פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום בני בן שנתיים ו4 חודשים לאחרונה הילד התחיל לעשות דווקא כמעט בכל דבר אפשרי יש לי קצת נסיון בתחום החינוך ואני מודעת לכך שגן חדש ,הריון ושינויים מהסוג הזה עלולים לעורר את הבעיה הזו ובמקרה הזה שניי הדברים קורים כלומר אני כרגע בהריון הבטו כבר יצאה ואנשים כבר מתיחסים וגם כבר 3 שבועות שהוא הולך לגן. השאלה שלי היא יאך להתמודד עם הדווקא האם בהענשה או באדישות? בבקשה תעזרו לי השקעתי בילד הזה את כל משאביי והתוצאות מדהימות רק שלאחרונה הוא מביע יותר מדיי עמדה...תודה רבה רבה רבה...

שלום
המטפלת (משפחתון) טוענת שעליי לקחת את הילד שלי בצהריים כל אימת שנלקחו שאר הילדים על מנת לא ליצור מצב של לחץ או פחד מצד הילד. האם יש בכך ממש ? האם ילד שרואה את השאר נלקחים ומותירים אותו כביכול "גלמוד" עם המטפלת חש כך ? תודה

שלום רב. בנננו בן ארבע וחצי. חברותי מאוד, אוהב לעזור ויודע להעסיק עצמו. בן בכור ילו לו אחות בת חמישה חודשים. מאז ומתמיד (עוד לפני האחות) הוא היה ילד בכיין. אומרים לו משהו לא במקום , לא נותנים לו משהו שרוצה בוכה. חברים בבית ובגן לוקחים לו משהו מהיד או לא נותנים לו הוא בוכה (יש לציין שבכי צורם עם דמעות שיורדותת מיד), אם ילדים עוברים לידו והנגיעה לא נראתה לו ישר מתחיל לייל ש"הרביצו" לו. מה עושים עם זה? יש לציין שלפעמים כאשר מתחיל לבכות אני אומרת לו תנשום עמוק תתגבר על ההבכי הוא מפסיק ומסביר ללא בכי אך לעיתים 2 דקות אחכ שוכח ומתחיל שוב לבכות. אנו משוחחים איתו המון על כך אנו מסבירים לו שבבכי אי אפשר להשיג דברים ושהוא מפסיד במהלך השיחה זה נראה כאילו הוא מבין ומוכן להשתנות אך מקרה שקורה לאחר 5 דקות נשכחה השיחה. אנו מתוסכלים מאחר וגם אומר שקוראים לו בגן תינוק בכיין. אנו מפחדים מאוד כי שנה הבאה עולה לגן חובה והיום ילדים מאוד אכזריים. דבר נוסף הוא נגרר מאוד אחרי התנהגות לא הולמת של ילדים גדולים ממנו ואחכ מעביר התנהגויות אלו לצעירים ממנו. אנא עיזרו לנו..

שלום

בני כבן 3.5 כמובן שילד מקסים ומאוד חכם, די קופצני ואנרגטי נמצא במסגרת של מעון/גן כבר מגיל חצי שנה, יש לו אח קטן כבן שנה שאותו הוא קיבל באהבה גדולה כבר מהיום הראשון

מאוד פעיל חברתית ומאוד אהוב ע"י ילדים אחרים.

את שנת הלימודים הנוכחית התחיל בגן עיריה עם חברים חדשים, היה די מרוצה ולאחרונה

פיתח חוסר רצון ללכת לגן כולל התנהגות פראית כגון צעקות, השתוללות יתר וכדומה בבית ובגן, לאחר שיחה עם הגננת היא החליטה שיש לו בעייה של תת תחושה ושהוא מאוד משתולל בגן ולא ממושמע.

אני מנהל שיחות עם הילד (תוך כדי משחק ולא כחקירה)בכל ערב, לפעמים החוויות טובות (בעיקר אחרי שיחה שלי עם הגננת) ולפעמים הילד טוען שאינו זוכר או לא יודע מה היה היום בגן.


מה ניתן להסיק מהשינוי המהותי ואיך אני בתור הורה יכול לטפל בילד כי אני לא מעוניין שהוא ילך לאיבוד בכל הסיפור הזה


תודה מראש

בני בן ה - 6 בגן חובה. הוא אוכל צהרים במועדונית. הבעיה היא שהוא מסרב לאכול אלא רק בדיוק מה שחברו הטוב אוכל. גם אם באותו יום מוגשים דברים אחרים שהוא אוהב. כמובן שבקשתי מהגננת שתושיב אותם בשולחנות נפרדים ותציע לו לבחור ראשון אך זה לא עובד, הוא מחכה לראות איזה אוכל החבר בחר. כל השיחות שלי איתו, על הקשבה לעצמי, לליבי ולרצונות שלי - לא עוזרים. מה עושים?

בתי בת 6.5 בכיתה א', ילדה חכמה, חמודה ומאד ביישנית וסגורה מאז ומתמיד. בשנה האחרונה החל לסבול מהדלדלות שיער רצינית ביותר ככל הנראה כתוצאה מלחץ נפשי. אני שמתי לב שהיא נהיית קצת חרדתית. אני מעוניינת לקחת אותה לטיפול. בהקדם. מה מסבירים לילדה? כיצד אסביר לה שאני לוקחת אותה לטיפול ולמה?
האם קודם כל המטפל ניפגש עם ההורים לשיחה? איך זה עובד?
תודה מראש

שלום,
בתי בת השש תעלה לכיתה א' בשנת הלימודים הקרובה ואנו יודעים שאנו שוב הולכים לעבור התחלה קשה.
בכל פעם שהיא מגיעה לסביבה חדשה זה מלווה בפחד ובכי .
מהגן הם יצאו לבקר בבית הספר הסמוך בכיתה א', בערך 70% מילדי הכיתה שבה ביקרו היא מכירה כי הם היו איתה בשנה שעברה בגן(הזכירה שהגיעה עם הגן שלה+הגננת+הסייעת) והילדה היחידה שבכתה ונצמדה לגננת היא כמובן בתי היקרה, אפילו הגננת מתוך ההכרות של 3 שנים איתה אמרה לי תתכונני להתחלה קשה, תכיני אותה .
כששאלתי למה בכתה - אמרה שהיא מפחדת מילדים חדשים.
איך אנחנו אמורים להכין אותה לכיתה א' בפרט אבל גם בכלל למקומות אחרים.
על חוג הריקוד שמאוד רצתה ויתרה מאותו פחד- למרות שהלכנו עם חברה שלה מהגן.

באופן כללי היא ילדה שמאוד אוהבים בגן כמעט כל ילדי הגן חברים שלה(למעט אלה שמנסים להשתלט עליה- איתם יש לה יחסים מיידי פעם באם בה לה לשחק איתה)
היא ילדה מאוד פקחית ויפה - כל מה שלמעשה אמור להקל עליה אבל עדיין משהוא לא עובד טוב .
אשמח לקבלת יעוץ

בכל יום כשאני מגישה לבני בן ה-4 אוכל הוא רוצה שאני או אביו נאכיל אותו.כמעט ולא נוגע באוכל עד שלא מאכילים אותו.

הרבה פעמים אני מושיבה אותו מול המחשב לראות סדרה מצויירת ורק כדי שיאכל לבד
אבל גם במקרה הזה לא תמיד עוזר. לעיתים רחוקות כשיש אוכל שהוא מאוד מאוד אוהב
הוא יאכל לבד. אני משתדלת להכין אוכל שהוא בעיקר אוהב אבל זה לא תמיד עוזר.
מאוד רזה וקטן לא נראה מפותח לגילו. אך כן אפשר לאמר שהוא מאוד חכם ופיקח לגילו.
אציין שיש לו אחות בת שנה ו-8 חודשים שיושבת ואוכל לבד, לא מוכנה שיאכילו אותה בכלל, ההיפך הגמור ממנו. מפותחת מאוד.

מה לעשות? כיצד עלינו לנהוג? להמשיך להתעקש שיאכל או לעזוב אותו?
הנושא הזה נורא מתיש אותי ואת בעלי, גורם לנו הרבה פעמים להתעצבן ולהיות מתוסכלים מזה.

ערב טוב
מזה כשבוע וחצי חל שינוי בהתנהגותו של בני בן ה-4 (בכור שלי), במהלך השבוע וחצי כל ערב לפני השינה הוא מתחיל לבכות ותמיד מאותה הסיבה, הוא רוצה משהו לישון איתו בלילה אך באותו רגע אין אותו בבית.
לדוגמא: תחפושת שלא היתה באותו רגע, מדבקות ששכח בגן ועוד.
אציין שאין לו בעיה להיכנס למיטה ולישון, הוא מאוד עייף ועצם הליכתו למיטה ברוב המקרים מגיעה מיוזמתו. אבל לאחר מכן מתחיל לבקש את הדברים שאין.
זה מתחיל בחצי בכי חצי דיבור ואז זה מגיע לבכי היסטרי ולא ניתן להרגיעו מס' דקות.

שלום
בני הבכור בן 4 וחודשיים יש לי ילד נוסף בן שנה ושמונה
לאחרונה מזה כשבועיים שלושה יש תופעה המדאיגה אותי מאוד. ניסיתי לדובב אותו ולברר האם משהו מפריע לו או מציק לו ולשוא.
הוא התחיל להרביץ לאחיו הקטן וגם לנו. כל תשובה שלנו שלא מוצאת חן בעיניו נגמרת בצעקות ובכי מצידו ולאחר מכן במכות וצביטות שלו כלפינו. ניסינו את הכל, להתעלם, לדבר, לשים בצד להרגע, ושום דבר. כמו כן בתקופה הזו הוא עושה פיפי במכנסיו ובא ומודיע לי ברור לי שהוא עושה זאת במודע. זה קורה בבית, בגן השעשעועים, ולפעמים בגן - הילד גמול מגיל שנתיים וחצי.
אני אובדת עצות, אני לא מבינה מה עובר עליו. אני כבר לא מסוגלת לשמוע אותו בוכה. כואב לי נורא שהוא צריך ללכת לישון בוכה ואיך שהוא מתעורר הוא בעצבים כי אני לא מרשה לא לקחת שוקולד או משהו כזה...
איך מתמודדים עם עשיית הצרכים שלו?
איך מתמודדים עם המכות?
איך מתמודדים עם הבכי המתמשך?

תודה על העזרה אתם עושים עבודת קודש

צהריים טובים
מזה חודש ימים התנהגותו של בני בן השמונה וחצי הופפת לאלימה יותר ויותר זה החל על אחיו הקטן ועכשיו זה כלפי ילדים אחרים., הוא עצבני מאוד ומגיב בחוצפה . בנוסף איבד עיניין בלימודיו ומאחר לשיעורים (אחרי זמן ההפסקה)..
מבקשת לציין כי עד לפני חודש הילד לא היה מעז לענות למבוגר. גננות ומורות שלו תמיד שיבחו אותו על נימוסיו ונועם הליכותיו. הוא היה חביב הילדים בגלל התנהגותו העדינה והמתחשבת. נהג לעזור לכולם ולתמוך בילדים אחרים.
בשיחותי איתו אני לא מצליחה להוציא ממנו שום דבר - הוא ילד שאינו אוהב לדבר על עצמו ועל חויות שעובר או עבר.

אודה לעצתך כיצד ניתן להגיע לילד ולהבין מה גורם להתנהגות זו. אני חסרת אונים מולו.

שלום,

בני בן 4 ו 4 חודשים, כאשר מגיעים הביתה הוא שואל מה נעשה עכשיו, ומה אחרי זה
אני מרגישה שכל הזמן אני צריכה להכין תוכנית כאשר אני אומרת לו שיבחר משחק וישחק הוא אומר שלא יודע? יש לציין שיש לי בן נוסף בגל שנתיים שהוא מעסיק את עצמו,
איך עליי לנהוג?

בתודה מראש,
גלית

שלום לכולן,
יש לי ילדה מקסימה וחכמה בת 6. בחודשים האחרונים חל שינוי בהתנהגות שלה.
בבית היא עצבנית כל הזמן, עונה, מתחצפת, לא מקשיבה, מרביצה לאבא שלה.
בגן היא ילדה מאוד מקובלת ומובילה ונחשבת לילדה מאוד טובה אבל גם שם חל שינוי לדברי הסייעת היא לא רוצה לשבת באוכל עם הילדים אלה בשולחן לבד
גם בבית וגם בגן היא מתלוננת על כאבים בכל מיני מקומות בעיקר בבטן עשינו לה את כל הבדיקות האפשריות והכל תקין אצלה. בשיחה עם הגננת וגם עם בעלי נראה שזה פסכולוגי.
אציין שאנו בטיפולי פוריות ואני יודעת שמאוד מפריע לה שרק לה אין אחים.

אודה לכם/ן אם תוכלו לסייע לי כיצד להתמודד עם זה
כשאני מדברת איתה ושואלת אותה אחרי שנרגעים למה היא מתנהגת כך היא מבקשת סליחה ואומרת שהיא יודעת שהיא לא התנהגה יפה אבל היא לא יודעת להסביא למה מלכתחליה היא מתנהגת כך.

ילדה מאוד חכמה חייכנית ומתוקה ביותר.

לאחרונה החלה התנהגויות קצת לא רצויות בעיקר והכי זה זריקת חפצים.

לא כל הזמן, אך יכול להיות מצב שפתאום בא לה להעיף. אני פוחדת שיום אחד היא תזרוק ישירות לכיוון הטלויזיה ואז אין טלויזיה מה גם שזה נורא מסוכן ויכול לפגוע.

הזריקה כמובן בבית ואני מניחה שגם בגן, היא כנראה מחקה ילדים אחרים.

אין לי מנוס כל כך ואני צועקת עליה ואומרת לה שאני לא מרשה לזרוק, בהתחלה אני מדברת ושזה לא עוזר אז אני מרימה את קולי ושמה אותה לשבת בפינה (כמעין עונש), פינה שאני רואה אותה, ואז היא מתחילה לבכות ואני מסבירה לה שאנו לא זורקים אנו משחקים בצעצועים, ואם זורקים אז נורא מסוכן וזה יכול לפגוע.

אני חושבת שהיא מבינה שאני כועסת אבל זה לא כל כך עוזר וההתנהגות הזו חוזרת על עצמה כמה וכמה פעמים.

לפעמים היא גם מעיפה כמעין מרביצה וצוחקת כאשר היא עושה את זה, אני אומרת לה שזה כואב וזה לא נעים לי, והיא צוחקת ואז ממשיכה.

אני לא רוצה כל הזמן לצעוק עלייה ולשים אותה בפינה.

מה אפשר לעשות במצב הזה???

אודה לעזרה יותר חכמה משלי!!

שבוע נעים ומקסים.

אור

שלום רב,
בתי בת ה- 10 ראתה בטעות סרט אימה בטלויזיה. הסרט "הטינה".
מאז , כ- 3 שבועות היא פוחדת להיות לבד, לעשות דברים לבד, לישון בלילה בחדרה לבד.
חשוב לי לציין שעד אותו רגע בתי היתה עצמאית לחלוטין.
ניסינו כל מיני דברים על מנת לגרום לה להרגע מהפחד אבל דבר לא עוזר.
היא ממש במצוקה :לא מוכנה לעשות דבר בלי שנהיה לידה (כבר לא מדובר על להישאר לבד בבית) לא ניגשת לשרותים לבד, לא מוכנה להביא משהו מהחדר שלה לבד גם אם אני בחדר לידה, ממש שום דבר.
אנחנו במצוקה גדולה. לא יודעים איך לצאת מזה.
אודה על עיצה או/ו הפנייה מקצועית.
בברכה , איריס