פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום,
יש לי ילד בן 5.5 ילד מקסים חכם מאוד( מעבר לגילו) ומקובל בחברה.
כל פעם שהוא משחק עם חבר/אחות במשחקי דמיוןן הוא בוחר להיות חיה0 פעם כלב שמירה ופעם הסוס שלוקח את האדון וכו..
האם כזה דבר יכול להעיד על משהוא?

תודה מראש

בתי בת השלוש גמולה כבר כמעט שנה. בימים האחרונים היא חוזרת מהגן כל יום רטובה מפיפי, דבר שהיה די סביר בתחילת השנה עקב מעבר לגן חדש אך מאז היא הספיקה להשתלב בצורה יפה. ניסיתי לברר איתה מה קורה בגן ומדוע אינה הולכת לשירותים וקיבלתי תשובות לא ממש ברורות. היום הייתי איתה בגן והיא אמרה לי שיש לה פיפי. רציתי לקחת אותה לשירותים אך הא סירבה בטענה כי השירותים מלוכלכים... יש לציין כי הניקיון בגן נשמר בצורה סבירה. אני די אובדת עצות בנוגע למה צריך להגיד לה כדי שהדבר לא יחזור על עצמו? לא הייתי רוצה שזה יהפוך למנהג קבע.
אשמח לתשובה

יש לי שלושה ילדים בני 7, 5 ו-1. אמא של בעלי נפטרה כשהיה ילד קטן (בן4), אביו התחתן תוך זמן קצר. והאשה השנייה שאיתה התחתן נחשבת כ"אמא" של בעלי וכך גם הוא קורה לה. האמא שנפטרה אףפעם לא מוזכרת בשיחות ובכלל אין זכר לקיומה. (אני ידעתי עליה רק שרצינו להתחתן). עוד בעיה: אנו משפחה דתית. ולאחרונה בעלי החל לומר על אימו שנפטרה קדיש וגם בשנתיים האחרונות עשה אזכרה ביום השנה(אומנם קטנה ומצומצמת ביותר- הוא. ואחיו) מה שלא עשה אף פעם בחייו!
שאלתי: האם יש צורך לספר לילדים שלי על "קיום" הסבתא? מתי לספר? אם בכלל? אולי זה יעשה להם נזק אם נספר? ומה אם יידעו זאת ממישהו אחר ?

בני בן שנה וחצי נמצא בגן רב גילאי (0-3 ) מנובמבר השנה. בגן יש 3 תינוקות עד גיל שנה ושאר הילדים (10 ) מעל גיל שנתיים , וילדים בקבוצת הגיל שלו אין. (היתה ילדה אחת ולצערי היא עזבה) . הוא ילד מאוד פתוח עם בטחון עצמי ומרגיש חופשי וטוב בגן. אולם אני מודאגת מחוסר מענה לצורך החברתי שלו ומכך שאין לא אפשרות ללמוד ולתרגל כישורים חברתיים .ראשוניים
האם יש מקום לדאגה שלי? מה ניתן לעשות בגן /אחרי הגן?

בנוסף אשמח להמלצה על ספר על חיברות בגיל הרך (בעיברית או באנגלית) ?

תודה
רוני

שלום,

בתי בת העשר חוזרת הביתה מבית הספר מזה כחודשיים בהסעה. יש לציין שמדובר בכ- 10ד' נסיעה. יש לנו רכב אחד והיות שאני עובדת בערבים אנו חייבים להשתמש בהסעה (או שאהיה חייבת לנסוע לעבודה באוטובוסים, דבר המאריך מאד את ההגעה והחזרה מהעבודה). היא מאחרת הרבה להסעה, מאד לא נעים. היום שאר הילדים ירדו עליה והיא חזרה הביתה נסערת מאד ומסרבת לחזור עם ההסעה. הבהרתי לה שאין בררה ושעם כל הסימפטיה והאמפטיה זוהי נסיעה קצרה ושעם כל ה"סבל" שבדבר היא יכולה להתמודד. היא מאיימת שלא תלך לבי"ס, שלא תעלה יותר על ההסעה וכו'. זוהי ילדה מאד דעתנית ועקשנית. איזו גישה לנקוט? להסביר לה את העניין לא הולך אבל אין ברירה.

אשמח מאד לעצה/ות.

תודה!

יש לי בת מקסימה שחוגגת יום הולדת 3. ובתקופה האחרונה יש במשפחתנו (רק אני והיא מבחירה) המון מתח ולחץ - עסק חדש (משרה שניה מהבית כשהיא ישנה) מכירת וקניית דירה ובקרוב מאד התחלת טיפולים להרחבת המשפחה. הכל קורה בבת אחת (ומכל מיני סיבות אין לי ברירה אלא להמשיך בתוכניות אלו) והלחץ כמובן משפיע עלי.
מאז שהיא נולדה הכייף הכי גדול בשבילי זה לבלות ולהיות איתה, אני משתדלת לא להיות עצבנית ולחוצה לידה. אך אני רואה שגם עליה זה משפיע מאד.
בשבועות האחרונים היא נראית ומתנהגת כאילו היא סוחבת עליה את דאגות כל העולם, מתעוררת מס' פעמים בלילה, רק רוצה במיטה של אימא והמון ללכת לסבתא ולא להיות בבית, היא רוצה שגם אימא תבוא לסבתא (גם אני מרגישה שם יותר רגועה) והתנהגותה השתנתה לרעה (הייתה ילדה מלאך). וכמובן כשהיא לא ישנה טוב גם אני וזה רק מגביר את העייפות והמתח והגלגל מסתובב, אני לא רוצה שהמצב הזה ימשיך אני רוצה לחזור לטוב שהיה.
שאלתי היא האם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי להפיג אצלה את המתחים והלחץ בתקופה זו, כך שתחזור לישון והדברים ישתפרו?

שלום רב,
בני בן 6 עלה לכיתה א' השנה, קראו לנו מספר תופעות של משיכת והורדת מכנסיים לבנות, הוא מוריד בעצמו את המכנסיים שלו ומראה לבנות וגם מבקש מהבנות להראות לו טוסיק שלהן. ששואלים למה עשית או מה מעניין אותך (ומסבירים לו על חלקי הגוף ) הוא עונה שלא יודע למה הוא עשה דווקא את זה והוא כן יודע מה יש לבנות ומה יש לבנים. צוות חינוכי בבית ספר מעבירים כל מיני שיחות על נושא (מערבות גם יועצת , פסיכולוגית , מורות ומנהלת בית הספר). אפילו ליום אחד הרחיקו אותו מלימודים.
אני לא יודעת איך להתייחס לתופעות אחרי הסברים איסורים גם מאיתנו המשפחה וגם מבית הספר. תעזרו לנו בבקשה מה לעשות איך להגיב ומה המניע שלו?
תודה רבה רבה מראש.

בני בן 12, נבון מאוד, אובחן כבעל טורט. מקבל רספרידל ויודע שזה לצורך הטיפול בטיקים.
לא הצגנו בפניו את שם התסמונת. האם כדאי לומר לו ולהסביר בהרחבה, או להמתין? מה דעתכם?

שלום לכם,

יש לי תאומים בן ובת שניהם בני חמש ילידי נובמבר 2006 . בשנה הבאה בספטמבר הם יהיו בני חמש ו10 חודשים. הם בגנים נפרדים!!! הגנ נת של בתי חושבת שצריך להעלות את הבתלכיתה א . והגננת של בני חושבת שגם אפשר אך אני אצטרך "לשבת איתו"( כך היא אומרת) יותר. אני יושבת עם ילדי כעת כי אני בחופשת לידה ( ילדתי בת לפני כ3 חודשים). לגבי הבשלות לשלהם . ביקשתי שהפסיכולוגית של הגן תבדוק את שניהם. עדיין אין לי תשובה ממנה לגבי בשלתם.

שאלותי: 1. מה אעשה אם הבת בשלה ( ואני יודעת שהיא כן בשלה- לפי התנהגותה ומעשיה בבית) והבן לא ( לדעתי כאם עוד שנה בגן לא תזיק לו - כי הוא רוצה לשחק יותר) האם כדאי לי לעלות ילד 1 והשני לא?. לדעת הפסיכולוגית לא. או שמעלים את שניהם או שמשאירים את שניהם. ואם אני יעלה ילד 1 כן ואחד לא האם אני לא יעשה לשני נזק נפשי? מה דעתכם?

2. האם מנסיונכם כדאי להשאיר את שניהם עוד שנה בגן מבחינת הגיל שלהם( הם יהיו בני חמש ועשרה חודשים) ? . האמת שילדי נראים קטנים פיזית ( אגב , הם נולדו פגים בשבוע 35 וחצי ז"א באמצע שמיני) ?

3. מה אעשה אם אחליט להשאיר את בתי בגלל בני? היא פשוט תהיה מפוספסת לדעת הגננת כי היא מאוד בשלה. מה גם שחברותיה שהם מהמשפחה של בעליוהן באותו גן עולות לכיתה א? והיא רוצה לעלות איתם?

אשמח על תשובתכם בעניין,

מיכל

שלום רב,
בתי בת השנתיים וחצי, מזה כשבוע מתעקשת לישון על השטיח ליד המיטה ולא במיטה עצמה. בכשאני שואלת אותה מדוע אינה רוצה לישון במיטה היא עונה לי "אני לא אוהבת" בלילות האחרונים ניסתה לעבור למיטת ההורים באמצע הלילה ולאחר שהובהר לה כי מקומה אינו במיטת ההורים מזה שני לילות עוברת לישון על הספה בסלון באמצע הלילה. יש לציין כי מיטתה הינה מיטת מעבר וגודל המזרן הינו של מיטת תינוק.
האם צריכה להדלק לי נורה אדומה? כיצד להתמודד עם העניין?

תודה רבה מראש

נוגה

הבן שלי בן 10 , אתמול החל לו שיעול נבחני כמו סטרידו, לקחנו אותו לשלושה רופאים ולבית חולים, אמרו לנו שהשיעול הוא פסיכולוגי וכי אין לו כל חיידק , הילד מאוד חברותי ופעיל בחוגים, אמרו לי שאולי הוא נבהל ממשהו ובגלל זה התחיל השיעול. האם התופעה מוכרת?

שלום רב
אשמח לקבל עצה
אני גרוש ויש לי ילדה בת שנה ו 4,יש לי הסדרי ראייה זמניים כרגע דרך הרווחה עד אשר ינתן הסדר קבע.
כרגע זה בין 2 מפגשים בשבוע עד 3,ללא סופי שבוע [בטענה כי הילדה קטנה מדי]
בגיל 4 חודשים נוצר נתק ביני לבין ילדתי [לצערי מפרטים כואבים שלא אוכל לחשוף כאן]
לאחר שכל נושא הגירושין הסתיים התחלנו תהליך דרך הרווחה ובעזת העובדת הסוציאלית להגיע להסכם בנושא הסדרי ראייה שיביעו בעתיד להסדרים קבועים והוגנים.
כבר כמה חודשים שאני עקבי בפגישות שלי עם הילדה עד כמה שאפשר אם גרושתי לא מבטלת לי מסיבות כאלה ואחרות. אני מתמיד ומשתדל לחזור על דברים ולדבר איתה על אבא.
בתקופה האחרונה אני לוקח אותה הרבה למשחקים,מתקנים וג'ימבורי וזה בהחלט עשה את העבודה,משתדל לקנות לה דברים לנסות להפתיע אותה.
אך בפגישה הבאה שלנו היא שוב חוזרת למצב בו היא מתעלמת ממני.
היא מצד אחד מתעלמת ממני, ומצד שני כשלרגע אני נעלם מהעיניים שלי היא מחפשת אותי.
ישנם רגעים שהיא מרגישה ממש חופשי וצוחקת איתי,וכשהיא רואה את האמא שלה היא מייד נעצרת קפואה לא מחייכת ויש לה פתאום סלידה ממני
העובדת הסוציאלית המליצה ודרשה כי שברוב הזמן גרושתי תשאיר אותי לבד עם הילדה על מנת שיבצר חיבור יותר טוב אך היא לא עומדת בזה לצערי הרב
ואני קצת מיואש ואשמח לקבל עצה או שתיים לגבי מצב כזה
מה עלי לעשות והאם ההתמדה הזו למרות המצב תוביל למשהו חיובי?

בני היה במסגרת ראשונה לתקופה של כחצי שנה. המסגרת לא הייתה מספיק טובה והעברנו אותו למסגרת אחרת לתקופה של חודשים וחצי, ובשל אילוצים שונים אנו שוקלים להעביר אותו למסגרת אחרת. הוא בן שנתיים וחצי. מה ההשפעה שיכולה להיות על מעברים כאלה

שלום,

איך הייתן ממליצות להגיב כלפי ילד בן 8 שלאחרונה מרבה להשתמש בביטויים כמו "די איזה מעצבנת את", "לא בא לי" וכו'. ניסיתי להתעלם, ניסיתי להסביר - עוזר ליום יומיים עד הדבר הבא ש"מדליק" אותו.

שלום
יש לי ילדה בת בת 6 ילדה מאוד חברותית הכל בסדר איתה

היום ניגשה אלי הגננת ואמרה לי הבת שלך יש בה משהו מיוחד עזבי שהיא בסדר חכמה והכל אבל יש בה משהו מבפנים היה לה יום הולדת בגן עם עוד ילדה וכניראה היא וויתרה בהמון דברים אז הגננת אמרה שאין את זה להרבה ילדים הוותרנות הזו שמראה על בגרות נפשית ויש לה רגישות כשהיא שומעת מנגינה יפה היא מתרגשת ילדה מיוחדת

אבל אני מעט דואגת וגם אמרתי לגננת שזה גם לא טוב לוותר יותר מדי וגם אמרתי לילדה אם את חושבת שאת צודקת במשהו אל תוותרי -- תעמדי על שלך

האם יש לי סיבה לדאגה שהיא וותרנית כל כך מעבר לזה שזה מראה על בגרות