פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום ..
אנו ההורים של נדיר בן 2.4 שנים ושל מנור בן 5 חודשים ...
לפני כשבוע + .נדיר היתעורר בשעה 21:30 (כשעתיים אחרי שנרדם... ) עם בכי היסטרי
וצעק "איה איה " .. כאילו משהו כואב לו ... לא הבנו בדיוק מה ושאלנו אותו ע"מ להבין מה מציק לו .ולא הצלחנו...
אחרי כ3/4 שעה של בכי נירדם שוב למשך שעתיים ושוב היתעורר וחזר על עצמו עד הבוקר...
בבוקר לקחנו אותו לרופא שעשה בדיקות כלליות דם שתן ב"ה הכל תקין...
וחשבו שאולי וירוס בקיבה אמרו שלושה ארבע ימים זה יעבור אם צריך אקמולי..
במהלך היום הילד תקין לא מתלונן על כאבים פעיל הכל תקין..
וכך כבר למעלה משבוע מהלך יום תקין בערב מתחיל ...
שללנו כאב שיניים ... היתייעצנו עם עוד רופאת ילדים שבדקה אותו ....
ניגשנו גם ל"טרם" ואין כלום מהבחינה הפיזיולוגית .....
כשמנור נולד נדיר קיבל אות ממש יפה ואנו משתדלים לחזק ולתפח את נדיר כאח גדול..
נדיר ואנו כבר למעלה משבוע ללא שינה ואנו ממש אובדי עיצות...
נודה לעצתכם..
נדיר מיכל וראם...

היי,
של לי ילדה בת שנתיים, שאנחנו משחקות במשחקי קופסא התאימים לגילה ולפעמים היא נתקלת במעט קושי היא מתחילה לכעוס ולבכות נורא,אם למשל היא בונה מגדל מקוביות וזה נופל או לא מצליח היא זורקת את הכל, אני לא יודעת איך לגרום לה לא להרגיש תסכול לפעמים אני מסבירה לה שלא תמיד זה מצליחיך לנסות אבל זה ממש לא עוזר.
בנוסף היא נורא נלחצת אם למשל נופל משהו ולא מרימם היא מתעשקת שירימו ועד שזה לא במקום היא לא נרגעת, האם זה בסדר? איך עליי להתנהג?

שלום,
אני בת 12 ולאחרונה יש לי מחשבות על סוף, אובדן ומוות של קרובים אליי ושלי.
אני מפחדת לאבד את המשפחה.
לאחרונה נולד לי אח קטן והוא מכניס אור לחיים שלי אבל ככל שאני יותר אוהבת אני יותר מפחדת לאבד.
כל הזמן נדמה לי כמה החיים קצרים.. וולמה??
אשמח לקבל עזרה..
תודה..

שלום!

בני בן ה-12 סיפר לי שהוא ואחייני בן ה-6 ירדו אחד לשני.
הוא טוען שזאת הפעם הראשונה ולא היו לו דברים כאלה לפני המקרה הנל לא עם צעירים ולא עם מבוגרים. הדבר קרה בהסכמה של שניהם.
האם זה תקין? מה עושים במקרה כזה??


תודה מראש

שלום אני אם לילד בן שלוש וקצת ובחודשיים שלושה האחרונים הוא פיתח פחד חדש בכל פעם שאנחנו נכנסים לקניון או למקום עם תקרות גבוהות הוא נלחץ וחייב להאחז בנו הוא לא יתקדם אפילו צעד אחד בלי להחזיק מישהו ככשאלתי אותו כמה פעמים ממה הוא מפחד הוא ענה מהמנורה התייעצתי עם הרופא הוא טוען שזו חרדה ולפנות לטיפול פסיכולגי

ילדה בת 6 סובלת לעיתים מפחדים. גם במהלך היום בשעות עירות (כשהיא הולכת לשירותים היא צריכה ליווי אפילו מאח הקטן). ניסיון לשימוש בדמיון מודרך לא ממש יעילות.

הפחדים היא מדמיינת דברים או דמוויות והיא מתלוננת שזה מפריע לה.
מה עושם?

שלום רב,
תוכלו לייעץ לי איך אפשר להתמודד עם חוסר הביטחון של בני -בן חמש-
האם אפשר להמליץ לי על פסיכולוג דובר ערבית באזור נצרת או חיפה?
תודה.

שלום רב, אני אמא לילדה בת 14.5, בשנה וחצי האחרונות הקשר ביננו מדרדר מרגע לרגע, הילדה מתביישת בי, לא משתפת אותי בכלום, וכאשר היא מבקשת דבר מה, היא לא מוכנה לקבל סירוב ואז מתפתח ריב וצעקות, היא מדברת בחוסר כבוד, צועקת עלי ועל בעלי ו"מחנכת אותנו", אני מרגישה שכבר ניסיתי הכל, בטוב ולנסות להבין וגם לשלול דברים כמו מחשב וכו... היא מבקשת סליחה , כותבת מכתב ואחר כך הכל פשוט חוזר על עצמו, מדברת בטונים גבוהיים ופשוט מתנהגת בצורה עלובה מאוד, אני כבר עובדת עצות מבלה ימים עם דמעות של תיסכול.... מה עושים? יש אפשרות לצאת מזה?

בתודה

שלום, יש לי ילדה בת 5.5 כשנולד אחיה הקטן (היום בן 1.5) היא החלה להתאפק לפיפי, בעקבות כך נשלחה לכל בדיקה רפואית אפשרית וכולם יצאו תקינות, לבסוף אובחן כי הבעיה נפשית וקשורה לקושי בהתמודדות שלה עם בואו של האח החדש, הסבירו לנו להרפות מנושא הפיפי שהפך לנושא מרכזי בבית, והבעיה שכחה.
בשבועות האחרונים אותה הבעיה החלה להישנות והפעם הילדה מתאפקת וכשאני מזכירה לה שעברו 12 שעות מאז הפעם האחרונה שהלכה להתפנות היא אומרת שפשוט אין לה כרגע ולאחר כמה דקות הפיפי בורח
אשמח לשמוע את התייחסותך למקרה (לא מזמן כתבתי לך הודעה נוספת לגביי דימוי עצמי נמוך של אותה ילדה ונראה שצדקת ונגעת בנקודות רגישות)
תודה וחג שמח

שלום יש לי ילד מקסים בן 6 שעקב איחור שפתי(החל לדבר בגיל 3 וחצי) עבר איבחון בשירות הפסיכולוגי לגביי השארות שנה נוספת בגן חובה אך עקב גילו (יליד אפריל) והיות והאבחון הראה כי הילד נמצא ממוצע לגילו הוחלט כן להעלותו לכיתה א. כאשר הגעתי לקבל את מכתב האישור הפסיכולוגית הושיבה אותי וטענה כי לדעתה יש לבני בילבול לגביי הזהות המינית שלו (זאת היא קבעה בפגישה של חצי שעה עם הילד ) לטענתה בפגישה הראה סמנים שאופייניים יותר לבת חשוב לציין כי בבית הוא כן אוהב מאוד לשחק עם חברות וכנראה שאצלהן הוא משחק עם בובות וכן לעיתים רחוקות הוא אוהב להתנהג כבת אך עם זאת יש לו המון חברים והוא ילד מקובל ו אהוב . הוא ילד שמנשק המון את המשםחה ולדבריה צריך להפסיק אותו ולקחת אותו מיידית לפסיכולוג קליני. מיותר לציין שאני ובעלי ממוטטים מהפגישה ומאז אנחנו בחרדות לגביי עתיד הילד .
אנא אנו לי בדחיםות האם יש צורך בטיפול פסיכולוגי

שלום. יש לי בן בגיל 3.5 שנים ובת בגיל 3 חודשים. בני הינו ילד עצמאי, בעל אופי חזק ומנהיג. לאחרונה, קצת לפני הולדת הבת, כל שיחה עם בני מתנהלת בצעקות, כלומר, בני כל הזמן צועק ולא מצליח להנמיך את קולו. בין אם הוא שר, מדבר עם מישהו לידו, או משחק עם חברים - הוא צועק. תחילה חששנו שמדובר על בעיה שמיעתית, אך לאחר בדיקות בסיסיות נראה כי הוא שומע מצוין. כאשר שאלתי אותו מדוע הוא צועק כל הזמן, הוא הגיב שהוא חש שלא שומעים אותו. בכל מסגרת שהוא נמצא בה, מתלוננים שהוא "כל הזמן צועק", אפילו החברים בגן צועקים עליו שיפסיק לצעוק. בנוסף, לאחרונה, במידה ואינו מקבל את מבוקשו הוא הישר פורץ בבכי ונעלב. אני ובעלי ניסינו לשוחח עימו, להסביר לו שאנחנו מקשיבים לו, אוהבים אותו, אך ללא הועיל.
האם אתם ממליצים לי לפנות לעזרה מקצועית?

מזה חודש אני ואשתי בתהליכי גירושים, חיים באותו בית ויש לנו ילד בן שנתיים.
האוירה מתוחה ביותר ואין בבית תקשורת פרט לעניינים קורקטיים על הילד.
כאשר שנינו בבית, האם עבור הילד היא המרכז ורק כשאני איתו לבד- דבר שקורה לא מעט 3 ימים או ערבים בשבוע, אז הוא איתי ומתנהג כרגיל. בנוסף, לאחרונה הפך תוקפני- מרביץ ואף נושך בגן ובבית, מניח שזה קשור לחוויות שגם הוא חווה.
שאלתי-
האם מזה חודש נותנת לילד לישון בלילה במיטה הזוגית שבחדר השינה, כך שמיטתו בחדר הילדים כבר לא משמשת אותו. אציין שאיני ישן יותר איתה אלא בחדר השני כשהילד קם בבוקר והאם אינו לידו ואני איתו- הוא נכנס לבכי תמרורים ומחפש את האימא - רק אחרי כרבע שעה אני מצליח להרגיעו.
האם הדבר נכון או שכדאי להמליץ לה להחזירו אחרי שנרדם לידה לישון בחדר שלו ובמיטה שלו. הערתי לה על כך, אולם אינה מקשיבה לי. הערכתי שזה עונה בעיקר על הצורך שלה ולא שלו.
הילד בלי קשר אינו ישן יותר מדי ונרדם מאז ומתמיד בשעה מאוחרת, והיום אף יותר- הוא אינו נרדם לפני עשר וישן שעת צהריים בגן כשעה וחצי מדי יום. (בהנחה שמדווחים לנו אמת)
על תשובתך אודה

הי

ילדתי הגיעה לגיל ההתבגרות היא כיום בגיל 13.5 ילדה חיננית טובת לב ביישנית אחה"צ בבית מסתגרת אך בבית הספר יש לה הרבה חברות, הבעיה שלי הינה ביחסיה עם אבא שלה. הם כמו חתול ועכבר היא מדברת אליו בצורה לא יפה אומרת מילות גנאי וכשאני מטיפה לה וכועסת עליה היא אומרת כמו שהוא מתנהג גם אני אתנהג אליו בחזרה. מה עלי לעשות כדי שההתנהגות הזאת לא תשתרש? שלא אגדל ילדה שהיתה מנומסת לילדה פרא ילדה שתגדל לדבר כך למבוגר / לבעלה / ילדיה והאנשים הסובבים אותה. אני חייבת לציין שכשהיא מתווכחת עם אביה פעם הייתי נוקטת עמדה לכאן או לכאן וכמובן שכל צד שלא נקטתי עמדה לכיוונו היה מתרעם עלי, עתה כשאני לא מתערבת היא מרגישה שאני זונחת אותה ולא אכפת לי ממנה, ובעלי מרגיש שאני בשתיקתי מאפשרת לדברים לקרות . אני ממש אובדת עצות אנא את עצתכם המהירה כי שדה הקרב הזה פשוט מתיש....

שלום, יש לי ילדה בת 5.5 ובתקופה האחרונה היא אומרת לי הרבה שהיא חושבת שהיא מכוערת וכשאני מתחילה לדבר איתה על הנושא היא משנה נושא למשהו אחר לגמרי, אני מנסה להסביר לה שהיופי הוא מבפנים במעשים הטובים, בלב ולא רק בחיצוניות
אני מודאגת.... מדובר בילדה מאד חכמה בוגרת לגילה, אסרטיבית מאד, אוהבת מאד להתגנדר ועוד אציין שמבחינת מראה חיצוני היא גם נאה מאד.בתקופה האחרונה היא מאד בררנית באוכל. אשמח לשמוע את חוות דעתך

הי סמדר,

יש לי ילד בן שנה ו-8 חודשים (יש לו אח בן 4.5 ) . בגיל 6 חודשים נכנס לראשונה לפעוטון ביישוב שגרנו בו.
בסוף שנת "הלימודים" בקיץ האחרון עברנו דירה לישוב סמוך ולכן העברתי אותו לגן בישוב החדש.
אני מאד לא מרוצה מהגן בלשון המעטה והחלטתי להחזירו לגן הקודם שהיה בו-אבל לצוות אחר כיוון שהוא שייך לקבוצת הגדולים ולא לתינוקות (מן הסתם).
לשנה הבאה כבר רשמתי אותו לגן אחר ביישוב שבו אנחנו גרים. גן מאד איכותי וקרוב לנו לבית בניגוד לגן שהוא נמצא בו כרגע שהוא כאמור בישוב הסמוך.
שאלתי, האם זה הגיוני להעביר אותו כל כך הרבה גנים בזמן כל כך קצר?
הילד הוא ילד סתגלתן, משתלב מהר מאד בגנים החדשים שהגיע אליהם.
אם יעבור בתחילת השנה לגן ליד הבית הוא יהיה שם רק שנה עד גיל 3 כי אז עוברים לגן מועצה.
אני לא רוצה שיווצר מצב שבגלל שהוא מסתגל מהר וילד חברותי מאד זה "יקל" עליי להעביר אותו כל כך הרבה מסגרות.האם זה חכם לעשות את זה או שפשוט אשאירו בגן הנוכחי ביישוב הסמוך גם בשנה הבאה ליצור לו רצף של שנה וחצי ואז שיעלה לגן מועצה?

מה דעתך?