פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

אנו הורים לילדה בת 4.4 ילדה חכמה ונבונה, הגננת מספרת רק דברים טובים.
הבעיה מתחילה כבר שאני או בעלי מגיעים לאסוף אותה מהגן.
היא מיד שואלת מה עושים היום ואם במקרה (חייה מאוד מגוונים חברות הצגות וכו...) אומרים לה שהיום הולכים הביתה היא מתחילה להשתולל כבר בשער של הגן ומגיעה לאוטו בבכי רק אחרי שאני כבר המשכתי ללכת ואין לה ברירה...
מגיעים הביתה, היא לא מעסיקה את עצמה בכלום, רק נצמדת אלי ובוכה... לפעמים כשבאה אליה חברה הכל בסדר ולפעמים היא מתנהגת לא יפה גם לחברה (לא אשתף אותך- ומחכה לראות את תגובת כולם... מסתירה את הטלוויזיה... מבקשת חטיף לה ולחברה ואז מציקה לחברה ומפריעה לה לאכול... מקשקשת על הציור של החברה...) עד שבשבוע החלטתי להעניש אותה והתקשרתי לאמא של החברה, סיפרתי את האמת וביקשתי שתבוא לאסוף אותה. לאחר מכן הסברתי לבתי שחברתה הלכה כי לא היה לה נעים והיא לא תרצה להזמין אותה אליה... ביתי החלה לצרוח עד שנרדמה מרוב עייפות ואפילו ללא ארוחת ערב ואני מצאתי עצמי בוכה ומותשת בסוף היום.
בנוסף, כל דבר איתה הוא מלחמה, בואי להתקלח- לא רוצה (ועלי לגרור אותה בכח) לפעמים במפגשים משפחתיים גם לא מתייחסת יפה לבת דודה שלה ולפעמים אפילו לסבתא... מרגישים שניסינו את כל הדרכים... ניסינו לשבח אותה על התנהגות טובה, לא להגיד יותר מידי לא... אבל כלום לא עוזר ובדרך כלל ה"עונש" שאנחנו משתמשים בו הוא להגיד לה כאן לא צורחים ומתנהגים לא יפה אם את רוצה לבכות ולצרוחלכי לחדר שלך עד שתרגעי ואל תצאי עד שנגיד שמותר. אבל גם לעונש היא לא מקשיבה אפילו אם אנחנו ממש צועקים והיא יוצאת מהחדר וממשיכה בשלה עד שמגיע הלילה ואנחנו נופלים מהרגליים!!!!!
סליחה על המגילה הארוכה(: אבל מה עושים???

שלום,
רוצה לקבל עצתכם לגבי ביתי המתוקה, בת 15 חודשים. בין גיל 3 חודשים לשנה בערך היתה עם מטפלת אהובה, למעט חודש בו נסעה איתי לארה"ב (שם היו לה 2 מטפלות חדשות). בערך בגיל שנה הכנסתי אותה למשפחתון בבית של מישהי. למרות שהובטח לי שלא רואים טלוויזיה, התברר לי כי שמים את הפעוטות מול המכשיר, והוצאתי אותה לאחר 3 שבועות בלי לברר את העניין עקב משבר אמון. לאחר מספר שבועות נוספים עם המטפלת הותיקה, הכנסתי אותה למקום חדש - 2 נשים עם 8 תינוקות, יש אפילו חצר מרוצפת, לא גננות מוסמכות, ללא טלוויזיה. תחילה היה נראה שנקלטה טוב. אבל בחודש האחרון יותר ויותר נראה כי היא פחות מאושרת. אחרי הצהרים היא בכיינית וגם עייפה. כרקע אומר כי בקטנותה היתה בכיינית מאוד אבל בחודשים האחרונים היא שמחה וחייכנית. איך אדע אם זה בגלל הגן? אולי זה החורף? אולי השיניים? כמה זמן לחכות לפני שאני משגעת אותה ואת עצמי במעבר נוסף??
תוספת קטנה - חשבתי שאולי זו עייפות וחקרתי מה קורה בגן. מסתבר שהורידו לה שנת בוקר בלי להגיד לי לפני כמה ימים. מכעיס, אבל סיכמנו שנחזור לשנת בוקר. קשה להרדים אותה בבוקר כי היא סקרנית ולא טובה בהרדמות עצמית ביום, אפילו שהיא בפירוש עייפה מעדיפה להמשיך לשחק. יתכן שעייפות היא היא הבעיה המרכזית. באיזה גן יסכימו להרדים ילדה בעגלה אם זה לוקח 15 דקות?? יש כזו חיה? בכלל בגנים הם מעדיפים להוריד את שנת הבוקר. האם נכונה האינטואיציה שלי שזה לא נכון לעשות זאת בגיל כה צעיר?
תוספת קטנה שניה - אני צריכה לקחת אותה שוב לחודש לחו"ל, כנראה לכל חודש פברואר. אני יכולה לנצל את המומנטום ולהחליף גן כשנחזור. בכך מקרה אשמח לשמוע דעתכם לגבי מתי כדאי לעבור גן, כשמדובר בגיל טרום דיבור.
לצערי אני לא יכולה לעמוד בהוצאה של מטפלת עד ספטמבר הבא....
הרבה תודה על הקריאה וההתייחסות!

שלום רב,
בתי בת 4 ולה חברה. השתיים מרבות להיפגש אחה"צ והולכות לאותו הגן. הן חברות טובות. אבל רבות הסיטואציות, שבהן החברה אומרת לבתי שהיא לא חברה שלה (בלי שום סיבה, אלא החלטה של הרגע), ובתי נעלבת כל כך ופורצת בבכי. במקרים שיש עוד בנות בסביבה, החברה מונה את כולן כחברותיה ואומרת שרק בתי איננה חברה שלה.בתי מאוד רגישה, ומגיבה לכל תגובה כזו בבכי וברצון לרצות את חברתה ולהשלים איתה. אמרתי לה לא פעם, פשוט להגיד "כשתהיי מוכנה תהיי שוב חברתי" או " לא צריך" וללכת. אבל היא איננה מפנימה ונפגעת כל פעם מחדש.מה עליי לעשות? לתת להן להסתדר לבד? להתערב?
תודה מראש

שלום, אני אמא ל2 בנות(בנות 3, 2) ויש לי כמה שאלות
1)ראשית כיצד ניתן לגמול לפחות את הגדולה משתיית בקבוק בלילה?
2)הן נרדמות במיטה שלהן אך באמצע הלילה עוברות לישון איתנו, אך למנוע זאת?
3) הבעיה הכי גדולה בעצם שאני זאת שמרדימה אותן, אני יושבת או שוכבת אם הקטנה במיטה עד שהיא נרדמת(לפעמים זה חצי שעה ולפעמים גם יותר), ורק אחרי שהקטנה נרדמה אני יכולה לצאת מן החדר- הגדולה נרדמת לבד אחר כך.... ניסיתי כמה פעמים להגיד להן לילה טוב ולצאת אך כאן מתחיל הבכי (במיוחד של הקטנה) .. הבכי ההיסטרי והיא יכולה לבכות גם חצי שעה רק כדי שאבוא לשבת או לשכב לידה...

שלום

המשך לתשובה של ד"ר סמדר אני לא יודעת עד כמה זה חמור אבל השאלה שלי למה היא צריכה לחזור על על מה שאנחנו אומרים או מבקשת גם ממני לחזור על שאלה ששאלתי אותה למרות שאני יודעת שהיא שמעה טוב מה שאמרתי בכל זאת אני חוזרת ומעלימה עין
היא חוזרת על שמות גם וצבעים בתדירות גבוהה מה זה עושה לה ומה נותן לה

בבקשה לטפולכם

שלום
יש לי ילדה בת 6 וילד בן 4 הילד רוב הזמן מציק לה כל דבר שהיא נוגעת הוא לוקח לה ממש מציק לה והיא כל הזמן בורחת ממנו ומתכופפת שלא יתן לה מכה ממש פחדת ממנו . הוא ילד לא אלים או משהו אפשר להגיד שהוא ילד ממש טוב כניראה שרק איתה הוא ככה הגננת והסייעת אומרות לי שהוא ילד מקסים מאוד בגן ולא מאמינות שככה הוא עושה בבית בלגן מה עושים איך "מרגיעים אותו" ? אני לא אוהבת להעניש ולצעוק רק תדריכי אותי ואני אעשה את מה שתאמרי לי

תודה

היי שלום
אני שואלת שאלה מאוד נקודתית גם מאנשי מקצוע פה בפורום וגם מאנשים שיקראו ויתנו לי רעיונות
יש לי ילד בן 7.5 מקסים , חכם , רגיש, יפה באמת כל מה שאמא תבקש היתי באספת הורים נמסתי מהרמת המחמאות,
אבל הוא מקבל לעיתים רחוקות עכשיו זה גם החמיר להתקפי זעם , וזה מתבטא ולזרוק כיסאות במועדונית ולקלל , לדבר בצורה הכי מכוערת, להרביץ לילדים אחרים , בגלל שאיזה שטות שקרה לו בבית ספר או במועדונית (זה מקום אחרי בית ספר שהילדים שם אוכלים, מכנים שעורי בית, ומשחקים) עד שההורים מגיעים בארבע,
עברתי גירושים לפני שנה וחצי ואני יכולה לקשר אבל רוצה לעזור,
שהילד לא נמצא בהתקפה הוא מדבר על זה ואומר שקשה לו לשלוט על זה והוא מבין מה הוא עושה , ומבטיח שהוא ישתלט על זה ולא מצליח!
איך אפשר לעזור לילד שזה קורה .בבית אני מנסה לחבק נותנת לו להרגע בצד (זה לא קורה בבית הרבה)
במועדונית אני חסרת אונים מה אפשר ? איזה טיפול אפשר להציע לי כדי שאוכל לקבל כלים?
אשמח לקבל תשובות ועזרה
תודה

שלום
אנו זוג נשוי +ילדה בת 10 אנו עומדים לפני גירושים ,כרגע אנו במצב שנפרדנו בעלי שכר דירה ועבר לגור בה.
הילדה לפעמים כועסת עלינו שאנו מתגרשים אני יודעת שזה טבעי ,העניין הוא שאני רציתי לנסות שלום בית גם למען הילדה ובעלי לא רצה . האם אני צריכה לספר לילדה שאני רציתי שלום בית ואבא לא רצה כיוון שהיא מאוד כועסת עלי ולא מגיע לי אני ניסיתי לעשות הכל על מנת שיהייה לנו טוב. או שלעזוב זאת כך כמו שאמרתי לה בהתחלה שאמא ואבא החליטו להתגרש כיוון שהם לא מסתדרים??

שלום ותודה רבה על הפורום הנפלא
יש לי 2 שאלות לגבי לידה קרבה של אחות חדשה
ביתי בת שנתיים וחצי ואני אמורה ללדת עוד שבועיים
1. האם להכניס הביתה את החפצים של התינוקת ? (עריסה, אמבטיה, עגלה וכו') מצד אחד נראה לי הגיוני שהגדולה תראה את הבית מתכונן ותיהייה שותפה לאירגון וגם שלא יום אחרי הלידה עם כל השינויים גם כל הבית ישתנה בבת אחת... ומצד שני אולי עד שאין תינוקת זה לא טוב בשבילה ... ? ואם כן אז מתי להכניס את הדברים והאם לשתף אותה בכך כמו לראות איך תולים את האמבטיה
2. אני רוצה שהתינוקת תישן במיטתנו בהתחלה (כל עשינו גם עם הגדולה), אבל אני בחשש שהגדולה תקנא, תרצה גם וכו'... מה דעתך ?

שלום.בנ' יליד ינואר וכעת כמעט בן 4.השנה נכנס לראשונה למסגרת הגן.קצת ביישן,לא ממש אסרטיבי,לא ממש יודע להגן על האינטרסים שלו(ילד יחיד במשפחה).קבוצת הגן מעורבת.נמצאים בה ילדי טרום טרום חובה וטרום חובה.הוא שייך לטרום טרום חובה.בשנה הבאה ילדי טרום חובה יעזבו ורב הילדים שאיתם הוא יהיה בגן יהיו בגיל שנה פחות ממנו ואף שנתיים(אלו שיבואו לטרום טרום חובה).יש לי אפשרות להעביר אותו בשנה הבאה לגן בו רב הילדים יהיו גדולים ממנו בשנה.מצד אחד לדעתי זה יתרום להתפתחותו הקוגניטיבית(הוא יהיה עם ילדים של גן חובה שמכינים אותם לקראת כיתה א) ,מצד שני אני חוששת שחוסר ביטחון שלו יתחזק,ביישנות תגדל וכנ"ל חוסר אסרטיביות (הוא יהיה בין הגדולום ממנו,חזקים ממנו,אסרטיביים ממנו שעלולים לנצל את המצב.אני חוששת שהוא עלול להיות "קורבן").איזה גן כדאי לבחור?עליי לציין שהתפתחותו החברתית חשובה לי מאוד.

שלום ...

אני אמא לילדה בת 10.5 בכיתה ה אני רואה כבר מעל חודש שהילדה שלי חוזרת אחרי מה שאנחנו מדברים מילים או משפטים ואומרת את זה עוד פעם לפעמים אומרת כמה פעמים .
למי אני צריכה לפנות או להתייעץ
הציונם שלה בתקופה האחרונה ירדו קצת האם זה יכול להיות מזה

לטפולכם תודה

בני ילד חמוד שקט ועדין מאוד. הא מוצא את עצמו במרבית היום בגן משחק לבד. במהלך השנה הוא יצר קשר עם חבר בגן אך הוא ברח לו לשחק עם אחרים ובני נותר לבד לגמרי ומשחק עם עצמו. הוא אינו מעיז להכניס את עצמו למשחק עם אחרים אלא לכל היותר מסתכל מהצד וזורק איזו מילה. לא נוח המצב הזה וגם הגננת דווחה על קשיים רבים בנושא ועל ניסיונה לדובב לתווך.
היא ציינה שהוא רגיש מאוד וביישן. אנחנו כהורים מחזקים את בטחונו העצמי כל הזמן וגם מזמינים לו חברים מהגן הביתה (וכמובן גם מוזמנים) ובמפגשים הללו הוא בד"כ משחק יפה עם חברים.
זה נראה שאין לו בטחון עצמי רב וכך גם הגננת חושבת וחוששת שלאורך זמן ההימנעות והחרדות ילכו ויתעצמו- ניסיתי גם עזרה מקצועית- והם אמרו כמובן שההמנעות ממשחק עם חברים תעצים את חרדותיו ותגרור בטחון עצמי ירוד וקשיים נוספים.

מה עושים- אמא שבורה.

שלום לכולם,
הילדה אובחנה ADD. התחלנו עם ריטלין אבל בגלל תופעות לווי פסקנו . אתמול בשבת נתתי כדי לראות את תגובתה. היא קיבלה 7.5 מג'. עשתה שיעורים יפה מאוד, התלוננה על כאבי ראש חזקים. כעבור ארבע שעות התחילה לבכות ונכנסה ממש לאיסטריה. היא לא נתנה לי להתקרב אליה ונסגרה בתוך ארון. פתחתי את הארון ואמרתי לה שאסור לעשות את זה כי היא יכולה להחנק. בתגובה היא התחילה לזרוק הכל מהארון ולהרביץ לי עם רגליים תוך כדי שהיא נורא בוכה. בכל זאת לקחתי אותה על הידיים והבאתי אותה לאמבטיה לשטוף לה פנים וכל זה תוך כדי שהיא חונקת אותי עם שתי הידיים. לא התייחסתי לזה, מה שהיה לי חשוב זה להיות איתה ולעזור לה להתמודד. שטפתי לה את הפנים ושמתי במיטה שלה, היא המשיכה לבכות ולצעוק שאני לא אתקרב אליה. במשך כרבע שעה היא בכתה בתוך המיטה כשאני יושבת לידה על הרצפה. איכשהו הצלחתי לקחת אותה שוב על הידיים, יצאנו למרפסת ושם על הנדנדה היא התחילה לאט לאט להירגע ובסוף נרדמה כשהיא מכורבלת עלי. אני המשכתי לשבת בלי לזוז עוד הרבה זמן כדי לא להעיר אותה. אחר כך לקחתי אותה לחדר ושכבתי לידה. כשהתעוררה היא היתה מאוד רעבה. אחרי שאכלה, בקשה סליחה על זה שחנקה אותי. הלכנו לבני דודים כדי שהיא תשחק איתם. שם היא היתה ממש מצוינת. בערב כשחזרנו הביתה, היא התחילה להשתולל. לצחוק, לרוץ, לעשות פרצופים, "להלביש" על אבא מפה של השולחן וכד'. אחר כך נכנסה למצב של כעס על כל העולם ובעיקר על עצמה. אמרה שהלוואי שהיא תצליח לשכוח את היום הזה כי הוא היה הכי מעצבן בחיים שלה. בבוקר היה לה קשה מאוד לקום. אני מקווה שהיום יעבור בשלום, הלב שלי נקרא לחתיכות אחרי מה שראיתי שעובר על הילדה שלי אתמול. היום כמובן לא נתתי לה כדור. כבר לא אכפת לי מהלימודים האלה. אני רק רוצה שהיא תהיה מאושרת ורגועה. האם רבאונד זאת תופעה שהיא חולפת או זאת תגובה שתלווה אותה כל הזמן בזמן קבלת הטיפול? מזל שאתמול היתי לידה ואם זה היה קורה בבית הספר? האימפולסיביות נוספה לה ממש לאחרונה ונראה שזה משהו תגובתי דווקא. האם מישהו יכול להמליץ על מומחה פסיכולוג ע"מ לטפל בתחום הרגשי גם?

שלום,
יש לי פעוטה בת שנתיים ו-3 חוד'. ילדה מאוד נוחה מכל הבחינות, עצמאית מאוד.
מאז ומתמיד ישנה לבד ללא עזרה.יש לה סדר יום קבוע ושגרה. גם ההכנה לפני שינה מאוד ברורה וקבועה. לפני יותר מחודשיים עברה למיטת מעבר/נוער. מזה שבוע שהיא החלה לרדת מהמיטה. ובכל פעם שהיא יורדת אני מחזירה אותה למיטה. ישנם פעמים שאני מבקשת שלא תרד, נשארת איתה כמה דקות, שרה שירי ערש, מלטפת. אבל זה לא עוזר, היא ממשיכה לרדת והיא חושבת שזה ממש משחק, היא ממש נהנית מזה, וצחוקת, ואני שוב ושוב מחזירה אותה למיטה וחוזר חלילה. אני כבר לא יודעת מה לעשות ואיך להחזיר אותה לשגרה שהיא היתה כ"כ רגילה אליה, ובכלל מדוע זה התחיל ממש לא ברור לי?

אשמח הצעות והתייחסות בנושא.

שלום
הבן שי בן 3.5 הולך לאביו לפעמים בשבוע אנחנו גרושים ,האבא חי עם האמא המבוגרת.
הבן חזר השבוע ואמר לי:אבא מרביץ לי.........התקשרתי לשאול את אביו שאמר שלא.....כשנפרדו כשהחזיר אותו אם המון נשיקות אהבה וחיבוקים....
האבא דיבר עם הילד ושאל אותו למה אתה אומר שאבא מרביץ והבן שלי אמר:בכאילו אמרתי......................דמיון לא דמיון

היום הבן שלי היה אצל אימי ואבי היה שם בוא רב עם האחיין השני ,והגרוש שלי הרים את בני ונתן לו כמה מכות בטוסיק,אמא שלי היתה המומה ואמרה לו "מדוע אתה מרביץ לו?...זה אומנם לא היה כואב אבל עדין הרמת יד...
כשאמא שלי סיפרה לי התקשרתי לגרוש שלי מיידית..שאמר שנתן לו מכה קטנה בטוסיק,כשבעצם זה היה כמה קטנות בטוסיק....ושוב ביקש את בני לטלפון ושוב שאל אותו "אבא הרביץ לך?....והבן שלי ענה:לא סיפרתי כלום".........התשובה של לא סיפרתי כלום קצת מחשידה אותי........
גם ששואלים אותו איך היה אצל אבא התשובה כזו בלחץ:הכל בסדר...........
דוגמא ששואלים את הגרוש שלי איך אתה מחזיר אותו ?,הוא בדרך לאוטובוס ואומר במונית....סתם שקרים קטנים....
האופי של בגרוש שלי מבלבל מאד הוא הכי סימפטי בעולם.....ובשניות משנה את עורו.
הוא מאד אוהב את הילד.
אך בזמן האחרון שהוא מוציא את הילד מהגן מה שלא קורה לא אצלי ולא אצל אימי שמוציאה אותו מהגן,אצלו הוא נירדם כבר בדרך מהגן אליו הביתה....אני שואלתא ת עצמי אולי זה סוג של בריחה של בני.......אולי לא טוב לא שהוא לוקח אותו לאימו המבוגרת,שידוע לי שהם רבים בצורה קולנית ומכוערת.....מה עלי לעשות...
אולי בדברי בני יש אמת....?????
התשובה של:לא סיפרתי כלום קצת הכניסה אותי לדאגה
מבקשת הדרכה
תודה