פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום
אני מבינה שכל אחת מנותנות המענה בפורום עונה בתחום ששיך לה, אך מה קורה אם מישהי עונה קבוע ואחרות לא? מי יתן מענה? הרי אנחנו סומכות על הפורום והוא נועד למטרה לתת תשובות לאנשים תוהים...וטועים ....ריקי
שאלתי לפני מספר ימים לגבי ילד שמשליך צעצועים בכוח.....

שלום רב,
אבקש את עזרתכם המקצועית.
לפני מס' ימים ביקרתי בגן שעשועים עם 2 בניי הקטנים(4.5 ו-1.6) ושמעתי שיחה בין אבא (מבוגר יחסית) לביתו שנראתה בת 3-4 שנים.
הם שיחקו משחק שהילדה ניסתה לעלות במגלשה מהצד שמתגלשים בו ולכן החליקה אחורה ואביה עזר לה לעלות בכך ששם את ידו על הטוסיק שלה אך כיוון שידו גדולה מאד והיא קטנה נראה שהיד נוגעת גם בפות.
הילדה צחקה מאד ואמרה מס' רב של פעמים אבא תגע לי ב" נושי".
היתה לי תחושה לא נעימה מהגבר עוד מהרגע שהגענו לגן השעשועים ואז כששמעתי את השיחה היתה לי הרגשה נוראית. אין לי בנות ואני לא בטוחה איך ילדות בגיל הזה פונות לאיבר מינן והאם זה טבעי ו/או בסדר שהילדה תגיד כזה דבר לאבא שלה?
באינסטינקטים שלי משהו לא בסדר , האבא גם צחק איתה כשהיא אמרה את זה ולפני שהתקרבנו למגלשה הוא גם עשה את שביקשה ואחרי שהיינו לידם הבין והרגיש שמהצד זה נראה לא טוב ואמר לה שהוא לא מוכן שהיא תדבר ככה ותגיד את זה, אבל המשיך לצחוק והגיב כילד קטן ולא כפי שהייתי מצפה ממבוגר.
בקיצור, אני לא מכירה את הילדה או את האבא אבל אנחנו גרים ביישוב קטן ולא תהיה לי בעיה לברר עליהם.
השאלה אם יש מה לפתוח פה ולנסות "להציל" את הילדה ממשהו מסוכן או שאני סתם רגישה והכל בסדר?

בתי בת ה-3 וקצת ילדה נבונה וחכמה,היא נמצאת במסגרת של כיתת גן במעון.
מאז ומעולם(עוד משנה שעברה)היו לה קשיים בלהיפרד ממני בבוקר. בעצת צוות הגן יעצו לי לעשות את פרידת הבוקר כמה שיותר מהירה ותמציתית על מנת שלא למשוך את זה.
ואכן מאז היו לה ימים טובים יותר וימים טובים פחות,עד לאחרונה.
בזמן האחרון עושה רושם שהילדה ממש אומללה בגן, זה בא לידי ביטוי שהיא לא מפסיקה לבכות מהבוקר שאני שמה אותה ועד מחצית היום שזה כבר הזמן של הילדים לשנת צהריים,
צוות כיתתה וגם המנהלת אכן אמרו לי שמאד קשה לה במהלך היום והיא די בצד ,לא רוצה כ"כ לשחק ואכן מידי פעם "מיללת" שהיא רוצה את אמא.
בשיתוף עם המנהלת החלטתי שנקצר לה את היום והיא תשהה במעון רק 5 שעות ולא 8 שעות כמקובל וכך תיחסך ממנה שנת הצהריים שגם ככה זוהי שעה שקשה עליה כי היא לא אוהבת לישון בגן ואולי מזה התחיל השינוי שבגינו היא לא רוצה ללכת ולא טוב לה.
התחלנו את התהליך רק השבוע,כך שעוד קשה לדעת אם יש שינוי,אך עדין מספרים לי כל פעם שאני באה לקחת אותה שהיא ממשיכה לילל כל היום למרות שאני מסבירה לה שוב ושוב שאבוא לקחת אותה מוקדם ישר אחרי ארוחת הצהריים.
חשוב לי לציין שאני כבר שנה שלא עובדת ולאחרונה התחלתי לטפל בתינוקת שהיא בת משפחה שהילדה מאוד אוהבת. אני לא חושבת שיש קשר בין הדברים אך מנהלת הגן הסבירה לי שאולי הכל זה מזה.
שאלתי היא מה עליי לעשות שכבר לא עשיתי? מאוד קשה עליי המחשבה שלא טוב לילדה והיא בוכה כל היום בגן. אני סומכת על צוות הגן ואני יודעת שהיא עטופה שם באהבה(ילדתי הבכורה שכבר בכיתה א היתה בדיוק באותה המסגרת עם אותה הגננת) אך נראה שזה לא מספיק.
אני כ"כ אשמח לעצה.....

אני מתכוונת לצאת לחול לחופשה בת 5 ימים,ולהשאיר את בני בן השנה בבית עם אביו ואחיו הגדולים,עם תגבור של סבתא שהוא מכיר אך לא רגיל שהיא שומרת עליו.אצין שבני אינו נמצא במסגרת כלשהיא והוא איתי בבית.הדמויות העיקריות והיחידות ששומרות עליו זה אבא או אמא שלו.האם בהעדרותי התנהגותו יכולה להשתנות?האם בהעדרותי רצוי שבעלי יזכיר ויגיד לו בקצרה שאמא הלכה ותחזור ביום א?

שלום,
ביתי בת 3.5. מדובר בילדה מאוד חכמה, מלאת שמחת חיים וחברותית. לפני כשנה נולדה לה אחות קטנה וזה הוביל לשינוי משמעותי בהתנהגות שלה בבית. היא החלה להתעצבן בקלות ומיהרה לבכות ולנהוג באגרסיביות כלפיי וכלפיי בעלי וגם כלפיי קרוביי המשפחה האחרים.בגן- הכל היה תקין לגמרי. לאחר כחודשיים היא חזרה לעצמה.
השנה עברה לגן חדש. המעבר היה דיי תקין עד שלאחרונה שוב החלה לנהוג בתקיפות כלפיי בני המשפחה. היא מתעצבנת מכל דבר קטן ומגיבה בצעקות רמות ובכעס כאשר משהו לא נראה לה. היא החלה להתעורר בלילות ולבכות בקולניות רבה עד אשר היא מעירה את כל בני המשפחה.היא דורשת שאבוא אליה אך כאשר אני או בעלי ניגשים אליה היא פשוט מכה אותנו ומשתוללת.התקפות הזעם יכולות להיות קצרות מאוד או להימשך זמן רב. בנוסף יש לה קושי בזמן טקסים כגון- התעוררות בבוקר, אכילה ,מקלחת ושינה. אני מרגישה מאוד חסרת אונים כיוון שבגן היא שונה לחלוטין- צייתנית, חייכנית ואפילו קצת ביישנית ואילו בבית נחשפים צדדים שונים לחלוטין שלה. הגננת מאוד הופעתה כשהיתייעצתי עימה ולדבריה בגן אין כל זכר להתנהגות כזו.חשוב לציין כי אני מקפידה לבלות עימה זמן איכות ואין הדבר נובע מחוסר תשומת לב (אולי דווקא להיפך) וכי כל השיטות שניסיתי (ענישה, התעלמות, שיחות וכו..)לא הועילו. דבר נוסף שקרה לאחרונה- מצאתי אותה פעמיים בחדרה עם מכנסיים מופשלות במה שנראה מעשה אוננות. בפעם הראשונה היא הובכה מאוד כשנכנסתי לחדר והחלה לצעוק ולדרוש שאצא. בפעם השנייה היא עשתה זאת במיטתה וכך נרדמה.
אני מנסה להבין מה גורם לה לנהוג כך בבית ואיך ניתן לשפר את המצב.
אני אובדת עצות ואשמח לקבל ייעוץ או הכוונה מתאימים
תודה ולילה טוב

שלום.
בשבוע הבא ימלאו לבני שנה ו-9 חודשים. בני גדל בבית, ואינו חשוף לילדים.
עד כמה העובדה שאינו חשוף לילדים תפגע בו בעתיד?
האם העובדה שבני גדל בבית ומקבל אהבה, יחס אישי ואוהב, טיפול עדין ומסור, הקראה של ספרים, לימוד שפה, ועוד דברים נוספים שאותם לא יקבל וילמד במעון/גן,
האם עובדה זו לא חזקה יותר אל מול החוסר בילדים ובחשיפה לילדים?
במקום מגורינו אין ילדים, גן המשחקים שומם, ולכן אינו נחשף.
כוונתנו להכניסו למעון בגיל שנתיים.
שוב אשאל את השאלה:
עד כמה העובדה שאינו חשוף לילדים תפגע בטווח הארוך או הקצר?

תודה,
אושרת.

שלום רב

ביתי בת ה10- בכיתה ה ואין לה חברות.

היא ילדה מתוקה, מחונכת להפליא, עדינה ודי אוהבים אותה...אבל אין חברה אחת טובה!

היא מאוד מתוסכלת מזה, החשק ללכת לבית הספר הולך ויורד, בהפסקות היא די לבד,

אני לא מעוניינת לשתף את המורה מסיבות אישיות, אנא עזרו לי!!!


מה הטיפ הכי טוב לרכוש חברה אחת טובה?

שלום

בני בן 5 ו-4 חודשים והוא בגן חובה, אנו גרים בתל-אביב ,כאשר הוא יעלה לכיתה ב' אנו אמורים לעבור לבית חדש בקרית אונו.

אני מתלבטת האם לרשום אותו בכיתה א לבית הספר במקום המגורים הישן וכך הוא ילמד
עם החברים שלו שהיו בגן חובה. ובכיתה ב' הוא יעבור לבית ספר בקרית אונו וילמד עם ילדים חדשים.

או לחילופין אעבור לגור בשכירות באזור המגורים החדש נניח ב-1.6 (עד שהבית יהיה מוכן) ואכניס אותו לגן חובה החל מיוני כך הוא יכיר חברים שאיתם הוא יעלה לכיתה א'..

השאלה האם כל כך חשוב שיעלה לכיתה א עם חברים שמכיר ( מדובר בילד שקשה לו
להסתגל בהתחלה כמו רב הילדים)

תודה
מיה

שלום
ילדתי בת ה12 לומדת בכיתה ז' סובלת מבעיות חברתיות בתמיכת המורה ניסינו למצוא פתרונות ולנסות לפתור .חשוב לציין שהיא היתה ילדה מאוד שמנה עד לפני שנה וחצי עם דימוי עצמי נמוך היינו בסדנא והיא ירדה הרבה מאוד וניראית בסדר גמור.
משום מה היתה יותר עם הבנים כל הזמן והיו עליות וירידות במערכת היחסים עם הבנות אך אף פעם לא הצליחה באמת למצוא את מקומה.
בחודשיים הארונים חלה הדרדרות והיו לה לא מעט ויכוחים ומריבות עם הבנות ובנוסף ירדה מאוד בלימודים המורה ניסתה למצוא פתרונות אך לא ממש הגיעה אליה.יש לה הרבה מאוד התפרצויות זעם והיום הודיעה שנמאס לה להיות מנודה והיא רוצה לעבור ביה"ס.
ניסיתי לדבר איתה ולהסביר לה שלעבור ביה"ס לא יפתור וכי תמיד יהיו ילדים שיציקו או שלא יהיו נחמדים ואם נברח בכל פעם שקשה לנו לא נגיע לשום מקום .בנוסף הזמנתי פגישה עם המנהלת והיועצת על מנת למצוא דרף משותפת לפתרון.
ביתי מסרבת ללכת לביה"ס ואני די מרגישה שהיא מאוכזבת מהמערכת וממני והרימה ידיים...חשוב לי להדגיש שלאורך כל הדרך הייתי שם בשבילה אך אובדת עצות אולי לא הבנתי באמת את המצוקות ואולי להכריח אותה להתמודד לא היה נכון.אולי באמת צריך להעביר אותה לבית ספר אחר שם תגיע ממקום חדש ותוכל לבנות לה את התדמית שהיא רוצה.אנא אנני יודעת מה לעשות האם לשתף איתה פעולה או להכריח אותה ללכת .
חשוב לי להבהיר שמדובר בילדה מאוד מופנמת שקשה מאוד לדובב אותה לדבר או לחלוק את התחושות.אנא עזרתך עצתך
תודה אם מודאגת

בני בן ה- 7 , ילד מלא שמחת חיים, שובב, ומלא בתמימות, אמר לי לאחרונה כי היה רוצה לנשק את חברו (הבן) בפה, ולהתחתן עימו. כמובן שהסברתי לו כללי התנהגות של אי נגיעה בגוף של אחר וכד', אך מאחר והיו לו הערות שונות בחייו הקצרים אשר יכולות להעיד על נטיות שונות, וכן תחביביו הם בעיקר אומנויות, מדבקות (נוצצות אם אפשר...)ודברים שגורמים לו להסתובב בעיקר בחברת בנות, עולות בי תהיות לגבי נטיותיו. ברצוני לדעת: א. האם מוקדם לקבוע נטיות מיניות? מתי הדבר אפשרי - וכיצד ניתן להנחות ילד צעיר, שאינו מבין את משמעות רגשותיו כרגע, כך שלא ייפגע טרום-זמנו מהחברה. כיצד מעבירים לו - אם בכלל, מסר שיוכל להיות לעזרו בגיל כה צעיר. (כמובן שהחששות שלי הן שגם ילדים אחרים לא ייפגעו ממנו).
מדובר בילד ייצרי שאוהב מגע, אבל מידת תמימותו כה גדולה שאין לו הרבה עכבות, והכל נראה לו מאוד טבעי... כמובן שאין לי כוונה לשתף גורמים חיצוניים שעלולים לסבך את מצבו כרגע - אבל אשמח אם תתנו לי כלים - איך להתנהל...

שלום רב
בני בן 4 זו שנתו הראשונה בגן
כל יום כשחוזר הביתה מתלונן שאף אחד לא רוצה לשחק איתו בגן
כששאלתי את הגננת אמרה שלא שמה לב....
אני לא יודעת כיצד לנהוג ,אנא הנחו אותי

אני אמא לבן 3.6 .ילד קסם ממש נוח מקסים חכם ועוד..
אני נהנית מאד להיות עימו וכמובן ששהיתי עימו 2.5עד לגיל 2.5 בבית.

אני ממש מרגישה ואף יודעת שנתתי מעצמי המון עבורו.. אולם לאחרונה בני החל בודק גבולות מתקשה לקבל את המילה לא ,אי אפשר זאת כמובן כי הוא מאד מפונק .אני משתדלת להציב גבולות אולם בעלי "נכנע" בקלות. מצב זה גורם לילד לנסות ולבדוק גם אותי ואני משתדלת מאד מאד להיות סבלנית ואמפטית לרגשותיו ורצונותיו אולם לאחרונה (בחודש האחרון) אני מוצאת את עצמי מרימה עליו את הקול ואף היו מקרים בהם צעקתי עליו כאשר התעקש ולא הסכים לקבל את אשר הסברתי (למשל בבואנו לקנות עבורו מוצץ הוא רצה מוצץ מסויים אולם זה לא מוצץ שהיה רגיל אליו ואני הסברתי לו שזה לתינוקות והוא התעקש לאחר מספר פעמים שהסברתי לו הרמתי עליו את הקול והוא אחכ החל לבכות כי רצה את המוצץ ולא קבל ).
.
אני ממש הרגשתי רע שצעקתי , המון רגשות אשם ממש בכיתי כי הרגשתי שאני מזיקה לו . האם אני מגזימה בתחשותיי וזה "בסדר" לצעוק על ילד מידי פעם או שאני ממש עלולה להזיק לו.

אני מרגישה מטופשת בבואי לשאול שאלה כזו אבל זה חדש לי ואני לא רגילה לצעוק עליו ועל ילדים בכלל.
אפשר לחנך בלי לכעוס ולהרים את הקול? זה לא נראה לי נורמאלי..
אשמח לתגובה מפורטת

שלום.
בשבוע הבא ימלאו לבני שנה ו-9 חודשים. בני גדל בבית, ואינו חשוף לילדים.
עד כמה העובדה שאינו חשוף לילדים תפגע בו בעתיד?
האם העובדה שבני גדל בבית ומקבל אהבה, יחס אישי ואוהב, טיפול עדין ומסור, הקראה של ספרים, לימוד שפה, ועוד דברים נוספים שאותם לא יקבל וילמד במעון/גן,
האם עובדה זו לא חזקה יותר אל מול החוסר בילדים ובחשיפה לילדים?
במקום מגורינו אין ילדים, גן המשחקים שומם, ולכן אינו נחשף.
כוונתנו להכניסו למעון בגיל שנתיים.
שוב אשאל את השאלה:
עד כמה העובדה שאינו חשוף לילדים תפגע בטווח הארוך או הקצר?

תודה,
אושרת.

רציתי לשאול לגבי הבן שלי בן שנתיים בדיוק. כבר חודשים ארוכים שהוא דורש רק על הידיים ואני נאלצת ממש להחזיק אותו כל היום עלי. אולי בגלל שכרגע אני לא עובדת (מלפני הלידה התפטרתי), הוא רגיל רק אלי ולא לאף אחד. הבעייתיות שהוא מחזיק לי גם במכנסיים ונגרר אחריי לכל מקום שהוא אוחז בי כך. לא נראה לי כל כך שזה מפחד, אבל איך שאני מסרבת הוא צורח עד השמיים.
בשבוע האחרון זה עוד יותר התחזק שהוא נרדם לי על הידיים ולא במיטה שלו. רק אחרי שנרדם על הידיים אני מעבירה אותו לחדר של אחיו הגדול (שם יש מזגן ויותר חם) על מיטת נוער והוא נרדם, לפעמים ישן עלי כמה דקות ופתאום מתעורר כאילו שישן שעות וקם לשחק ואני נשארת בשוק ומנסה להשכיבו חזרה ולשווא. איך אפשר לישון 2 דקות על הידיים ואז לקום כאילו כלום לא היה? ממש נואשת. אשמח לעזרתכם.

בני בכתה ב'. הוא ילד מאוד חכם ותלמיד טוב עם ציונים טובים מאוד. קיימת בעיה חברתית שבאה לידי ביטוי בכך שהוא כל הזמן מציק לחברים. בהמון מצבים זה גורר למריבות ולעיתים ילדים פשוט ניגשים למורה ומתלוננים שהוא מציק להם. המורה מנסה להסביר לו והוא ממש לא מבין מה הבעיה. הוא לא רואה בהתנהגות שלו משום הצקה. ההצקות יכולות להיות מילוליות או לטפוח למישהו על השכם וכד'. הוא ממש כל הזמן מציק אף אחד לא רוצה לשבת לידו בכתה .אנחנו והמורה מוטרדים מכך שעם הזמן לא יהפוך להיות מנודה חברתית. מה דעתך מה עלינו לעשות?