פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום,
אני אשמח לעצה.
אני אמא לילד בן 6.5. חכם, ספורטאי, אוהב חברה, אוהב לעזור, אוהב ספורט וטוב מאד בלימודים.
בגני הילדים שהיה בהם - הגננות הרעיפו שבחים.
כעת, משהגיע לכיתה א' - יש לו מחנכת מאד קשוחה ואני מקבלת ממנה אחת למס' ימים טלפון עם תקרית כזו או אחרת שיש איתו בביה"ס.
יש כאן ענישה מתמשכת מצד המורה.
הסיפור הוא כזה:

1.לפני כשבוע הוא הגיע בצלצול השני לכיתה.
(לפי כללי ביה"ס הוא צריך כבר לשבת במקומו בצלצול השני.)
היו עוד 4 ילדים כאלה בכיתה.
2. המורה ביקשה מכולם שיגיעו עם פתק חתום שבו הם מבינים את מה שעשו.
3. שבי שכח לומר לי שאני צריכה לחתום, ולמרות שהכין את הפתק - נענש שוב כי לא החתים אותי. (תמיד המורה מתקשרת דרך מחברת קשר והפעם תקשרה בע"פ עם הילדים לגבי החתמת הפתק ע"י ההורים).
4. העונש הפעם - הישארות בהפסקה בכיתה, ללא השגחתה עם עוד 4 ילדים "מוענשים". הפסקה של כ-חצי שעה של 5 ילדים, ללא השגחת מבוגר.
5. אחרי הפסקה זו קיבלתי מהמורה 2 עמודים ובהם פירטה לי כיצד בני התנהג לא יפה כלפי 2 תלמידים בכיתה.
בברירו עם בני הסתבר כי 2 התלמידים הכניסו אותו מתחת לשולחן והיכו בו ולכן "החזיר" להם ע"י הפרעה במשחקם.
דיברתי עם המורה, שאמרה שתברר - והיא המשיכה עם העונש.
העונש הפעם - אסור לבני להתקרב למשחקי הקופסא בכיתה...
6. אתמול כבר היה אירוע אחר בו בני היה מעורב.

אני רואה כאן תסכול, שיטת עונשים על עונשים על עונשים - שיטה שלא עובדת...

מה אני עושה??? היום כבר לא שלחתי אותו לביה"ס כי אני חשה שמשהו כאן לא תקין - מה אני עושה???

אשמח לייעוץ, כי בקושי ישנתי בלילות האחרונים. אני לא רוצה שבגלל מערכת לא תקינה- בני יהפוך לילד בעייתי.

תודה רבה.
נופר

שלום רב,
יש לי ילד מתוק בן שנה ו8 חודשים.
אני נמצאת בהריון באמצע חודש שביעי, ומזה כ 3 שבועות נמצאת בשמירת הריון, בשכיבה רב שעות היממה, ואסור לי להרים את בני כלל.
אני נעזרת באמי ובחמותי על מנת שיוציאו אותו מהגן, וישהו איתנו בבית עד שבעלי חוזר מהעבודה, זאת מכיוון שאיני יכולה להתרוצץ ולשחק איתו וכמו שאמרתי- לא יכולה להרים אותו.
אני משתדלת ככל האפשר שישב לידי על המיטה/ספה, או שאני אשכב לידו על השטיח כאשר משחק- אך אני חוששת שזה לא מספיק לו. הוא כבר הבין שני לא מרימה אות, ך לעיתים עדיין מבקש זאת, ומאוד מתוסכל כאשר זה לא קורה.

מזה כשבועיים בני מתעורר פעם עד פעמיים בלילה בבכי תמרורים :-(

אין שום שינוי אחר בהתנהגות שלו מלבד התעוררות הזו.
גם בגן אין כל שינוי בהתנהגות. לא קרה שום שינוי אחר לאחרונה, כך שאני מייחסת את שינוי למצב החדש שנוצר בשל שמירת ההיריון שלי.

1. מה אני יכולה לעשות כדי להקל עליו?
2. האם נגרם לו נזק כתוצאה מהמצב?

תודה רבה

שלום רב,
בימים האחרונים סיפר לי ילדי בן ה 4 שבגן הילדים ילד מסויים מחדיר לו ולילדים נוספים אצבע לפי הטבעת. פניתי לגננת והיא אמרה שהסקרנות המינית טבעית בגיל הזה. ושהיא תשוחח עם הילד והוריו. השאלה האם לא מדובר ביותר מסקרנות מינית, האם צריך לערב פסיכולוגית בטיפול בבעייה ואם הטרדה כזו יכולה לגרום לנזקים רגשיים אצל הילד הנפגע?
תודה

היי בבקשה אני חייבת יעוץ דחוף
בני בן שנתיים וחודשיים ילד שעשה ועושה הכל מהר ומוקדם זה ילד ראשון הוא עדיין איתי בבית התחלנו את גמילת החיתולים כבר שהיה בן שנה ו10 וזה הלך מצויין הוא היה רץ בשמחה וצהלה לשירותים או לסיר ועושה צרכיו. בשבועיים האחרונים כעבור כמה חודשים טובים של הצלחה וגאווה משגשגת שכבר שכחנו מה זה פיספוסים הוא עדיין משתין בשירותים אבל כשמדובר בקקי הוא פשוט עושה בתחתונים ורק אח"כ מודיע על כך בהתחלה הגבתי בלא נורא וזה בסדר אח" היו פעמים שכעסתי כי נורא מעצבן שהוא יודע לשלוט אבל עושה בכוונה וביומיים האחרונים התחלתי שוב בשיטת הלא נורא אמא תנקה לך וכו' ואז הוא זה שהתחיל לנזוף בעצמו ולומר כל מה שאני הייתי אומרת לו...בקיצור אני לא יודעת מה לעשות ואיך לגרום לו לחזור למסלול הנכון....בבקשה תעזרו לי תודה!!!!!

הבן שלי, תינוק חייכן ובד"כ גם רגוע. אך כשרוצה משהו ולא מקבל מתחיל עם הצעקות, היללות ולעיתים הבכי. ברור לי כי הוא בודק את הגבולות אך מה עושים במקרה שילד אחר "חוטף" לו צעצוע מהיד. הוא פשוט מתחיל לבכות ומסתכל עליי במבט כזה שמבקש עזרה.
כיצד אפשר ללמד אותו לצאת מהסיטואציות הללו ללא תסכול.
תודה

בני בן 3 ואני מפגישה אותו עם חברים מהגן.לפעמים מזמינים אלינו ולעמים הולכים לבית החבר/ה.
אני נתקלת לא פעם בסיטואציות שבהן הוא רוצה צעצוע שנמצא אצל החבר ואז הוא פונה לחבר ומבקש את הצעצוע.
החבר מסרב ואז בני בא אליי ואומר לי "הוא לא נותן לי"
אני אומרת לו - תבקש ממנו
בני - הולך לבקש, החבר מסרב
שוב בא אליי - הוא לא נותן לי
אני אומרת לו - תגיד לו שתשחקו בזה ביחד או תגיד לו שתחליפו -אתה תיתן לו את שלך ולהיפך או קצת אתה וקצת הוא
הוא הולך, עושה את מה שאמרתי לו והחבר מסרב
מה עושים?
האם אני נוהגת בסדר?
לפעמים אני בעצמי לא יודעת מה להגיד ואז אני מרגישה חוסר אונים כמו הבן שלי
מה נכון ומה לא נכון?
אנא עזרתך

שלום , בני בן ה 9 (בן בכור , יש לו אחות בת 5) נתפס על ידי כבר מספר פעמים גונב כסף מאיתנו. בנוסף הוא משקר המון.
קראתי כאן לגבי הבעיה ואני אנסה לדבר איתו על מנת להבין האם יש לו חסר רגשי כלשהו.
יחד עם זה באופן כללי אני שמה לב שהוא לא מסוגל לעמוד בפיתויים ואולי כסף הוא אחד מהם. מספר דוגמאות מהשבוע האחרון.
1. קניתי אריזת שוקולדים ושמתי מעל המקרר. ביקשתי ממנו לא לקחת אותה. חזרתי הביתה ומצאתי אותה פתוחה בכל זאת.
2.קניתי קופסת קורנפלקס, הוא חזר הביתה מבית הספר ולמרות שהיה אוכל בבית, חיסל כמעט את כל הקופסה וזה למרות שהוא יודע שזה לא בריא ומוגזם.
3. הוא חוזר הביתה לבד ונמצא בבית קרוב ל 3 שעות, בזמן הזה הוא אוכל את כל המזון המתוק שיש בבית (סוכר, דבש, ממרח שוקולד) עד שניגמר , שום הסברים ובקשות לא עוזרים.

אני פשוט כבר לא יודעת מה לעשות. מאוד קשה לי לסמוך עליו או להאמין לו .
נא עזרתכם

שלום, אני אמא לשלוש בנות בת 9 וחצי, בת 8 וחצי ובת שנתיים וחצי.
הבכורה בת התשע כל הזמן מעורבת בתיגרות ומריבות שקורות בכיתה, וגם שזה לא קשור אליה, איכשהו היא תמיד מעורבת ומתערבת.
ברצוני לציין שהיא היום בכיתה ד' וזה נמשך עד היום מסוף כיתה א'.
כל פעם שהמורה לוקחת אותה לבירורים בנוגע למה שקרה היא לא מודה וממציאה המון שקרים.
קרה לי פעם שהאמנתי לה והתקשרתי להורים של הילד והרמתי את קולי וכעסתי נורא ובסוף גיליתי שהיא שיקרה לי, והילד באמת צדק, והייתי נבוכה מאוד.
השקרים גוררים אותה לעוד שקרים והיא לא מצליחה לצאת מזה.
זה כואב לי ומפריע נורא כיוון שעכשיו אינני מסוגלת יותר לתת אמון בבת שלי, ואני פוחדת שזה רק יילך ויחמיר.
חוץ מזה המורה אומרת שהיא לא מפסיקה להלשין על ילדים בכיתה ושהיא רואה איך הילדים כולם מתרחקים ממנה ומסוכסכים איתה.
עכשיו המנהלת דיברה איתי עליה ואמרה שחייבים לטפל בה לפני שיהיה מאוחר מדי.
אני מתוסכלת נורא ולא יודעת איך מטפלים בבעיה הזאת.
מחכה לתשובה מהירה... תודה

ביתי בת 3. מאוד בוגרת לגילה. בגן 95% מן הילדים גמולים ויחד עם זאת היא לא משתפת פעולה. ניסינו להוריד לה את החיתול ואחרי שבורח לה היא רוצה לשים חיתול. ניסינו פרסים וזה גם לא מזיז לה. היא רואה את הקלטת בלי חיתולים ומאוד אוהבת אותה אבל לא מיישמת. גם לא מפריע לה להסתובב עם חיתול עמוס לעייפה, גם אם זה קקי. נראה לי שדווקא נחמד לה להיות יחודית ועם חיתול. בינתיים ירדנו ממנה כבר חודש ימים.מה עושים כדי לגמול אותה?

שלום רב.
יש לי ילד בן 3 ושמונה חודשים מקסים חם ואוהב...
יש לי בעיה קטנה איתו שהייתי רוצה לדעת מהי הדרך הטובה ביותר לפתור אותה... ויחד עם זאת לתת לא להבין שזה לא יחזור על עצמו.
אז ככה, בני מאוד מאוד עקשן {מזל שור}... כשהוא לא מקבל את מבוקשו אז מתחילות צעקות בבית,בכי ,הישכבות על הריצפה לפעמים בועט או זורק חפצים, משתמש במילים כמו חוצפנית, מגעילה...
אני תמיד מסבירה שלא מתנהגים ככה בבית שלנו ושולחת אותו לעונש בחדרו לחשוב על המעשה שעשה... ואז הוא חוזר אומר שחשב ומתנצל ומבטיח שלא יתנהג כך שוב...
לפעמים אני נישברת ונותת לו את מבוקשו למרות שאני יודעת שזה גרוע! אבל זה כדי למנוע את הסיטאוציה הלא נעימה הזאת...
מה אני צריכה לעשות כדי לגרום לבני להבין שלא כך מתנהגים?
ואיך עוצרים התנהגות כזאת? {כי לפעמים זה קורה גם מחוץ לבית וזה ממש לא נעים}.
הייתי רוצה לדעת יש אולי ספר לחינוך ילדים שאת ממליצה?
החינוך של הילדים{יש לי עוד בת בבית} מאוד חשוב לי והייתי רוצה שיהיה לי את הכלים לדעת איך להתמודד במצבים מסוימים בצורה הכי טובה.
אשמח ואודה מאוד לתשובה
מורן

שלום רב,

הבת שלי בת 4.5. כאשר אנחנו מגיעות לגן וכבר הילדים מדברים ומשחקים ביחד כחבורה, מאוד קשה לה להצטרף, גם אם הילדים מהחבריה הקבועים.

זה מאוד מסתכל אותה, היא מתחילה לבכות ומבקשת ממני להגיד לילד כזה או אחר מתוך החבורה, שהיא רוצה לשחק איתו. לי קשה בתפקיד ה"מתווכת" וגם לא נראה לי נכון, אך לפעמים אני עושה זאת בשבילה בצורה חברית וילדותית כדי להכניסה באופן חלק לחבורה.

מה לעשות? האם זהו קושי חברתי או ביישנות?

תודה לתשובתכם!!

שלום,

בני בן שנה וחמישה חודשים, בספטמבר האחרון התחיל משפחתון הכולל 8 ילדים.
החודש הראשון היה קשה והוא בכה כשהלכתי לעבודה. עכשיו הוא כבר התרגל ואני מקבלת את הרושים שטוב לו שם אבל הבעיה היא שהוא לא נפרד ממני לשלום כשאני הולכת בבוקר. אני מגיעה איתו לגן, מסבה את תשומת ליבו למשחק כלשהו ואז נפרדת ממנו בנשיקה. כשאני אומרת לו שלום עם היד (לאחר שהתרחקתי) הוא אף פעם לא מחזיר לי שלום (כאילו מתעלם מזה שאני הולכת). אציין שגם במצבים אחרים קשה לו להיפרד ממני (אם אני משאירה אותו עם אבא או עם סבתא) אבל אז הוא לא מתעלם כמו בגן. עם זאת, כאשר הוא רוצה ללכת למקום מסוים (לדוגמא לטיול עם אבא שלו בחוץ כשאני נשארת בבית) הוא בהחלט יודע להגיד יפה שלום עם היד. האם יש סיבה לדאגה או שזה דפוס התנהגות נורמלית. אם כן עד איזה גיל? אודה על תשובה, יפעת.

בננו הבכור בן 6.5 תלמיד כיתה א, ילד מקסים ולבבי מאוד, מאוד אוהב לצחוק ולהנות אך יחד עם זאת רגיש מאוד ובוכה בתדירות מאוד גבוהה.
בעבר אובחנו קשיים במוטוריקה עדינה.
ילדנו מתקשה להסתדר עם יותר מילד אחד בן גילו במקביל ופעמים רבות מפגשים עם שני ילדים מסתיימים בבכי מצידו.
הוא מודע לקשיים ומתנצל לאחר מעשה על כך שבכה היות ותגובתנו לבכי לעתים קיצונית בכעס - היות וזה מבוצע בתדירות גבוהה.
לאחרונה החל מעט בגילויי אלימות בטענה של הגנה עצמית. יש לציין כי ביחס לילדים אחרים בני גילו יכולתיו הפיזיות מעט נמוכות.
יחד עם זאת הוא ילד חביב ולבבי, ומאוד אוהב חברת ילדים אך מתקשה לשמור על יחסים תקינים בעת המפגש לאורך זמן.
אנו כהורים צופים מהצד ומאוד מתוסכלים לנוכח הבכי הרב וכישוריו החברתיים שלדעתנו לוקים בחסר.
בלימודים הוא נחשב כתלמיד טוב לדעת מורתו, ובפגישה איתה לא ציינה שום קושי חברתי למרות שנשאלה באופן ממוקד.
יש לנו בן נוסף בן 3.5 מקסים, המושך המון תשומת לב מהסביבה הקרובה.
היחסים בינהם באופן יחסי תקינים והאם מאוד אוהבים אחד את השני.
נשמח ליעוץ מכוון ואם יש מקום לאבחון פסיכולוגי.

אני אב ל-2 בנות, בת 7.5 ובת 5.5 ולתינוק בן 3 חודשים. ילדת הסנדויץ' שלנו לא מתחשבת, אבל ממש בכלום.
היא עושה מה שבא לה בכל רגע נתון.
כל הנסיונות "לחנך" אותה לשמור על שקט כשהתינוק ישן או סתם להתחשב (בעיקר מבחינת רעש בנוגע לתינוק אבל לא רק בהקשר אליו) היא פשוט לא מבינה. נראה כאילו היא אינה מחוברת לכלום בעניין הזה.
מה עושים?
פניה דרך ההגיון תוך נסיונות להסביר ו/או להצביע על ההקשר בין המעשה לתוצאה לא מועילים.
צעקות גם לא מעיולות אלא רק גורמות לה להעלב.
אנא רעיונות.
תודה מראש

שלום.
כשאני והילד ביחד, אם זה בבית או בסידורים, הילד לא מוכן שאני יזוז ממטר. גם אם הוא מסתקל לצד אחר, הוא מיד מחפש איפה אני. אם אני במרפסת והוא לא ראה שאלכתי לשם, אני שומעת צעקות "רוצה אימא". אבל, כשאני עם הילד בגן שלו התנחגות שלו כמו: "אנחנו זרים". הילד יכול לצעוק עלי, לדחוף אותי ו....! הילד הכל בשבילי ואני יודעת כמה אני רועדת עליו. על כל נפילה שלו אני מקבלת דקירות בלב. לא טוב לי לראות ממנו תגובות שהוא עושה לי בגן. מה זה יכול להיות? סליחה ותודה.