פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

היי
הילדה שלי בת ארבע וחצי נוהגת לענוד על עצמה תכשיטים שהיא אוהבת כמו טבעות שרשראות.... כשהיא הולכת לגן היא עונדת תכשיטים אבל הטבעות הולכים לאיבוד ואז היא נכנסת להיסטריה לדוגמא הלכה לאיבוד טבעת לקח המון זמן להרגיע אותה בצהרון וטענה שאני אכעס מאוד ויעשה לה משהו מה שממש לא נכון!!!ובסוף היא עשתה טבעת מחרוזים ונרדמה מרוב הבכי

החלטתי שאני לא מביאה יותר שום חפץ לגן (בובות תכשיטםי....)הסברתי לה שתכשיטים אפשר לענוד בשבת

בדרך כלל היא ילדה מאוד אחראית מכניבה את החפצים שלה לתיק אבל מה לעשות קורה שדברים שיקרים ללבה הולכים לאיבוד ואז יש היסטריה

חשוב לציין שאבא שלה באופן שיטתי שוכח דברחם(טלפון מפתחות...) ואני המסודרת

מה אני אמורה להגיד לה ???????

אשמח לקבל ממך מייל שבו אוכל לפנות אישית ללא הופעתו בפורום

שלום רב,
לבתי יש תת רגישות שמלווה גם בבעיות חברתיות.
אני מרגישה שכל פעם שאני מנסה לשקף לה סיטואציות או לנסות לעזור לה, פניה נסגרות , כמו מסך שיורד והיא אינה מוכנה להקשיב.
היא מספרת על קושי חברתי ושאני רואה סיטואציות שלה עם חברים אני מבינה למה זה קורה לה.(היא לא שומרת על מרחק פיזי, נפשי ווואקלי מול ילדים אחרים - בגדול)
האם יש ספרים ועוד יותר טוב סיטואציות מצולמות של מצבים כאלו בהם היא תוכל לנסות לראות את עצמה ולנסות לשבור את המיסוך.
אני עברתי אימון הורים ולילדה יש מטפלת בהבעה דרך אומנות, אבל קירות הבטון קשים לשבירה. אודה לכם על עזרתכם

שמי ליאת אמא לאיליי בן4 וחצי ולאיתיי בן שנתיים וח3 חודשים בעלי עובד מהבוקר עד 12 בלילה כ3 שנים ואני מתפקדת כאם חד הורית האינטרקציה מל אביהם קטנה ורק בסו"פש במהלך השבוע אני משתגעת אנני מצליחה להכנס לשגרה יומית תקינה עם שניהם הפרש הגילאים די משמעותי מבחינה התפתחותית אני מרגישה שצריכה לבנות סדר יום ואנני יודעת איך לשלב בניהם בכדי למנוע חיכוכים מיותרים ואף אלימות אשמח לתשובה בהקדם

שלום,
שמי מראם. במסגרת לימודיי במכללה בבית ברל נתבקשתי לבחור פורום ולכתוב מכתב למנהל הפורום. אודה לך על שיתוף הפעולה מראש

אם תוכלי לענות לי על השאלות הבאות:
1. כמה זמן הפורום פועל?
2. באילו תדירות את נכנסת לפורום?
3. האם מצנזרים שאלות ספיציפיות בפורום?
4.כמה זמן את מנהלת את הפורום? והם זה נותן לך סיפוק?

בברכה,
מראם

שלום,

יש לי בן ושלוש בנות
הבן הבכור בגיל 10, והבנות בגילאים 9 שנים, 7 שנים ו 5 חודשים

מרים בת ה 9 שנים, בכל הזדמנות תוהה ושואלת אם אנחנו אוהבים אותה? ואפילו אומרת שאנחנו מתייחסים אחרת לאחותה בת ה 7 שנים. הרבה פעמים היא מפגינה חוסר בבטחון העצמי שלה!!היא גם מתרגזת מהר ומדברת איתנו בקול רם.
מה ניתן לעשות? ואיך אפשר "לשכנע" אותה שאוהבים אותה מאוד??

מראם

בני שיהיה בן 3.5 בפתיחת השנה הבאה יתחיל גן חדש שבו הוא לא מכיר אף ילד מלבד ילד אחד (לא חבר טוב אך מכירים) , הוא ילד די רגיש , מאוד חברותי אך לוקח לו זמן להסתגל לאנשים ולילדים חדשים . אני צפויה ללדת בחודש אוקטובר ז"א שהוא יצטרך להתרגל גם לשינוי של תינוק חדש במשפחה וגם הסתגלות לגן חדש ואני חוששת שזה אולי יהיה קשה מדי , האם יש צורך לשקול שוב השארתו בגן הפרטי שבו הוא נמצא כיום אף על פי שכל חבריו הטובים עוזבים בשנה הבאה ?או האם יש דרך שבה עלי לנהוג כדי להקל עליו בבוא העת ? אודה לתשובותכן!

שלום,
יש לי שני ילדים - הגדול בן 5 והקטנה בת 2.5.
בחודשים האחרונים אני שמה לב כי בני הגדול לא מצליח להיות עצמאי (לשחק לבד, ללכת לחדר אחר) ללא "ליווי" של אחותו הקטנה. בכל מצב בו שניהם נמצאים יחד - הוא מחפש את תשומת ליבה ומציע לה לשחק ביחד. כאשר הוא נמצא בנפרד ממנה או כאשר יש בסביבה חברים שלו - אז הסיפור אחר לגמרי והוא משחק ומפעיל את עצמו נהדר.
כאשר אנו מציעים לו משחק אחר או מבקשים ממנו שימצא לעצמו עיסוק ללא אחותו - אפילו בנוכחותנו - הוא בד"רכ מסרב ואומר שרוצה לשחק איתה. כשקמים בבוקר הוא מיד אחריה/איתה....

איך אנחנו יכולים לעזור לו לפתח את העצמיות שלו בנוכחותה (הוא כן רואה את עצמו כאח הגדול, המלמד, עוזר וכו)

הבת שלי לא גמולה מחיתולים. ניסיתי כמה פעמים לגמול אותה ללא הצלחה . פעם אחרונה ניסיתי לגמול אותה לפני שבועיים במסגרת נופש באילת וזה לא הלך היא כל הזמן פיספסה . בעלי כבר התחיל להתעצבן וטוען שפשוט צריך להחליט בשבילה ויום אחד להוריד את החיתול וזהו. אתמול הוא עשה זאת וכשחזרתי הבייתה היא היתה בוכייה ודרשה חיתול. מה את אומרת? אולי פשוט צריך לגלות נחישות יום יומים וזה ילך בכל זאת, בת 3.3?

בני בן ה5, עבר לאחרונה בדיקת עיניים,בה התגלה כי יש לו עין עצלה ולקות ראייה. אני ובעלי הסברנו לו את המצב בצורה הכי עדינה ותומכת, נתנו לו לבחור משקפיים בחנות, ואף קנינו לו מתנה לרגל האירוע. החמאנו לו על כך שהוא ממש "חתיך" איתם, ונתנו לו הרגשה ממש טובה בנוגע לכך.
הבעייה הינה, שהוא אינו מוכן בשום אופן להרכיב אותם, ניסינו תחילה להסביר לו שבנתיים ירכיב אותם רק כשהוא צופה בטלוויזיה, או משחק במחשב. אך הוא מסרב בתוקף, ובאחת הפעמים אף השליך אותם לריצפה.
השאלה שלי היא, האם אני צריכה לאסור עליו לראות טלוויזיה כל עוד הוא לא מרכיב משקפיים? האם זו דרך נכונה? האם אני צריכה להעניש אותו? איך אני יכולה לגרום לו לקבל את זה? אני מסבירה לו כמה זה חשוב, ושזה לטובתו, ושזה רק לתיקון הראייה ושבעוד כמה שנים הוא לא יצטרך משקפיים. אך הוא בשלו, מתעקש בתוקף.
אני ממש אובדת עצות. בבקשה עזרתכם הדחופה.

שלום,
יש לי ילדה בת שלוש וכמה חודשים, לאחרונה היו כמה אירועיים מעט מדאיגים בגן.
דווחתי על ידי גננת הגן שהבת שלי מבקשת מבנים בגן להוריד את המכנסים ולגעת באיבר המין כמו גם משפטים כמו: "בוא נשכב אחד על השני", "בוא נשכב ביחד" וכיוצא בזאת. בתי אינה חשופה לתכנים אלו בבית והיא אינה יוצאת לחברים ללא ליווי.
לאחרונה בגן לימדו את הילדים על גוף האדם ובתי הינה ילדה מאוד סקרנית ונבונה, כמו כן היא מאוד אוהבת סרטי דיסני בהם יש סצינות של נשיקות וכדומה.
כמו-כן, כאשר שאלתי את בתי על המקרים היא אמרה שהיא פשוט רצתה לראות ושאחד הילדים בגן אמר לה שזה מצחיק.
האם עלי להיות יותר מודאגת מהתכנים השונים שעולים או האם זהו שלב נורמטיבי בהתפתחותו של הילד?
במידה וזה אכן דגל אדום לאילו סימנים עלי לשים לב ומה עליי לעשות על מנת לוודא ששום דבר רע לא קורה לבת שלי?

בתודה מראש,
אמא מודאגת

שלום,
בן שלי הוא בן 3.2, מספטמבר התחיל ללכת לגן, עד אז היה איתי בבית.
ההסתגלות לא הייתה פשוטה, בחודשים הראשונים הוא כמעט ולא השתתף בחוגים וגם לא כל כך בעבודות, פשוט ישב ולא השתתף, כנראה היה צריך את הזמן הזה להתרגל.
בהתחלה הוא היה חצי יום בגן, ורק לפני חודש התחיל גם לישון צהריים.
היום יש קצת התקדמות, כי הוא כן משתתף בחוגים, עושה עבודות כשאר הילדים,
אבל לא הצליח עדיין ליצור קשר כלשהוא עם אף ילד. ובמיוחד כשהם יוצאים לחצר הוא מסתובב לבד, או לרוב פשוט יושב בכיסא בלי לעשות כלום.
למרות שהוא מאוד אוהב משחקי כדור ואוהב לרוץ הוא בכלל לא עושה את זה בגן,
הוא ילד מאוד עדין, נרתע מילדים שצועקים, מציקים, וכנראה מהסיבה שלא יודע איך להתמודד עם זה פשוט בוחר לא להשתתף. גם כשיש משחק חופשי הוא לא מוצא את עצמו בקבוצה של ילדים. כשהוא חוזר מהגן הוא נראה די שמח, ואפילו לרוב הוא מספר לי איך הוא שיחק עם ילדים, מה הוא עשה, אבל מסתבר שהסיפורים האלה הם מעט דמיוניים. (אני חושבת שככה הוא היה רוצה שהדברים יראו)
אנחנו מצידינו משתלים מאוד לחזק אותו.
השאלה שלי איך אנחנו ההורים יכולים לעזור לו, לעודד וללמד אותו להיות קצת יותר פעיל ויוזם?


תודה רבה ויום טוב.

שלום,
בני בן שנה ושבע מלפני שבועיים התחיל לצרוח שלא מקבל מה שהוא רוצה ולהשטתח על הרצפה בנוסף גם צועק בלי סיבה כשנוסעים ברכב ולפעמים בבית ללא סיבה מוסברת עליי לציין כי הוא ילד מאוד עצמאי הוא הולך מגיל 11 חודשים, הוא נמצא בגן מגיל שנה ולפני חודשיים נולד לו אח שהוא מביע אליו אהבה חיבוקים נשיקות.
איך עליי להתנג עם התפקפי הזעם האלה האםזה אופייני לכל הילדים?

בני בן 2 ותשעה חודשים. הוא ילד נבון מאוד וללא בעיות התפתחות. מסיבה כל שהיא הוא מתנגד - כאילו מפחד משימוש בסיר/שירותים, ולא מעוניין בכלל לשמוע על כך. בעבר ישב פעם-פעמיים בסיר, וגם אז היה מבועט מעצמו - ורצה לקום מיד. עוד מעט אביב... היו לי ציפיות לגמול אותו, אך אני לא רואה את זה קורה בקרוב (למרות שהוא מודיע מידי פעם שהוא "עשה" או "עומד לעשות משהו"). כיצד להפחית את חרדותיו בנושא? כיצד לעזור לו ללא לחץ? עד איזה גיל גמילה היא בגדר "נורמטיבי"...? שניי ילדיי הגדולים יותר ניגמלו כבר בגיל זה. אודה להתייחסותכם.

שלום
אני גרושה 9 שנים ומגדלת בשותפות עם הגרוש שלי את בנינו בן 10 וחצי.
היחסים ביננו סבירים אבל ללא ספק מביאים לעיתים תגובות רגשיות כתוצאה מתקשורת לקויה . לא אני ולא הוא התחתנו שנית ואין לנו ילדים נוספים.
לאחרונה התעורר בי הרצון לילד נוסף ופניתי לבנק הזרע.
הגרוש שלי הציע לי שאם כבר החלטתי לקחת אחריות לבדי למה שלא יהיה אח ביולוגי לבן שלנו . משיחה איתו הוא הבהיר שאינו מוכן להתחייב שיתמוך כלכלית אך יעשה כמיטב יכולתו . אני מתלבטת מאוד. מצד אחד ברור לי שהן לילד שלנו והן לילד העתיד להוולד עדיף שתהיה דמות של אב ואם ובמיוחד שלאחיו הבכור יש ומצד שני אינני בטוחה שצעד כזה לא עגרום לי לצפות ולהתאכזב מאביו שלא מוכן להתחייב .
אודה להמלצות והארות .
תודה
סיגל