פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום,
לפני שלושה חודשים נפרדתי מבן זוגי, יש לנו שני פעוטות
ילדה בת שנתיים וארבעה חוד' וילד בן שנה ושלושה חודשים.
האב גר רחוק ומפאת גילם הגענו להסדר כי הראייה תתקיים בביתי
הוא מגיע שלוש פעמים בחודש - כל פעם לשעתיים שלוש אוסף אותם מהגן ומגיע לבית
הוא מתעקש שאני אהיה נוכחת בבית כשהוא איתם
ואני חושבת שנכון יותר שאת הזמן הזה הוא יבלה איתם לבד באופן אישי.
לתפיסתי זה מאוד יבלבל אותם אם שנינו נהיה בבית
חשוב לציין שהוא לא מתייחס אליי בכלל לא מפנה אליי מבט או מדבר איתי ואני חוששת שהאווירה הזו תגרום לילדים עוגמת נפש.
גם כשאני מגיעה הביתה כשהוא צריך ללכת הוא מיד אוסף את חפציו מסתובב והולך בלי שלום בצורה צורמת גם לילדים הוא אומר שלום חטוף והולך
הגדולה שלי מאוד נבונה ומפותחת וכל הסיטואציה הזו כנראה יוצרת אצלה בלבול וכאב!
אתמול כשהגעתי הביתה הוא הסתובב והלך והילדה שהיא מאוד עדינה ויחסיינו נהדרים
התחילה להכות אותי ולבעוט בי - אחיה הקטן חיקה אותה (כמו שהוא עושה בכל יתר הדברים) והתחיל להכות אותי ואח"כ אותה והיא הכתה גם אותו ... ובכו בלי הרף .. התנהגום שמעולם !!! לא ראיתי אצל ילדי הם ילדים שמחים , מחונכים ונעימים
אני חוששת שבגלל האופן שבו הוא הולך היא מפרשת את זה שבגללי אבא הולך והיא הפנתה את כל הכעס אליי..
1. האם ההנחה שלי נכונה ?
2. מה עליי לעשות ? מה היא הדרך הנכונה ביותר להסדרי הראיה כדי שהילדים לא יפגעו ? האם תפיסתי או תפיסתו ?

מה עושים ??? אני מודאגת נורא שהם נפגעים רגשית

אודה לעזרתכם
אמא

שלום,
בתי בכתה ב', ילדה חביבה ונעימה. תמיד היו לה חברות ב"ה.מצד שני, תמיד שמתי לב שיש לה חוסר בבטחון עצמי, שהיא מנסה להתחבב על כולם, חשוב לה הדעות של אחרים, גם כשהיא עושה משהו שהיא יודעת שהוא בסדר היא מרגישה שהיא צריכה חיזוק חיובי מהסביבה.וכו'.
לאחרונה נוצר מצב בכתתה, שיש שם ילדה (נקרא לה ת') שכולם רוצים להיות בחברתה כי בכל יום היא מביאה משהו חדש ומגניב לכתה. הילדה הזו משום מה החליטה להפוך את בתי לאיובת שלה, ומתסיסה את כל מי שרק אפשר נגדה. חברות טובות וותיקות שהיו לבתי, כעת חברות של ת' אשר אומרת להן לא לדבר עם בתי... היא מסתודדת עם בנות עליה בנוכחותה, ובהפסקות הן יושבות ולועגות לה - שוב בנוכחותה.
כשאני אומרת לבתי לענות להן, היא אומרת; 1. שלא נעים לה לפגוע בבנות. 2. שהיא מפחדת שהתגובה של ת' וחברותיה תהיה חריפה יותר ובסוף כל הכתה לא תדבר איתה... מיותר לציין שבתי בוכה המון לאחרונה. אמרתי לה שתתעלם מהן, אך אני לא יודעת אם היא תצליח.
אשמח לקבל עצה והכוונה.
תודה רבה.

שלום,
בני בן שנתיים ו - 8 חודשים גמלתי אותו לפני 8 חודשים בערך והכל הלך חלק רק יש בעיה אחת והיא שהוא לא מוכן לעשות פיפי בגן הוא מתאפק כל יום 9 שעות שהוא בגן ולא מוכן לעשות ויש ימים שהוא ממש סובל מההתאפקות ולא עוזר שום שיכנוע שהגננות מנסות יש לציין שאין לו בעיה לעשות בכל מקום אחר חוץ מהגן מה עושים בבקשה חייבת תשובההההההההההה אני ממש בדילמה בעניין הזה תודה רבה

אנחנו כן רוצים לפנות לטיפול.
האם יש פסיכולוגים ילדים שמקבלים בקופות חולים?
אנחנו בלאומית
או שצריך לפנות באופן פרטי? האם יש המלצות לפסיכולוגים ילדים באזור ראשון לציון?

בתי בת השש וחצי ינקה עד גיל שנתיים וחצי (לא לקחה מוצץ)
בגיל חמש בערך רצתה מוצץ ונתתי לה, בשביל הפינוק. לפני שבוע אחינית שלה הייתה אצלנו שבוע והיא לקחה את המוצץ שלה (שבוע) לא הגבלתי אותה, היא הבטיחה שהאחינית תעזוב היא לא תזדקק למוצץ. אתמול בלילה היא בכתה המון זמן לפני השנה שהיא רוצה מוצץ. בבית יש המון בעיות בני לבין בעלי והדבר מאד משפיעה עליה רגשית. מצד אחד אני רוצה להתחשב בה אבל לא עם מוצץ, מה לעשות?.

לבן שלי בן 12 יש ענין עם אוכל:ישנם המון מאכלים שהוא לא אוהב.ארוחת צהריים מבחינתו זה מאכלים לא בריאים כמו שניצל וציפס.אני משתדלת לא לריב עמו והחלטתי לבנות איתו תפריט של מה הוא יאכל כל יום ומה יקח לבית הספר כל יום.הבעיה לא מסתימת בזה.לאחר ארוחת צהריים הוא מתחיל להגיד שהוא רעב(כי רוב הארוחה שלו מורכבת מחלבונים וללא פחמימה)ואני אומרת לו שפשוט יגש ויקח לו משהו.הוא נורא מנגז בענין ורוצה שאני אציע לו מה יש ואני אכין וכו וכו.אחכ זה גולש לארוחת ערב :מה אני אוכל?גם פה שום דבר לא מספק אותו למרות שאני שמה על השולחן מבחר דברים ו2 ילדי האחרים אוכלים יפה מאד.הוא נורא מתעסק בזה :בצורת הגשה באסטטיקה של האוכלועוד ועוד...אצין שהוא ילד עם עודף משקל קל.גם בעניני ממתקים יש ויכוחים כי הוא רוצה שאני אקנה יותר ממתקים ואני לא מחזיקה בבית ממתקים כי הוא פשוט מחסל אותם.אני קונה לו בחוץ כל יום ממתק קטן אבל הוא כבר עצמאי ואני מגלה שהוא קונה מכספו בדרך ממתקים .אני די נואשת ומותשת מהענין וגם דואגת שלא ישמין ואני פשוט רואה שגם שעושים איתו הסכמים מראש זה לא ממש עוזר...מה עושים?

בני בן 10 משקר על כל דבר שעשה ואין לי את הכלים להתמודד מול השקרים שלו
אבקש יעוץ בעניין איך לפנות ולנסות לשדל אותו מלשקר
תודה

אני אמא ל-3 ילדים: ילדה בת 8.5 ,ילד בן 6.5 ובן 2 .

בני בן ה- 6.5 היה עד גיל 4 בגן פרטי וכל הזמן נמנע מלבצע משימות הקשורות במוטוריקה העדינה והעדיף תמיד משחקי מוטוריה גסה, כל הנסיונות לשכנע אותו לבצע פעילויות כמו הדבקה,גזירה ואפילו ציור עלו בתוהו ורק בדיעבד נכחתי לדעת שהסירוב נבע למעשה מתוך קושי .
מגיל 5 הוא טופל בריפוי בעיסוק פעם בשבוע , וכעת בכיתה א' הוא מטופל ברכיבה 1 פעם בשבוע על מנת לחזק את חגורת הכתפיים,יש לציין שהוא התקדם פלאות,הוא כותב ,מצייר וצובע.
בד"כ הוא מכין שעורי בית לבד ,קורא יפה,משיג ציונים מעל 95 ,אך לעיתים קרובות אני תקלת איתו בקשיים, במיוחד כשיש צורך לתקן שעורי בית או מבחנים או כשיש מטלת צביעה/גזירה וכד' הוא "מתבכיין" ,לא רוצה לתקן ונאטם להסברים שלי ,מה שמקשה עליי מאוד כי הדבר מוביל מהר מאוד לגלישה של ש"ב לאורך זמן רב ולמתח וכעס ביננו , מה שקשה לי יותר אצלו היא העובדה שהוא מתייאש מהר ,מגיב באופן איפולסיבי ,דבק בצדק שלו (תמיד יש לו הצדקה למעשים שלו) ,כועס מלא כלום וכל הזמן אני כאילו צריכה ללכת על ביצים איתו ולשקול מילים עם עצמי כל הזמן לפני שאני "פותחת את הפה" .
גם המורה העירה את תשומת ליבי מס' פעמים על כך שהוא עונה לה בחוצפה ולעיתים מפריע ונכנס לדבריי אחרים.
בנוסף, לפני מס' ימים התברר כי הוא צריך להרכיב משקפיים האם יתכן שקושי בראייה היה הגורם לקשיים הנ"ל?
האם יש צורך באיבחון כלשהו?
כיצד אוכל להקל עליו?
אני היא כמעט היחידה, למעשה, שיכולה להתנהג איתו בעדינות כה רבה ,כי לסובבים האחרים כמו בעלי, אחותו ,סבא וסבתא כבר אין סבלנות .

אנא ייעצי לי בבקשה מה לעשות . תודה רבה .

בני בגן חובה (בן 5.5) ילד מאוד חכם, כבר קורא וכותב, הגננת אומרת שיש לו ידע נרחב וגם אני מרגישה שהוא מאוד חכם, ביחס לילדים אחרים. הבעיה - הוא מאוד ילדותי - כשהוא לא מקבל משהו הוא בוכה ומשמיע קולות, למרות שהוא יודע (ואני תמיד מזכירה לו ) שבבכי לא מקבלים שם דבר רק אז הוא מפסיק ומבקש יפה. אם החברים שלו לא עושים משהו שהוא מבקש הוא אומר להם - "תלכו מהבית שלי" הוא פשוט מגרש אותם, אח"כ הוא עצוב שנשאר לבד, הוא הולך אליהם והם כמובן לא רוצים לשחק איתו.(עד למחרת) אני מסבירה לו שלא ככה מדברים עם החברים אך הוא לא רוצה לשמוע למה שאני אומרת ומשמיע קולות. כל דבר שאני מבקשת לדוגמא - בוא להתקלח - תוריד את הבגדים - הוא מתבכיין. מה עושים? בני בן יחיד (אני בהריון)

בת שלי, בת 7.5, לומדת בכיתה ב. לפני כחודשיים ראתה בספריה ספר על ילדה חולת סרטן עם תמונות של הילדה ללא שער. מאז, התחילה להתעורר בלילות, לא מצליחה להירדם אחרי זה. מתעוררת בבוקר עייפה, בערב מבקשת ללכת לישון מוקדם מהרגיל, אבל כבר אחרי כשעתיים מתעוררת והכל מהתחלה.
הילדה באופן כללי מאוד רגישה, מגיל שנה פחדה מבלונים ברמה שלא היתה מסכימה להכנס לחדר עם בלונים, מפחדת מסרטים מסוימים, למשל "המסיכה", מפחדת מאנשים עם נכות, למשל ללא רגל, יד, עין.
מה לדעתכם הפתרון?
תודה

שלום. יש לי שאלה שכל כך הייתי רוצה עלייה מענה.
איך אפשר לגרום לאדם להחזיר את האמון כלפיי, לאחר שאיבד כל טיפה ממנה?

שלום וברכה,
הבן הבכור שלנו, בן 4, התחיל לפני כשבועיים, להביא צעצועים מגן הילדים. בפעם הראשונה שהוא עשה זאת, הוא אמר לי: אמא, תראי מה מצאתי היום במגרש השעשועים, והראה לי צעצוע. לאחר מכן, כל יום הוא הביא צעצוע אחר ואמר לי שהוא מצא את זה בגן השעשועים. פניתי לגננת והבאתי לה את הצעצועים שהוא "מצא". הגננת בדקה, לדבריה, כל ילד וילד ושאלה אותם האם אלה הם צעצועים שלהם. כולם אמרו שלא. אך זה לא נגמר, הוא ממשיך להביא צעצוע חדש כל יום וטוען שהוא מצא אותם. אתמול, הוא פתאום דיבר איתי אל איזה ילד חדש ובכלל על ילדים חדשים שבאו לגן שלו, והוא אמר שהילד הזה נתן לו את כל הצעצועים. כשתחקרתי אותו על הילד הזה הוא אמר לי שהוא ילד קטן, אבל הוא לא יודע איך קוראים לו. היום דברתי עם הגננת שוב והיא אמרה לי שהיא תעשה שיחה עם כל הילדים על ילד שהתבלבל.היא אמרה לי שאין שום ילדים חדשים שבאים לגן. אני לא יודעת אם השיחה שלה תעזור ואני ממש מודאגת. מה אני אמורה לעשות? איך צריך לנהוג במקרה כזה? הסברתי לבני אין ספור פעמים על כך שאסור לקחת דברים מהגן ומילדים אחרים. הוא עושה את עצמו מבין אך עדיין מגיעים אלנו צעצועים הביתה.
אשמח לקבל תגובות,
בתודה אסיה

שלום, בני בן שלוש וחודשיים.בן בכור ואחיו בן 5 חודשים. הוא ילד מקסים,רגיש, מלא שמחת חיים וחוש הומור אבל ... עקשן מאוד.הוא לא מוכן שדברים ייעשו בדרך אחרת למעט בדרכו שלו וכשאנו במצב של עימות הוא מכה אותי (לא ילד אלים בגן בכלל).אני מגיעה איתו למצבים שאני כועסת על עצמי בגלל קשיחותי איתו. ניסיתי את כל הדרכים ה"נעימות" חיבוק דב שהוא משתולל, לדבר איתו בשקט ,לשים אותו בפסק זמן בחדר שלו, לא להתייחס למכה- כלום לא עוזר. הדבר היחיד שעובד הוא שאני מפסיקה להתיחס אליו לטווח ארוך כולל חיבוקים ונשיקות- יחס קריר ותקשורת קצרה עימו ללא "חנדלך" . מאוד קשה לי להתנהג בריחוק שכזה ואיני בטוחה שזאת הדרך הנכונה. אשמח לשמוע את דעתך והאם אני אמורה להתנהג כך כל הזמן או רק כשהוא מכה אותי. אני לא מאמינה בהורות קרה ללא מגע וחיזוקים אבל הוא לא משאיר לי ברירה.תודה מראש.ענת

שלום, אשמח לקבל המלצה על מטפל פסיכולוגי טוב לילד בן 6 - התחיל השנה כיתה א' וחווה קושי רגשי/חברתי . הילד חווה רגרסיה , בדידות ועצב - אני חייבת לעזור לו להתגבר.
הוא טוען ששונא את בית הספר ושונא את המורה. מקבל עונשים כי הוא לא מתרכז יותר מדי בשיעור. לא סובל מבעיית קשב או ריכוז פשוט מהקטנים בכיתה וכנראה לא היה בשל רגשית לכיתה א'. עדיין ילדותי ובזמן האחרון חזר להרטיב בלילה, נצמד לאחיותיו הקטנות ולא מתחבר בקלות. היום הביע מצוקה וסיפר שהיה לו יום קשה בכיתה. הביע רצון לחזור לגן

אני מאוד רוצה לעזור לו

אשמח לתשובה. לא יודעת למי לפנות כי לא מכירה ממש פסיכולוגים לילדים. אשמח להמלצה.

בר.

אינני יודעת איך לעזור לבני ואבקש את עזרתכם.
לבני (כיתה א) היתה חברה בגן חובה שעלתה איתו לבית הספר
החברות ביניהם היתה חברות שלא רואים כל יום, ממש זוג יונים,
לבני זה הספיק והוא לא פיתח קשרים נוספים, למרות הפצרותינו.
לאחרונה היא החלה להתעלם ממנו, והפסיקה לשחק איתו לחלוטין.
אינני יודעת מה הסיבה, וגם אי אפשר לדבר על זה עם הוריה.
הוא משחק קצת עם ילדים אחרים, וגם משחק לבד,
אבל הא מאוד עצוב, מקנא מאוד בילדים שהיא משחקת איתם ולא מבין מה קרה.
הבנו שיש בעיה אחרי ששמנו לב שהוא לא רוצה ללכת לבית הספר(והוא מאוד אוהב את ביה"ס) ותיחקרנו אותו.
אשמח לדעת איך לנהוג בנושא ואיך לעזור לו.
תודה