פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום
אני ובעלי נמצאים בתהליכי גירושין. יש לנו ילדה בת שנה ושמונה חודשים. חלוקת זמני הראיה כרגע הינה יום שני ורביעי קבוע ופעם בשבועיים שישי שבת היא ישנה אצל האבא ובשאר אצלי. בנתים נראה שהיא מגיבה לזה בסדר וטוב לה גם אצל אבא וגם אצל אמא.
הבעיה היא שבעלי לא מעוניין שאני אתקשר ואדבר עם הילדה כאשר היא ישנה אצלו כי הוא טוען שזה עלול להפריע לה,. הוא ביקש שלא אתקשר חודש ואכן הסכמתי כדי לראות אם אולי זה ירגיע אותו ולא נראה שזה הפריע לה אבל לטווח ארוך אני מרגישה שזה מאוד חשוב שהיא תוכל לדבר גם אם אמא (או אבא) כשהיא אצל בן הזוג השני . לדעת בעלי זה רק יפריע לה בשגרת יום שהיא צריכה לדבר עם אמא שלה כשהיא איתו והיא גם ככה לא ממש מבינה ומדברת (מציין כי אם היא תבקש לדבר איתי יתן לה אך כרגע היא קטנה מכדי להבין אפשרות זו) לי מאוד חשוב לדבר איתה אבל לא אם זה עלול להפריע לה וליצור אצלה מתיחויות . שאלתי מה מומלץ בגיל הזה לעזוב אותה לנפשה או כן לנסות לדבר איתה בטלפון גם אם היא לא ממש מנהלת שיחה, תודה

שלום רב,



שמי לילך ולי בן, בן 7 וחצי, שלאחרונה משאיר אותי חסרת אונים, למרות שהייתי באין ספור סדנאות להורים, קוראת כל מה שקשור לפסיכולוגיה לילדים, לא מפחדת להציב גבולות?!?!, בחודש האחרון הילד פשוט מתנהג בצורה אלימה, לא אכפתית, גם בבית וגם בבית הספר. מילד עדין, ביישן, שקט, הפך לילד שאינני מכירה. לדג' בבית הוא מרביץ לאחותו אני מענישה אותו בלא לראות טלויזיה, לא לשחק במחשב, עולה לחדר קורא ספר ברוגע ובאמת אומר ומתנהג כאילו לא אכפת לו (פעם היה בוכה), לחולפין בועט בדלת וצורח בקולי קולות עד ששני אחיו הצעירים בוכים. בבית הספר אם לא מגישים לו את השניצל בזמן, לא מבקש, אלא הופך את שולחן האוכל וצורח, פשוט השתגע. קראו לי בחודש האחרון מספר פעמים לבית הספר וכשדברתי איתו, אמר שהוא שונא ללמוד, שונא כדורגל, שונא הכל בבית הספר והוא רוצה רק לראות טלויזיה ולשחק במחשב, הסברתי לו חשיבות בית הספר, העובדה שאנחנו הורים ויש חוק חינוך חובה, הענשתי, ניסיתי לשוחח עמו, לבלות איתו לבד, להקדיש לו זמן, רק לו, בלי שני אחיו ושוב קראו לי היום לקייטנה ומסתבר שהוא רצה לאכול עם כף ואמרו לו שזו כף ההגשה אז הוא פשוט בעט בכל הכסאות בשולחן וכו'. בשיחה שערכתי איתו בערב, טען שחבריו אוהבים כדורגל, הוא שעד כה אהב בלהט, כבר לא אוהב ואין לו במה לשחק עם חבריו והוא משחק עם ילדיי הגן, כמו כן אמר שהוא לא אוהב ללמוד, שלא כיף לו בבית הספר ומשעמם לו שם. המורה ניסתה לרמוז לנו, כמובן,שיש לו בעיות של קשב וריכוז. מה עושים עכשיו?!?!?!, האם הולכים לאבחון?, האם הולכים לפסיכולוגית, האם זה רק שלב?!?!?



תודה מראש,

לילך

שלום,בני בן 5 כמעט ונמצא במסגרת של גן,יש לו אחות קטנה בת 2.5 והיחסים ביניהם די בסדר.הבעיה היא שכאשר הוא לא מקבל מה שהוא רוצה,אז הוא מרביץ,גם בגן (כאשר לוקחים לו חלק ממשחק או לא משחקים לפי החוקים שלו) וגם בגינה אחה"צ.למשל אתמול,כשסבתו לקחה אותו מהגן,אז היו תלונות גם מהגננת וגם מהילדים שהוא הכה ילדים אחרים,אז בדרך הביתה הוא רצה ארטיק והסבתא לא הסכימה לכך,בגלל התנהגותו,אז הוא נתן לה מכה ולא היה מוכן להתקדם עד אשר היא היתה חייבת לקנות לו ארטיק.בבית אנחנו כל הזמן מדברים על זה,ואני מסבירה לו שהוא אינו יכול להכות ילדים אחרים ושיש דרכים אחרות,ניסיתי לתת לו עונשים אך זה לא עוזר...
מה אפשר לעשות?

שלום רב,

בני בן ה - 5 וחצי סובל מהיום בעצם שהתחיל ללכת לגן לאחר כשנה מהתנהגות שאני לא מוכן לקבל, כפי שידוע ילדים בגן מרביצים אחד לשני והוא תמיד בצד שמרביצים לו עד עצם היום הזה, אני לא דוגל במכות בכל צורה שהיא אבל אני כן חושב שילד צריך לדעת להגן על עצמו במידה והוא מותקף (מעבר לטיפול חינוכי שהילד המכה צריך לקבל), מה שקורה בפועל זה שהוא מקבל מכות ומתלונן לגננת שמענישה את הילד וכך זה חוזר חלילה, מכוון שזה ילדים שונים וזמנים שונים אי אפשר לטפל בתופעה הזו בצורה כזו ואני יודע שבכל מסגרת חדשה שהוא יגיע הוא יסבול מכך.
לכן ובעקבות זאת חשבתי לקחת אותו לחוג קארטה על מנת שיקבל ביטחון עצמי גבוה יותר וידע להגן על עצמו במידת הצורך.
מה דעתך ?
תודה רבה.

שלום.
הבת שלי עומדת לעלות לכיתה א' ובזמן האחרון התחילה נורא להתחצף אלי (להוציא לשון, לצחוק כשאני מבקשת לעשות משהו, לצעוק עלי).
פעם נהגתי להעניש אותה בהושבתה בחדר שלה במשך 6 דקות והיא הייתה מאוד עצובה, יצאה וביקשה סליחה והעונש היה אפקטיבי.
היום אני מושיבה אותה והיא לוקחת משהו לקראו או סתם יושבת לה.... בקיצור לא מתרגשת מהעונש.
השאלה היא כזאת: איך אפשר להעניש ילדה בת 6 שמתחצפת?
בתודה מראש,
גלית.

שלום רב

יש לי ילדה בת 4.5 מאוד עדינה היא מקובלת בחברה בגן חברותית בנושא הזה הכל בסדר .
יש לה פחדים היא פוחדת ממכשפות ולאחרונה בגן היו שתי הצגות של מכשפות הגננת אמרה לי שהיא היחידה שפחדה כל כך ובכתה ולכן היא הוציאה אותה מההצגה לקראת הערב אני רק מכבה את האורות ואפילו שיש עדיין אור היא מתחילה לפחד אני לידה עד שהיא נירדמת אבל ברוב המיקרים היא מתעוררת בלילה ובאה אלי למיטה ואני יודעת שהיא פוחדת בגלל זה ואני לא רוצה להציק לה ולהילחם איתה לחזור למיטה כי אני יודעת את הסיבה
הנושא הזה מאוד חשוב לי כי פחד אצל ילדים במשפחה של אמא שלי הוביל למקומות שאני לא רוצה להיות בהם לכן אני מוטרדת מאוד ואני רוצה לטפל בזה (ניכנסתי לפורומים)אבל לא מצאתי פיתרון
שאלתי היא איך אני יכולה לחזק את הילדה? יש לציין שאני מדברת איתה על זה ומסבירה לה שזה רק בדמיון
בכבוד רב
גליה

שלום בתי בת 3 ו5 חודש נמצאת במעון כבר שנתיים ילדתי היא ילדה בוגרת מדברת בשפה יפה וגבוהה אוצר מילים מלא בעייתי היא שהיא במשך שנתיים כל בוקר בוכה ואינה רוצה ללכת לגן זה הגיע לרמה של לא רוצה להתלבש לא רוצה לשטוף פנים בתקווה שהיא לא תלך לגן היום בכל פעם שאני משוחחת איתה איך היא הרגישה בגן היום היא אומרת כייף אבל אף אחד לא שיחק איתי ששאלתי את הגננת היא אומרת שכן יש לה חברים מדי פעם השקפתי עליה ואכן ראיתי שהיא בצד ואם הגננת לא דטחפת אותה היא לא משתתפת ישנה אחיינית שלי בגן והיא מאוד דומיננטית בגן והבעיה שהן הולכות יחדו לגן הבא היא תמיד הייתה מכה את ילדתי וצעקת עליה היא נורא שתלטנית וכנ"ל בבית הורי כאשר כולם ניפגשים דיבארתי עם אמא וביקשתי שתדבר איתה אבל כלום לא עוזר זה עדיין נמשך אני הגעתי למצב שאני מעירה לילדה וצעקת עליה בתי נהייתה ילדה מאוד מאוד בכיינית כל דבר היא בוכה לא יודעת להתמודד עם חברים גם בבית וגם בבית הורי שיש שם 11 אחיינים כולם כבר קוראים לה בכיינית ושהיא לא יודעת לשחק ביחד היא נדיבה וטובה ורגישה מאוד אם אומרים לה משהו כל דבר קטן היא ישר בוכה היא חושבת שהכל מגיע לה אם היא רצתה את הרכב והוא אצל מישהו אחר היא ישר בוכה כולם אומרם לי היא מפונקת אבל אני לא רואה במה אני פינקתי אותה עם ילד בן שנתיים היא לא מתמודדת הוא משבריץ עליה מים בבריכה אז היא בוכה לוקחים לה כדור היא בוכה ושהיא בצד לבד אני שואלת אותה מה קרה היא מתלוננת שאף אחד לא משחק איתה היא רוצה שאני תמיד יהיה לידה הגענו לרמה שהיא מבקשת ממני לבקש מילד אחר שיביא לה משחק כלושהו כמובן שאני לא מסכימה ומסבירה לה שהיא צריכה לבקש ! אני תמיד מפרגנת לה שהיא עושה דברים טובים וכמובן מעירה לה לדברים רעים תמיד יש שיחות הסברים בבית תמיד מחמיאה לה היא תמיד אומרת לי אני מתביישת אני מתביישת שהולכים לגן היא ניכנסת עם מוצץ ורוצה שאני ירים אותה עד הגן ! אתמול אחיינת שלי הלכה לחבר בגן והיא נורא ניפגעה שלא היזמינו גם אותה ונורא כאב לי ! בגן שעשועים אם יש ילדים נוספים היא צריכ שאני הדחוף אותה ויהיה לידה תמיד בקיצור בבית היא בוכה המון אצל חברים היא בוכה בגן היא בוכה בבוקר בבית הורי היא בוכה איך עוצרים זאת זה בלתי נסבל ואף אחד לא רוצה להיות בחברתה בגלל שהיא בוכה מכל דברמצד שני היא מאוד בוגרת ועצמאית בבית מנקה משחקת אופה שאלותי הן : מה לעשות בנוגע לאחיינית שלי שהן ביחד לאורך כל הדרך היא נורא שטלתנית צעקנית ודומיננטית הפחד שלי שבתי תהיה הצל שלה ואנני רוצה בכך ! וכמובן כיצד לעצור את הבכי מכל דבר האם זה רגישות יתר האם היא זקוקה לטיפול מה עושים בבקשה תעזקרו לי בהקדםםם תודה מראש

בוקר טוב
אני פונה לבקשת יעוץ והדרכה
בתי הקטנה בת 2.2 לפני שבועיים וחצי הורדנו טיטול,החלטתי על כך בעקבות זאת שבכל פעם שהיתי מחליפה לה היא ממש נלחמה בי כדי להישאר בלי טיטול .הסברנו לה שמעכשיו עושים רק בסיר והיא כבר ילדה גדולה.
הבעיה היא שהיא לא מבקשת לעשות את הצרכים ,אם הושבתי אותה "בזמן" אז היא עושה בסיר,וגם מאוד מתלהבת מהצלחתה,אך לרוב היא מודיעה על פיפי בדיוק בשניה שהוא מתחיל לצאת ואז כמובן אנחנו כבר לא מספיקים להגיע לסיר,אותו דבר גם עם הקקי
השאלה היא איך ללמד אותה לבקש קצת לפני שהיא הולכת לעשות צרכים ולא באותה השניה?
אולי התחלתי איתה מוקדם מדי והיא עדיין לא מוכנה,האם במקרה כזה כדאי להחזיר את הטיטול לזמן מה?
האם שבועיים וחצי זה הוא לא זמן מספיק לגמילה?

שלום,
יש לי בן, בן שלוש ו-9 חודשים. אח בכור לתינוקת בת שנה וחודש.
הילד מאוד מאוד אנרגטי, למרות שבבית הוא יודע לשבת על פזלים, אוהב מאוד לשחק במחשב, בנוסף לכל משחקי הריצה והקפיצה.
אנחנו גרים במתחם בניינים שיש למטה רחבת דשא גדולה וכל אחרי הצהרים מתאספים שם הורים וילדים מהבניין שלנו ומבניינים אחרים.
הילד כל הזמן מציק לילדים אחרים, עם בנות הוא לא מעוניין לשחק ואין שם עוד ילדים עם אותה רמת אנרגיה כמו שלו אז הוא פשוט מציק להם.
אתמול התחלתי שיטה חדשה שאני לא בטוחה שיהא תעבוד: אמרתי לו שאם פעם אחת הוא מציק אז אנחנו עולים הביתה ואין טלויזיה ואין מחשב ושחבל שהוא יפסיד את מה שקורה למטה. 10 דקות אחרי זה כבר היינו למעלה בחזרה...
מה עושים? אשמח לקבל עצות כיצד להתמודד.
תודה רבה!

יש לי ילד (ראשון)בן שנה וחצי האמת הילד מדבר מילות חשובות,אבל עדיין לא מבקש לעשות (פיפי ....) ,רציתי לברר איך מתחילים עם הילדים ?? ובאזה גיל ?? להריד כבר טיטול וללכת עם תחתונים ומכנסיים ..
רציתי לציין כשהו עושה (קקי) עומד בצד, וכשאומרת לו ילא בו להחליף הוא מבין ומביע הבנה כשנכנס למקלחת.
האמת כולי תקווה לעזרתך.

שלום !

בני בן שנתיים ותשעה חודשים ויש לנו בעיה שמתחילה ממש להחמיר , הוא פשוט לא רוצה לעשות אמבטיה , זה הגיע למצב שפשוט או אני או בעלי ,צריכים להיכנס אותו לאמבטיה להחזיק אותו אחרת הוא פשוט משתולל וכמובן הוא גם צורח במשך הזמן שהוא בפנים , אני חייבת לציין שלפני זה הוא לא היה חובב עד כדי כך של מיים , אבל עם אמבטיות לא היתה לו בעיה .........ניסתי לקנות לו צעצועים חדשים לאמבטיה וזה לא עזר , בזמן הבעיה עם המקלחת לקחתי אותו לבריכה הוא קצת לאט לאט הוא נכנס עם הרגלים ושיחק קצת ם במים , אני לא יודעת מה לעשות ....... זה לא נראה שזה הולךלעבור לו , בהתחלה חשבנו שזה זמני , אבל פשוט זה רק הולך ומחמיר ,

ברור לי שבטווח הקצר עדיף להשאירו בפרטי (בשל המשבר שעלול לחוות) אך השאלה מה נכון עבורו
לטווח הארוך ?
אנא ענו לי על הסעיפים, מאחר שאני מאד מבולבלת ומתקשה להחליט.
אני רק רוצה את טובתו של הילד שלי...

תודה וסליחה על האורך

אני אמא לילד בן 3.6. בספטמבר הקרוב יהיה בן 3.8.
בני נכנס לראשונה לגן פרטי בגיל 1.8 ובשנה השנייה העברנו אותו לגן פרטי אחר (הנוכחי) וזאת לאחר הלבטויות קשות. המעבר נעשה עקב שיקול כלכלי, מאחק, וצפיפות ועומס ילדים בגן הקודם
(עליי לציין ששני הגנים נחשבים לגנים טובים באזור שלנו). ההסתגלות לא הייתה הכי קלה וזאת למרות שעבר עם חברו הטוב, ולמרות שנחשב לילד מאד חברותי. מובן שבסופו של דבר התרגל
וכיף לו מאד בגן.
כעת אני עומדת בפני דילמה דומה-האם להשאירו בגן הפרטי או להעבירו לטרום טרום חובה ?
מכיוון שמאד קשה לי ההחלטה אציג בפנייך את כל העובדות, היתרונות והחסרונות:
הגן הנוכחי הוא גן המורכב משתי קבוצות הנמצאות בחלל אחד: האחת מגיל שנתיים (ואף מקבלת קטנם יותר-1.8...) ועד 2.8 (בעת הכניסה לגן) הקבוצה השנייה מגיל 2.9 בערך ועד 3.8/3.9.סה"כ 22 ילדים בכל קבוצה. בני נכנס לקבוצה של הקטנים והיה בין הגדולים שם. הבעיה בגן זה (לטעמי) שההפרדה בין שתי הקבוצות היא לא מוחלטת. אמנם המפגשים וכן היציאה לחצר היא בנפרד, אבל שתי הקבוצות שוהות יחד בבוקר עד השעה 9-שעת ארוחת הבוקר, לאחר שנת הצהריים ועד שעה 16.00, וכן בעת קבלת שבת וימי הולדת.
ההתלבטויות שלי הן כאלה:
1. במידה ויישאר בגן הפרטי יהיה בני בין הגדולים בגן (ולא רק מהקבוצה שלו)-יהיה בן 3.8, כאשר ע"פ הידוע לי יהיו לפחות עוד 4-5 ילדים סביב גילו. לא יהיו גדולים ממנו כך שלא יהי לו ממי ללמוד ואת מי לחקות...החשש שלי גם שלפחות בתחילת השנה ייסוג אחורה ו"יפרוש חסות" על אחד מהילדים הקטנים (החדשים), כפי שעשה בעת כניסתו לגן זה (חבר לילד בן 1.8, "אימץ" אותו ואף חיקה את ההתנהגות שלו, למרו היותו ילד מאד מפותח ופיקח...). יש האומרים שאין בזה כל רע וזה אף מקנה ביטחון לילד...
מצד שני בגן עיריה יהיו ילדים בני גילו ואף גדולים ממנו. האם זה לא עדיף לצורך התפתחותו התקינה ?
2. יש האומרים שילד בגיל הזה כבר צריך להיות בגן עיריה, גם בגלל ששם יש תוכנית לימודים מסודרת ותחת פיקוח...האם זה נכון ? עליי לציין שאני מאד מרוצה בגן הפרטי מבחינת התכנים המועברים לילדים, אופן הלימוד, ושפת הגננות. אך השאלה, האם בגיל זה לא עדיף גן עיריה שם
תוכנית הלימודים מסודרת ומותאמת לגילאים הספציםיים ומכינה את הילדים לבאות....?
3. מצד אחד בא לי להשאירו בגן פרטי, כדי "לפנק" אותו עוד קצת, ולגונן עליו, לפני שייכנס לגן עירוני
שם הבנתי המשמעת הרבה יותר נוקשה...ומצד שני, הוא כ"כ מפונק שאולי גן עירייה רק יועיל....?
4.גם אם הדבר הנכון להעבירו לגן עירייה, אני חוששת שיחווה משבר. אמנם יעבור עם עוד מ"ס ילדים מהגן שלו אבל חברו הטוב יישאר בפרטי...אני לוקחת בחשבון שכבר עשה מעבר אחד ובשנה הבאה ככל הנראה יעשה מעבר נוסף, לגן טרום חובה (גן העיריה הזה הוא לשנה אחת בלבד) למרות שאז יש להניח יעבור עם חברים רבים. האם 4 מעברים ב-4 שנים זה לא יותר מדי לילד בגילו (כל שנה גן...?)?

שלום,
בן זוגי גרוש ואב לילד מקסים בן 8. לאחר 5 שנות זוגיות החלטנו להתחתן.
סיפרנו לבנו והוא שמח בשמחתנו אך לאחר מס' ימים התחילו לצוץ שאלות כגון: "שיהיה לכם ילד הוא יישן כל הזמן אצל אבא?" "למה אני לא יכול לשון כל הזמן אצל אבא?" ( הוא נמצא אצלנו פעמיים בשבוע וכל סופ"ש שני)
חשבנו לקחת את הילד למס' פגישות אצל פסיכולג ילדים.
האם המחשבה נכונה? האם כדאי?
אולי לחילופין אנחנו צריכים ללכת ולקבל הכוונה כיצד לענות על השאלות?כיצד להגיב?
איזה דרך מומלצת? איך נמנעים מרגשות האשמה של בן הזוג?

אודה לתגובתך

שלום
אני ובעלי נמצאים בתהליכי גירושין. יש לנו ילדה בת שנה ושמונה חודשים. חלוקת זמני הראיה כרגע הינה יום שני ורביעי קבוע ופעם בשבועיים שישי שבת היא ישנה אצל האבא ובשאר אצלי. בנתים נראה שהיא מגיבה לזה בסדר וטוב לה גם אצל אבא וגם אצל אמא. הבעיה היא שבעלי לא מעוניין שאני אתקשר ואדבר עם הילדה כאשר היא ישנה אצלו,. הוא ביקש שלא אתקשר חודש ואכן הסכמתי כדי לראות אם אולי זה ירגיע אותו ולא נראה שזה הפריע לה אבל לטווח ארוך אני מרגישה שזה מאוד חשוב שהיא תוכל לדבר גם אם אמא (או אבא) כשהיא אצל בן הזוג השני ולדעת שהם עדיין חושבים עליה. לדעת בעלי זה רק יפריע לה בשגרת יום שהיא צריכה לדבר עם אמא שלה כשהיא איתו והיא גם ככה לא ממש מבינה ומדברת (מציין כי אם היא תבקש לדבר איתי יתן לה אך כרגע היא קטנה מכדי להבין אפשרות זו) לי מאוד חשוב לדבר איתה אבל לא אם זה עלול להפריע לה וליצור אצלה מתיחויות . שאלתי מה מומלץ בגיל הזה לעזוב אותה לנפשה או לנסות לדבר איתה בטלפון גם אם היא לא ממש מנהלת שיחה (היא כן יודעת כבר לענות יפה וכן ולא על שאלות)
תודה