פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

היי,
לפי כחודשיים אני ובעלי נפרדנו בהסכמה הדדית וברוח חברית.בננו בן השנתיים ו 4 חודשים מאוד בוגר לגילו והסברנו לו שעכשיו אנחנו לא גרים ביחד ושיש לו שני בתים.הוא וורבלי מאוד ואומר לבד שיש לו שני בתים ואנחנו לא גרים ביחד.
רציתי לדעת האם זה מומלץ לבלות איתו ביחד? מכיוון שאנו ביחסים מצויינים היינו מעוניינים אחת ל 3 שבועות לבלות איתו ביחד,החשש שלי הוא האם זה יגרום לבלבול אצל הילד?האם להמנע מכך?
הייתה סיטואציה אחת כזו עד כה עם עוד כמה חברים והוא כל הזמן דרש ששנינו נשב לידו ואמר לנו כל הזמן לשבת ביחד...

שלום,
היום קיבלתי מהמורה טלפון (התפללתי שהוא לא יגיע).
בני בן ה 8.5, לומד בכיתה ג', חווה מצוקה חברתית שכנראה היתה שם מאז ומעולם רק שלא ממש ייחסנו לה חשיבות - עד היום.

קצת הסטוריה: א. הוא בכור לעוד שני אחים, ילד תקשורתי, ורבלי, בוגר. בגיל שנתיים הבחנו שיש לו רגישות יתר בכל החושים, לא משהו שחשבנו לפנות בגללו לגורם מקצועי. בגיל 5 כשהמצב לא השתפר פנינו לגורם מקצועי ואז אובחנה אצלו בעיה בויסות החושי (בכל החושים ובייחוד הוסטיבולרי, מה שגורם לו לנענע חפצים באופן בלתי רצוני). כיוון שלא זחל בתינוקות גם פיתח בעיות מוטוריות שבהן טיפלנו עם הזמן דרך ריפוי בעיסוק. בסביבות כיתה א' המורה הסבה את תשומת לבנו לכך שהוא מעדיף להיות בקרבת מבוגרים ולא יוזם פעילות חברתית עם בני גילו אך אין ולא תחרותי ומשתף פעולה באינראקציה עם ילדים. איפשהו בתקופה האחרונה הוא התלונן בפניי שאין לו הרבה חברים, למרות שמגיעים אליו חברים מהכיתה ואף מזמינים אותו, הוא התלונן עוד שבהפסקות משעמם לו והוא יושב לבד (מה שקרע את ליבי).
אחרי שיח ודברים עם המורה בחודש האחרון, היום קיבלתי את הגושפנקא כי הוא אכן רוב הזמן יושב לבד בהפסקות, הוא נעלב מאוד מהר ונוטה לבכות לא מעט יחסית לבני גילו, כמו כן, הוא מחפש קרבה גופנית עד כדי חיבוק ילדים אחרים (מה שמרתיע מן הסתם ילדים בני גילו) ואחיזת ידה של המורה
אחרי אין סוף אבחונים (ריפוי בעיסוק, תחושתי, נוירולוגי) האם אין מניעה אלא לפנות גם לייעוץ פסיכולוגי?

משוועת לעזרה.
מ.

לא מזמן הילד שלנו שאל - איך מגיעים ילדים לעולם, השאלה הזו כבר נשאלה בעבר( בגיל 5), והתשובה של אז סיפקה אותו כנראה, ונראה שהוא כבר לא זוכר את התשובה. בכל מקרה הילד מעוניין לדעת איך מגיעים לעולם ילדים והשאלה הנשאלת האם כדי לספר לו איך עושים ילדים כולל פרטים טכניים, או שזה עדין מוקדם מדי?.

אבי וגלית.

אני אמורה לקחת את בתי בת 6 לפסיגולוגית ילדים פעם ראשונה
רציתי לדעת אך אני מכינה אותה לזה
או שפשוט לקחת בלי להגיד לה כלום
מה עושים?

שלום יש לנו 2 ילדים בגילאי 3 וחצי ושנתיים לפני שבוע בעלי נעצר בעוד שבועיים יהיה משפט ונדע בדיוק מה קורה...... ולאן זה יוביל או לא!
בעיקר יש לי 2 שאלות :
1 האם לספר לגננת בגן כבר עכשיו. ? או אח"כ או אם בכלל לא....
2 הילד מתנהג בצורה שונה הוא ילד מאוד חכם וילד טוב כנראה שכשאבא שלו נעלם לו כבר מהיום השלישי הוא התחיל להכות את אחותו... המון (זה היה קורה לעיתים נדירות )
אומר מילים מו תחת קקי יורק וכו... וכל פעם שהוא נניח מבקש משהו ואני אומרת לו לא הוא משתטח לי ובוכה אבא אבא המון המון אני אומרת לו שזה בסדר אבא בצבא הוא שולח מתנות ושהוא יסיים שם את העבודה בצבא מילואים אנחנו נראה אותו אני אומרת לו גם אני מאוד מתגעגעת צריך להיות סבלנים וכו....
אני צריכה לוותר לו? אני מאבדת סבלנות אחרי 5 6 פעמים של התנהגות כזאת אני צועקת עליו ואומרת לו דיי מספיק בבית שלנו לא מכים ..
לעיתים רחוקות שהיה מתנהג לא יפה הייתי שמה אותו במיטה שיחשוב מנסה לקום ואני מחזירה עד שהוא מבקש סליחה על המעשה הרע ואז הוא קם
היום אני לא יודעת מה לעשות ואני גרה אצל חמותי ביחידה וגיסתי מתערבת ואומרת לא נורא תיתני ... מה למה הוא בוכה מה הוא ביקש?(כדי לתת) וגם אמרה שאני צריכה להתנהג איתו יותר בעדינות.
איך עליי לנהוג בדיוק לפי דעתך ואם אני טועה אז במה? זהו
אם יש לך טיפים בנושא בלי קשר לשאלותי אז זה יהיה מעולה מחכה לתשובה דחופה מירית
תודה רבה

הבת שלי בת שנה ו4.אני חד הורית שמגדלת אותה לבד בלי שום קשר עם האבא.
לפני חודשיים בבדיקת אבהות,להפתעתי הרבה עד מאוד,התברר שמי שחשבתי שהוא האבא,אינו האבא (יש סיכוי סביר שישנה טעות בבדיקה,הסיפור מאוד מורכב ולא אכנס לפרטים).פניתי לבחור קודם שיצאתי איתו על מנת לעשות איתו בדיקת אבהות והוא הסכים בשמחה.
למעשה הוא יותר מידי שמח והמתפלל שזו אכן הילדה שלו (אין אופציות נוספות,אם לא הוא אז ישנה טעות בבדיקה הקודמת).
מאז אותו יום (חודש בערך) הוא בקשר עם הילדה,נמצא איתנו המון ומאוד אוהב אותה.
אנחנו לא מציגים אותו בשם ולא בתור אבא,היא על דעת עצמה החליטה לקרוא לו אבא,אין לי מושג למה.
אציין שיש לנו חברים טובים שנפגשים איתה המון ומעולם לא קראה לאף אחד מהם אבא.
הבעיה היא כשהוא הולך,משהו משתנה בילדה,היא הופכת להיות בכיינית,חסרת סבלנות,אפילו עצבנית.לאחרונה רוצה המון ידיים.היא יכולה פתאום לקרוא בלי סוף אבא בבית.יש ימים שהוא נמא איתנו שעות ויש פתאום יומיים שנעלם,כשחוזר היא "ברוגז" איתו,לא מוכנה שיגע בה,נצמדת אלי בוכה שארים אותה.לוקח זמן עד שנפתחת אליו שוב.
אני בדילמה מאוד קשה,אם הוא אבא שלה לא הייתי רוצה להרחיק בניהם עד הבדיקה (בערך 3 חודשים) גם כך הפסידו שנה ו4.
אם הוא לא אבא שלה והיא נקשרת אליו,מה יהיה אח"כ שיעלם??
איך אני אמורה להציג אותו כרגע? הוא דמות חסרת שם למרות שהיא בחרה לו את הכינוי "אבא" לבד.
האם אניצריכה לפנות ליעוץ ואם כן לאן פונים בגיל כזה?
בבקשה תעזרו לי ,אובדת עצות...

שלום,
אני אמיר בן 17, לאחרונה מצאתי את עצמי חושב הרבה על העתיד הרחוק כמו למשל מה אני יעשה כשאגיע לגיל זיקנה, ואני מרגיש שמח והכל
אבל כשאני חושב ואני יודע שכל החיים היפים האלו ייגמרו מתישהו אז אני מרגיש קצת חוסר בסיפוק או חוסר בהנאה מלאה של הדברים שאני עושה כי אני
יודע שבתכלס הכל זמני,סך הכל אני מתפקד כרגיל פשוט אני לא יודע איך להתייחס לזה כי תמיד היו לי את השאלות האלו בראש פחות או יותר רק פשוט
לאחרונה אני ממש התעמקתי בהם.
אשמח לאיזה עצה טובה איך לחיות לצד המחשבה הזאת בשמחה,חשוב לי להזכיר שאני ממש לא בדיכאון אם יצרתי רושם כזה :)
תודה רבה!

שלום רב
רציתי להסביר סיטואציה מסויימת ולאחר מכן לבקש ייעוץ.
ביתי בת השנתיים וחצי שתיהיה בריאה ילדה נבונה מדברת שותף מבינה ממש הכל ילדה מתוקה (כל אמא אומרת את זה על ביתה אני יודעת).
השנה זאת השנה הראשונה שלה בגן . ההתחלה היתה קשה קצת יותר מהאחרים אבל ברוך השם היום זה בסדר. רצוי לציין שהיא היתה מאוד שובבה עצמאית וחופשיה.
אני ואביה לא מסתדרים ומרבים לריב , משתדלים לא על ידה אבל לפעמיים העצבים גוברים את הרצון הזה והיא נוכחת לריבים לא יפים.
וכאן בעצם שאלתי
בחצי שנה האחרונה היא נהייתה יותר תלויה בי, בגינה היא קוראת לי שאנ י אהיה על ידה אם יש ילדים היא אומרת אמא אמא בואי היא ממש רק איתי . יש מצבים שהיא נפתחת אחרי זמן מה אבל עדיין אני ממש בקרבתה.
היא ישנה איתנו במיטה ורוב הלילות מתעוררת בבכי בלי סיבה וכל מיני צעקרות וכעסים וחוסר שקט.
אני די עצובה מכל הנושא הזה אני יודעת שחיי היום יום משפיעים עליה(כמו אני ואביה ודברים בגן) אבל האם יש עוד גורם האם יש משהו שאני יכולה לעשות לשפר.
תודה רבה

שלום רב,

בתי מזה כשנה הולכת לטיפול רגשי. אני פניתי על רקע של הילדה חסרת מנוחה, לא מסוגלת להאריך בפעילות לאורך זמן (לראות טלויזיה, לצייר ,לשחק לבד..). לקח למטפלת זמן להסכים אתי אבל היא אמרה שבכיתה א' אני יעשה לה אבחון של קשב וריכוז.
ראוי לציין כי בגן היא ילדה שקטה, ביישנית, קצת סגורה ולטענת הגננת הילדה בסדר גמור והיא לא רואה אצלה שום בעית קשב וריכוז או היפראקטיביות.
מה שלי הכי מפריע זה שהיא חסרה כישורים חברתיים. כשאני מזמינה לה חברות מהגן אלינו "יוצא ממנה שד" והיא מתנהגת בשתלטנות . אם לא סרים למרותה היא אומרת לילדה בפנים שהיא תגרש אותה מהבית שלנו, שהיא מגעילה / מכוערת וכו' , עד שהילדה מבקשת ללכת הביתה. לא משנה מה אמרנו לה זה לא עזר. זה גורם לי להמנע מלהזמין חברות אלינו.
אני מרגישה שהיא לא יודעת כיצד לגשת לילדים, היא מציקה , יורקת מבטים רושפי אש, בקיצור לא נעימה.אבל- רק כשהיא בבית שלנו. בגן ואצל אחרים היא מלאך.
שאלתי היא האם יש דרך לעזור לה בנושא הזה?האם יש סיכוי שהיא תשתפר או שזה יחריף? היא עולה לכיתה א' וחשוב לי שתתאקלם חברתית.

תודה מראש
סיון

שלום,
ביתי תמר בת שנה ו4 חודשים,ילדה מוכשרת חברותית ופעילה,ב"ה.
התפתחה מקצב מאוד זריז,מאוד אוהבת להיות ב"ענינים".
בזמן האחרון התחילה לרצות לעשות הכל לבד!
לנעול נעליים,ללבוש מעיל,לאכול וכו'
ואם אני מנסה לשכנע אותה שאני אעזור לה היא ממש מתעצבנת ולא מוכנה ואז לא מצליחה לבד ונהיית מתוסכלת
רציתי לשאול אם אני צריכה להיות מודאגת מזה כי היא בסה"כ מאוד קטנה?
ומאוד הייתי שמחה לייעוץ איך להתמודד עם זה
תודה
אמא מודאגת קצת.

שלון,
יש לי תאומות זהות בנות 4, השנה באותו גן שנה הבאה יופרדו לגנים נפרדים.
לאחת הבנות סף תסכול נמוך, ילדת טנטרום. מאוד קשורה אלי (אמא), ממעטת ללכת לחסרים יותר נכון כמעט ולא הולכת . פעם בשבוע הולכת לצהרון ומאוד קשה לה עם זה , היום אחרי שבועיים שלא היתה בצהרון היה בבוקר בכי קורע לב על כך שהולכת. פעמים רבות מתלוננת שמפריע לה רעש חזק, או צעקות.

יחד עם זאת, מבחינה קוגנטיבית מפותחת היטב, כותבת, מציירת . בגן הגננת אומרת שהתיפקוד שלה תקין בכל הפרמטרים אם כי נראה שהתאומה יותר דומיננטית.

חשבנו שיש צורך אולי לעזור לה, להרים את הביטחון העצמי, לעבוד על סף התיסכול, איך יודעים למקד את הקושי והאם אנחנו אולי ממהרים מדי וכדאי לחכות ולראות מה עושה ההפרדה שנה הבאה?
יש צורך באיבחון?
תודה

יש לי בן בכיתה א בתחילת שנה היה לו כתב טוב עכשו הכתב שלו גרוע גם קשה לו יותר לכתוב לקיח לו יןתר זמן מה לעשות

שלום .אני אם ל4 ילדים מגיל 1.7 ועד 9.5
ביתי הגדולה מאוד חוצפנית כל פע ם שאני מבקשת ממנה לעשות משהו או לעזור היא לא רוצה.הופכת את הית צועקת על כולם.מרביצה לאחות היותר קטנה ממנה בת ה8 .אני כבר אובדת עצות.לא מקשיבה למה שאומרים לה ואם קראתי לה למשהו היא קודם כל אומרת טוב ורק אחרי 10 פעמים ואחרי שצעקתי עליה לקום כבר רק אז היא קמה ועדיין מתעסקת בשלה עד שהיא נכנסת לעונש וגם זה חוזר על עצמו.היא מקבלת מה שהיא רוצה והי תמיד מתלוננת שלא מתייחסים אליה.כשאני מדברת אתה בשקט ואמרת לה שההתנהגות שלה מוגזמת והיא חייבת להשתלט על הכעס שלה,היא אומרת לי שהיא כבר ניסתה לספור עד 10 ולהירגע הכעס עדיין משתלט עליה.הצילווו לא יודעת מה לעשות כבר.יש להוסיף שהכל אצלה ואפילו הדיבור הוא בכעס ובצעקות. היא ילדה מאוד דעתנית,ביקורתית ומנגד גם מאוד טובה בלימודים והידע שלה מאוד נירחב,כך שהיא חושבת שהיא הכי טובה.

תודה לוסי

יש לי בן שנה וחצי כמעט , הוא מאוד מתעקש לקבל דברים מסויימים ואני לא מרשה
אני אוסרת עליו ואז הוא מתחיל לבכות ולהתעצבן ואף להכות בראשו בעצבנות ובכעסים
איך מתמודדי במצב הזה , שהוא מתסכל אותי וגם שהוא מתעקש על שלו

ועוד שאלה הוא התרגל שאנו הולכים לישון יחד איתו ואם אנו מניחים אותו במיטה לבדו הוא צורח ואז כאשר אנו נשכבים במיטה שלנו שהיא צמודה לשלו אז הוא נרגע ונשכב
איך גומלים אותו מזה

שלום,
אני ובעלי פרודים
בני ואני קשורים מאד אחד לשניה, ובעלי ובני הרבה הרבה פחות, אף גובל מעט מאד.
כיום, בזמן פרידה, בעלי מתרץ שאין לבני מקום לשון אצלו ושהשינה תקשה על הילד ועל כן יוצא שאני עמו 24 שעות כל ימות השבוע ובעלי מגיע רק לפעמיים ביקורים של שעתיים-שלוש. לא מתקשר בשאר הימים, לא מתענין, כלום.
איך אגרום לבני לרצות ללכת לישון אצלו? אני לא רוצה לפגוע בו ולהכריח אותו, אבל גם אני זקוקה למרחב נשימה, לזמן לעצמי בדיוק כמו שבעלי רוצה ואף מיישם ללא כל התחשבות.
השאלה אם להכריח פעם אחת והוא יתרגל? לוותר לבעלי ולהשאיר את בני אצלי?

תודה