פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

איך אני יכולה להבחין בין שובבות של ילד בגיל זה לבין היפר אקטיביות?

שלום לכולם,
אני אמא לשני ילדים מקסימים הגדול בן 7 והקטן בן 5. הילדים חברים טובים (לפעמים רבים אבל זה מאוד טבעי). הגדול ילד בעל אינטלגנציה רגשית גבוהה, מוצלח, אהוב על כולם, פשוט מדהים. עם הקטן זה סיפור אחר לגמרי....הוא כל הזמן בודק אותנו בדרכים שליליות כלומר לא מקשיב לנו, כועס אלינו, עושה לנו פרצופים של כעס. אני לא יודעת איך לגרום לו להקשיב לנו., ברגע שיקשיב ויעשה את מה שנדרש ממנו לא יהיו כעסים מצידנו. ניסינו עונשים (אני לא מאמינה בזה) וזה לא עוזר ניסיתי שיחות מוטיבציה והסברים לא עוזר
ניסיתי בצעקות ניסיתי בשיחות רגועות וכלום לא עוזר ולבסוף שוב יש כעסים מצידנו ומיצידו
הוא גם כל הזמן אומר "למה רק עליי כועסים?" אני חייבת למצוא דרך לשנות גם את התחושות שלו ("רק עליי") וגם לגרום לו בדרך נכונה ונעימה להתחנך....ולהקשיב לנו.
אשמח לשמוע ולנסות כל דרך! (לא אלימות)
יום נפלא

הי! יש לי שני ילדים מקסימים, הגדולה בת 3 ורבע והקן כמעט בן שנתיים. שניהם בוגרים וחכמים מאד..
אנחנו נוסעים כנראה לצימר לשני לילות בלעדיהם בחודש הבא והם יישארו בבית עם אחותי שהם מאד אוהבים, וילכו כרגיל לגן ולמטפלת כדי לשמור על השגרה ככל שניתן. הייתי מעוניינת לדעת איך כדאי להכין אותם לזה שאבא ואמא נוסעים קצת, מתי לספר להם, האם להתקשר לדבר אתם מהחופשה או שעדיף שלא להזכיר להם...? וכן- איך אחותי אמורה להתמודד אם וכאשר הם בוכים ושואלים...?
תודה רבה מראש!
וולי

שלום,
בני בן 2.5 אינו מפסיק לגזוז ציפוניים,כיצד אפשר לעודד אותו להפסיק,
לגבי לק (מרה) נמסר לי מהרוקח שאינו מומלץ לגילו,
אשצח לטיפול מונע
תודה

בני בן ה3 הוא בן יחיד הוא ילד שמח שיודע להעסיק את עצמו יפה ואינו ביישן בחברת אנשים וילדים זרים. בגיל שנתיים עברנו לגור במדינה אחרת והוא התחיל ללכת לגן שמדברים בו באנגלית ואז התחיל עיכוב מסויים בהתפתחות השפה העברית אולם למד הרבה מילים באנגית ומסוגל לתקשר גם בעברית וגם באנגלית למרות שהמשפטים שלו לא ארוכים ולא שוטפים. מבחינה שכלית לא נראה שיש בעיה הוא מסוגל להתרכז, מרכיב פאזלים בני 30 חלקים יודע את כל הצבעים, סופר קדימה ולאחור ומזהה את כל האותיות באנגלית. אוהב להתבונן בספרים ומספר לעצמו סיפורים.רוב הזמן הוא שמח ועסוק בעניניו ותמיד מזמזם שירים שעולים לו בראש מתוך קלטות ילדים ששמע. הבעיה שלי היא שכשאני מבקשת ממנו משהוא לעשות הוא לא ממש מקשיב לי בריכוז הוא לא מסתכל אלי ורק אם מתאים לו אז הוא מבצע אבל לרוב הוא ימשיך לשיר בחוסר אכפתיות עד ואני צריכה לבקש מספר פעמים באסרטביות וגם אז הוא כאילו עושה לי טובה והראש שלו בכלל במקום אחר. גם למבוגרים אחרים הוא לא קשוב והוא אפילו לא מרים את הראש שמדברים אליו. הגננת מספרת שבשעת מעגל כל הילדים יושבים בשקט גם אם לא מעניין אותם. רק לו תמיד מתחשק לעשות משהו אחר כמו לקרא ספר ולשיר לעצמו בקולי קולות. גם כשנמצא עם קבוצת ילדים בגילאים שונים של חברים למשל אז כולם עושים משהוא אחד רק הוא תמיד עושה משהו אחר. כשהולכים למקום חדש הוא רץ לעניניו ולא אכפת לו אם אני באיזור או לא הוא אפילו לא מסתכל אחורה לראות שאני בסביבה. אני מתקשה בגמילה מחיתולים מפני שלא אכפת לו בכלל שהוא רטוב. אני מודאגת משוב שאני לא לא יודעת אם זה בעיית קשב או שסתם לו אכפת לו מאף אחד וגם זה מדאיג אותי מחשש שהוא יגדל להיות אגוצנטרי. הייתי רוצה לשמוע דעה מקצועית.

שלום
בתי בת ה 8.5 (!!!!) נתפסה במוצאי שבת משוטטת באתרי סקס (!!!!!)
חברה אמרה לה לכתוב סקס בגוגל
ברור לי מעל לכל ספק שזוהי לה הפעם הראשונה ואני חושבת שהיא כל כך נבהלה שהיא גם לא תנסה שוב אבל אותי מטרידות כמה שאלות:
מאחר ואחי הוא זה שתפס אותה ובסערת הרגשות שאליה היא נכנסה הוא הבטיח לה שלא יספר לי דבר, איך אפתח את השיחה מבלי לגרום לה למשבר אמון בדודה האהוב?
כאשר אפתח את השיחה- מה עליי לומר לה? איך אפשר לתקן את הנזק שגרמו לה התמונות המזעזעות שהיא ראתה????
איך אני מבהירה לה שאסור לה לשוטט באתרים מהסוג הזה וגורמת לה להפנים את המסר ולקבל אותו מבלי לפתח אצלה סקרנות או רצון גדולים יותר על משקל מים אסורים ימתקו?
אני מבועתת מהידיעה שבתי נחשפה לתמונות מעין אלה בגילה הצעיר, מבוהלת עד עמקי נשמתי.
מה עושים????????????????

הבן שלי בן שנה. הוא לא אוכל ולא מכניס לפה שום דבר מלבד האצבעות שלו. אני רוצה לציין שלא נראה לי שיש לו בעיה מבחינת מוטוריקה מפני שהוא כן מכניס אצבעות לפה כאשר הוא מעוניין בכך וגם האחזית צבת שלו טובה. הוא לא מכניס לא אוכל וגם לא צעצועים וזה נראה לי ממש לא הגיוני.
גם בקבוק הוא לא תופס בעצמו. מה זה יכול להיות?????

הבן שלי בן שנתיים והחלטנו לנסות לגמול אותו אחרי פסח. הוא מאוד רוצה להגמל וכאשר אני שואלת אם הוא רוצה להוריד את הטיטול הוא מיד מסכים אבל אנחנו מנסים כבר כמה שבועות ללא תוצאות.כאשר אנחנו מורידים את הטיטול הוא מתאפק כמה שהוא יכול, בסופו של דבר זה תמיד מסתיים בכך שהוא עושה במכנסיים. היה רק יום אחד שהוא הצליח לעשות פיפי בחצר אבל הוא לא מצליח לעשות זאת שוב. הוא פשוט עומד ומאוד מתאמץ אבל הפיפי כאילו לא יוצא לו.
מה עושים?????
האם זה אומר שהוא עדיין לא בשל לכך? גם באמבטיה הוא לא עושה פיפי וזאת למרות שהוא מתקלח עם אחיו הגדול שכן עושה במקלחת..

שלום רב,

אני אמא ל 3 בנות (9.5 , 5.5 ו 9 חודשים) , חווה מזה מס' חודשים את טעם גיל ההתבגרות וקשה לי .

בתי הבכורה ילדה טובה וחכמה עם יכולות ריקוד יוצאות דופן .
לגבי הקשיים אינני יודעת על מה להניח את האצבע . היא לא מבצעת שום פעולה שמבקשים ממנה אלא אחרי שמבקשים מס פעמים ומרימים את הקול לבסוף . היא מפוזרת מאוד והציוד של הלימודים מפוזר בין התאים בילקוט ובלי כל קשר למערכת השעות .היא אינה מקפידה על הכנת שעורי הבית ולמידה למבחנים ואין אנו יודעים מתי יש מטלות מביה"ס מאחר והיא משאירה את 2 היומנים שרכשנו עבורה בבית או בכיתה .יש לה קליטה מהירה ללימודים אבל פעם באף-פעם היא מקשיבה בשיעור ורושמת משהו במחברת כלשהי .
מבחינה חברתית היא מנסה למצוא את מקומה ועושה זאת בעיקר בזכות הכראוגרפיות לריקודים שהיא מבצעת עם חברותיה לכיתה .לא פעם אני שומעת תלונות על כך שהיא מעט שתלתנית שלא בכוונה ואינני יודעת כיצד להנחות אותה ביצירת קשרים חברתיים נכונים ובריאים לאורך זמן.
היא ילדה שמוטלת עליה אחריות לא מועטה - היא שבה מדי יום לבד מביה"ס ועד לשעה 17:00 היא אמורה לשבת לאכול ארוחת צהריים , להכין שעורי בית (שבד"כ "אין לה") , לארגן את החדר שלה ולצאת להביא את אחותה בת ה 5.5 מהצהרון הביתה.

היחסים בינינו טעונים ומתוחים רב הזמן וגם כשאני רוצה לנסות ולהנות מזמן איכות יחד אני מתקשה לעשות את המעבר לנתינת חום וקרבה .

אני זקוקה להכוונה כיצד גורמים לה קודם כל לבצע את מטלות ביה"ס כנדרש מבלי לשבת לה על הראש כל רגע ולמרות זאת לקבל מכתב מהמורה אחת לשועיים באופן קבוע ש"הילדה לא הכינה שעורים למרות שיחה עם המנהלת ולמרות שהיא התבקשה לא לצאת להפסקה אלא להשלים את השעורים..."
אני מאמינה שרב המתיחות ביחסים נובעת מהאכזבה שלנו מתפקודה הלוקה בחסר ובמיוחד לאור הבטחותיה הנשנות וחוזרות לעלות על דרך הישר...

אשמח לכל עזרה מעשית שלא בדומה ל "היא צריכה הכוונה מקצועית / פסיכולוגית" כי זה אני יודעת שצריך רק שזה לא פשוט לעשות את הצעד הראשון לזה.

שלום,

בני בן השנה ו- 7חודשים סובל הרבה מהתקפי זעם שמתבטאים בצעקות רמות ורבות, בבכי ובעצבים.
רקע כללי עליו ועל הסביבה שיכולים לעזור:
הוא פעוט, ברוך השם, בריא. נמצא במסגרת מעון פרטי מגיל שנה (ששם הוא די בסדר)התפתחות איטית, התחיל ללכת רק בחודש האחרון.
נולדה לו אחות לפני כמעט שבעה חודשים ובאותו זמן גם עברנו דירה.
כל השינויים הללו קרו מזמן, אנחנו כבר חצי שנה בשיגרה מסודרת.
הוא מגיל 9 חודשים ביטא עצמו בצעקות אבל לאחרונה בחודש, חודשיים האחרונים זה החמיר.
האם זה תקופה שעוברת? או שזה שווה בדיקה מיוחדת?

תודה

שלום. בתי בת שנה ושלושה חודשים ולאחרונה החלה להרביץ וכאשר אני אומרת לה שזה לא נעים ומזיזה את ידה היא ממשיכה. שאלתי היא האם להתעלם או להתייחס לכך?

שלום,
בני המתוק והחכם בגיל 7 בערך.
הוא מאוד אהוב על כולם, ילד שמח ומקסים, תלמיד טוב, מלא מרץ וסקרנות.
יש רק בעיה אחת קטנה איתו -שקשה לי לשים עליה את האצבע בדיוק, אבל היא סוג של עקשנות או מחסום, כאשר אני מנסה ללמד אותו דברים.
זה התחיל משחייה, ועבר לאופניים, ועכשיו זה כל מיני נושאים שאני מנסה להסביר לו שקשורים ללימודים :

הבעיה חוזרת על עצמה בכל נושא: הוא לומד, מצליח, וברגע שהגיע הזמן ל"פרוס כנפיים", הוא פשוט נסוג, מתחפר, ולא מוכן להמשיך יותר.

בשחייה, הוא שחה ממש, כבר בגיל שלוש ללא עזרה, מספר פעמים, ובכל פעם שהבין שהוא שוחה , הפסיק מיד, והכריז - אני לא יודע לשחות. לא לחצנו עליו, בתקווה שזה פשוט יעבור עם הזמן, אבל הוא עדיין לא שוחה, למרות שהוא מאוד אוהב ים ובריכה, וברור שזה מפריע לו.
באופניים, זה היה אותו הדבר - לימדתי אותו לרכב, הוא התחיל לסוע, וברגע שהוא קלט שהוא נוסע לבד, ושאני לא מחזיק אותו באמת, הוא הפיל את עצמו (בזהירות...) והשביע אותי שלעולם אני לא אעזוב את האופניים יותר. אני מבין שזה מאוד נורמלי, אבל רוב הילדים מתי שהוא מבינים שהם לא באמת צריכים את אבא מאחריהם, ומתחילים לסוע, הוא פשוט ויתר לחלוטין וסרב לנסות שוב אפילו בהבטחה שלא אעזוב.

גם את העניין הזה עזבנו, בתקווה שהוא יחזור לזה מעצמו, אבל הוא מעדיף להפסיד את הפאן הגדול של אופניים עם חברים, מאשר ל"הסתכן" בלנסות ללמוד לרכב שוב.

עכשיו הדברים חוזרים, כאשר הוא מתעניין בדברים, ובא אלי לשאול. אני עונה כמיטב יכולתי, ואז , כמעט תמיד, באיזשהו שלב, הוא מפסיק באופן כמעט אלים להקשיב, נאטם, וטוען שאסור לו ללמוד את זה, כיוון שזה לא "בסדר הנכון" של בית הספר. שאלנו את המורה אם היא מקיימת איסורים כאלו, והיא אמרה שבכלל לא, גם לידו, אבל זה ממש לא משנה לו - ישנו איזה חוק דמיוני, שאסור בשום אופן לעבור עליו, ואיננו מצליחים להבין מה הוא, או מאיפה הוא הגיע.

הינו שמחים לשמוע ממכם איזו עצה, כיצד להגמיש מעט את החוקים, כיצד ניתן כן ללמד אותו שחייה ואופניים וחילוק.

תודה.

שלום רב, אנחנו הורים לילדה בת 3.5. עד גיל 2.10 לא התמודדנו עם הגמילה מחיתולים מכיוון שבגיל 2.8 עברנו דירה, סביבת מגורים, גן וגם עברנו למיטה של גדולים. אמרנו שנמתין להסתגלות עם הגן החדש ואז נתחיל. כל הנסיונות נכשלו. ילדתנו מאוד דעתנית וסירבה בכל תוקף להיגמל. החל מהענקת מדבקות, ממתקים, פיפי פרס, חשיפה לילדים גמולים. אגב,כל הילדים בגן שלה גמולים. ניסינו גם להוריד את החיתול וזהו אבל, מודה, לא עמדתי בבכי שלה. ניסיתי גם לדבר איתה כמה פעמים כדי להבין מה קורה ובסוף היא אמרה לי שהיא מפחדת כי יש עכבישים וחיות שיעקצו אותה. אז ביחד גרשנו אותם והורדנו את המים וגם זה לא עזר. גם בסיר היא לא מוכנה. הסברתי לה את הבעיה ששנה הבאה היא תהיה בגן של גדולים (עירייה) ושם הגננות לא מחליפות חיתולים ולאף אחד אין חיתול ומה היא מציעה לעשות? והיא - בשלה. פעם אחרת הצעתי שבהתחלה תשב בשירותים עם החיתול כשיש לה פיפי וגם לזה היא סירבה.
אתמול אחרי הגן אמרתי לה באסרטיביות שצריכים להפסיק עם החיתולים כי היא ילדה גדולה ואין ברירה ומהיום אני שמה לה חיתול רק בלילה. וכך היה. אמרתי לה שאמא מאוד אוהבת אותה ויכולות לקרות תקלות שיברח לה ושזה בסדר. גם יצאנו החוצה והצעתי לה להשתמש בסיר שלקחתי איתי או שאני אחזיק אותה והיא תעשה, אבל עד 20:00 היא פשוט התאפקה !!! שאז התקלחנו ושמתי לה חיתול. לפני השינה ראינו, אחרי הרבה זמן, את הקלטת "בלי חיתולים" מה את מציעה לעשות היום?

ערב טוב.
לפני כשעה התחוור לי כי ביתי הבכורה מנהלת מזה זמן מה "יחסים" בפייסבוק , בחדרי צ'טים .הדבר נורא מכל מה שעובר במוחו של הורה ממוצע בחרדתו לילדיו. תיאורים מאוד מיניים של מה היא עושה ואיך זה מרגיש בצורה שבאמת קשה לי בתור אימה לעכל שהיא זו שכתבה אותם . למראית עין וגם לאורך כל השנים היא ילדה שקטה , מופנמת מעט , מאוד אחראית בתור אחות בכורה לשתי אחיות צעירות ממנה. למעשה מרגע חזרתן מבית הספר על הגעתנו מהעבודה (אנו גרים בישוב קטן וכפרי)בעיר , הן לבד והיא האחראית.
היות והערב גילינו את תוכן השיחות (ע"י תוכנת "ריגול" ) אנו ממש לא יודעים איך להתמודד מולה , את דף הפייסבוק שלה הסרנו , האם לחשוף את שגילינו בפניה ? האם להעניש ? ואם כן ,באיזה צורה ? זקוקה לעזרה !!!!

שלום רב!

ילד שלי בן 3.5 שנה,שובב אך מחונך ואני תמיד מסדדרת איתו כשה יש לי את הסבלנות לדבר איתו בגובה עיינים גם כשה לא מקשיב לי בהתחלה.חברותי אוהב את אחותו בת השנתיים,אוהב ללכת לגן.
בגן שלו יש ילד אלים,בלתי נישלט לידיי גננות ומסוכן לסביבה,מרביץ לילדים,לוקח להם צעצועים,משליח כסאות.....היום קרה מיקרה שאני לא מוכנה לעבור בשתיקה,הילד האלים לדברי הגננת ישב ליד הילד שלי ונתן לו מקה בפנים,כתוצאה מכך ירד לו הרבה דם מאף,כל הבגדים וכל מה שבסביבה היה בדם של הבן שלי!!! מיותר לציין את הבעלה של הבן שלי ושער הילדים והגננת. מרגישה שחייבת לעשות משהו למען בטחון הבן שלי,חשוב לי לעביר לו שאבא ואימא תמיד לצדו.זהו נסיון ראשון שלי בסיטואציה שכזו,חייבת שתמליצו לי על הדרך הנכונה!! דחף הראשון שהיה לי לעזוב את העבודה לעוף ולקחת את הילד שלי משם,לתפוס את הילד האלים הזה ולהסביר לו חד משמעית שלא נוגעים בבן שלי,אבל ברור לי שזה בסה"כ ילד כבן 5 שנה,יתכן שהוא בעייתי.האם מחר כדאי לי לבקש לדבר עם הילד בנוכחות המנהלת/הורא או שניהם ביחד???במטרה להפסיק את המצב הזה,מה אליי לעשות בדרך הנכונה!!!??
אשמח למענה מהיר ככל הניתן!
תודה אריאנה .