פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

אני אב לידה בת 7 שמסרבת לאכול ולשתות ולדבר כל פעם שהיא עוקרת שן או נופלת לה שן או מרגישה קצת דם בפה, בפעם הראשונה זה קרה בגיל 5 לפני שנתיים היתה תאונה בבית אשר חטפה מכה מצעצוע שהיה בידי אחיה , דבר שגרם לנפילת שן.
מיד היא הכניסה את הלשון פנימה לתוך הפה והתחילה לריר, בהתחלה חשבנו שזו התנהגות טבעית וזה יעבור אך גילינו שזה נמשך ובנוסף היא מתעקשת לא להכניס דבר לפה, זה נמשך כמה ימיים עד עד לאשפוז בבית חולים עכב התיבשות, ושם הרופאים עשו כל הבדיקות הרפואיות כולל גסטרו סקופיה מחשש שמשהו תקוע בגרון, אך לא היה דבר , ולבסוף החליטו שזה משהוא פסיכולוגי והפנו אותה דרך הבית חולים לפסכיאטר ילדים, וזה היה אחרי 24 יום מיום התאונה שבכל התקופה היא קיבלה עירוי בלבד בלי לאכול ולשתות וכמובן לדבר, הפסכיאטר המליץ לשחררה הביתה ושם להתנהג איתה כרגיל , וכך היה , ואחרי יומיים בבית פתאום בבוקר התעוררה שהכל רגיל אוכלת שותה ומדברת . חשבנו שזה עבר וזהו אך אחרי כשנה היא נפלה מספסל בבית וחזרה לאותה התנהגות למשך 15 יום כולל אשפוז כמובן.אותו פסכיאטר הפנה אותה לטיפול עם פסיכולוג למשך 10 מפגשים, אך כלום לא עזר. היום היא בת 7 , ולפני 10 ימיים עקרה שן וחזרה לאותם תופעות התאשפזה 4 ימיים ושוחררה וכיום היא מקבלת עירוי מדי יום אנחנו מודאגים מאוד ולא יודעים מה לעשות, נשמח אם מישהו ידריך אותנו או לפחות יודיע על עוד מקרה כזה ומה עשו .

שלום שמי מיכל אני ובעלי בהתלבטות קשה מאוד!
ישנה לנו הצעת עבודה וחוויה משמעותית עבורנו שמאוד הייתה מעניינת אותנו אם לא היה לנו תינוק קטנטון. בשביל לקבל הצעה זו אנחנו צריכים לעזוב את התינוק להשאירו אצל אימי לתקופה שבין 4-20 יום.( לכל היותר)
חשוב לי לציין שהוא יהיה בן 6 שבועות אם ניקח את ההצעה.
אני אישית מאוד מתלבטת מצד אחד הסיפוק והעשייה והאפשרות החד פעמית שיש בהצעה.
למול עזיבת תינוק שאינני יודעת אם זה טוב עבורו אם יש לזה השלכות.אני נורא מפחדת
אשמח לייעוץ עבורי אם יש השלכות כלפיו? אם יהיה לו חרדת נטישה? ואם בכלל ניתן לעשות זאת? ואם כן כיצד הכי נכון?? מה דעתכן?
תודה רבה על הייעוץ
מיכל

שלום,בני בן 5.5 בעבר פחד מחושך.עכשיו הוא מפחד להישאר לבד גם במקומות מוארים.הוא צריך שיהיו איתו כל הזמן ובכל מקום:בשירותים,בזמן צחצוח שיניים.לפי דבריו:הוא מפחד שמישהו או משהו יבהיל אותו.הוא מפחד כשאחותו הקטנה בוכה או כשאני מרימה קול.איך להגיב?מה לעשות?

שלום,
בני בן השנה וארבעה חודשים מפחד מאוד מאוד מהאמבטיה,
כאשר אנחנו מכניסים אותו לאמבטיה הוא צורח, רועד ונהיה אדום מאוד ומתחיל להשתעל.
ניסינו להכניס אותו לאמבטיה יבשה עם צעצועים והוא היה באותו הפחד. כמו כן, ניסינו להתקלח יחד איתו אבל התגובה שלו היתה כנזכר.
חשוב לציין כי הכל התחיל כאשר אני ובעלי היינו בחו"ל והוא היה אצל סבא וסבתא שלו. כבר ביום הראשון הוא צרח ולא הסכים להתקלח ולכן הם לא קילחו אותו באותו השבוע אלא רק ניגבו אותו עם מגבת רטובה.
כמובן שבדקנו מול הסבים האם קרה משהו שגרם לו לפחד (החליק, היה בים חמים מדי\ קרים מדי...) וכלום,
אנחנו די חסרי אונים,
חשוב לי לציין כי מלבד עניין האמבטיה הכל כרגיל אצלו, הוא חייכן, חיוני, משחק ומתקשר.
אודה לעזרה

יש לי ילד בן 3.5 מקסים, חמוד ונהדר. אבל אם הוא החליט משהו, אי אפשר להזיז אותו מהחלטתו. השליטה העצמית שלו כ"כ גבוהה, שגם אם לוקחים ממנו דבר מה שהוא אוהב/רוצה הוא לא מתרכך להפך הוא מתעקש עוד יותר - ללכת איתו ראש בראש זה כמו ללכת, הלכה למעשה עם הראש בקיר. השליטה באה לידי ביטוי בכל דבר: באוכל, בשליטה על צרכים (כפעוט קטן סבל מעצירות פיזיולוגית, אך לדעת הרופא העניין הפך למשהו פסיכולוגי), לא מוכן לעבוד בעבודות יצירה בגן. יש לציין שהבעיה היא לא גבולות או משמעת (אם החלטתי שהוא לא יקבל דבר מה כי לא עשה משהו שביקשתי - אין לו שום בעיה, להיפך הוא כאילו מראה לי שהוא בכלל לא רוצה). הוא ממושמע בדר"כ אבל דברים שקשורים לשליטה שלו הם בדר"כ בלתי מושגים- אם כך הוא החליט. אני כבר אובדת עצות. מה לעשות? כיצד להתמודד?

שלום רב! בן שלי נמצא בגן מגיל 6 חודשים היום הוא בן כמעט שנתיים.כאשר אני מגיעה לקחת אותו מהגן כל הילדים משתוללים ורצים ו3-4 ילדים יושבים ליד השולחן רואים טלויזיה ולא משתוללים ובנהם הבן שלי כאשר בבית הוא כן רץ ומשתולל.האם זה מראה על מצוקה של הילד או שזה נטרמלי לגיל הזה.והתנהגותו לא משתנה כל יום אותו דבר.האם זה נורמלי

שלום
אני אמא לשלוש בנות הבכורה בת 11 והשנייה בת 10 והקטנה בת 8 שנים השאלה שלי לגבי בת ה10 היא מכניסה כל דבר לפה אם זה שלט הטלוויזיה או המחשבון הבגדים העפרון הצבעים .......מה שבה ליד אנחנו כל הזמן מעירים לה ומסבירים על מחלות וחידקים אבל כנראה שזה לא בשליטתה .איך אני יכולה לעזור לה להפטר מהמנהג הרע הזה?
אני לא יודעת אם זה קשור אבל היא ילדה מחוננת בבית הספר ואין לה חברות והילדים בכיתה כל הזמן מציקים לה

שלום. אם אפשר לשאול אותך שאילה במייל? תודה

אני כותבת המשך מתאריך 5.1 הילדה מקסימה חביבה אוהבת לעזור פשוט נשמה טובה.המורה משבחת אותה ועם עזרת ההורים מצליחה להביא ציונים טובים.המשפחה מאוד אוהבת תומכת מחבקת ,הלוואי וכל משפחה תהיי איכפתית כל כך ואוהבת כמונו.הדבר שהכי מפריע לנו זה השקרים.מה אפשר לעזור לנו.אני מאוד מודה לכם על היחס הנפלא.

יש לי ילדה מקסימה אבל היא עדיין מרטיבה בלילה.אורולוג נתן לנו מינירין אך גם זה לא עזר.בעבר היא נגמלה בגיל 3 ומאז חזרה.מה אפשר עוד לעשות היא טוענת שהיא ישנה חזק ולא מרגישה.תודה מראש הילדה בת 8.

שלום יש לי ילש בן שנה וחצי שהכל הוא עושה בעמידה הוא לא מוכן לשבת ולשחק הוא עומד ליד השולחן ומשחק הדבר היחיד שהוא עושה בישיבה זה לאכול בכיסא אוכל מעבר לזה הוא לא מוכן לשבת הוא תמיד רץ ממקום למקום וגם כשהוא מתחיל לשחק בכל משחק זה ביוק ל- 5 דקות והבעיה גם בגן הגננת אומרת שאין לו סבלנות לשבת.
אני מנסה לשבת איתו ביחד לשחק לצייר בכל מיני דרכים וגירויים וזה לא הולך. אני די מפחדת שתהיה לזה השפעה לטווח ארוך אם אני לא אטפל בזה כרגע?
אשמח לעזרה.

שלום
יש לי שלושה ילדים בת 9.5, בת 4, ובן 2.9.
הילדים הקטנים נמצאים במסגרת עד השעה 17.00.כאשר הגדולה מגיעה אחרי הבה"ס הביתה באופן עצמאי.
בעלי עובד שעות רבות, ולכן פיזור ואיסוף הילדים נעשה יל ידי.(אני גם עובדת)
כאשר אנחנו חוזרים הביתה, מתחיל הבלגן. הקטנים נוגעים בדברים של הגדולה, היא צורחת עליהם, אומרת שהם יגדלו היא תיקח להם גם, תתן להם כפה. אם משהו לא מצליח לה או לא מרשים לה משהו, היא נופלת על הרצפה בועטת ברצפה,צועקת ובוכה. מרבה לומר שאנחנו אוהבים רק את הקטנים ואותה שונאים. הייתה תקופה שהייתה גונבת דברים מילדי הכיתה, כמו מחקים, עטים ואפילו סכום כסף מסבתא. על כל בקשה מאיתנו מרבה לומר לא בא לי. כל השיחות איתה לא עוזרות, הקטנים רואים את התנהגותה ומחקים אותה,, גם נופלים על הרצפה, גם עונים לא בא לי,לכן קימה בבוקר והשכבה בערב נהפכה למלחמה יומיומית. אני מתוסכלת ולא יודעת מה לעשות.
מחכה לתשובה

שלום

אני לא בטוח שזה הפורום הנכון משום שאיני יודע אם הבעיה פיזיולוגית או פסיכולוגית, אבל ננסה בכל זאת:
בתנו בת כמעט 3 ישנה מעט מדי לגילה. בגן היא ישנה כשעתיים בצהריים (מ 13:00 עד 15:00) ולדברי הגננות היא מראה סימני עייפות בולטים כבר ב 12:30.
עם הגעתה הביתה היא מתפקדת באופו נורמאלי, ואחרי האמבטיה, בסביבות 20:00 היא נכנסת למצב של עוררות מוגברת ומתחילה לשחק ולהשתולל דווקא בזמן הלא מתאים. אנחנו משכיבים אותה במיטה בערך ב 20:30, אבל היא רחוקה מללכת לישון. היא קוראת לנו בתירוצים שונים, יורדת מהמיטה או פשוט נשארת במיטה ומדברת עם עצמה במשך שעות. לבסוף היא נרדמת רק בסביבות 22:00-22:30.
בבוקר אנחנו מעירים אותה כבר ב 6:15 כי אני צריך להגיע לעבודה מוקדם. מה שאומר שהיא ישנה בקושי 10 שעות ביום שאמורות להיות פחות מדי.
ניסינו לבקש בגן שיתנו לה לישון רק שעה וחצי בצהריים במקום שעתיים אבל לא הייתה לזה השפעה על השינה בלילה, ואנחנו כמובן מיואשים ומותשים.

יש לציין שהילדה לא שותה קולה/אוכלת שוקולד ודברים כאלו המכילים קפאין.
כמו כן, אחת לשבוע בערך יש יום שבו היא "קורסת" ונרדמת מאד מוקדם ובלי בעיות, כנראה ע"מ להשלים את החסר.

מה יכולה להיות הבעיה ? מה עוד ניתן לעשות ?

אני מורה לאנגלית. חברה פנתה אליי שאלמד את בנה שיעורים פרטיםם באנגלית. לאורך השיעורים הבחנתי שבנה תלמיד כיתה י,מאונן בזמן השיעור? מה עליי לעשות? האם להמשיך עם השיעורים ולהתעלם מזה?

בתי חזרה בתשובה, נישאה לחוזר בתשובה ולה שני ילדים. הגדול בן חמש ומתחילות להתעורר שאלות שמעוררות אצלי התלבטויות. למשל הילד מתחנך שהגויים רעים, שהעולם מתחלק לגויים ןל"צדיקים", שהגויים יכולים להפוך לצדיקים רק אם יתגיירו ועוד כהנה וכהנה. כמובן שקשה מאד לשמוע כל זאת, אבל השאלה איך להגיב. אני מבינה שהילד לא יכול להתמודד עם מורכבות ואינני רוצה לבלבל אותו (למרות שאני אומרת לו לפעמים שאנחנו חושבים אחרת), אבל אני גם מאד מעונינת להציג לו דרך מחשבה אחרת. איך לנהוג? אגב, אנחנו, הסבים, בקשר מאד מאד חזק איתו ויש ביננו אהבה גדולה. תודה.