ואמר שכשיהיה גדול יגיד לבנות ללכת גם לחדר כושר. לאחר שאמרתי לו (אין לי מושג אם עשיתי נכון) שאני מבינה שזה מגעיל אותו ושזה באמת מגעיל גם בעיני ושרק אנשים מוזרים עושים דברים כאלה ושאסור לעשות דבר כזה, היתמם ואמר שהוא רק מתכוון שהבנות ילכו לחדר כושר לעשות ספורט ולא את מה שראה בסרט. הוא סיים את דבריו בכך שאמר שכנראה שהאישה בסרט משוגעת.
חשוב לציין כי בני בן החמש הוא ילד תמים מאוד וקודם לכן, מעולם לא נחשף לדברים מהסוג הזה. כמו כן, ברצוני לציין שמצד אחד, בעת שבני מדבר על הנושא ניכר כי הוא נבוך, אך מצד שני הוא מדבר על כך בביטחון.
כמובן שאני כועסת מאוד (בלשון המעטה) על חוסר האחריות של אביו, אך הדבר כבר נעשה ואני במצוקה קשה... אינני יודעת איך להגיב אם הילד ידבר על כך שוב... אינני יודעת האם נכון שאמרתי לו שזה מעשה מגעיל ושרק אנשים מוזרים עושים זאת... אינני יודעת אם עלי להתעלם ממה שקרה או שדווקא כדאי שאזום שיחה עם בני בנושא...
אני מבקשת לשמוע את חוות דעתכם ואת עצתכם בנדון, על מנת להקטין את מידת הנזק בעקבות החשיפה של בני בגיל כה צעיר לתוכן זה.
תודה רבה מראש
שקד

שלום רב,

בתי בת שנתיים וחצי ישנה בחדר משלה מגיל שנה ובמיטת מעבר מגיל שנה וחצי.
היא אינה ישנה לילה שלם ומתעוררת בלילה לפחות פעמיים שלוש ובאה אלינו למיטה, אנחנו מחזירים אותה שוב ושוב. לפעמים זה כבר כל כך קשה שאנחנו נותנים לה להירדם ואז מחזירים אותה למיטתה.
התחלנו בנסיון לספר את הסיפור לפני השינה במקום אחר ולא במיטתה.
כל הנסיונות לא עולים בטוב והשינה שלנו הפכה לסיוט. כל לילה מתעוררים לפחות 3 פעמים.
אני יודעת שנושא השינה הוא טעון ומורכב אבל אשמח לשמוע כל עצה שהיא.

לילה טוב

אורי.

שלום,

בתי בת 15 חודשים. בזמן אחרון החלו לה לפעמים התקפי כעס כאשר היא לא מקבלת את מה שהיא מאוד רוצה (כמו טלויזיה, מחשב או לשחק באמצע הלילה וכו'...).
בהתקפי כעס האלה היא מתגלגלת על הריצפה, זורקת את עצמה, צורחת ובוכה.
זה קצת מפחיד אותי אישית. למרות שאנחנו די המומים כשזה קורה, לא מוותרים לה לקבל את מה שהיא רוצה ומסבירים לה יפה למה לא.
בהמשך אני גם מציעה לה חיבוק וחום כדי להרגיע את התסכול שלה.

רציתי לשאול, האם זה לא מוקדם להתקפי זעם כאלה? האם זה מה שנקרא "גיל שנתיים הנורא"?

הבן שלי בכתה א' הוא אינו מספיק להעתיק מהלוח וגם בחלק מהשיעורים אינו מספיק לסיים מבחנים ולכן הציונים שלו בהתאם המורה טוענת שככל הנראה יש לילד הפרעה של קשב וריכוז והפנתה אותנו לבצע אבחון.
עשינו אבחון טובה שבתוצאותיו מסרה הבוחנת כי הוא מעל לטוח הנורמה וכי לא זוהה כל סימן להפרעת קשב וריכוז.
אציין כי הילד אינו מפריע לא לעצמו ולא ילדים אחרים להיפך. מה בכל זאת ניתן לעשות האם כדאי להמשיך ולבדוק את הדברים באבחונים אחרים? מצד אחד אני רוצה לעזור לבני ומצד שני אני לא רוצה לתת לו תחושה שיש משהו כל כך לא בסדר שרצים מאבחון לאבחון. אודה מאוד לעצתכם המקועית והיעילה.

תודה רחל

שלום רב

יש לי בת 4, ובן בן 2.3. בני - יש לנו "סרטים" איתו בלילה - סרט ראשון:השכבה. בזמן ההשכבה הוא קם מהמיטה ואנחנו צריכים להחזירו אליה שוב ושוב, וזה כבר עניין קבוע ולא חולף, לפחות חצי שנה (כשניסה לטפס ממיטת תינוק העברנו למיטת מעבר, ומאז הריטואל של להחזירו למיטה שוב ושוב). זה יכול לקחת גם שעה ושעתיים עד שיפסיק, אלא אם עייף מאד ואז יקום רק עד 5 פעמים. סרט שני: בסביבות 12 בלילה מתעורר, מגיע אלינו לחדר, שותה קצת מים בבקבוק שמחכה לו שם וישן על מזרן לידי. נסיונות להפסיק, עלו בצרחות. בנוסף, הוא לא מוכן להגמל משתייה מבקבוק תינוקות (כשניסינו לתת לו בקבוק מים רגיל או כוס או משהו כזה, צרח בלי הפסקה וסרב לשתות ונרגע רק כשקיבל את הבקבוק שלו). אציין שהוא אף פעם לא רצה מוצץ והבקבוק הוא גם סוג של "מוצץ" בשבילו. הגמילה מחיתולים נראית רחוקה ביותר היותו אין לו כלל מודעות. חוץ מזה לעיתים רחוקות מצליח להעסיק את עצמו לבד יותר מכמה דקות. רק מול הטלויזיה ישב רצוף אולי חצי שעה. הוא גם כל הזמן צמוד אלי לרגל בכל מקום שנמצאים, וכמעט ולא מעסיק את עצמו בלי נוכחותי. (עם בעלי זה עוד יותר מוקצן). ברקע של כל זה- הוא לפני ניתוח אדנואידים וכפתורים משום שיש לו ירידה בשמיעה. האם אחרי הניתוח אנו צפויים להקלה בכל ההתנהגויות האלו, או שמשהו שאנו עושים לא בסדר? HELP... בתודה רבה מראש.

שלום,

הבת שלנו בת 4 היא מאוד חכמה ובסך הכל כל ההתנהלות היום יומית טובה לחלוטין.
לאחרונה היא התחילה לשקר על דברים שביום יום לדוגמא היא אמרה שהיא שטפה כבר פנים בבוקר או נגבה אחרי השרותים וברור לנו שלא עשתה את זה. ממה שקראנו, רוב השקרים נובעים מפחד מעונש או כעס אבל בכל הנושאיםאים שהיא שקרה אף פעם לא כעסנו עליה או הכרחנו אותה לעשות אותם.
רצינו לדעת מה הסיבה?
מה רצוי לעשות?

תודה!

בכל פעם שנשמע שיר עצוב בבית, הילד שלי בן 7 בוכה, הוא לא רוצה לספר, אבל לבסוף הבנו כי הוא דואג מה יהיה עוד כמה שנים עם סבתו, הוא דואג שהיא תמות למרות שאין שום סיבה לדאגה.כיצד להתנהג איתו ואיך להגיב???