פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום שמי מורן, יש לי ילד בן חמש וחצי. ילד מאוד נבון, בוגר, עצמאי וחברותי.
מגיל צעיר ראינו בעלי ואני שהוא אוהב לגעת יותר בילדים אחרים, לדוגמא :בתחילה זה היה בתקשורת עם ילדים שכאשר הוא דיבר הוא גם ליטף בפנים וכד' ואחר כך סתם בנגיעות. לאחיו הצעיר ממנו ב-שנתיים וחצי הוא מרבה לגעת בפנים.
היינו בשיחה עם הגננת היא כמובן שיבחה אותו על היכולות הגבוהות שלו,התפקוד בגן ואמרה שהיא לא חושבת שהמגע בילדים ולעיתים גם המגע עם מזרונים (הוא מכניס במפגש את הידיים בין שני מזרונים) קשור בתשומת לב או בפאן הריגשי אלא היא חושבת שמשהו במערכת התחושה עוד לא הבשיל. הגננת לא תיארה שהמגע פוגע בתפקוד של הילד בגן ,לא במפגשים ולא בפאן החברתי.
בנוסף יש לציין שהילד שלנו נולד 1.700 בשבוע 36 בניתוח קיסרי.
השאלה שלנו האם צריך לפנות למרפא בעסוק השייך לויסות תחושתי? או שמספיק שאנחנו בבית נזמן לא מגע? לא אני ולא בעלי מרגישים שיש לנו מספיק ידע כיצד אפשר לעזור לו, ואנחנו מרגישים את הצורך שלו במגע. מה אפשר לעשות כדי לעזור לילד שלנו?

שלום רב,

מבקשת את עצתכם... אני אמא לשני בנים בני שנה ועשרה חודשים ושלוש וארבעה חודשים.
עד היום לא עזבתי אותם אפילו ללילה אחד (פרט כמובן לשהות בביה"ח בלידה של השני).
אנחנו רוצים לנסוע לחו"ל לשהות של שלושה לילות ואני מלאה חרדות, ספקות ותהיות האם כדאי ? או שמא אני אגרום להם לחרדת נטישה איומה ונזק?

עיקר הדאגה שלי היא לבן הקטן שמאד קשור אלי (הפסיק לינוק רק לפני חודש) ועלי גם לציין שהוא עדיין לא נמצא במסגרת אלא שוהה איתי כל היום...

מאד אודה לעצתכם האם כדאי לאוורר את הראש והנפש לכמה ימים או לוותר על כך?

בחודש האחרון בני בן 7 מתעורר כל ערב בשעה 3 לפנות בוקר טוען שהוא מפחד מהחושך הדלקתי לו את האור בחדר לא עזר קניתי לו מנורת לילה לא עזר הדלקתי לו טלויזיה לא עזר הוא מוכן לחזור לישון רק אם מישהו לידו אנא תנו לי עזרה

שלום הבת שלי בת 3 בזמן האחרון כשאני נמצאת אם חברות או משפחה היא נצמדת אליי ואם אני הולכת לשירותים היא חייבת לבוא איתי או אם נכנסתי לחדר אצל אחותי לשניה היא ישר בוכה וצורחת אחיות שלי רוצות להרים אותה מה שהיה עד לא מזמן בשמחה היא לא מוכנה היא נכנסת לרטט וצרחות איפה אמא לגן היא הולכת בצורה יפה בלי בעיות וגם היא לא עברה איזה משהוא חדש או משהוא ממפחיד אותה תודה מראש

שלום נעה שלי בת שלוש לא אוהבת לישון מגיל יום ועד היום כדי שהיא תישן אז צריך לישון לידה וזה אמון אמון זמן לפעמים שעתיים העברתי את אחותה בת שנה וחצי לחדר איתה כך נעה ביקשה וזה לא עוזר או צרחות ואז היא מפריע לאחותה או צריך לעשות חושך מוחלט לנתק טלפון וגם ניידים פשוט קשה לנו ועד שהיא נרדמת בלילה היא מתעוררת ובאה למיטה שלנו היא נרדמת ואז מחזירים אותה למיטה שלה אנחנו עובדים קשה ומאוד עייפים מה ניתן לעשות תודה רבה מראש העייפים

בני מתנהג בצורה שלילית ביותר עם חבריו ועם המורים בבית הספר. מדובר על התנהגות שהחמירה לפני כ-5 חודשים.עד לפני 5 חודשים היתה קיימת אבל בתדירות נמוכה יותר. ההתנהגות באה לידי ביטוי בחיטוט באף מול הילדים בכיתה,רודף אחריהם עם החיטוט במטרה להניס אותם באם מציקים/מפריעים/מטרידים/מעלבים וכו'. הגיע למצב שהילדים בכיתה לועגים לו על כך ולא רוצים לשבת לידו. שלא לדבר על הבנות כאשר הן רואות אותו מגיע לכיתה הן עושות פרצוף של נגעלות. הוא שאל אותי , מדוע הבנות מתרחקות ממני. הסברתי שזה בשל מעשיו וכדאי שיפסיק. למחרת הפסיק ,בא אליי ואמר כי "עדיין הן נגעלות ממני", השבתי שזה יקח עוד קצת זמן עד שיבינו שהפסיק לחלוטין. הוא לא קיבל את התשובה והוא ממשיך להגעיל עם החיטוטים,עד היום. מקרה נוסף,לפתע באמצע השיעור הוא קם לשוחח עם חבר בכיתה. המורה מבקשת ממנו לחזור למקום והוא מתעלם ממנה. לא מקשיב. ממשיך לשוחח.בבית שאלתי אותו מדוע שוחחת עם הילד באמצע השיעור הוא ענה :קשה לי להתאפק". מקרה אחר ,באחד מהשיעורים הוא ישב ללא מעש ,לא הוציא את חוברות העבודה ואת המחברת. כשנתבקש לעשות כך הוא התעלם. כאילו לא פנו אליו. בשיעור זה הוא הפריע כאשר עשה רעש עם מחדד המתכת כשהו זורק אותו על השולחן. הילדים בכיתה צעקו עליו וביקשו ממנו שיהיה בשקט. אך הוא בשלו. המורה ביקשה שקט והוא המשיך. היא אמרה כי לבסוף הפסיק לבד כאשר התעלמו ממעשיו. ככשאלה אותו מדוע עושה רעש הוא ענה:"גם הם עושים רעש". הוא לעיתים מתלונן שיש רעש בכיתה, וכשאני מבררת עם המורה היא אומרת לי "היה שקט דממה בכיתה". אני אובדת עצות . אנחנו משוחחים עימו כאשר קורים מקרים כאלה בכיתה אך נראה כאילו לא מפנים את הדברים. כאילו לא שוחחנו על כך. יש לציין כי גם בבית לעיתים מתעלם מאיתנו (ההורים) אך אנחנו לא מוותרים לו לוקחים אותו ביד ומושיבים אותו לידנו ואומרים לו שוב את בקשתנו. בבית הוא נהנה להציק לאחותו שקטנה ממנו וקורא לה בשמות גנאי. כמובן שיש גם דברים חיוביים כפי שמציק לה הוא גם אוהב לשחק איתה ודואג לה. מדובר בתלמיד טוב מאוד. עם יכולות גבוהות. ישנם שיעורים שהוא עובד למופת! ויש שיעורים שהוא פשוט מתנהג אחרת לחלוטין. ז"א יש ימים טובים ויש ימים גרועים ביותר! אנא עזרתך.

שלום רב,
יש לה ילדה כבת 6, בריאה בד"כ מתוקה וחכמה. נראה לי שיש לה נטייה לפחדים וחרדות ודמיון מפותח, יותר מילדים אחרים, אם כי אין כרגע משהו מיוחד על הפרק.
לאחרונה החלה למצמץ בעיניים וככל הנראה נשללה בעיה פיזיולוגית בעין מול רופא עיניים.
קראתי בפורומים שאפשר שמדובר בטיקים ברקע של סטרס (שאני לא מזהה כרגע).
אנו ההורים מאוד חוששים מהתופעה.
האם זו תופעה מוכרת ? מה ניתן לעשות ? האם זה חולף ?

אודה על תשובתכם.

קובי

שלום רב, בתי בת 11 חודשים נוטה להבהל המון מרעשים שונים.
צליל תזכורת בפלאפון שלי מבהיל אותה באופן קיצוני.
אפילו כשאני פונה אליה כאשר היא שקועה במשחק לעיתים היא נבהלת.
הבהלה מתבטאת בזריקת הגוף (כאשר היא עומדת עמידת שש ), תנועות מהירות עם הידיים והרגליים ובכי היסטרי קצר מאוד.
האם יש מה לעשות כדי להקל עליה?
תודה רבה

שלום הבת שלי בת שלוש[יש לה אח בן 14 ואחות בת שנה וחצי] היא ילדה מאוד חכמה מאוד עצמאית לאחרונה היא אומרת את מגעילה ..יה מעצבנת . תעזבי אותי. וכל מיני מילים לא יפות כשאני מוציאה אותה מהמקלחת לרוב בועטת בי .או כשאני צריכה מימנה לאסוף משחקים לא רוצה מה אני אמורה לעשות כשהיא מדברת לא יפה אצלנו לא משתמשים במילים כאלה דרך אגב זה לכל בני הבית ההתנאגות שלה רק טיפים אך לענות לה כדי שזה לא ימשיך תודה מראש

שלום,

הבת שלי בת 10 חודשים. לקחתי שנת חל"ת על מנת להיות איתה בשנה הראשונה. לחוות איתה את ההתפתחות שלה והגדילה. ( יש לי תחושת פספוס גדולה בנושא עם הבת הגדולה, שהלכה לפעוטון בגיל 4 חודשים. הייתי חייבת חוויה מתקנת לעצמי )

בבקרים אנחנו משחקות המון, מטיילות, הולכות למשחקיות, גן משחקים וכו'.
אני כל כולי שלה ובשבילה בבקרים.
כמו כן, אני עדיין מניקה אותה ( לא לקחה מעולם בקבוק).
הבעיה היא, שהיא חייבת לראות אותי כל הזמן בזווית העין שלה. אם אני נעלמת ולו לשניה היא מתחילה לבכות.
היא לא מוכנה להשאר עם אף אחד ( אפילו לא עם בעלי) אם אני לא לידה. היא לא נותנת לאף אחד להרים אותה על הידיים . היא מייד מתחילה לבכות בהיסטריה וכאשר אני לוקחת אותה תוך שניה היא נרגעת ו... צוחקת .

איך אני יכולה להתחיל להרגיל אותה לאנשים אחרים. ( סבא/ סבתא...) שתהייה עצמאית יותר, לא תלותית בי ?

תודה, יעל

שלום רב!
בתי בת שנתיים ושמונה חודשים. לפני כשבועיים התחלנו בתהליך הגמילה מחיתול ובימים הראשונים הכל הלך כמו שצריך הילדה עשתה את הפיפי בסיר ובשירותים ואת הקקי פעמיים בלבד בשירותים למרות שמייד לאחר שהקקי יצא ירדה מיד מהשרותים.ומכאן החל הקושי הגדול של בתי לעשות קקי בכל צורה שהיא,לא בסיר ולא בשירותים רק בחיתול בסבל ובלית ברירה והדבר מלווה בבכי הסטרי ,צעקות, רעד ופחד בלתי מוסבר שלא היו לפני תהליך הגמילה.(לא ניראת בעיית עצירות).
הילדה מנסה לדחות את מועד עשיית הקקי ומתאפקת יומיים שלושה,וכשמזכירים לה זאת היא עונה "לא קקי".במשך שעות יכולה לנדנד ולבכות בטענה שכואב לה הקקי ושסוף סוף עושה בחיתול בלית ברירה דורשת מיד להחליף חיתול.כלומר המצב כל כך גרוע שאפילו החיתול שהוחזר כבר לא עוזר והבכי ההיסטרי לא פוסק בשום מצב עד עשייתו ואז ישנה רגיעה. יש לציין שפיפי עושה רק בסיר ובשירותים בלי בעייה,מלבד בלילה לעיתים הטיטול רטוב.
הילדה סובלת ונמצאת בחרדה לא ברורה ואני לא יודעת איך לעזור לה וכיצד לנהוג.
מה ניתן לעשות? בבקשה מחכה לעזרתכם

שלום,

בני בן שנה ושלושה חודשים תמיד מתעורר משינה בבכי. את זה אני עוד יכול להבין אבל לפעמים הוא מתעורר משנת הלילה ומתחיל לצעוק בצורה לא הגיונית ולא פרופרציונאלית. כשאני איתו הוא נרגע אבל ברגע שאני מתרחק הוא ממשיך לצרוך. הוא מסוגל להמשיך ככה שעות.

מה עושים?

לפני כשבועים התגרשתי מבעלי ואנו חיים בנפרד. מה אלי לספר לילדים? בתחילה האב היה במילאים וכעבור שבוע הילדה ראתה אותו כי יש ביננו הסדרים זמנים.
חשוב לי לציין שלאורך כל הקשר גרנו בדירה משותפת של האב שעכשיו אני לא חוזרת לדירה זו בעקבות הפרידה אבל הילדים ממשיכים ללכת לשם בלעדי דבר שאליו הם לא רגילים.

בני נכנס לגן בגיל שנה והיה בקבוצה של 12 ילדים שרובם גדולים ממנו בחצי שנה ויותר. שנה הבאה כל הילדים למעט אחד אולי שניים עוברים לקבוצה של גדולים ואילו לגבי בני הגננת המליצה להשאירו כך שיהיה עם ילדים קטנים ממנו חלקם בחמישה שישה חודשים וחלקם בהפרש של שנה. אני חושבת שהוא צריך להמשיך עם כולם אפילו שהוא הכי קטן. התכנים יהיו יותר ארוכים ויהיו עוד כמה ילדים גדולים ממנו בכמעט שנה. מה עדיף להישאר עם הקבוצה או להישאר עם קטנים ממנו או להעביר גן? יש לציין שההתפתחות שלו תקינה לחלוטין לגילו ושעד עכשיו הוא הסתדר ללא כל בעיות מיוחדות.
אשמח לקבל תשובה

שלום,

הילדה שלי בת 6 והיא פחדנית מאוד, שהיתה קטנה יותר זה היה מתבטא בפחד מרעשים, זיקוקים , רעש אופנועים וכו.. בתקופה האחרונה זה התגבר והיא מפחדת מבעלי חיים, מהקטן ועד הגדול. פרפר , זבוב ועד כלב או עז, פרה וכד'.. כמו כן, היא יותר דבוקה אליי, פחות משחררת בקלות מה שלא היה קורה בכזו עוצמה קודם.

איך צמתמודדים? איך אפשר לעזור לה?

התחלנו לאחרונה טיפול בפרחי באך אבל אני לא רואה שום שיפור ואני תוהה לעיתים האם ההקנה במצב לא נובעת מהטיפול בטיפות.

אודה לתגובה