פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב,

אשמח לקבל ייעוץ ראשוני בנושא כאוב שאינו נותן לי מנוח.
הנני בת 44, נשואה בשנית מזה כ- 10 שנים לגבר צעיר ממני ב-7 שנים. מנישואיי הראשונים יש לי ילד, בן 20, שהינו חייל. מנישואיי הנוכחיים יש לי ילד, בן 7 וחצי. בתקופה שקדמה ללידת בננו המשותף, הקשר בין בני הבכור לבעלי, היה בעייתי, קונפליקטואלי ומלא במתחים על רקע נסיונו לחנכו ולעצבו, אולם בשנים האחרונות, במיוחד לאחר לידת בננו המשותף, היחסים ביניהם הדרדרו עד כדי עימותים קולניים ווויכוחים אלימים מילולית, בהם מתחיל בעלי, והפעם לשם שינוי, עונה לו בני, לאחר שעייף מלספוג ללא לאות ולא לענות. הנושאים יכולים להיות זניחים וחסרי חשיבות, אולם העוצמות הרגשיות והווקליות של בעלי מאוד גבוהות.
המצב הגיע לנתק מוחלט ביני לבין בעלי ונתק מוחלט בינו לבין בני הבכור, כאשר הלכה למעשה, הבית בעצם מחולק לשני מחנות - בני הבכור ואני, בני הצעיר ובעלי.
מאחר ואני מבינה כי החיים במתכונת זו הינם בלתי נסבלים, ואינני יכולה לראות את בני הבכור נלחם על קיומו, חפותו וחייו בכל דרך בה הוא יכול להגן על עצמו, החלטתי כי הגיע העת לסיים קשר זה. אינני יכולה לראות אותו סובל ואינני חושבת שאנו מהווים איזשהו "מודלינג" נכון לבני הצעיר בהתנהגות זו. קשה לי מאוד מבחינה רגשית לחתוך קשר שעדיין מאוד חי בינינו מבחינה רגשית, אך יחד עם זאת, הגיע למבוי סתום בכל מה שקשור לבני.
דרך אגב, היינו בטיפול בעבר למעלה משנה, ודבר לא השתנה.
אשמח על איזושהי התייחסות שתעזור לי למצוא את דרכי.

הרבה תודה,
פנינית

שלום,יש לי ילד בן 8.5 שעבר מבחן טובה+פסיכודידקטי.הנאורולוג המליץ על מתן ריטלין ומזה חודש שהוא לוקח ריטלין
לפי תוצאות המבדקים הומלץ על טיפול של פסיכולוגית ילדים.אני גרה באשדוד ואין בדרום אף פסיכולוג שעובד עם הכללית ואני אובדת עצות.הסתכלתי באינטרנט על פסיכולוגים עצמאיים. איך אבחר אולי מישהי באתר תוכל להמליץ לי

שלום רב,
בני בן ה 5.5 התחיל לאחרונה להראות קושי ביכולת לקבל החלטות פשוטות.
זה התחיל כחודש שבכל פעם שהוא חוזר מהגן הוא בוכה ואומר שהוא לא יודע להחליט במה לשחק וחוזר על עצמו בכל מיני דוגמאות אחרות במהלך היום ( כגון לא יודע מה מעוניין לאכול, איזה ארטיק לבחור) למרות שלא מוצעות בפניו אפשרויות רבות ואני מנסה לכוון ולעזור לו.
העניין גורם לו ולנו לתסכול רב ואשמח לשמוע על דרך התמודדות עם העניין.
אציין שלא חל אצלינו איזשהו שינוי במשפחה ובגן מדווח שהכל כרגיל.
תודה רבה

שלום
בתי בת ה 4.5 ראתה אתמול קטוע רגל (הרגל היתה חשופה). היא נעצה באיש מבטים והיתה לדעתי מבועתת. רציתי להוציא אותה מהחדר אך לא היה לי נעים, וכשכבר הצלחתי היא חזרה לשם. אח"כ רציתי להסביר לה בבית על זה ובעלי התעקש שלא.
אני לא שלמה עם זה
מה לעשות ואיך להסביר.

שלום,
אנו הורים לילד בן שנה ו8. כרגע אנו גרים אצל הורי עד שביתנו יבנה לקראת תחילת הקיץ.
בעלי ואני מעוניינים לצאת לחופשה בת שבועיים (מאחר ולא יצאנו לירח דבש- בעקבות לימודים ועבודה), יש לנו ייסורי מצפון לעזוב אותו שבועיים. חשוב לציין כי בני הוא רגיש מאוד אך יחד עם זאת לא תהיה לנו אפשרות נוספת אם לא הפעם.
השאלה האם כדי לוותר על חלום זה או שאנחנו עושים מזה עניין יותר ממה שזה?

תודבה רבה

רציתי לדעת למה ילד בן 11 פיתאום התחיל ליגנוב חפצים פעם אחד שאיתארח אצל חבר ובאותו שבוע אצל סבתא שלו. מדובר בילד מבית שלא חסר לו כלום יש לו כל מה שילד צריך ויותר המון אהבה הילד הזה מקבל אני כאמא לא עובדת בחוץ מי שהוא נולד תמיד דואגת לו, ביגלל הקושי שלו בלימודים מדובר בילד חכם עם כישורים לציור למוסיקה ולכדורגל ולמרות הכול הוא לא מיתאמץ לעשות כלום. למה? ולמרות הכל גם פיתאום התחיל ליגנוב פעמיים השבוע , זה מבייש אותנו ואני לא יודעת מה לעשות תעזור לי להבין מהיכן זה בה. תודה......

שלום,אני גרושה מז 4 חודשים יש לי שני בנים הבן הגדול בן שש וחצי והבן הקטן בן שנה ותשעה חודשים.ע"פ הסכם הגרושים הסדרי הראיה הם פעמיים באמצע שבוע ממסגרת הלימודים ועד לשעה שבע בערב ובכל שבת שניה .לצערי באמצע שבוע אבא שלהם לא מגיע רק בשישי שבת שהוא אמור לראותם.פעם בחודש הוא נוסע עם הבן הגדול למשפחתו בבאר שבע ע"פ ההסכם הוא צריך להחזיר אותו שעתיים מצאת השבת וזה לא קורה אף פעם ,הוא מחזיר אותו לא לפני 11 בלילה כשלמחרת יש לילד לימודים וכשאני מנסה לדבר איתו על טובת הילד אין שיתוף פעולה ,מעבר לזה תמיד כשהילד חוזר ממנו הוא חוזר הפוך לגמרי,מתחצף אליי ,לא מקשיב לי .מה אני עושה???אודה על תשובתכן המהירה ,נויה.

שלום שמי הודיה
היום בתאריך 2.4.2011 ניפטר סבא של בעלי
עכשיו יש לו אח בן 11 ואנחנו לא יודעים איך להגיד לו את זה כמו שצריך
אבא שלו אמר לו את זה באגרסיביות שסבא שלו מת והתשובה שלו הייתה "בסדר"
איך אני פונה אליו ואומרת לו את זה בעדינות ושהוא יפנים את זה ושלא יכח את זה למקום של תראומה
הוא ילד שאם כאב לו הוא לא מראה את זה הוא מדחיק את זה ולא מדבר ולא מראה את זה אבל לפי התשובה שלו אני דואגת
מה את אומרת לעשות אשמח אם תדריכי אותי להגיע ולעשות את זה בשביל שיוכל להפנים את זה ולדבר על זה ולא לשמור על זה בפנים
זה ילד מאוד רגיש !
תודה ושיהיה רק שבוע טוב

שלום רב, בני הוא בן 3 מאז שהוא נולד דודתו היתה הדמות המשמעותית בחייו, לאחרונה נוצר סכסוך משפחתי די רציני עם הדודה בת 34 שגרה בבית הוריה ומאז אנחנו לא מגיעים לבית סבתא וסבא
מבחינתה (הדודה) הקשר שלה עם בני מאוד חשוב, אנחנו כהורים לא מעוניניים בקשר זה אך גם לא רוצים לפגוע בו. נוצרו כמה מפגשים משפחתים מחוץ לבית ואפשרנו את המפגש בינהם כדי לא לגרום לו לחרדת נטישה.
אינני יודע מה לעשות ומה לומר לו מפני שברגע שהוא רואה אותה הוא ישר קופץ עליה ורוצה אותה, וכרגע אני לא מונע ממנו את זה, יש לציין שהוא ילד נבון שמבין את הסביבה שלו מהר מאוד. בהתחלה אמרתי לו שהיא הלכה לחברות וכך עברו להם שלושה שבועות שהוא לא ראה אותה אך המפגשים האחרונים יוצרים אצלו צורך לראותה שוב.
המקרה שקרה עם הדודה מאוד חמור מכל ההבטים ובלתי נסלח.

כיצד אנחנו יכולים להסביר לו שלא ישחק או מצד שני למנוע מפגשים לתקופה יותר ארוכה כך שהקשר בינהם יחלש.
זקוקים לעצתכם...

אני אם חד הורית לילדה בת שנה ושלושה חודשים שנולדה פגית (משקל 1800) בחודש השמיני. היא גודלת ומתפתחת יפה מאוד גם בגובה וגם במשקל.
בתחוילה הייתה מושכת בשערות של אחרים גם בבית וגם בגן ולחארונה החלה למשוך לעצמוה בשיער בחוזקה ממש תולשת לעצמה שיער (יש במקום בקרקפת שיש שם כמעטט קרחת). האם העובדה שנולדה במשקל נמוך קשור לכך או שיש הסבר לכך ומעבר לכך טיפול מעבר לרופא עור שאני מניחה שיש לפנות גם אליו.
למרות שאני חד הורית לילדה יש אבא לקוח חלק פעיל בחייה וומשתתף בגידולה למרות שהיא רואה אותו באופן לא סדיר (עקב עבודתו) והם מאוד קשורים

היי
במסגרת התנדבותי אני חונכת ילד כבן 12
הילד מסוגר בתוך עצמו וחסר ביטחון, קשה לו לסמוך על אנשים, הוא מחזיק בתפיסה שאין לו למה להשקיע כי גם ככה העתיד לא יהיה טוב
הוא ילד לאמא חד הורית בעלת הפרעה נפשית, פעמיים בשבוע הוא לבד בבית במהלך היום, התקשורת בין האמא לילד לוקה בחסר, התנאים הכלכליים ירודים
הילד אמור היה לעלות לכיתה ז' והוא לא הולך לבית הספר כל השנה , כי הוא פשוט החליט לא ללכת, אין לו חברים בבית ספר החדש, והוא אומר שמשעמם לו שם.
אני לא מצליחה לגרום לילד להיפתח אליי, הוא עונה תשובות של: כן, לא, לא יודע, בסדר ולא מעבר.
אין לילד רצון או מוטיבציה לבצע פעילויות בבית או מחוצה לו, אין לו קשרים חברתיים.
מאוד היייתי שמחה לקבל עצות ודרכים להצליח ליצור קשר עמוק יותר עם הילד, ולגרום לו להבין שלא הכל בעולם כל כך שלילי

שלום רב,

בני בן 7 וחצי בכיתה ב'.
מגיל 9 חודשים, כשהלך לפעוטון, היה קושי בפרידה.
הקושי לא עבר עד סוף הגן, ובכיתה א' היה ממש טראומטי עבורו:
בכי בעליה להסעה, בכי בהחלפת מורה בשעות הלימודים, בכי אם יש משהו ששובר שיגרה.
גם היום בבוקר יש מעט התבכיינות לפני היציאה מהבית לכיוון בית הספר, אבל מסתמן שיש יותר יכולת התמודדות.
בנוסף, בני לא מעוניין ללכת לחברים או לחוגים אם זה לא איתי, או עם אחיו הקטן ממנו.
הוא שמח לארח בביתו חברים וזה גורם לו אושר, ולכן ההימנעות מחברה מחוץ לבית גורמת לו לתסכול ועצבות.
לא תמיד ניתן לארח, ובוודאי שבגיל הזה ההורה הוא לא נספח לילד אצל חברים, ולכן הקושי גדל.
גם העדר הרצון לפעילות כמו חוגים, פעילות מד"צים וכדומה פוגמת ישירות בקשרים החברתיים שלו, שכל כך חשובים לו.

מה לעשות?
אני מרגישה שאני מתחילה לדחוף אותו וללחוץ עליו וזה בטח לא מועיל.
ממתינה לתשובות שיכוונו אותי לעשות אותו מאושר יותר.
תודה מראש לכולכם,
ערבה.

שלום רציתי לדעת מה ההבדל בין השניים מבחינת טיפול האם ניתן לקבל פתרונות בסוף טיפול פסיכוטרפי או רק הבנה עצמית והבנת שורש הבעייה.

ערב טוב יש לי בת בגיל שנתיים ו-9 חודשים בשבוע האחרון ביתי נוהגת להפשיט את הבובות שלה דבר שלא נהגה לעשות לפני האם יש מקום לדאגה או שזה דבר אופיני לגילה???? ביתי נמצאת במסגרת חינוכית פרטית כבר שנתיים........ היא ילדה שמחה מאוד וחייכנית שנהנית מאוד ללכת לגן ונפרדת ממני בקלות וכאשר אני מגיעה לקח אותה רצה בשמחה אליי ....... אודה לתשובתך במהרה.....תודה רבה רבה......

שלום רב,
אודה לכם מאוד אם תעזרו לי להבין מה עומד מאחורי הפיכת הצלחת עם האוכל,
וכן האם ניתן לעשות משהו נגד זה מבלי לפגוע בהתפתחות הנפשית של התינוק.
תודה.