פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב
אני אמא לבן בגיל שש וחצי ובת בגיל עשר. כאשר הילד קם בבוקר הוא מתחיל את היום בבכי על כל שטות.
כאשר מבקש משהו זה נעשה בדיבור בכייני שגורם לנו ההורים לחוסר סבלנות כלפיו כוון שזה נמשך לאורך כל היום. הוא יכול גם להזכר באופן פתאומי בדברים שקראו לו לפני שבוע ולהתחיל לבכות עליהם. באופן כללי אפשר לומר שהוא רב הזמן מדבר בדיבור בכייני, וגם כאשר אנחנו מתנגדים להקשיב לו בזמן שמדבר בבכי, הבכי מתעצם ואנחנו נשארים אובדי עצות.
לאחרונה גם בגן ישנן בעיות התנהגות שבאות לידי ביטוי בהתנצחויות וויכוחים מול הגננת.
מבקשת עזרה. לירון

שלום רב, בני הוא בן יחיד , בן שש חצי, אני אמא חד הורית גרתי בשנתיים האחרונות עם בני אצל ההורים שלי. בעית ההתנהגות היא עם אחיינית בן שנה וחצי. קשה לילד לקבל שנוגעים לו בדברים שלו, במשחקים שלו במיוחד והוא מתנהג ממשל לא יפה איתה, נסיונות דיבור רבים לא העלו תוצאה. הילד אומר כל הזמן שהוא לא אוהב אותה והבעיה היותר חמורה שהוא מנסה להרחיק אותה ממנו ומהמשחקים שלו ואז הילדה יכולה ליפול ואף לקבל מכה כי הילד מאוד חזק פיזית. מה דעתכם הדרך הכי טובה לטפל במקרה: עונשים, הסברים לא פוסקים( מדובר בילד חכם ואין לו בעית התנהגות בגן חובה -דווקא מאוד אהוב על כולם ועל המורה שלו.... האמא של האחיינית מאוד מוטרדת מההתנהות וגם מנסה להסביר ולדבר איתו כל הזמן. התופעה הפכה למטרידה ומדאיגה את כל המבוגרים הסובבים את הילד. האם הדרך לגור לבד והיא אפשרית היא הפתרון ... האם התעסקות מרובה בענין תשניא אותה יותר על הילד ורק תגביר את הבעיה... הבעיה קיימת מספר שבועות...מה דעתכם?

בתי בת 8 וחצי ולפני כשנה התחילה תופעה מוזרה שמתרחשת בלילה שהיא ישנה , היא מגיעה אליי למיטה בוכה ואני לא מצליחה להבין למה היא בוכה אני מרגיעה אותה ונותנת לה לשתות ואז היא מתעוררת ולא מבינה מה היה ולא זוכרת שבכתה.תופעה זו יכולה להתרחש פעמיים עד שלוש בחודש.
ברצוני לציין כי בתי חרדתית כל דבר מלחיץ אותה ומפחיד אותה היא יכולה לבכות כמעט מכל דבר למשל היא פוחדת לראות חדשות ,היא כל הזמן אומרת לי שהיא פוחדת שיקרה לי משהו רע.
אני לא ממש יודעת כיצד להתמודד איתה יש מצבים שאני מסתירה ממנה בכדי שלא תפחד.
אבקש לדעת מה עליי לעשות ?כיצד אוכל לעזור לה? והאם יכול להיות שבגלל הפחדים היא מתעוררת בלילות?
תודה
מירב

שלום,
לפני כשנה העברנו את בננו בן ה-12 לבית ספר אחר כיון שרמתו הלימודית של הקודם היתה ירודה מאד ומנסיונינו עם הבן הגדול הבנו שחבל על הילד והעברנו.
המעבר לילד היה לא פשוט. היו לו שם חברים והיה לו קשה להפרד מהם. אך הבעיה האמיתית היא כי הוא לא מצליח בלימודים ומתלונן על רמה גבוהה מידי והטלת שעורי בית רבים,מבחנים קשים וכו
הילד במשך כל השנה קיוה לחזור לבית ספר הקודם וממש עומד על כך.לא טוב לו במצב הנוכחי והוא גם סבל מהצקות. אך להחזירו לבית ספר הקודם יהווה בעיה לימודית.
האם לעמוד על כך שישאר בבית הספר הנוכחי?

מאז ומתמיד אני מחנכת את הבת שלי, שהיא יכולה לספר לי הכל ואני יכולה לספר לה.
אני בהריון שבוע 6 (שמעו דופק). הבעיה היא שהבטן יוצאת לי מאוד מהר וכולם כבר שואלים אותי אם אני בהריון, אפילו ליד הילדה (אנשים בלי טקט)
אני מעדיפה שהיא תשמע על זה ממני לפני שכולם יידעו ויפלטו משהו לידה
מה את חושבת???
תודה

שלום רב
יש לי ילדה בת 4 וחצי. אני ואביה התגרשנו על רקע בגידה מצידו עם גויה.
הם חיים יחד כבר שלוש שנים וכנראה היא מתגיירת. הגרוש שלי התחיל לא ליסוע בשבת, לא להדליק טלוויזיה, כל יום שישי הם הולכים לבית הכנסת וכו'. אני מאמינה שזה יהיה זמני עד שהיא תקבל את הגיור. ושאלתי היא: האם זה בסדר שאצלי הילדה חיה חיים חילוניים לכל דבר ואצל אביה זה הפוך?
אין לי בעיה עם ביה"כ, קידוש וכו' אבל מפריע לי שהוא מטמטם אותה וייתן לה מסרים כפולים ואחד כך ישנה את עורו שוב בגלל שהמצב הוא זמני.
מפחיד אותי שפתאם הוא יגיד לי שהיא גם לא תדבר בטלפון בשבת, שיחות הטלפון בינינו הן דבר קבוע מאז שהיא החלה לישון אצלו. מפחיד אותי שהוא יתחיל להלביש את הילדה כמסורתית, מה לעשות???
עלי לציין שני דברים: אני נשואה בשנית
הגרוש שלי ואני עדיין במאבק משפטי על הרכוש, אך בקשר לילדה יש לנו דווקא יחסים טובים.
לגבי הסוגייה של חזרה בתשובה מה יכול לפסוק בית דין לענייני משפחה?
תודה רבה

שלום
אני אבא לילד בן שנה ותשע. לפני שמונה חודשים התחלתי לעבוד במקום מרוחק מביתנו. כתוצאה מכך אני רואה את בני מיום חמישי בערב עד יום שבת. אשתי כל הזמן איתו חוץ משלושה ימים בשבוע בהם הילד בגן למשך 5שעות.
רציתי לשאול האם אי נוכחותי בבית 5 ימים בשבוע יכולה להשפיע על הההתפתחות התקינה של בני?
תודה

אני גרוש+2 מזה כשנתיים
גרושתי קיבלה את המשמורת על הילדות מתוקף היותן קטנות
אני רואה אותן פעמיים בשבוע עד 6 בערב וכל שבת שנייה הן ישנות אצלי
גרושתי עברה לא מזמן לגור עם ההורים שלה בדירת שני חדרים עם הילדות.היא הכירה מישהו מבוגר ממנה ב20 שנה ובזמן שהיא בעבודה היא נותנת לו לשמור עליהן {עד 7 בערב]
בזמן האחרון הילדות לא רוצות לחזור אליה ומבקשות לישון אצלי "רק היום אבא"...
אבל בדיוק בשעה 6 אמא שלהן מתקשרת וצועקת שאני יחזיר אותן.
אני מנסה להסביר לה את המצב ומבקש ממנה לקחת את הילדות לפסיכולוג ילדים.רק בשביל לראות מה קורה עם הילדות
היא לא מסכימה ואני לא יודע מה לעשות ...אני נאכל מבפנים.
גם כשהן איתי הן לא מספרות לי כלום ,אבל מידי פעם הן פולטות לדודה שלי או לאחותי מילים כגון "אמא אמרה שאם נלך לאבא אז לא נראה אותה יותר"ו"אמא אמרה שאבא רע אבל הוא לא"
אני מנסה לא לדבר איתן על זה וזה קשה....
מה אני יכול לעשות ?????

שלום לכם.
אני אמא לילד שעלה השנה לכיתה א', ומאז התחילו כל הבעיות. ילד הוא בן יחיד במשפחה, אני אמא צעירה. ילד לא רוצה להכין שיעורי בית בשום פנים ועופן, הוא מתחיל להתעצבן ואני מתחילה להזביר לו אז הוא קם מהמקום ולא מקשיב לדברי. בבית הספר מהתחלה ועד היום לא רוצה ללמוד, תמיד רוצה להסתובב בכיתה, לא רוצה לרשום משהמורה אומרת, לא מקשיב בשיעורים,הרבה פעמים מפריעה לכל הכיתה ללמוד. הוא ילד יחיד בכיתה שלא יודע לקרוא, הוא פשוט אומר את זה כך: "אני לא רוצה לקרוא, לא בעלי, קשה לי לזכור את כל האותיות". כל משהוא רוצה לעשות בבית הספר זה לשחק, לתפס לכל מיני מקומות, רץ הרבה. בזמן האחרון הוא ברח משיעורי מוסיקה, פשוט אין לו סבלנות לאף אחד, לא מענינים אותו הלימודים. המורים אמרו לי לעשות יבחון גרפומוטורי, בבדיקה יצאה שהוא טוב מאוד גרפומוטורית, ושאין לו בעיות אלה להפך הוא מאוד מפותח לגילו.
בבית הכי הרבה זמן הוא מעביר ליד הטלויזיה, ועם אני לא מרשה לראות אז הוא עושה לי בלגן שלם, מתחיל לצעוק ו ישר לבכי. הוא לא מוכן לעשות הרבה דברים שאני מבקשת, לדוגמא: לעשות קצת שיעורים,או ללכת בזמן לישון, לאכול. משקשור לאוכל זה תמיד היה לנו בעיה, הוא כמעט ולא אוכל ולא רוצה. רופאים אומרים שהוא בריא, אבל לדעתי הוא מאוד רזה.
בקיצור ילד לא רוצה להקשיב בכלל, לא משנה במה זה קשור, מגיב על כל דבר בצעקות ובכי. אני באמת לא יודעת מה לעשות .

שלום .
בננו בן 9 חודשים ואנו מאד מתלבטים האם להכניס אותו בגיל שנה למשפחתון או להשאיר אותו עם מטפלת. במשפחתון יהיו 7 ילדים ו2 מטפלות. האם היחס האישי בגיל זה הוא השיקול המכריע? או הענין שיהיה לו במשפחתון עם עוד ילדים אך פחות יחס אישי. מה השיקולים שצריכיים להנחות אותנו?

תודה
צחי

היי
ביתי בת שנתיים +8 פגה שנולדה בחודש שביעי 600 גרם.
אנחנו במעקב התפתחותי בגלל הפגות, אין בעיות טיפוליות אלא רק מעקב
ביתי מאוד רגישה לכל רעש היא שואלת לכל שמיעה של רעש מה זה? היא נהייתה מאוד חרדתית - פחדנית הן מנביחות של כלב ומרעשים.
יש לציין כי בבית היא כן חשופה לטונים גבוהים ביני לבין בעלי - אנחנו לא מסתדרים ואפילו פנתה לבעלי ואמרה לו "אבא אל תצעק על אמא".
אני מאוד מודאגת מהמצב והאים אני צריכה לפנות לטיפול או שמצב כזה הוא שכיח אצל ילדים בגיל ביתי?

בברכה ותודה אגם.

בני בקרוב בן 5.
לעתים (לא קרובות אך זה קורה מספיק שייראה לי כבעיה) מגבי בבכי לבעיות.
הוא יכול לבכות הרבה זמן.
בדיעבד הוא מבין שזו התנהגות בעייתית וכדאי לנסות לשלוט בעצמו יותר טוב - כי לא נראה לי הגיוני שיבכה חצי שעה בגן כי ילד התנגש בו אמנם חזק אך בטעות.

השאלה שלי איך הורה/גננת אמור להגיב להתנהגות זו.
האם לנסות לנחם/להרגיע?
או להיפך לכעוס ולהגיד שהוא חייב להירגע ולא הגיוני שיבכה כל כך הרבה זמן בגלל שטות.

חשוב לציין - שהבכי הוא בד"כ בעקבות משהו שקרה בטעות והפתיע אותו. ולי נראה כפינוק. כי אם למשל חבר טוב ייגש אליו ויציע לשחק במשחק שהוא אוהב - מיידית מופיע חיוך והכל נשכח, אחרת יכול להמשיך לבכות עוד הרבה.

באופן כלילי הוא נוטה להתבכיין משטויות. החולצה לא מסתדרת לו או הוא לא מצליח להתקדם שלב במשחק במחשב - מיד יש התבכיינות.
מה אפשר לעשות עם זה?

תודה רבה רבה

שלום,
רציתי לברר עם למעביד מותר לפטר אותי אני אם ל- 2 ילדים קטנים שעובדת במקום עבודה חדש (כ- 3 חודשים) ופתאום גיליתי שאני הרה שוב.
האם בגלל שאינני עובדת במקום הנוכחי שנה האם אפשר לפטר אותי

תודה ויום טוב

שלום רב,

בתי, בת 6, ילדה חכמה ופיקחית במיוחד (למרות שכל הורה חושב כך), עשתה אתמול "סצינה" מטרידה בגן. היא התחילה לצעוק שיש לה כאבי ראש, סחרחורות (לא ברור מאיפה היא מכירה את הביטוי הזה) וחמור מכל - ש"בא לה למות".
יצוין, כי אחיה הקטן של בתי, בן השנתיים, חולה כבר חמשה ימים (חום גבוה מאד) ובאופן טבעי יותר תשומת לב מופנית אליו עכשיו כאשר בד בבד אנו מרחיקים את בתנו ממנו על מנת שלא תידבק.

נציין כי מדובר בילדה שמחה בדרך כלל, סקרנית, מתעניינת, די פעילה חברתית ולמרות שאין לנו חשש ממשי שיש לה נטיות אובדניות העלאת הסוגיה הזו לראשונה מעלה שאלות רבות.
עוד נוסיף, כי לפני מספר חודשים חווינו פטירה של בן משפחה קרוב מאד כאשר גם אז עלו שאלות של בתי בכל הנוגע לנושא המוות.

בשיחות שקיימנו איתה אחר הצהריים ניסינו להבין מה מציק לה. היא אמרה שכואב לה הראש, שמשעמם לה בגן, שאין לה חברות שם והיא שבה וחזרה על נושא ה"מוות" שכמובן מאד מטריד בהיעדר יכולת לצפות מה ילדה בגיל זה, חכמה ככל שתהיה, יכולה לעשות.
באותה הזדמנות דיברנו איתה על בן המשפחה שנפטר, כמה שזה עצוב לכולם ושהוא מאד חסר וכד'. אמרנו שהוא בטח רוצה שכולם יהיו שמחים וכד'. תשובתה היתה שאם הוא מת אז גם המוח שלו מת, אז איך זה יכול להיות שהוא רוצה את זה?

כך או כך, לא ברור לנו אם אלו אותם משפטים של ילדים שמרגישים קצת זנוחים בתקופה מסויימת וצריך להטמיע ולא לעשות מזה "טראסק" שמא, יש פה משהו מעבר אשר מחייב פניה לקבלת עזרה מקצועית, מעבר להרעפת חום ואהבה.

נודה על קבלת תשובתכם המהירה.

בברכה.

יעל

אנו זוג נשוי ויש לנו ילדה בת שמונה וחצי בת יחידה לי אין הורים ואחים ההורים של בעלי ואחיו מתנהגים אלינו לא יפה ותרחקים מאיתנו (מעל לשנתיים אין קשר)עקב מצב כלכלי שנקלענו אליו.
אני מרגישה קרועה מבפנים בגלל ביתי אין לה לא אחים לא אחיינים לא סבא וסבתא.
ביתי שאלה כמה פעמים למה לא הולכים לסבא וסבתא ואמרתי לה שיש מתח בנינו כי לא רציתי להכניס ילדה בגילה לכל הסיפורים אמרתי שיש מתח וכשהיא תגדל נספר לה.
בחג פסח האחרון לאחר שלא היה קשר הרבה זמן עם הסבא והסבתא וחמותי אפילו מזל טוב ליום הולדת של ביתי לא התקשרה להגיד הצעתי לביתי לכתוב להם ברכה ולשלוח והיא שמחה ועשתה זאת ,חמותי התקשרה ואמרה לילדה תודה ואמרה לה למה אבא ואמא לא מביאים אותך . (הכל משחק אישה מאוד רעה וזה ארוך אני לא יכנס לזה עכשיו).
בעלי אומר שצריך להגיד לה שהם לא רוצים שנבוא אליהם ושהם מתנהגים לא יפה ולספר לה הכל .
כמה פעמים ביתי אמרה לי על האחיינים אמא הם בטח כבר גדולים.כאב לי הלב.
היא מרגישה כ"כ נורא שאין לה בני דודים ולא אחים וזה הורס אותי אני אפילו לא ישנה בלילה עקב המחשבה שבטח נורא עצוב לה(גם חברות אין לה כ"כ אולי איזו חברה שאנו יורדים לגינה היא פוגשת ונוסעת איתה באופניים לא יותר כי הוריה של הילדה לא מרשים לה ללכת לאף אחד.
אני רוצה לדעת מה להגיד לביתי אני ממש שבורה נפשית אני יודעת שהיא מרגישה לבד.
אנא עזרתכם. בתודה ובברכה